הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה

תודה רבה. אני רואה פה את השר סופר. אני אשמח מאוד אם הוא לפחות יסתובב אליי, כי לדעתי אתה מכיר גם על בשרך את מה שאני אדבר עכשיו. לא מזמן כל חברי הכנסת, אני מאמינה שגם אתה, השר סופר, קיבלו ספר של הרב חיים נבון, אם זה אומר לך משהו.

כל חברי הכנסת קיבלו, מי שרצה. מי שלא רצה, לא קיבל.

הספר של הרב חיים נבון, אופיר, נקרא "מעשה בצדיק ואלונקה", אם זה אומר לך משהו. הספר הזה מספר סיפורי חיים של חללי ישיבות הסדר בשנה הראשונה של מלחמת שמיני עצרת. השר סופר, היו הרבה בחורי ישיבות וישיבות הסדר מהציונות הדתית שגם למדו תורה – יפה שאתה מסובב לי את הגב; זה הגב שאתה מסובב לציבור שבחר בך, שגם למדו וגם נלחמו. אגב, ינון, אבא שלך, זיכרונו לברכה, שהייתה לי הזכות להכיר אותו, היה חובש קרבי. הוא היה בן אדם – הכי איש תורה שהכרתי, והיה אהוב על כל הבניין הזה. כשהוא הלך לעולמו, היו הרבה מאוד סיפורים על החיים שלו ששמענו פה, איך הוא תרם ועזר וטיפל באנשים. הצבא לא קלקל אותו, הוא נשאר בן אדם צדיק גם כשהוא היה חובש קרבי.

אני בנאום, אתה תשאל אותי אחר כך.

אה, אוקיי, לא, אגב, אני מדברת עליו בכבוד רב.

אולי אתה פשוט לא הבנת עד הסוף את החשיבות של השירות הצבאי.

אז יכול להיות שהוא טעה בשיקול דעתו.

אנחנו לא יודעים, אולי הוא חשב שאחר כך אתה תתבגר ותלך לשלב ב'.

אוקיי, אני מדברת על אבא שלך כי הייתה לי הזכות להכיר אותו, באמת, היכרות אישית – איש צבא, איש תורה, הכול בסדר, הכול מהכול ולא התקלקל, ויצא אחלה בן, בסדר? הכול בסדר. אז הדברים מסתדרים. אבל אני פונה לשר סופר, שממשיך להראות לי את הגב. את הגב הזה אתה לא מראה לא לי. הגב הזה - - -

כן, אולי הוא שם סוגר עוד דיל עם החרדים, מה עוד הציונות הדתית אמורה לקבל בדמות של מינוי כזה או אחר. מכרתם הכול. את הגב הזה אתה מסובב לאותם אנשים שאתה מכיר מהבית שלך, שגם לומדים תורה וגם נושאים בנטל. והספר הזה שחברי הכנסת קיבלו – ואני קראתי את הספר הזה, סיפורים של חבר'ה צעירים, באמת צדיקים, שהקריבו את עצמם, הקריבו את עצמם, אין חזרה, הם מתים במלחמה. הם למדו תורה, והם נלחמו, ונשאו נשק, ואפשר גם וגם. אני רוצה להראות לכם את הספר הזה – אני יודעת שזה לא נהוג. השר סופר, תסתכל.

תסתכלו. אז אתה יודע מה, לא – תסתכלו. לא נהוג, סבבה.

לא נהוג. זה ספר שכל אחד מכם צריך להתבייש שלא קרא ולא מסתכל, ולא אכפת לכם. אתה יודע, אין לי ציפיות גדולות מגפני, בסדר, אני יודעת עם מי יש לי עסק. יש לי ציפיות מש"ס, כי כשהייתי במועצת העיר חולון וספרתי מעטפות כפולות בבחירות, ראיתי שם מלא ש"ס. אלה היו חבר'ה מהצבא. הציבור של ש"ס יודע גם לעבוד, גם ללמוד תורה, גם לשרת. איבדתם את זה, הלכתם שולל אחרי עסקני הדת האנטי-ציונים והפכתם להיות למפלגה אנטי-ציונית. אני רואה את הטרנספורמציה הזאת. אתם רוצים להיות יותר צדיקים מגולדקנופ ומגפני – אז לא, הם לא מקבלים אתכם, הם לא יקבלו את הילדים שלכם למוסדות שלהם. אתם תמיד תהיו בשבילם סוג שני או שלישי במדרג. אתם בוגדים בציבור של ש"ס, שתמיד ידע גם לעבוד, גם לשרת וגם ללמוד תורה, אבל מה שנקרא, על מצפונכם.

אבל הציונות הדתית המפוארת, הגדולה, עם מורשת – מה מייסדי הציונות היו אומרים? מה המפד"לניקים הגדולים שישבו פה בכנסת ישראל היו אומרים עכשיו על השר סופר וסמוטריץ' ומה שנקרא היום "הציונות הדתית"? הם היו רואים את הביזיון הזה, את החקיקה שאתם תומכים בה. אתה לא מסובב את הגב לי, אתה מסובב את הגב לכל הציבור שלך, לכל הערכים. מכרתם את נשמתכם ואתם תשלמו על זה מחיר, מחיר אלקטורלי, כמובן, כי אין היום משפחה בציונות הדתית שהמלחמה הזאת לא נגעה בה – או שהילד בצבא, או שיש מישהו שנפגע, או שיש חלילה מישהו ששילם בחייו. זה מעגל מאוד קטן. איך אתה, איך בצלאל יחזור הביתה לבן הגיבור שלו שנפצע ועדיין מתמודד עם הפצעים שלו, איך הוא יסביר את כל הביזיון הזה?

אפשר ללמוד תורה, צריך ללמוד תורה, אבל אין פסול בללמוד תורה ולשרת את המדינה; אין פסול בללמוד תורה ולהגן על העם שלך; אין פסול בללמוד תורה ולפרנס את המשפחה שלך. אין, אין, זה הולך ביחד, זה תמיד היה ביחד בעם היהודי. שמעתם בכל העם היהודי שהיו כאלה שרק ישבו ולמדו תורה? תמיד עבדו, ואגב, הלכו לצבא, איפה שהם היו במדינות בגלות, זה תמיד היה. אז מה אתם מייצרים פה עכשיו? מחלקים את עם ישראל למשרתים ואדונים, למשתמטים, האלה שהם כאילו השכבה העליונה, שהאחרים צריכים להגן עליהם. כשהטילים נפלו בבני ברק במלחמה האחרונה – בני ברק ספגה קשות – כנראה שלא למדתם מספיק, אם אני מגיעה למסקנה הזאת. כמו ששמעתי רבנים גדולים, כשהייתה קורונה, הרב קניבסקי אמר: לא למדו מספיק תורה, וגם הנשים לא היו מספיק צנועות. אז מה קרה עכשיו שבני ברק ספגה כל כך הרבה טילים? הנשים לא היו צנועות ולא למדתם מספיק תורה, כנראה ככה זה בנוי.

כל החוק הזה הוא לא חוק-יסוד: לימוד תורה, זה חוק הביזוי, זה חוק הביזיון, זה אות קלון על הראש שלך, סופר, על הראש של סמוטריץ' וכל מפלגת הציונות הדתית, שמכרו את נשמתם, את הערכים שלהם, תמורת כיסאות ועוד ג'ובים וכל מיני קומבינות שכרגע אני שומעת שקורות שם בין סמוטריץ' ודרעי. ולך, ינון, ולך, מרגי, אני רוצה להגיד – אני לא יודעת אם אנחנו עוד ניפגש; כנראה שניפגש. כשאני נכנסתי לכנסת קיבלת אותי מאוד יפה, ואני יודעת שאתה עוד מעט מסיים. אני רוצה להגיד לך שנהניתי לעבוד איתך.

אני זוכרת את החוק הראשון שלי שאני העברתי, שהיה כזה משמעותי – הזכויות של המאבטחים. היום, כשכל אחד רואה את הבודְקֶה עם חשמל ומים למאבטח בכל מקום – זה חוק שאני העברתי, ואני זוכרת איך אתה ואיתן כבל תמכתם בי ועזרתם לי.

אני מאוד מאוד מעריכה אותך.

גם שירת בצה"ל וגם איש תורה ואיש ש"ס. אין סתירה בין הדברים. תודה רבה.