תודה רבה. שמונה זה אבי נמני, לעד. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראיתי פה קודם, סימון, שצעקו - - -
לא, בסדר. צעק לך השר וסרלאוף: מה זה? מה אתה רוצה מאיתמר בן גביר? מה אתה בכלל בא אליו בתלונות? ואלכ, אנשים לא יכולים לשבת בג'פניקה כבר שבוע, כל היום רימונים וריסוסים איפה בן גביר? ואני חשבתי שיש לו קטע עם ג'פניקה – הרי הוא אוהב, אתה יודע, לפרסם עסקים, מה הבעיה? הוא צועק לו: פתחנו 1,000 כיתות כוננות, וזה, אגב, מוטיב חוזר. לא על זה רציתי לדבר, אבל הוא אומר לסימון. הוא אכן פתח 1,000 כיתות כוננות. אתם יודעים מתי? ב-8 באוקטובר, כשאנשים הבינו שאין צבא ואין משטרה ואף אחד לא מגן עליהם.
ששש, אדוני.
רגע, אין לי בעיה לענות לך.
רגע, רגע. איך סמוטריץ' אומר? hold it, hold it. אתה יכול להפסיק לצרוח? רק תעצרו לי את הזמן, כי הוא צועק עליי.
אתה השר, אתה יכול לבוא לענות אחרי זה מה שאתה רוצה. אני אסביר לך בדיוק.
אז אל תענה, שב איפה שאתה רוצה ואל תענה. אין לך כוח, אבל אתה יודע - - -
אם יש לך כוח – אז תחליט, אתה בעולם של כוח או בעולם של - - -
אני רק מבקש להוסיף לי את הדקה, כי הוא צועק.
לך תאכל סושי בג'פניקה, אולי יהיה לך קצת כוח. עכשיו אני אסביר לך בדיוק, כי שאלת.
מה הקשר ג'פניקה? לא יודע, בן אדם, אתה חי פה בשבוע האחרון? מה הקשר ג'פניקה. בעולם של ביטחון הפנים, משפחות הפשע, שכל שנייה מתפוצץ פה סניף של ג'פניקה – מה הקשר? מה הקשר? אל תברח. צועק פה על כיתות הכוננות, ועל אנשים שלא ידעו, שהתקשרו למשטרה ולא הייתה משטרה – כן, לא הייתה משטרה. אף אחד לא עזר לאנשים ב-7 באוקטובר. להזכיר לך את השיחות של ילדים שהתקשרו למשטרה ואמרו שנרצחו להם ההורים? תגיד, אתה היית פה על הפלנטה?
פתחתם 1,000 כיתות כוננות אחרי שאנשים יצאו להגן על הבית שלהם, כי אף אחד לא היה, לא ממשלה, לא משטרה, לא צבא, לא שב"כ. אף אחד לא היה. ראש הממשלה שלהם היה עסוק בלהתאפר בקריה. עכשיו אתה מדבר על ביטחון הפנים? מעל 1,000 נרצחים, מעל 1,000 נרצחים בלי 7 באוקטובר – 1,200 נרצחים ביום. אתה מדבר על משילות? תגיד, איפה אתם חיים? איך יש לכם את התעוזה בכלל לקום ולדבר כשמישהו מדבר, לקום ולהגן על עצמכם ולהגיד: אתם לא ידעתם לנטוע בנגב? ואללה, אז לא נטענו בנגב. נניח. אבל אצלנו אנשים עם כפכפים, כמו שראש הממשלה שלך אמר, לא הלכו ושחטו אותנו. אתה מדבר על עץ ונטיעות בנגב? מה, אתה נהיית לי עכשיו מהחברה להגנת הטבע? לא נטענו נטיעות בנגב. אנשים נרצחו, נטבחו, נאנסו. אתה בכלל יש לך פרצוף לדבר על משילות? איפה אתם חיים?
פתחנו 1,000 כיתות כוננות. וואו. כשאנשים נושאים נשק ובאים להגן על הבית שלהם, זה אומר שני דברים: 1. הם לא סומכים על הממשלה; 2. הם לא סומכים על המשטרה. למה אתם צריכים תמיד להתחיל מוזר ואז להגביר? למה אתם כאלה מוזרים? אלוהים, או אלוקים, או טאטע, או ה', או מה שאתם רוצים. יא אללה.
בשבילי זה אללהו אכבר? אתה מבין איזה ליצנים אתם? מה אתם יודעים לעשות? מה אתם יודעים לעשות בביטחון הפנים?
אין מדד אחד אובייקטיבי – לא נאור, לא אתה – שאתם לא קורסים בו. אין, כלום, שום דבר, כלום. אין ביטחון פנים, אין משטרת תנועה. כולם, כל דאלים גבר. אתה מסתלבט עלינו, תגיד? ועוד אתה אומר שאני אומר אללהו אכבר? אתה צריך להתבייש, אבל למה אני מצפה בכלל שתתבייש?
אה, אתה מדבר אל רם בן ברק? לרם בן ברק הוא אומר: תגיד אללהו אכבר. ואללה, מה שהוא עשה בעשר ,שנים אתה והמשתמט שלך לא תעשו עוד 40 שנים, כל אחד, בשנייה. חי בסרט. אתה אשכרה אומר לרם בן ברק, קצין בסיירת מטכ"ל, לוחם במוסד, סגן ראש המוסד – הוא אומר לו: אללהו אכבר.
השר שלך הוא בדוקאי של השב"כ, עבריין תנועה עם 78 הרשעות תנועה, מורשע בפלילים שמונה פעמים. הוא חירב את המשטרה, חירב את הביטחון האישי שלנו. הוא טוב בטיקטוק. הוא, אגב, גם טוב בכדורגל. הוא עושה אחלה הקפצות. כשאני ארצה ביום שישי ללכת לים לעשות הקפצות, אני אפנה אולי לפיתמר. כשאני ארצה עכשיו לבדוק את התזונה בשב"ס, אולי אני אפנה לאיתמר. אבל אני בטוח לא אפנה לאיתמר כשאני ארצה שמישהו ישמור עליי. הבן אדם פירק אותנו, פירק. משילות, נגב, פרוטקשן – באמת, חבורת עוץ לי גוץ לי הגיעה. יופי, כל הכבוד. כל הזמן שלי הלך על פיתמר עכשיו.
לא. זה היה mid-level בעצבים.
לא, באמת, פתח כיתות כוננות. יאבאלה. אתמול – חבל שמרגי עזב, לא שיש לי חס וחלילה בעיה איתך.
כן, במעבר חד. רציתי לשאול אותו אם לקראת סיום השהות שלו בכנסת, הקריירה הפוליטית שלו, היותו חבר כנסת, אם היה לו טיפ אחד לחברי הכנסת חדשים, או חברי הכנסת בכלל, או פוליטיקאים בכלל, שרים. הינה, הוא נכנס. רציתי לשאול אותך, אדוני, אתה ברחת לי. אמרתי, אתה מאתמול מ-00:00 ניהלת מליאה, אז אני לא בא אליך בתלונות. רציתי לשאול אותך אם יש לך טיפ אחד לפוליטיקאים מתחילים.
לא אתה. מה מה? מה אתה קופץ? פוליטיקאים מתחילים. אתה מתחיל, אני מתחיל.
בסדר, מה אתה רוצה?
מה יש לו זה, תגיד? אמרתי אני?
אל תקשיב. טיפ.
אז אני, באופן קצת יותר פרקטי, סיגלתי לעצמי בתקופה האחרונה את היכולת להתבונן במראה. לפעמים אני לא אוהב גם מה שאני אומר; לפעמים בסוף יום אני מסתכל ואני אומר: ואללה, לפעמים יש לי קצת קווץ'. כשאתה בלהט הרגע עושה שטויות או כותב דברים. אני חושב שאתמול, בעזרת ערוץ הכנסת, הפוליטיקאים פשוט לא צריכים מראה, הם יכולים להסתכל ולראות מה קרה פה במליאה. אגב, זה היה מדהים. יש כמה מפלגות חרדיות בכנסת ויש פה קואליציה שלמה שעוסקת בזה, ומה שנקרא, מתחזקת את עולם התורה, שמעולם לא חווה רנסנס כזה.
משפט, כי בטח לא הוספת לי את הדקה של החילופים שלכם כשלא הייתם. אתמול התפרסם נער מהחבר'ה של העגלה המלאה – לא כמונו, העגלה הריקה, שאין לנו ערכים וכאלה – בהפגנה של הפלג. אני כבר לא יודע מי הפלג, אבל לא משנה, בטח שזה לא גיא פלג. הוא פנה לחייל חרדי שהתגייס ואומר לו: אתה שהוצאת את עצמך מעולם התורה, לא תקבל כלום. הוא פונה לחייל ואומר לו: אתה תמות בעזה ותישרף בטנק. זאת העגלה המלאה.
מילה אחת. אני בטוח, אגב, בטוח, שבטח לא כל החרדים, גם לא המפלגות החרדיות, וגם לא חרדים, זו המראה שלהם, אבל אף אחד לא הוציא על זה מילה. על בג"ץ הם יטוסו, על גלי בהרב מיארה הם ידברו, כולנו – הינה אני – כולם יגנו. מילה אחת לא שמעת מאריה דרעי, שהסתובב כל היום ועשה לנו את התנועה הזו. אתם יודעים מה זו התנועה הזו? זה לא אפס, נכון? זה ש"ס. ינון, זה ש"ס, נכון?
לא, שאלתי.
עושה ככה. הסתובב פה אריה דרעי, שאגב, הוא לא קיבל תעודת חה"כ, הוא קיבל תעודת תייר זמני פ,. קיבל תייר זמני. ינון אפילו היה צריך להסביר לו איך מצביעים במליאה.
הסתובב ועשה לכולנו ככה.
אבל לגנות את הביזיון הזה, אף אחד לא אמר. תודה רבה.
1,109 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.