דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 417 · 13 ביולי 2026

הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו–2026

יצחק פינדרוס · יהדות התורה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי כולם.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): תגיד להם באנגלית - - -

אני אנסה לחלק את דבריי לשני חלקים. אני אדבר קודם כול על המציאות שאנחנו נמצאים בה ואחר כך אני גם אדבר על הצעת החוק, ושניהם קשורים, אבל אני אדבר על הצעת החוק בלי ההקשר החרדי.

קודם כול, זה בסדר, אני רואה, רם שמח וצוהל – בג"ץ פסל את החוק. אני מקווה שהוא דואג לתקציב לעצור 90,000 איש, למלא את בתי הכלא בצהלה ובשמחה, וככה אנחנו נחנך את מדינת ישראל, נפתור את בעיית המילואים, נפתור את הבעיות הביטחוניות, והכול יבוא בשלום. ואללה, מברוק. תתארגנו, אבל, אתה יודע, 90,000 איש זה לא קל.

מיקי לוי (יש עתיד): לא כמוכם. לא חוגגים.

זה לא קל, לא קל לעצור 90,000 איש.

מיקי לוי (יש עתיד): אני אתן לך פתרון.

יש לכם מבצע, בית המשפט הטיל עליכם באמת מעמסה כבדה.

אבל איך יכולה להיות – ואני באמת שואל – איך יכולה להיות בעולם מערכת שכולה, מלמעלה עד למטה, ונותנת הנחיות – אין בכלל דעה אחרת, אין בכלל איזושהי הבנה אחרת. מגיעה לציבור החרדי – חגיגה. עזבו רגע צבא. בחוות דעת שהוגשו לנו בנושא של חוק-יסוד: לימוד תורה, ושל החוק הצבאי, מדברים על גני ילדים, מדברים על בתי ספר יסודיים, מדברים על החיים החרדיים, מדברים על הכלכלה. מה הקשר? הרי יש לכם בעיה של מילואים, נכון? מה זה קשור לכלכלה? איך הכול נכנס פנימה? איך הכול נכנס פנימה, אם זה לא אג'נדה של חבורה אנרכיסטית מדומיינת, שחושבת שהיא יכולה לשנות תרבות של אנשים באמצעות חקיקה ותקנות, לשנות אורח חיים ואמונות של אנשים באמצעות חקיקה?

האחרון שחשב לעשות את זה היה לנין, ואתה יודע מה, גם הוא נכשל. לכו, תראו כמה כנסיות יש היום ברוסיה. הוא ניסה 70 שנה, באמצעות חוקים דרקוניים, עם מערכת, עם שיטור, עם קג"ב שעובד, תאמינו לי, ביעילות מטורפת, 70 שנה, לשנות תרבות. עזבו, אני לא מדבר על יהדות – נצרות. הוא ניסה להוציא את הכנסיות, נכון? 70 שנה. הלך לו? למה אתם חושבים שזה ילך לכם?

אני לא מדבר על האופוזיציה. האופוזיציה, יש לה אג'נדה פוליטית, היא גם רוצה אולי להיבחר שוב, היא רוצה אפילו להיות בשלטון, וזה נשמע טוב וזה רץ בתקשורת טוב. אבל למה החבורה הזאת, שלא נבחרה מעולם, המציאה לעצמה שם, שהשד יודע מה זה אומר – שומרי סף, שומרי סף, הם קוראים לעצמם – והם ישמרו את הילידים המטומטמים האלה, פעם זה ימנים, פעם זה מתנחלים, פעם זה חרדים, מלעשות משהו, כי הם יחנכו אותם מחדש, יבנו להם אידיאולוגיה חדשה, יבנו להם עולם חדש. מאיפה באה לכם הפנטזיה הזאת? תלמדו קצת מה יצא עם לנין, סטלין, ואם הם הצליחו או לא הצליחו. עזבו יהדות – מה הם עשו לנוצרים, תבדקו אם זה עבד. לכו, תיסעו במוסקבה ותראו כמה כנסיות יש שם היום, כמה נהיו אתאיסטים שם בזכות העבודה המאומצת, החוקתית והמסודרת שהם עשו שם. 70 שנה לא הלך להם. למה אתם חושבים שלכם ילך? אתם יותר מתוחכמים מהם? גם שם אומרים שהפוליטביורו – לנין התגייר בשביל שיהיה מניין, כי היה לו שם מלא יהודים. אתם חושבים שאתם יותר חכמים מהיהודים שהיו לו שם? מאיפה בא לכם הרעיון הזה? אני כבר לא הולך יותר רחוק בהיסטוריה.

עכשיו אני רוצה להתייחס גם ברמה האחרת, של תפקוד משרדי ממשלה. אני הגעתי לפה, לכנסת, אחרי הרבה מאוד שנים בשלטון המקומי, ואני זוכר שתי תקופות בעיריית ירושלים: תקופה אחת שבה היועץ המשפטי, שאתם קוראים לו שומר סף – העיר קרסה, לא תפקדה, ניקיון לא היה בעיר, עזבו כבר איך קוראים לו, לא ניקו את המדרכות, עזבו כבר מעבר לזה, אין פיתוח, אין כלום. כמובן שהתקשורת האשימה את החרדים, כי הם שם, אבל זה מה שהיה. הגיע ניר ברקת, נבחר לראש עיר, וגילה ששומר הסף הזה לא נותן לו להפעיל את העיר. הוא ניהל מלחמת עולם שנתיים לזרוק אותו, עם איומים של מאפיה, אני אומר לכם, איומים של מאפיה. הוא פעם אמר לי: האדון חביליו, שהוא יתבע אותי דיבה על זה, ואמרתי לו שאני מתחנן לתביעה הזאת, אני רוצה לבוא לבית המשפט ולהגיד: אמת דיברתי, ואני מודיע עכשיו שאני מוריד את החסינות שלי על התביעה הזאת. כן, עם איומים של מאפיה, איומים של מאפיה היו שם, של משרד המשפטים ופרקליטות המדינה. וראה זה פלא, החליפו את שומר הסף, שמו את אמנון מרחב ליועץ משפטי, שלימים גם נהיה מנכ"ל, שמו אותו, וראה זה פלא, העיר מתחילה לפרוח, העיר מתחילה להיות מטופלת.

רבותיי, צריך להחריב את המושג המטופש הזה, שאתם המצאתם אותו, שיש כמה אנשים שהם יותר חכמים, ולתת לשרים ולמשרדים אחריות וסמכות לבצע את מה שהם צריכים. תודה רבה.

695 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.