קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
ככה זה – מי שעובר על החוק הוא עבריין.
אני אומרת, בסוף, לפתוח את המילון, לראות את ההגדרה של עבריין. מי שעובר על החוק הוא עבריין.
אז זה נכון מה שהוא אומר, זה "אמת דיברתי".
מי שמואשם על ידי מדינת ישראל הוא בגדר עבריין.
כל אחד, זכותו במדינת ישראל לבוא - - -
לכל אחד מותר, עד שתשנו את זה, כמובן.
אנחנו יודעים, עכשיו אני באה מוועדת התקשורת. יש שם סתימת פיות בסיטונאות, בואי.
תודה רבה. אני עומדת בדוכן הזה היום כשאנחנו מגיעים עם הכנסת הזאת לסיומה, וברור לכולנו שלנתניהו יש חבר אחד. יש לו יתרון אחד בולט על כל האחרים. החבר הכי טוב שלו זה הזמן. הזמן מבחינתו הוא האמצעי שבו הוא רוצה להשכיח מאזרחי מדינת ישראל את כל האסונות, המחדלים והכשלים של ארבע השנים האיומות. ולכן חשוב לי לעמוד כאן ולומר "יזכור". יזכור עם ישראל את ממשלת הדמים הזו. יזכור עם ישראל את מי שביקשו לפרק את קיר הזיכרון, את מי שניסו לשנות את שם המלחמה כדי להנדס תודעה, את מי שצחק והתלוצץ שירד במשקל מ-7 באוקטובר ואת מי שבאמת הצטמקו ורעבו עד מוות, עונו ונרצחו במעמקי האדמה; את מי שעסקו בטשטוש עקבות ובבריחה פחדנית, שיטתית ומתמשכת מאחריות. יזכור עם ישראל את מי שניסו לכבס מילים בשם "תקומה" ועוד שקרים אחרים; את מי שניסו לשכתב פרוטוקולים. יזכור עם ישראל את ההיסטוריה המדממת, האיומה, של ממשלת הדמים הזאת, את יום הטבח – היום שבו נרצחו ונטבחו הכי הרבה ישראלים יהודים מאז השואה, את המחדל.
אל תיתנו לזיכרון לתעתע בכם. יזכור עם ישראל את האזהרות של בכירי מערכת הביטחון, את המשיכה בדש המעיל ואת הסירוב ואטימות הלב מלהקשיב. יזכור את אותו היום שבאו לכאן בכירי מערכת הביטחון ערב ההצבעה על עילת הסבירות, איך הם ישבו כאן בצד מיותמים ומנודים ואף אחד לא ניגש אליהם. יזכור עם ישראל את דם נרצחינו ואת קולם שזועק אלינו מן האדמה. אותם אף אחד לא יוכל למחוק.
זאת בהחלט השנה והבחירות הגורליות וההיסטוריות ביותר. ואני רוצה לפנות אל הציבור בבית, אל כולכם, אל הלוחמים, אל משרתי המילואים, אל המשפחות השכולות, אל מי שפונו מהבתים שלהם, אל האזרחים העובדים והנושאים בנטל: תזכרו, תזכרו, אל תטשטשו את הזיכרון. אל תגידו: זה כבר על עבר. אל תסכימו שישחקו לכם עם התודעה ויהנדסו אתכם. תזכרו את 7 באוקטובר, את היום שבו נסדק האמון הבסיסי ביותר בין האזרח למדינתו, את היום שבו כולנו הופקרנו. תזכרו את המחיר הנורא, הבלתי-נתפס, ששילמנו ושאנחנו עדיין משלמים מאז עלתה ממשלת המחדל, האסון והדמים הזאת לשלטון בדצמבר 2022 ועד היום: 1,240 חללים, גיבורים וגיבורות ישראל, טובי בנינו ובנותינו שנפלו למען המולדת, מעל 850 אזרחים שנרצחו בפעולות איבה ובטבח הנורא, ולצידם עשרות אלפים פצועים בגוף ובנפש ועשרות אלפים שבורי לב שנושאים את הזוועות של הממשלה הזו יום-יום, שעה-שעה.
תזכרו. אל תיתנו לאף אחד למחוק לכם את הזיכרון. תזכרו איך בימים האלה, כשהארץ מדממת, הקואליציה והממשלה מביאות לנו כאן חוקי השתמטות. תזכרו את היריקה בפנים, תזכרו את סטירת הלחי. תזכרו את זה. מי ירק בפניהם של הלוחמים והמילואימניקים? מי אמר "נמות ולא נתגייס" בזמן שהורים קוברים את הילדים שלהם? תזכרו שאתם לא שווים בעיניהם. תזכרו את האפליה הזאת בקלפי. תזכרו את חוק ההשתלטות על התקשורת החופשית. תראו את הניסיון הבוטה לסתום לכולכם את הפה, את האיומים, את ההסתות, את הגרפיטי מחוץ למערכות, את האלימות, את ניפוץ הדלתות של מי שביקרו את השלטון.
תזכרו ותיזכרו בשר קרעי, איך הוא לוקח דפים מהשולחן ומוחץ כמו חרקים את התקשורת החופשית. תראו איך הם מנסים להיטיב רק עם שופרות הממשלה ואת הניסיון שלהם להשתיק ביקורת ולמנוע מכם, מכולנו, לדעת את האמת.
יזכור עם ישראל את הניסיון הנאלח לחסל את שומרי הסף במדינת ישראל, את הביקורת החופשית, את הביקורת השיפוטית; איך הם מנסים לחסל את מוסד הייעוץ המשפטי, את הרדיפה האישית, האלימה והמסיתה נגד שומרת סף אחת אמיצה, נחושה, שלא פחדה ולא מצמצה כשעמדה כמו חומה בצורה מול השחיתות, הבריונות וההסתה שלכם; את ההתעמרות בחברה האזרחית ובחברי האופוזיציה. תזכרו ואל תיתנו להם למחוק לכם את הזיכרון. ועדת טיוח – זה מה שהם מנסים לעשות. ועדת טיוח פוליטית לחקר האמת, זה מה שמנסה הכנסת הזאת לקדם ולחוקק. במקום להקים על פי חוק והחלטת ממשלה ועדת חקירה ממלכתית, כראוי, הוועדה החשובה, החזקה ביותר מכל ועדות החקירה לפי דין במדינת ישראל – במקום להקים את זה מייד, הם מורחים את הזמן במשך שלוש שנים ורוצים לעשות כאן איזה טריק, מניפולציה פוליטית, כדי להשכיח מכם את האמת: מי אחראי, מי היה אחראי ומי הוביל לאסונות האלה.
זכרו ויזכור עם ישראל איך הם ישבו כאן זחוחים, אטומי לב, ונתנו חסינות לעבריינית, לחברת כנסת שסיכנה ביודעין עובד שב"כ, את משפחתו, את סביבתו, מקורות, והכול בזמן מלחמה – והיא גאה בזה; איך הם הגיעו סביבה צפופים ומחבקים, מרימים אותה למעלה על נס, את מי שהפרה את חוק השב"כ – עבירה פלילית – וסיכנה ביודעין לוחם שב"כ. יזכור עם ישראל שיותר מ-20 מיליארד שקל כספים קואליציוניים עברו כאן במשך ארבע שנים, כסף שהוא שוחד פוליטי ממוסד.
והינה הגענו עד הלום לחלק את תעודות הגמר והסיום. מה שתקבלו אלו תעודות עניות – שפל חסר תקדים באמון הציבור, בכנסת שלכם. בארבע שנים תמימות, מה הצלחתם לעשות? שפל באמון הציבורי בכנסת ישראל: רק 13% מאזרחי מדינת ישראל נותנים אמון בכנסת ישראל. פלא, אחרי שחירבתם במשך ארבע שנים את מוסדות המשטר במדינת ישראל?
יזכור באמת עם ישראל את החטא הנורא של שר המשפטים, האובססיה החולה שפתחה את השבר הגדול ביותר של החברה הישראלית.
אני מסיימת את המשפט, אדוני. מעל 200 חוקי הפיכה משטרית הצלחנו לבלום, אבל עוד לא נאמרה המילה האחרונה. אנחנו נסיים את השבוע הזה ונמשיך להילחם.
באוקטובר הקרוב זה יהיה חודש המהפך, ונפתח דף חדש למדינת ישראל. תודה.
931 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.