קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש. מירב, בהמשך לדברים שלך רק רציתי להגיד שלפחות בבית הפרטי שלי אני מברכת על כך שאני, עם מערכת החינוך סיימתי.
ובאמת שפגשתי מורים נפלאים ופגשתי מורים פחות, אבל מערכת החינוך זקוקה – אני אפילו לא יודעת איך לקרוא לזה.
כי זה בכל פעם פלסטר על פלסטר על פלסטר. בסוף אף אחד לא עושה תיקון ראוי, וכשאני רואה את שר החינוך מתעסק בדברים אחרים, בכול, בעיקר בפוליטיקה, במקום בחינוך, אז אני מבינה מה הוא עשה בארבע השנים האחרונות.
אני רוצה שנייה לדבר על הצעת החוק. ישבתי בלא מעט דיונים שנוגעים להצעת החוק. עכשיו, מה מגוחך? שחודשים על גבי חודשים אנחנו יושבים בדיונים ודנים על הפיצול, שכל הזמן דיברו עליו: פיצול, צריך לפצל, יועמ"שית – התובע הכללי. דפים על גבי דפים של סעיפי חוק. מי אחראי להם? האם היועמ"שית, האם התובע הכללי, האם שומר האינטרס הציבורי? ועל כל סעיף כזה שעות על גבי שעות שאנחנו דנים בזה.
בסוף מגיע לכאן החוק, ואין בו שום פיצול. 1. בזבזנו ימים שלמים, שבועות שלמים, על דיוני סרק על ידי יו"ר וועדה שביום טוב בקושי עובר את אחוז החסימה – דיונים בריוניים שבהם אנשי מקצוע בקושי הורשו לומר את דברם. אני לא יכולה בכלל לספור את מספר הפעמים שנזרקתי מהוועדה הזאת, וככה כל חברי הוועדה. רק מי שהיו"ר אהב לשמוע את דבריו נשאר בוועדה, ומי שדבריו לא נעמו לאוזניו של היו"ר נקטע בבריוניות, זה במקרה הטוב - -
בבריונות. - - או נזרק החוצה, פשוט ככה. ימים שלמים שאנחנו צריכים להחזיק את זה. ואז מגיע הפיצול של הפיצול של הפיצול, מה שנותר מהחוק הזה, ואנחנו מגלים מה באמת היו הכוונות של יו"ר הוועדה ושל הממשלה. הכול היה רצון לשליטה, להפוך את הדבר הזה שנקרא יועץ משפטי לממשלה לפוליטי, מינוי פוליטי פרופר. זו הייתה המטרה מההתחלה. חבל שהוא לא אמר את זה והמשיך לבזבז לכולנו את הזמן. כל מה שהיה לב ההצעה הוסר.
ההצעה הנוכחית פוגעת בסמכויות, מרוקנת את תפקיד היועץ המשפטי. בסוף, לא רק שהמינוי הולך להיות פוליטי, אלא יש גם סעיף בחוק שאומר: אנחנו גם לא חייבים להקשיב לו, זאת אומרת שהיועץ המשפטי לממשלה - -
- - בכלל לא מתייחסים אליו כמפרש החוק. אז למה אנחנו מחזיקים את התפקיד הזה? לאיזו מטרה?
והשאלה שהכי צריכה להטריד את אזרחי מדינת ישראל – כשהם שומעים פיצול היועמ"שית זה נראה להם משהו תמים. הצעת החוק הזו מפרקת לחלוטין כל איזונים ובלמים של ממשלה, כל ממשלה. עכשיו, באמת, חבל שלא יושב פה שמחה, כי הייתי רוצה לשאול אותו: אם לא תקימו את הממשלה הבאה, אם אנחנו נקים את הממשלה הבאה, זה יהיה לך גם בסדר שיהיה יועץ משפטי שהוא דמות פוליטית?
אני לא מתעסקת. מה שאחרי הבחירות – אחרי הבחירות.
אני פונה יותר לאזרחי מדינת ישראל, שאתה יודע, הם לא מבינים, רובם לא יודעים באמת מה סעיפי החוק ומה המשמעות. גם אני, כשלא הייתי בתוך הכנסת, רוב הזמן לא הבנתי את סעיפי החוק. אבל החוק הזה מפרק איזונים ובלמים. כל מה שלמדנו וחונכנו לאורו – דמוקרטיה, עריצות הרוב, איזונים ובלמים של כל ממשלה זה אלף-בית בדמוקרטיה – החוק הזה מפרק. וכשדמוקרטיות מתפרקות ככה ואיזונים ובלמים מתפרקים ככה, הם לא פוגעים רק בצד אחד של המפה, הם פוגעים בכל הצדדים. הם פוגעים בכל אזרחי מדינת ישראל, לא רק בחלק. אתם יכולים להסתכל, יש אין-ספור דוגמות בעולם מה קרה כשלממשלה הוסרו בלמים. שלטון שמבוסס על כוח ושליטה מוחלטת הוא שלטון שאף אחד מאיתנו לא רוצה לחיות בו, לא משנה באיזה צד במפה הפוליטית אתה נמצא.
ולכן אני קוראת לאזרחי מדינת ישראל: אנא, צללו לסעיפי החוק. אנא, הבינו על מה אנחנו נלחמים פה, על מה חברי יש עתיד יחד עם עוד חברים מהקואליציה נלחמים פה יום ולילה במשך חודשים ומתנגדים להצעת החוק המסוכנת הזאת. עברו פה השבוע עשרות הצעות חוק נוראות וימשיכו לעבור פה עד יום שישי עוד הצעות חוק נוראות, אבל החוק הזה הוא החוק שאחריו מדינת ישראל לא תוכל להמשיך להיראות אותו הדבר. ואני באמת אומרת לכם, אתם חייבים לצלול, לא משנה לאיזו מפלגה אתם מצביעים. זה מסוכן עבורכם, לא משנה באיזה צד פוליטי תהיו.
ועכשיו אני רוצה לשאול אותך, מרגי: האם שמעת את נאום ראש הממשלה בדימונה השבוע?
לא. אז הינה, אני אספר לך. נתניהו היה השבוע בדימונה ונשא נאום, כמובן, על דימונה. אני רוצה להודות, כמובן, לאורי משגב, שהציף את זה – תכף תשמע מה, כי את הנאום שלו אני שמעתי. בעצם הוא ממחזר את אותו נאום שהוא נאם לפני שנה, ולפני שנה הוא מחזר נאום שהוא נאם בדימונה לפני שמונה שנים, מילה במילה. ומה המילים החשובות כל כך שהוא ממחזר אותן כל כך הרבה שנים? אלה המילים החשובות שהוא אומר: עד שהגיעו ממשלות הליכוד היו בדימונה דירות עם מקקים וג'וקים. זה מה שהיה בדימונה עד שראש הממשלה הגיע. ב-2018 הוא סיפר בנאום שלו שבדימונה, עד שהוא הגיע, היו דירות עם עכברים, אוקיי? זה מה שהוא חושב על דימונה. זה מה שהוא חושב על התושבים. מגיע לדימונה כל פעם, ממחזר נאום שבו הוא מספר: אני האורים והתומים, לפני שהגעתי במדינת ישראל בכלל עוד קטפו תפוזים, זה מה שהיה לפני שהגעתי. לא היה פה כלום, אנחנו הקמנו הכול. בדימונה היו ג'וקים ועכברים, בבאר שבע היו רק גמלים, מן הסתם, עד שבנימין הגיע.
וענף היצוא היחיד שהיה למדינת ישראל בטח היה תפוזים. לא היה הייטק, לא היו כבישים, לא היה כלום לפני ראש הממשלה.
עכשיו, אני קוראת לתושבי דימונה, באמת, כאילו, אף אחד מכם – זה לא מעליב אתכם? לא הייתה עיר לפניו? לא היו שם אנשים טובים? לא הייתה פרנסה? לא הייתה קהילה? רק בזכותו דימונה הפכה להיות מה שהיא היום? ואני מאוד אוהבת את דימונה, ואני אוהבת את ראש העיר הנוכחי שלה, ואני בעיקר אוהבת את ראש העיר הקודם שלה, מאיר כהן, שעשה המון דברים טובים למען דימונה. דימונה משגשגת היום לא רק בזכות בנימין נתניהו. אני לרגע לא מסירה אחריות.
הוא העביר כספים – בכל זאת, יש לו שם ראש עיר ליכודי הרבה שנים. אבל דימונה משגשגת בזכות האנשים שלה ובזכות הקהילה שלה ולא בזכותך. תודה.
958 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.