דיון אבל בעקבות האסון במירון

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אני אומר, נפל בחלקי כבוד גדול שיגיע תורי יחד איתך.

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אשתדל לא לחזור על אותם דברים שחבריי אמרו בשעה-שעתיים האחרונות. ראשית כול, אנחנו מתכנסים ביום כזה, יום דיון, יום אבל, לרגל האסון שראינו ושעבר ביום שישי והפתיע את כולנו. לראות את המראות בטלוויזיה – בן אדם לא יכול לעמוד ולא להזיל דמעה. זה יום עצוב, יום אבל. קשה. ולמען האמת, בשישי-שבת-ראשון עקבתי אחרי הטלוויזיה וקראתי בעיתונות. יש משפט, אדוני היושב-ראש, שחזר על עצמו: הכתובת הייתה על הקיר.

הייתה על ההר. אני שואל אתכם ואותך, אדוני היושב-ראש, ברגע שאתה קורא – ויש אחדות דעים – שהכתובת הייתה על הקיר וקרה אסון, האם אני לא שואל את עצמי – זכותי האלמנטרית – אם זה אסון שהיה אפשר למנוע? כן, זה אסון שהיה אפשר למנוע. אם הכתובת הייתה על הקיר היה אפשר למנוע. אין ויכוח. זה מזכיר לי שתפסו גנב והעמידו אותו לדין, אז הגנב אמר בבית משפט: אדוני, כולם גונבים, מה לעשות? אותו תפסו. אז אותו דבר אני אומר לכל מי שנמצא במשמרת. קרה נס לפני שנה, וקרה נס לפני שנתיים, וקרה נס לאורך כל התקופה. עכשיו לא קרה נס, אז מישהו צריך לשלם את המחיר. זה היגיון פשוט. אני ראיתי בטלוויזיה שרבים מי מקבל את הקרדיט על הצלחה: קרדיט על הצלחה שפתחו את השערים; קרדיט על הצלחה שדוחסים ודוחסים אנשים. קרדיט – כולם, תמונות וצילומים, שרים ובעלי תפקידים. אז מי שמקבל קרדיט על הצלחה גם צריך לקבל קרדיט על כישלון. חייב. הקורבנות האלו, לא רק צריך לזכור אותם, צריך לפעול למענם ולפעול שלא יהיו מקרים דומים בעתיד.

אז חבריי שעלו לפניי וביקשו, אדוני היושב-ראש, חקירה, ועדת חקירה ממלכתית – זה דבר אלמנטרי ובסיסי. זה דבר אלמנטרי ובסיסי. אתה לא יכול, איך אני אגיד, לטמון את הראש באדמה כמו בנות יענה. אי-אפשר. כאן יש מחדל, כאן יש אסון. קרה אסון. אם לא משלמים את המחיר אז זה מדרבן אחרים להמשיך. ואללה, קרה. לשם כך, אדוני, אני חוזר כמו שאר חבריי שעלו לפניי ואני חושב ואומר: חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה ולא שהמשטרה תחקור את עצמה, לטובתנו ולטובת עתיד ילדינו. בכך אנחנו זוכרים את הקורבנות. תודה, אדוני.