דיון אבל בעקבות האסון במירון

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני רוצה כמובן להשתתף בצער 45 המשפחות ולשלוח החלמה מהירה לפצועים. אלה מילים שאנחנו כאילו אומרים אותן – אפשר לצטט אותן – אבל באמת מהלב. אסון כזה, טרגדיה כזאת, למשפחות שחייהן התהפכו ברגע מיום של שמחה והילולה לטרגדיה ולאסון נורא כל כך, זה דבר שתמיד מצמרר את הראש ואת הנפש. אני רוצה גם לומר שאירוע כזה הוא בעל פוטנציאל גדול מאוד להשאיר צלקת נפשית של פוסט-טראומה. אנחנו באחרונה נחשפנו למקרה של איציק סעידיאן וכו', או מי מאיתנו שמכירים את זה הרבה שנים – מאירועים טראומטיים של תאונות, כמובן של מלחמות, פיגועים – אנשים שניצלו, כולל כוחות ההצלה, נחשפו למראות והריחו, והייתה להם חוויה כמעט חושית שיכולה לצלק את הנפש לשנים מעתה והלאה. אני חושבת שצריך להבין את זה ולהביא בחשבון שזאת גם אחת התוצאות של אסון מהסוג הזה, וחובה על כולנו כחברה, גם על שירותי הבריאות והשירותים הקהילתיים – מדובר בקהילה שהיא קהילה סגורה ובעלת מאפיינים ייחודיים – לדעת גם לטפל ולהכיל את הפוסט-טראומה הזו. גם זה חלק בלתי נפרד, לצערנו, מאירוע כזה.

אדוני היושב-ראש, הדיון הזה כבר אורך שעות ארוכות, ואני רוצה לציין את כל חברי הכנסת שנשארים, ובאמת חשוב לכולנו לדבר. בתחילתו, לפני לדעתי למעלה משלוש או ארבע שעות, שמענו את ראש הממשלה ואת השרים הבכירים, ואני חייבת להתייחס לשיח שמתנהל בימים האחרונים. מצד אחד אומרים לנו לא לחפש אשמים, או: זה לא הזמן לחיפוש אשמים; צריך שיתקרר, וצריך שייגמרו ימי האבל, וצריך – המון המון דברים צריך עד שאנחנו נדאג כביכול, אותה קלישאה, במירכאות כפולות, "לחפש אשמים" או לקחת אחריות.

אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ולחברי וחברותיי חברות וחברי הכנסת: אם יש דבר שאנחנו חייבים, ומחויבים, לנספים ולהרוגים באסון הזה זה לעשות כל שביכולתנו על מנת שלא יקרה אסון נוסף. ואם יש דבר אחד שחובה עלינו לעשות על מנת שלא יהיה אסון נוסף זה לעשות כל שביכולתנו כדי להבין לעומק את הגורמים לאסון הזה, ואת הסיבה, ואת המערך הסביבתי שהביא לכך שבאותן מדרגות אותם אנשים החליקו, ונחנקו, והקיאו אחד על השני עד אובדן הכרה ועד אובדן חיים, כדי שנוכל – לעילוי נשמתם של ההרוגים ולמנוע את האסון הבא. ולכן חייבת לקום היום ועדת חקירה ממלכתית כדי לחקור את אירועי האסון. זה לא נגד אף אחד, זה לא פוליטי, זאת המחויבות הבסיסית שלנו להרוגים ולאלה שעדיין חיים בינינו ויכולים חס וחלילה לאבד את חייהם באסון הבא. רק ועדת חקירה ממלכתית שיש לה סמכויות מחייבות ושיכולה גם להשית אחריות, כולל אחריות אישית. כן, אנחנו שולחים שרים ונבחרי ציבור בכירים, ונושאי משרה בכירים לממשלה ולמשטרה ולכוחות ההצלה כדי שהם יישאו באחריות וכדי שהם יתייחסו לתפקידם בחרדת קודש. כן, אני רוצה לדעת את הלחצים שהיו, אם היו, בתוך החדרים. כן, אני רוצה לדעת מי אישר את המדרון הזה. כן, אני רוצה לדעת אם היו כאן, איך קרה – כן, כל אותם דוחות שהיו לאורך השנים, דוחות מבקר המדינה, וישיבות אצל גפני, וישיבות אצל אמסלם, שבחלקן אני הייתי בעצמי, בשנת 2017 וקודם. המחויבות שלנו היום היא לנבור בכל דף ובכל אבן ולהפוך כל אבן. זה לא נגד ביבי ובעד ביבי, יש פה אנשים שהשתגעו. זה לא נגד בג"ץ ובעד בג"ץ. זה הדבר הקדוש שאנחנו צריכים לעשות לזכרם של ההרוגים, ובאמת המינימום של המינימום שיש ביכולתנו לעשות כדי למנוע את האסון הבא. זו הצלת חיים ובחיים של בני אדם מדובר.

לכן – משפט אחרון – אני פניתי כבר במוצאי שבת לראש הממשלה החליפי ושר המשפטים גנץ כדי שיעלה על שולחן הממשלה הצעה לוועדת חקירה ממלכתית. בעיניי זאת בושה וחרפה שבוטלה ישיבת הממשלה. הייתה צריכה להיות ישיבת אבל שמזכירה את ההרוגים והדבר האחד והיחיד שהיא עושה זה מקימה ועדת חקירה ממלכתית. ואם הממשלה לא תעשה את זה, אנחנו צריכים כאן, בכנסת, במסגרת הוועדה המסדרת, להקים ועדה לביקורת המדינה, שתתכנס ותעשה דבר אחד ויחיד: תקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל מירון, תודה.