קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, ביום חמישי האחרון, בעיצומה של שמחת הילולת רשב"י, התהפכו היוצרות. בן רגע הפכו קולות השמחה והגיל ליללה. נכחתי במקום עם ילדיי ואשתי כשלפתע קריאות וזעקות שבר של פצועים הקוראים לעזרה, קריאות ילדים המחפשים את אבותיהם, קריאות של אבות הזועקים בשמות ילדיהם הרמוסים. בתוך זמן קצר התמלאה רחבת הקבר הקדוש במאות פצועים ובעשרות הרוגים שנפחו את נשמתם במוות נוראי שהגיע במפתיע – 45 במספר.
אני שומע את השיח והדרישה שרשויות החוק יבצעו בדיקות, יבחנו את האסון הנורא ויסיקו את המסקנות. לצערנו, אנו למודי אסונות. ועדות חקירה אלו מתמקדות בעיקר באסון, בגורמים הישירים שהובילו אליו. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להסיט את נקודת המבט ליום שאחרי – ליום שאחרי ועדות החקירה, ליום שאחרי הכתבות והתחקירים בעיתונות, ליום שבו תיסגר הדלת מאחורי קרוב ל-100 אלמנות, יתומים ויתומות, שנשארו המומים ורצוצים לאחר שאיבדו את יקיריהם באסון הנורא. צורכי היתומים והיתומות לא יסתיימו בתום השבעה והשלושים, וגם לא ביום השנה. זהו כאב ואובדן שילווה את המשפחה במשך החיים. צריך לזכור: האובדן של המשפחות אינו רק במישור החומרי, שלא ניתן להפחית בערכו, אלא מדובר על פגיעה רב-מערכתית בתחושת המוגנות האישית, ביכולת להסתגל לעולם ביום שאחרי האסון וביכולת שלהם להשתקם ולהתקיים.
בעוד שכולם יחזרו לשגרה, האלמנה הצעירה תצטרך לנסות לשרוד את שגרת יומה. בכוחותיה הדלים היא תצטרך לגדל ולחנך, לעטוף בחום ובאהבה את היתומים הללו. הם יצטרכו להתמודד עם האתגרים הכספיים, עם תחושות המחסור של הדמות שאיבדו. תחושת ההיעדר והיתמות תפגוש אותם שוב ושוב בשמחות וברגעי היום-יום. בעוד שכולם ימשיכו בחייהם, אצלם החלל ימשיך להעמיק בנפשם והזמן לא ירפה את כאבם.
ברוך השם, לאחר האסון ראינו התגייסות מכלל החברה הישראלית: יהודים חרדים לצד חילונים ודתיים לאומיים, דרוזים וערבים – כולם התגייסו בכל ליבם לסייע. בתוך זמן קצר הוקמו תחנות לריענון, כספים נתרמו והצעות לסיוע זרמו מהארץ ומהעולם. עם ישראל מאוחד. מי ייתן שנמצא את המאחד גם בשגרה, ולא רק באסונות.
למרות ההתרגשות מההתגייסות הכוללת, עלינו לדעת כי חובת לקיחת האחריות אינה מוטלת על טוב ליבם של האזרחים. ההתמודדות עם האסון והתוצאות מצויים בתחומי האחריות הממשלתית, אשר צריכה לבוא באמצעות ביצוע של תוכנית לאומית הוליסטית, שתיתן מענה לאלמנות וליתומים הרכים שנשארו מאחור. "והחי יתן אל לבו". בשנים האחרונות החלו להתקיים כאן, בבית הזה, דיונים על הצורך בתוכנית ממשלתית מעין זו. אני אף הקמתי שדולה למען היתומים והאלמנות בישראל. אני קורא מכאן להקמה של ועדה בין-משרדית שתרכז את הפעילות בתחום. נשבר מטה לחמן של משפחות שבהן יש ילדים מתחת לגיל 18. זהו צו השעה להתגייס למען המשפחות הללו.
אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה לסיים ולומר שלא נוכל להשיב את המתים ולא נוכל לעצור את נהר הדמעות שנפתח. לא נוכל להפסיק את זעקת היתומים ושוועת האלמנות.
בשם שגריר צרפת – הוא ביקש למסור תנחומים ורפואה שלמה לכל מי שנפצע באירוע. בשם כך אף הוריד את דגל צרפת לחצי התורן בשגרירויות. תודה רבה.
451 מילים של יוסף טייב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.