הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה

רציתי לומר לך שדיברת מאוד יפה. למרות שאני לא מסכימה, אהבתי מאוד, בטח את כל ההתחלה, איך שדיברת על הנושא.

אדוני היושב-ראש, אנו בימיה האחרונים של הכנסת הזו, שנתיים ותשעה חודשים לאחר 7 באוקטובר, בימים שבהם עדיין חיילינו מצויים בשבע חזיתות ומותשים מהשמירה על גבולותינו. תקופת השירות הוארכה לחיילינו, הצבא משווע לחיילים, ומה אתם תעשו פה עוד מעט? כמו עדר אתם תגיעו אחד-אחד ותצביעו על חוק-יסוד: לימוד תורה.

חוק-יסוד: לימוד תורה הוא, לצערי, אדוני היושב-ראש, חוק שכולו טבול בשקר. חוק שמפקיר את ביטחון ישראל; חוק שלידתו והצגתו לציבור בישראל היו ועודן רצופות שקרים, כאילו מדובר בחוק שבסך הכול מכבד את ערך התורה, חוק אלטרואיסטי, רוחני, כאילו. וכל פעם השקר הזה התנפץ, כי הציבור הישראלי, אדוני היושב-ראש, מבין והבין שהחוק הזה הוא חוק של כסף, לא של תורה; חוק שמטרתו היא שהוא יהווה לבנת יסוד, תשתית שתכשיר מבחינה חוקתית את חוסר השוויון העמוק ביותר שקיים באיזושהי מדינה – חוסר שוויון בין חיים לחיים. החוק הזה גם יאפשר, בנוסף, מימון של חוסר השוויון והאפליה האלה על חשבון המשרתים והמקריבים.

אדוני היושב-ראש, לא המדובר בכלל בחוק שמכוון ללומדי תורה על אמת. הרי יש לומדי תורה, ואתה יודע את זה היטב, גם בציונות הדתית, ויש ביניהם צדיקים גדולים, רק שהם גם משרתים, והם לא ייכנסו לגדרי החוק הזה. גם להפך – באותו האופן, מי ששייך למגזר החרדי והוא כלל לא בישיבה או שהוא עובד בשחור, הוא כן ייכנס לגדר ההטבות למשתמטים שחוק-יסוד: לימוד תורה בא לתת. כי החוק הזה מייצר בלוף בהגדרה שלו מיהו לומד תורה – רק למגזר החרדי, בין שהם לומדי תורה ובין שלא.

אני רוצה לדבר על ההיבריס שליווה את תהליך חקיקת החוק הזה, אדוני היושב-ראש. בהתחלה באמת הייתם בוטים, חסרי בושה ורגישות. כתבתם במפורש בגוף החוק שהוא בא להשוות בין מעמד המשרתים והמקריבים לבין מעמד לומדי התורה. רק המיאוס הציבורי גרם לכם למחוק את המשפט הזה, כי הבנתם שהגזמתם. ואז התחלתם לשקר. מחקתם את המשפט הזה, וכל הלהקה מטעם הקואליציה המשיכה להדהד את השקר שמדובר רק בחוק הצהרתי. אין לו שום משמעות, אמרתם. מה קרה, לכולנו חשובה התורה, לא? שונאי ישראל, קראתם לנו.

אבל מה לעשות שדברי ההסבר, שנכתבו שחור על גבי לבן בהצעת החוק, חשפו, אדוני היושב-ראש, את השקר. זה לא חוק שמדבר רק על החשיבות הרוחנית של לימוד התורה, אלא זה חוק של כסף. דברי ההסבר אמרו ברחל בתך הקטנה, ואני מצטטת: הצעת חוק-היסוד נועדה לתת מענה לסוגיות של בג"ץ, לשילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים ובהשלכות פסק הדין לעניין גיוס תלמידי ישיבות והעברת כספים למוסדות לימוד בעבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה. ואז, כשהתחילו נציגי הממשלה להגיע לוועדה בזה אחר זה – ממשרד השיכון, מזרוע העבודה, ממשרד החינוך – גם הם הודו בפנינו שלחוק הזה תהיינה השלכות ברורות של אפליה מול משרתים בשורה ארוכה של נושאים: בהנחות בדיור, בהנחות בקרקעות, בסבסוד מעונות, בסבסוד משכנתאות, בסיוע בשכר דירה. גם הם חשפו את השקר שלא מדובר בחוק הצהרתי. שיא האבסורד היה כשראיתי את הפרצוף של חברי הקואליציה כשהסבירו להם, לליכוד, שאפילו תוכל לעלות הטענה שאברכים זכאים לתשלום מקביל לממדים ללימודים. הם זכאים, בגלל החוק.

השקר הזה נחשף שוב, פעם נוספת, כשהצעתי אני ליו"ר הוועדה: פשוט תכתוב שהחוק הצהרתי, תכתוב את זה. הכי פשוט. והינה, ההצעה שהצעתי, ואני מצטטת: מובהר בזה שאין בחוק זה כדי לגרוע מחובת השירות, ואין בו כדי להקנות כל זכות שתעקוף את חוק שירות הביטחון. פשוט, נכון? גם הייעוץ המשפטי הסביר שזו ההבהרה היחידה שתעבוד, וההסרה של המילים "מאזני צדק" לא מעלה ולא מורידה. אבל אדוני, כמובן שסירבתם. סירבתם להבהיר שמדובר בחוק אלטרואיסטי רוחני, כי המטרה של החוק היא לא באמת ערך לימוד תורה. זהו חוק של חילול השם, חוק פוליטי, חוק שמפקיר את ביטחון ישראל בימים של מלחמה, חוק שנלמד עליו בספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל כנקודת שבר, לצערי, נקודת שבר חברתית – כיצד קואליציה שלמה איבדה את הדרך בימים של מלחמה, בניגוד לתחנוני הצבא.

נציגי הצבא, היושב-ראש, אפילו לא היו בדיון. הם אפילו לא ראו טעם להיות ניצבים בהצגה השקרית הזאת. מי כן הגיעו? רבנים מהציונות הדתית, לוחמים ולוחמות, משפחות שכולות, נשות מילואימניקים, הלומי קרב – אלה שברו את ליבי. אני לא יודעת אם אתה היית שם, אבל אני חשתי ממש מועקה בלב כשראיתי הלום קרב כורע, כורע בפני חבר הכנסת גולדקנופ ואומר לו: גם אני אוהב את התורה, תעזור לי. גם אני אוהב את התורה. אני חייבת להגיד לך שמה שחשתי, אדוני היושב-ראש, זה זעם, זעם, כשראיתי שזהו הפילוג שגרמתם לעם שלנו.

אני רוצה לסיים ולומר באילו ימים אנחנו מעבירים את החוק הזה. אתה הרי יודע שבעוד ימים ספורים נציין את תשעה באב, המועד שבו נחרבו שני בתי מקדש, למרות לימוד תורה, בגלל שנאת חינם. בעלי ביקש שאני אצטט מההפטרה שאותה נקרא השבת. וכך כותב הנביא ישעיהו: "למה לי רֹב זבחיכם יאמר ה'. שבעתי עֹלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי. כי תבֹאו לֵרָאות פני מי בִקש זאת מידכם רמֹס חצרָי. לא תוסיפו הביא מנחת שָׁוְא קטֹרת תועבה היא לי חֹדש ושבת קרֹא מקרא לא אוכל אָוֶן ועצָרה". מה ההפטרה הזו אומרת, אדוני היושב-ראש? היא אומרת שהקדוש ברוך הוא לא רק שלא מעוניין – הוא סולד מלימוד תורה ומעבודת השם כשזה בא בשנאת חינם ועל חשבון התנהגות אנושית ומוסרית בסיסית. זה לא שווה כלום. "תועבה היא לי", ככה כתוב באמת בספר ישעיהו.

ולכן אני רוצה לסיים ולומר שאין סמלי ואין כואב שבימים האלה, בעוד זמן לא ארוך, חוק-יסוד: לימוד תורה ייכתב, כשהרמטכ"ל מוציא מכתב ואומר: הפקרתם את ביטחון ישראל, וזה קורה בבית הזה, שאמור להיות מגדלור של שותפות של החברה הישראלית, שאמור לייצג את כל החברה, והוא הפך, לצערנו, למראה מדויקת ומבהילה של שנאת חינם, פילוג וקיטוב. אז אני רוצה לבקש: החורבן החברתי שגזרתם עלינו הוא לא גזרת גורל, הוא תמיד תוצאה של בחירה. ודווקא מתוך הימים הללו אני מבקשת שנתקן. ובכל מקרה – אנחנו נתקן. תודה רבה.