קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, קודם כול אני אנצל את ההזדמנות לומר לך שאני אוהב אותך - -
- - שאתה אחד משליחי הציבור המדהימים שידעה מדינת ישראל.
לא מספיד אותך, אבל לצערי אתה מסיים. אתה איש מדהים, אתה שחקן נשמה, עשית כל כך הרבה טוב, ותחסר לנו, זה בטוח.
פה, בבית הזה, תחסר עם האצילות שלך. אז באמת תודה, יעקב, על מה שעשית.
התודה השנייה שלי היא לחבר הכנסת שמחה רוטמן. שמחה, קודם כול אתה שותף, וזה לא דבר טריוויאלי בפוליטיקה, שהיא בדרך כלל רוויית מתחים, ויכוחים ודילמות מאוד קשות, והשנים האלה היו שנים מאתגרות. אני אומר את זה באמת בהרבה הערכה, כיושב-ראש מפלגה שמסתער קדימה ולוקח החלטות ויודע שמאחור יש נאמנות ושותפות, ואף פעם לא צריך להסתכל אחורה ולראות שלא תוקעים סכין בגב, וזה לא יסולא בפז.
ואתה גם איש מקצוע – מאוד חכם, מאוד ידען, מאוד מעמיק, אבל מאוד כזה שיודע לא להישאר רק ברמת התיאוריה אלא לתרגם אותה אחר כך הלכה למעשה ולהפוך אותה לחוקים, בדיוק כמו החוק הזה, שאנחנו נאשר, אני מקווה, בשעות הקרובות. חצבת בסלע בתיקונים הכל-כך חשובים במערכת המשפט הישראלית, שהם תיקונים של הדמוקרטיה, ושל היהדות, ושל הביטחון, ושל הכלכלה. מה שאמר קודם חבר הכנסת בליאק – זה פשוט הכול אבל הפוך. אני אשתדל בדקה, שתיים להשיב על הכלכלה. היית מושא לחיצי ביקורת ורעל, אתה ומשפחתך, בצורה לא לגיטימית. עמדת בזה, עמדת בזה באצילות, עמדת בזה בנחישות, אני חושב מתוך אמונה גדולה בצדקת הדרך, שאתה עושה את הדברים הנכונים. אף אחד גם לא יכול לקחת לך את היכולת בסוף ליצור כאן שיתופי פעולה וחיבורים, והיו לא מעט חוקים שהצלחת להעביר שהם חוצי מחנות, קואליציה-אופוזיציה ושיתופי פעולה גדולים, כולל חוקים שהם קונטרוברסליים, ולא פעם ידעת גם להתפשר, בניגוד לאיזו תדמית לא הוגנת שמנסים לשוות לך כאיזה איש חריף, קיצוני ומפלג. אז באמת תודה.
ועכשיו לחוק הזה, שמשלים, אני חושב, נדבך מאוד מרכזי - - -
מאוד קל לאהוב אותו. באמת מאוד קל לאהוב אותו.
זה גוף קטן אצלנו, אבל זה נכון, כי שמחה בסוף אדם מאוד ענייני ומאוד מכבד. ואיזהו מכובד? המכבד את הבריות. שמחה ואני פרסמנו לפני הבחירות הקודמות מצע אחד בלבד. אני חושב שאף אחד לא היה צריך שנשים מצע על יהודה ושומרון, למרות שאם מישהו היה נותן לי דף ועט לפני ארבע שנים ואומר: תכתוב את החלומות שלך ביהודה ושומרון, לא הייתי כותב רבע ממה שבסוף הצלחנו, ברוך השם, וגם בתחומי זהות יהודית וגם בהרבה מאוד תחומים אחרים.
אבל הבנו שהדבר החשוב עכשיו זה התיקון הזה של מערכת המשפט, כדי לחזק את הדמוקרטיה ואת היהדות ואת הציונות ואת הביטחון ולאזן נכון יותר בין כנסת, ממשלה ומערכת משפט. פרסמנו תוכנית חוק וצדק, ומבעד לכל הרעשים ומסך העשן, אני חושב שמי שייקח את התוכנית הזאת ויסתכל מה קרה בקדנציה הזאת – ואללה, הגשמנו חלק ענק ממנה, שמחה, וזה הרבה בזכותך.
והחוק הזה, ולדי, הוא זה שיחזיר את הוודאות ואת היציבות, שאתה צודק שהם כל כך קריטיים לכלכלה, כי אין דבר שיותר יוצר חוסר ודאות מאשר כשיש חוק חרות, ואין לך מושג איך הוא יפורש; יש נוהל ברור, ואין לך מושג איך הוא יפורש, אם אתה ממשלה מסוימת ויצחק עמית יגיד שאפשר למנות נציב שירות מדינה בדרך א', ואותו יצחק עמית על אותה סיטואציה יקבע אחרת ויגיד: זאת ממשלה אחרת.
משך אכיפת חוזים במדינת ישראל הוא פי שניים מהמקובל במערב, למעלה מ-900 יום, כשהממוצע הוא 400 ומשהו – אל תתפוס אותי במילה – כי בתי המשפט מתעסקים בכל מה שלא חשוב חוץ מלהכריע בסכסוכים ולבצע את תפקידם. יועץ משפטי לממשלה, כשיש ממשלה אחת שהוא אוהב, אז הוא פותח לה דלתות לרווחה ונותן לו לעשות הכול. אגב, הקושיה הכי גדולה על מה שאמרת פה, ולדי, היא נורא פשוטה: אין אף מדינה בעולם שיש בה יועץ משפטי שהוא שחקן וטו, שהוא מחליט מה מותר ומה אסור, וכולם כפופים לו, והוא גם מחליט את מה מייצגים.
עמדה פה קודם חברת הכנסת כהן ודיברה על זה שאנחנו רוצים בחוק הזה שהיועץ המשפטי לא יוכל אפילו להציג את עמדתו. אתה יודע שהמדינה, הממשלה הנבחרת, היא היום הגוף היחידי במדינת ישראל שאין לו את יומו בבית המשפט? יש עותרים, יש יועץ משפטי לממשלה שהוא המדינה, והוא מחליט שהוא תומך בעותרים, ולי כשר אין הזדמנות אפילו – אני צריך להתחנן לקבל ייצוג עצמאי, ועושים לי טובה לפעמים ונותנים לי את זה.
אני אתכנס כבר. אנחנו בסך הכול מחזירים את מדינת ישראל להיות מה שכל מדינה נורמלית, דמוקרטית, מתוקנת, ומה שהיא הייתה עד לפני כמה עשרות שנים, כשהייתה פה השתלטות עוינת של מערכת המשפט שהבינה שהציבור הולך ימינה – יותר יהדות, יותר ציונות, יותר התיישבות. אמרו: איך נמשיך לשלוט במדינה? נעביר את מרכז הכובד של קבלת ההחלטות מנבחרי ציבור לגורמים לא משפטיים, והשמאל ימשיך להוביל את מדינת ישראל.
בוודאי. יש בג"ץ, גם יש יועץ משפטי. לא קבענו עכשיו שכל אחד עושה מה שהוא רוצה. הממשלה במליאתה יכולה לשקול היטב את העמדה ולא לקבל. אין מדינה בעולם שזה לא כך. אתם פשוט לקחתם את הלא-נורמלי והפכתם אותו לנורמה, ואם מישהו מעז לחזור לנורמלי אז אוי ואבוי, שומו שמיים.
אבל רק דבר אחד על כלכלה וקבלת החלטות. תראו, המתכון הבטוח ביותר לקבלת החלטות רעות זה ככל שיש מרחק גדול יותר בין מי שמקבל את ההחלטה למי שבסוף נושא בתוצאות של ההחלטה הזאת. הניתוק בין סמכות לאחריות הוא אם כל חטאת. כשיש גורם בעל סמכות שאין לו אחריות, הוא יקבל החלטות שגויות. זה אלף-בית של מדעי המדינה, מדעי החברה, פסיכולוגיה אנושית בגרוש.
כל מה שאנחנו עושים בכל הרפורמה הזאת זה להחזיר בחזרה סמכות ואחריות. אנחנו נושאים באחריות, הסמכות אצלנו, וכשאנחנו נקבל החלטה אנחנו מייד גם נהיה אלה שנושאים בתוצאות שלה, ולכן נקבל החלטה נכונה.
אין לי זמן להרחיב על זה. זה הדבר הנכון. אדוני היושב-ראש, תודה לך. שמחה, תודה לך. תודה לכל חברי הציונות הדתית, שעשו כאן עבודה יוצאת מן הכלל בארבע שנים האלה. אולי עוד יהיה לי זמן לעמוד פה לסכם קדנציה.
תודה לכל חבריי בקואליציה ותודה גם לאופוזיציה, שבסוף עשיתם יופי של עבודה ואפשרתם לנו למלא את ימינו, ואנחנו, בעזרת השם, נמשיך להוביל את מדינת ישראל בדרכנו גם בקדנציה הבאה. תודה.
965 מילים של בצלאל סמוטריץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.