דיון אבל בעקבות האסון במירון

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, תחילה אשא תפילה לעילוי נשמת ההרוגים ותנחומים כנים למשפחותיהם, איחולי החלמה מהירה, רפואה שלמה לפצועים.

"אסון מירון" – צמד המילים שהתנחל אצלנו מיום חמישי לפנות בוקר ועד היום, ועד בכלל; צמד המילים שהתווסף לרשימת האסונות שצרבו את התודעה הישראלית: אסון הכרמל, אסון רבדים, אסון ורסאי, אסון המכבייה, אסון המסוקים, אסון ערד, אסון צומת הבונים ועוד ועוד. ועוד אסון אחד מיותר מדי, אסון מירון, אסון כבד מנשוא, שבו קיפחו את חייהם 45 בני אדם, מתוכם כ-25 ילדים ונערים, ועוד כ-150 פצועי גוף ונפש, ומי יודע כמה עוד פצועי נפש, פוסט-טראומה, יצר אסון כבד זה. אסון זה ייחרת בזיכרון האומה כפצע צורב שיצרוב זמן רב. המחיר כבר נגבה מהמשפחות ומאיתנו, אך עלינו להתחייב להורים ולמשפחות, ובראש וראשונה לקורבנות עצמם, שהקורבן והמחיר הכבד לא יהיו לשווא.

רוב המשפחות מסתכלות עלינו ומבקשות רק דבר אחד: שנשפר את מעשינו; מעשים שיביאו לאחדות, לחיבוק, להסרת המחיצות, לשיפור השיח, הערבות ההדדית. הם מבקשים את הרוח הישראלית שהייתה כאן בימים האחרונים – יהודים, ערבים, לא משנה, בלי כל התוויות והתגיות שאנחנו אוהבים ורגילים להשתמש בהן בחברה הישראלית. הם מבקשים לשמר את הרוח הישראלית שהייתה כאן בימים האחרונים, להתפלל, ונקווה שיבולע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה. תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים.