יהיה לך מעניין, אני מבטיחה.
תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רואה שיושבים ביציע המבקרים. שלום, זה דווקא מכוון מאוד אליכם. אני ממליצה לכם להקשיב למה שיש לי לספר לכם. תראו, בחברה הישראלית יש איזה חוק לא כתוב שכולנו מכירים. הדבר הראשון שמלמדים את הישראלים זה לא לצאת פראיירים. זה נראה לי מוסכם על כולם, כולנו יודעים: פראיירים אנחנו לא נצא. אבל אתם יודעים, אני מסתכלת עליכם, במיוחד על החבר'ה מהסיעות החרדיות, יש פה איזה נציג, ואני רואה שיש פה בקהל גם כאלה, ואני לא מצליחה להבין את הסיבוב שעשו עליכם. באמת, מהבוקר אני מנסה להבין את האירוע.
בואו נדבר על הדיל שנתפר בעבורכם. הציעו לכם: אתם תיתנו לממשלה את האצבעות שלכם, אתם תצביעו על כל החוקים שהממשלה מביאה – על פיצול היועמ"שית, על חוק התקשורת – ובתמורה, מה תקבלו? את ההישגים שרציתם להביא לציבור שלכם ולא הצלחתם עד עכשיו. אבל בואו נסתכל על המציאות. מה קרה? מה בפועל קרה? חוק גיוס – אין; מעצר עריקים – יצא צו ביניים של בג"ץ. אז לא הבנתי את הדיל. אתם יצאתם בלי כלום – מופסדים, מושפלים מול הציבור שלכם. לא הבאתם שום שום שום הישג לקהל שלכם, אבל את האצבע שלכם אתם תרימו עכשיו על החוקים של הממשלה? לא הבנתי את האירוע. אפילו חוק-יסוד: לימוד תורה, הפכתם אותו לדרדלה של הדרדלה.
עכשיו, אני לא יודעת אם אתם מבינים את המשמעות. כל מה שהבטיחו לכם – כלאם פאדי, יצאתם בלי כלום. אז לא הבנתי את הדיל, כאילו, אתם rookies? אתם טירונים בפוליטיקה? אתם לא יודעים איך אתם סוגרים דילים כמו שצריך? ספגתם את כל האש, הציבור שלכם כעס מאוד, ובסוף אתם יוצאים בלי כלום.
עכשיו אני רוצה לספר לכם שם בקהל על מה שילמתם בדיל הזה. בואו אני אספר לכם, כי אתם בטח לא מכירים. על הראש שלכם מעבירים פה היום או מחר את חוק התקשורת. אתם יודעים מה החוק הזה עושה? החוק הזה מאפשר לא רק חילול שבת – פורנוגרפיה בשבת. זה ההישג שהמפלגות החרדיות מביאות לציבור החרדי – לא חוק מעצר עריקים, לא חוק גיוס, אבל מה כן? פורנוגרפיה בשבת. אחלה דיל סגרתם עם הממשלה. לא יודעת, אני חשבתי שאתם רציתם ללכת לכיוונים אחרים, אבל מסתבר שזו המהות של הדיל שאתם רקמתם.
אני רוצה להגיד לכם משהו. אתם יודעים, בממשלה הזאת יש הרבה הבטחות, הבטחות, הבטחות – בפועל לא הרבה. אתמול הסתכלתי פה על שר הביטחון ישראל כץ יושב. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לו שהוא יהיה בהצבעה על מעצרי עריקים. נכנס ראש הממשלה, יענו בטלפון, הוא נורא עסוק, הוא לא יכול, ויצא בהצבעה. מה יצא בפועל? בואו אני אגיד לכם מה קרה בפועל. גילה גמליאל, גלית דיסטל, משה סולומון, מיכל וולדיגר, אופיר סופר, לא היו בהצבעה.
מושיקו פסל. לא היו בהצבעה. אבל ישראל כץ, שר הביטחון, הצביע נגד צה"ל והחיילים. יותר מזה, הוא לחץ את היד לגולדקנופ בסוף. כמה פראייר שר הביטחון יצא, ביבי הוציא אותו, באמת, באמת, סמרטוט רצפה, אין לי משהו אחר להגיד. אתה נתת שגילה גמליאל לא תצביע על זה, ואתה הצבעת נגד החיילים שאתה מוביל לקרב? כמה פראייר אפשר לצאת בפוליטיקה הישראלית. איזה סיבוב של מתחילים, כאילו אתמול הוא נכנס לכנסת.
מה אני אגיד לכם, בממשלה הזאת – סיבובים בלי סוף. אני רוצה להגיד גם לציבור החרדי שיושב בבית ולא כל כך מבין על מה החוקים האלה פה בסוף. הנציגים של הסיעות בבית הזה הולכים להרים את האצבע שלהם על חוקים של הממשלה בזמן שאתם לא קיבלתם כלום. כלום. כל ההישגים שהבטיחו לכם, כל החוקים שהם עבדו עליהם, נפלו. כלאם פאדי. אבל על החוקים שלהם הם ירימו את היד. ואתם יודעים מה? יהדות התורה כבר הודיעו שהם כנראה לא יהיו בהצבעה על חוק התקשורת. אני שואלת: מה, רק ליהדות התורה חילול שבת ופורנוגרפיה חשוב? מה עם הסיעות החרדיות האחרות? לכם לא חשוב חילול שבת?
עמדתי פה, הסברתי לכם אתמול ממש ממש בבירור למה החוק המדובר של קרעי אכן מחלל שבת יותר מהגרסה הנוכחית, וגם הסברתי לכם שיהיה אפשר לשדר תועבה ופורנוגרפיה. תחברו את הדברים – לא רק תועבה, לא רק חילול שבת, גם תועבה בשבת. הסברתי את זה פה: השר קרעי עובד עליכם, עוד סיבוב על הגב שלכם. כמה סיבובים יעשו עליכם בבית הזה בימים האחרונים של הכנסת? גם סיבוב על החוקים שלכם שלא יצא מהם כלום, וגם אתם חותמים על חוק שפוגע בכם ובציבור שלכם. אני לא מכירה ככה את הסיעות החרדיות. בדרך כלל הם הראשונים שלא מוכנים לצאת פראיירים. אבל פה, עכשיו, ביומיים האלה, כשצריך להרים את האצבעות, אלה הפראיירים הראשיים – מרימים את היד ופוגעים בכם, בכם, אלה שיושבים שם ביציע. אתכם הם אמורים לייצג.
למי שפספס את פרקי עלילות הצאר קרעי, שאתמול חשפתי אותם שוב, אז רק שתבינו שהשר קרעי, שפתח את החוק מחדש השבוע והביא אותו עוד פעם לוועדה, מרמה אתכם. במקום שיהיו שני ערוצים על מערך עידן פלוס, יהיו עכשיו בערך עשרה. במקום שני ערוצים מחללי שבת – עשרה ערוצים מחללי שבת. כל פלטפורמה במדינת ישראל תוכל לשדר תועבה ופורנוגרפיה, הסתה ואלימות. אתם יודעים, ראיתי בשעה טובה שאחת מכוכבות חתונמי – סליחה שעוד לא יצא לי לראות את הפרקים, אני לא כל כך מכירה את השמות, אבל יצא לי לראות שאחת מהכוכבות נכנסה להיריון מבן הזוג שלה בחתונמי. בשעה טובה, מה שנקרא. וואי וואי וואי, תאר לך מה זה לשדר חתונמי בשבת עם מישהי שנכנסה להיריון מחוץ לנישואים. אוי ואבוי, השם ישמור אותנו. את זה רוצים כנראה החרדים לשדר בשבת, הם בעד העניין הזה.
על זה בכלל עשיתי סרטון – אתה יודע, קצת השתוללו. אני רק אגיד שזו תעודת עניות גדולה מאוד, סימון, למדינת ישראל. ואגב, היא ממש לא היחידה. כשהעליתי את הסרטון הזה וזה התפרסם בכל מיני אתרים, כתבו בתגובות כל כך הרבה אנשים צעירים, חבר'ה צעירים, שהם לא יודעים. אתה יודע, יש לי שתי בנות בבית, אחת במערכת החינוך, אחת קצינה בצה"ל. אני יודעת שבבתי הספר המפוקחים יש טקס יום הזיכרון ליצחק רבין. מלמדים עליו, זה חלק מתוכנית הלימודים. איך יכול להיות שיש במערכת החינוך שלנו במדינת ישראל בתי ספר שלא מלמדים מי היו ראשי הממשלה שלנו ושהיה פה רצח פוליטי? בטח עכשיו, כשאנחנו על הקצה עם אלימות ושיסוי ופילוג, וגם אלימות כנגד עיתונאים, שהיא ממש ממש על הקצה.
הגיע הזמן להתעורר. הגיע הזמן לחזור לערכי היסוד שלנו. הגיע הזמן לחינוך נורמלי. ואתם שם, תחשבו טוב על מה שאמרתי. תודה רבה.
998 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.