דיון אבל בעקבות האסון במירון

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לא הייתה כל רשלנות באסון על הר מירון. מותם של 45 גברים וילדים הוא תוצאה של החלטה נפשעת שהתקבלה במודע – לא בהיסח הדעת ולא בהתרשלות. את ההחלטה קיבלו ראש הממשלה ומשרתיו כאשר כל ההתראות והאזהרות היו בידיהם. את המידע הזה הם שקלו, והכריעו כי חיי העולים להר מירון אינם יקרים דיים כדי להיכנס לעימות פוליטי עם עסקנים חרדים בכירים – מה שעלול לסכן את המשך שלטונו של הנאשם ואף את חירותו. לכן הורו למשטרה לאפשר את מלכודת המוות. בל נוליך שולל את הציבור. היה מניע אחד ויחיד שהוביל את נתניהו לשלוח רבבות תמימים – או, חלילה, עשרות תמימים – לגיא ההרגה: תאוות שלטון ושררה וחרדתו ממשפט צדק.

חברי הכנסת, כבר בשנים 2008 ו-2011 כתב מבקר המדינה כי שטח קברו של רבי שמעון בר יוחאי אינו כשיר להכיל המוני בני אדם וכי מדובר בסכנה בטיחותית. ב-2013 ניסתה המדינה לקבל שליטה במקום אך בהפקרות בלתי נסלחת השאירה אותו לשליטתם של ארגונים פרטיים חסרי פיקוח וריסון. בכל השנים מאז ועד היום התריעו המשטרה וגם גורמים חרדיים מסוימים מפני סכנת המוות. הכתובת, אם כך, לא הייתה על הקיר – היא הייתה על ניירת בעשרות ישיבות שבהן נכחו הבכירים ביותר: ראש הממשלה, שר הפנים, השר לביטחון הפנים ובכירי הסיעות החרדיות. כולם עשו יד אחת ושלחו המונים למותם, וכעת מתנערים מאחריות תחת קריאות ריקות מתוכן לאחדות ואיפוק. הגדילו לעשות ראש הממשלה וחלק משופריו פה, מי שהפכו את הריקוד על הדם לאומנות – הפרימה בלרינה של ריקודי המוות, השיסוי וההסתה קורא לאיפוק ופיוס. לא, חברי הכנסת, זה זמן לזעקה, לצעקת כאב ולקריאת התעוררות.

חברי הכנסת, לאחר הרצח הראשון בתנ"ך אמר אלוהים לקין, רוצח אחיו: "קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה". על כך תוהה רש"י ושואל: מדוע נאמר "דמי" בלשון רבים ולא "דם" – דמו של אדם אחד, קרי הבל? אחת משתי התשובות שהוא מספק היא: מאחר שזה היה הרצח הראשון והמומחיות בנטילת נשמות עוד לא הייתה ידועה, "לא היה" – אני מצטט – "יודע" קין "מהיכן נפשו" של הבל "יוצאה". ולכן עשה בו פצעים רבים עד שסוף-סוף הצליח להרוג את אחיו. סוף ציטוט. ומכאן הדמים המרובים שזבו מאותם פצעים.

בשנה האחרונה היה זה הציבור החרדי שמכה אחר מכה ניתכו עליו, פציעה אחר פציעה, וחבורה אחר חבורה. נפשו הייתה למרמס – ניטלה ממנו באיטיות אכזרית על ידי אחיו, מקבלי ההחלטות ובעלי בריתם, שביודעין ובעצימת עין הניחו לקורונה להשתולל ולערום חללים. וכמו לא נשלמה מכסת הנפשות, באו המחדל הנפשע והאסון הנורא במירון, וקולן של כל אותן נשמות, כל אותם פצעים פעורים ומדממים, זועק אלינו מאדמת מירון.

אני קורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית ולהתפטרות מיידית של ראש הממשלה, שר הפנים והשר לביטחון הפנים, האחראים ישירות לאסון הנורא. יהי זכרם של הנספים ברוך, נחמה ליקיריהם ובריאות שלמה לפצועים.