קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, כבוד היושב-ראש. המראות הקשים של אלונקה אחרי אלונקה וגופה אחרי גופה הם מראות זוועה. לכן מייד אמרתי שזה אירוע שהוא אסון, אסון ברמה האנושית, ואיחלתי החלמה לפצועים והשתתפות בצער המשפחות ובצער הציבור כולו. אכן, ברגעים כאלה אדם משיל מעליו את גלימתו הפוליטית ושם את גלימתו האנושית, האנושית בלבד. אבל השאלה המהדהדת: האם זה לא אותו סיפור של מוות ידוע מראש? מוות ידוע מראש בגלל היעדר תשתיות מתאימות, במדינה שהיא מדינה המתגאה שהיא הייטקיסטית, ב-2021, האם זה מחויב המציאות? התשובה היא לא, זה לא מוות מחויב המציאות. במיוחד באירוע שבו אנשים באים להשתתף בטקס דתי, חג וכדומה, ולכן אני מבין את הזעם הרחב בציבור.
עברו עלינו, כמוסלמים, אירועים דומים בזמן העלייה לרגל, חאג', יותר מאשר פעם אחת. פעם אחת, נדמה לי, נהרגו 2,200 איש, ופעם כמה מאות, וגם אז הרגשתי עצב, כאב וגם כעס: למה המוות הזה? המוות הזה הוא מיותר לחלוטין, במיוחד בזמן טקס דתי. ואני זוכר – אני לא רוצה להקשות עליכם, אבל כאשר זה קרה אני לא זוכר שרבים מכם העלו ציוצים ותגובות והשתתפות בצער. אני רושם את זה בפרוטוקול בכאב רב, ואני לא מתחשבן – – –
לפני כמה שנים בלבד. ב-2015, למשל, נהרגו 2,200 עולים לרגל – –
– – במכה, באותן הנסיבות כמעט. אבל לא מתחשבנים על דברים כאלה, והעמדה ההומנית היא אותה עמדה הומנית שלי בכל הקשר של מוות נורא, ברמה האנושית ביותר. גם שמענו וקראנו סיפורים על אבא ובן, וילד, ומצילים את הילד – זה נוגע לכל בני האדם באשר הם בני אדם. היו אנשים בעולם הערבי שלא אהבו את הציוץ שלי, או של חבריי, אבל אני עומד על אותם רגשות שאני הבעתי, אותם תנחומים ואותו צער, כי זה אירוע נורא, אסון ברמה כזאת.
לגבי האחריות של משרדי הממשלה – אני רואה שהשר יוצא – ברור שהמשרד לביטחון פנים הוא המשרד המיניסטריאלי האחראי באופן ישיר, אבל המשרד הזה גם אחראי מבחינתי, גם ברמת האחריות וגם ברמת האשמה, על אובדן חיי ערבים במגפה של אלימות ופשיעה. יש אחריות ויש אשמה שם, כי כשאתה יודע, למשל, שיש כנופיות שמעבירות נשקים או מטילות אימה ודמי חסות, שיש מודיעין שהאדם הזה הולך להירצח – כל ילד ברחוב ביישוב ערבי כלשהו יודע שהאדם הזה הולך להירצח ומי הולך לירות בו, ואם הצעיר ברחוב או אנשים ביישוב כזה או אחר יודעים שזה הולך לקרות, אני בטוח שהמודיעין המשטרתי יודע, כולכם יודעים – ובכל זאת הרצח מתבצע, אז זו גם אחריות וגם אשמה; אחריות מיניסטריאלית ואשמה על מי שלא מונעים את זה.
אני שמח שלאחרונה יש יותר ויותר קיצונים יהודים שמסכימים שהערבים יתמכו בהם בממשלה. אני לא זוכר מה שמו של חבר הכנסת מנעם.
חבר הכנסת מעוז, אני מתנצל, מעוז. רק לפני – – –
אוקיי, רק לפני כמה שבועות הוא היה ממש נגד הסתמכות על קולות של ערבים. אני, אני אקרא הודעה.
דקה, דקה, דקה, יש דברים שאדוני – יושב-ראש מפלגת נעם מהציונות הדתית אומר: "במצב שנוצר נסכים להקמת ממשלה המסתמכת באופן זמני על הימנעות של חברי כנסת שאינם יהודים". (אומר בערבית: אלוהים יגמול לו, לבן אדם.) ממש תודה. הימנעות חברי כנסת – –
לפעמים אין מילים, לפעמים אין מילים.
סמוטריץ', אני עדיין מחכה לרגע, שעושה לי טוב, שאתה תהיה שר בממשלה בהימנעות של ח"כים שאינם יהודים.
בינתיים יש חלקים בסיעה שלך שהולכים – – –
הדברים האלו גורמים לאבל, אלה דברים נוראיים, הם סיבה לאבל. גם דברים גזעניים נגד עם שלם, קולקטיב לאומי שלם, הם סיבה לאבל, אבל הם גם סיבה לבושה. תודה רבה.
555 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.