קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברי הכנסת, השר לוין, פינדרוס, אתה יודע, אם הייתה התלבטות למה צריך את החוק הזה, היום בית המשפט הוכיח שחבל שלא הבאנו מזמן את החוק הזה - -
- - לסרס את הכוח של היועצת המשפטית המודחת, את העזות שלהם.
תבין, הרי אני מוכן להתחייב שהשופט אפילו לא קרא את החוק לפני שהוא הוציא צו ביניים. הוא בכול ניזון משמועות. הוא למשל לא יודע שעבר חוק-יסוד: לימוד תורה לפני כמה ימים, כנראה.
הוא כנראה גם, ייאמן או לא ייאמן, אבל הוא עובד אצל האופוזיציה. בית המשפט העליון נהפך לחלק מהאופוזיציה. בוא נראה אותם, שייגשו לבחירות, נראה, נראה מה העם יגיד עליהם. אלא מה? אתם יודעים, הם יודעים שהעם יזרוק אותם מכל המדרגות אם הם יבואו לבחירות. הם יודעים שהעם כבר לא מאמין להם, העם בז להם. הרי השופטים שיושבים שם עשו יד אחת עם גלי בהרב מיארה. הייתם צריכים לראות בדיונים על חוק-יסוד: לימוד תורה, איך המשנה ליועצת המשפטית מתדרכת את היועצים המשפטיים של המשרדים, ואם אחד רק לא דיבר במקום – היא הייתה קוראת ליועצת המשפטית הזאת ואומרת לה מה להגיד, ואחרי חצי דקה היא חוזרת ואומרת: אני רוצה להבהיר.
אמר פינדרוס: מאפיה, אז אני אעזור לו: זה מאפיה.
מתאים, מתאים לי, ועוד איך מתאים לי להוציא פעם אחת, להגיד להם את האמת בפנים. תאמיני לי שזה מתאים לי.
תאמיני לי, מתאים לי להטיח בפניהם את האמת. מה הם רוצים? הרי מה אנחנו ביקשנו פה? ביקשנו דבר פשוט, ביקשנו דבר פשוט, ואמרנו את זה גם אתמול: הקפאה של מעצרים. זה מה שביקשנו, לא סנקציות פליליות, לא שום דבר אחר.
אני אגיד לך משהו: אין ציפיות – אין אכזבות.
אין ציפיות – אין אכזבות. גם החוק הזה, גם אם יעשו, גם אותו - - -
אין בעיה. אבל זה מה שאני אומר לכם, שהם האופוזיציה בפועל. זה מה שאני אומר לכם. רק שלחו אתכם, הם רק שלחו אתכם בשביל האצבעות, לא בשביל משהו אחר.
הם קובעים לכם. אתם לא יותר מאשר אצבע פה.
אתם לא באמת עושים משהו. אתם רק אצבע, אצבע, משתמשים בכם.
זרקו אתכם פה, שמו אתכם, אמרו לכם: עכשיו תרימו ככה, תרימו ככה. זה מה שעושים לכם.
משתמשים בכם, לא משהו אחר, אבל בסדר. הם ימשיכו להשתמש בכם.
גלי בהרב מיארה היא יושבת-ראש האופוזיציה שלכם, ויכול להיות שגיל לימון הוא רכזת האופוזיציה שלכם. הכול בסדר.
הכול בסדר. רק ביקשו מכם לרכז את האצבעות שלכם פה.
אנחנו נמשיך להיות פה אזרחים, ואזרחים טובים - -
- - ואתם רוצים לראות אותנו אזרחים סוג ג'.
אנחנו אזרחים טובים, אנחנו אזרחים שעושים טוב גם למען עם ישראל - -
- - ועושים טוב גם למען היהדות במדינת ישראל, למען האזרחים. תסתכל על המתנדבים שלנו, ארגוני החסד שלנו. כן, תסתכל, בסופו של דבר כשצריכים משהו, כולכם מתקשרים לרב פירר, הולכים ליד שרה, הולכים לעזר מציון.
כולכם הולכים לשם. נכון? אנחנו יודעים את זה.
הרי הם לא מקבלים את הכספים מהמדינה, הם מקבלים את זה מהתרומות, מהוראות הקבע שלנו. משם הם מקבלים. אנחנו כאלה שמתנדבים, וההתנדבות שלנו היא הגדולה ביותר באוכלוסייה, הגדולה ביותר - - -
תבדוק. ההתנדבות שלנו – כארגונים מתנדבים אנחנו המתנדבים הכי גדולים במדינת ישראל. תבדוק.
תבדוק איפה מתנדבים הכי הרבה. איפה יש את רוח ההתנדבות הזאת? איפה?
אנחנו וארגוני החסד שלנו מספר אחת, אין מה לעשות.
אנחנו שווי זכויות, נכון. מדינה יהודית ודמוקרטית. מי שלומד תורה, מגיע לו.
אמרנו, מי שלומד, ימשיך וילמד תורה, ומגיע לו הכול, כל הזכויות מגיעות לו. עם כל הכבוד, קשה לכם לשמוע את זה.
אבל יש לנו מדינה יהודית. שכחתם לפעמים מה זה מדינה יהודית, כנראה.
שכחתם לפעמים מה זה. כל דבר שבקדושה, אתם לא תיתנו לנו להעביר פה.
למה, שלך לא אוכל שרצים, שרציתם שהוא יהיה ראש הממשלה שלי?
יאיר לפיד לא אוכל שרצים והוא רצה להיות ראש הממשלה שלי?
אז את תבחרי לי מי ראש הממשלה שלי? עם כל הכבוד.
עם כל הכבוד, אנחנו נבחר מי יהיה ראש ממשלה. העם החליט כבר.
עוד מעט יגיעו בחירות, גם העם יחליט.
אבל הגיע הזמן שגם שופטי בית המשפט העליון וחלק מהאופוזיציה, עם גלי בהרב מיארה – יאללה, מספיק, שגם הם ילכו הביתה. נגמר.
671 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.