קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, מזכירת הכנסת, חברים וחברות כנסת נכבדים, "הציבור בישראל משווע למנהיגות – – – מנהיגות שיודעת לקחת אחריות – כן, גם על כישלון ועל טעויות". באין לקיחת אחריות לא ניתן להתחיל במלאכת ריפוי המציאות. את הדברים האלה בדיוק אני אמרתי לפני שבוע, בדיוק, מילה במילה. עמדתי פה בנאום הראשון שלי, בעיתוי מצמרר של אסון נחל צפית, וזעקתי לאחריות. אם מתוך אותן מילים של אחריות ששמענו כאן כל כך הרבה ביום, יומיים, שלושה האחרונים היה פרומיל של עשייה, אני חושבת שמצבנו היה שונה לחלוטין. העיתוי הזה, שלושה ימים אחרי אותם דברים שאמרתי כאן – הם קיבלו משנה תוקף באסון הנוראי הזה בהר מירון. באין לקיחת אחריות לא ניתן להתחיל במלאכת הריפוי.
אני יכולה לספר לכם ממקור ראשון שבאסון צפית ראיתי איך זה קורה מול העיניים: ניסיונות בריחה מלקיחת אחריות, הקמת פייק ועדות, הקמת ועדות בלי שיניים, מריחת זמן, תיאום גרסאות. אז נכון, האמונה זה כוח אדיר, כוח שעוזר לעבור תקופות קשות ולהמשיך הלאה; אבל לנו כשליחי ציבור יש אחריות למנוע את האסון הבא. יש למישהו ספק שהאסון הבא בפתח? זה יקרה ברעידת האדמה הבאה, במתקפת הטילים הבאה; זה יקרה כשבניין יקרוס, אולי תקרה תאונת רכבת; זה יקרה במצבורי הגז או במפעל רשלני. אני יודעת שזה יקרה, כולנו יודעים שזה יקרה, ולכן התיקון צריך להתחיל כבר עכשיו – ביסודות, בחשיבה, בשיתופי הפעולה – לפני שזה יקרה שוב.
האסון הזה שהתרחש היה אסון של כולנו. של כולנו. אי-אפשר לומר שזה של קהילה מסוימת, זה היה של כולנו. הלב של כולנו שתת דם.
כמובן של כולנו. והאסון הבא יהיה עוד פעם של כולנו – של הילדים שלנו, אולי של הנכדים שלנו, של החיילים שלנו. ושוב אני אחזור על אותם דברים שנאמרו כאן היום שוב ושוב ושוב: לנו כשליחי ציבור יש באמת אחריות, אי-אפשר לברוח מזה. אנחנו צריכים להסתכל לציבור בעיניים ולא רק לומר אלא באמת באמת לעשות הכול כדי שזה לא יקרה שוב.
אז אני אחזור על הדברים הרבים שנאמרו כאן פעם אחר פעם, כי זה חשוב: שממשלת ישראל תסתכל על כולנו, תיקח אחריות ותקים ועדה בלתי תלויה, ועדה מקצועית בלתי תלויה, ועדת חקירה ממלכתית. זה סמל, זה כבוד; יש בזה הרבה יותר מאשר עוד ועדה אחרת. חקירה פלילית תבוא, היא יכולה, אבל היא לא תבוא במקום. צריך לעשות תיקון לאומי ותיקון מערכתי כולל יותר. והבעיה היא הרבה יותר עמוקה מאשר אדם אחד או שניים. אני באמת קוראת לכך שהוועדה הזו שתקום לא רק שתהיה בלתי תלויה אלא שתהיה שקופה, שתהיה פומבית – זה דבר שעושים בוועדת חקירה ממלכתית – שתהיה ועדה בלי פוליטיקה, שתעשה צדק גם עם הקורבנות, ובעיקר שתמנע את האסונות הבאים. תודה רבה.
418 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.