קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי להסביר לצופים ולצופות, לעם ישראל, מה אומר החוק הזה לפירוק תפקיד היועמ"שית. זה פוצל הרבה פעמים, אלה הרבה מונחים משפטיים, אז אני חושבת שכדאי להסביר את המשמעות שלו – מה שנקרא הסבר ללא משפטנים. החלק הראשון של הצעת החוק קובע שחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה לא יהיו מחייבות. מה זה אומר? זה אומר ששרי הממשלה יוכלו לעשות דין לעצמם, להחליט בעצמם מה המשמעות ופרשנות החוק.
למשל, נגיד ששר התרבות מחליט שהוא לא רוצה להעביר כסף לענף הקולנוע כי איזשהו סרט לא בא לו טוב, אז הוא יוכל לעשות את זה גם אם היועצת המשפטית תאמר לו: שמע, זה לא בסמכותך. או למשל, שר יחליט שהוא רוצה לעשות מהלך מסוים אבל יש לו ניגוד עניינים – נגיד זה קשור למשפחתו או למשהו אישי שלו – אז הוא יוכל להחליט שאין לו ניגוד עניינים. שר יוכל להחליט, למשל, לשרת או להעביר תקציבים שמנים במיוחד לרשות מקומית מסוימת; אולי זה קשור למספר החברים במרכז הליכוד, או מה הזהות הפוליטית של אותו ראש עירייה, מה שנקרא אם הוא יהלום או לא יהלום – היועצת המשפטית יכולה לומר: זה לא עומד במבחן של השוויון, והוא יוכל להגיד: לא אכפת לי, לדעתי, זה כן עומד במבחן השוויון.
זו המשמעות שחוות הדעת של היועצת המשפטית לא תהיינה מחייבות. תמיד, גם אחרי החוק הזה, הדברים יכולים להגיע לדיון בבג"ץ, אבל צריך להבין, הציבור צריך להבין, שבממשלה – הייתי שרה בממשלה פעמיים, הייתה לי את הזכות לכהן שם – מתקבלות אלפי, אלפי החלטות. הרי יש בכל משרד ממשלתי יועץ משפטי, ומעליו יש את היועצת המשפטית לממשלה. אלו המון החלטות. תכלס, אנחנו לא נדע, אנחנו לא נדע על דברים לא תקינים שקורים, ואנחנו פשוט נגיע למצב שאם משהו לא יתגלגל לתקשורת או לארגון חברה אזרחית, הציבור אפילו לא ידע על השחיתות, הוא לא ידע על העוול. לא רק שזה לא ייעצר, זה אפילו לא יובא לידיעתו. זה החלק הראשון של הצעת החוק.
החלק השני מתייחס לזה שיהיה אפשר לקבל ייצוג חיצוני – שעם זה האמת שלי אין בעיה. כבר היום היועצת המשפטית לממשלה מאשרת ייצוג חיצוני בבתי משפט לשרי הממשלה שמבקשים זאת. אבל החלק החמור הוא שלא תינתן ליועצת המשפטית לממשלה הבמה להביע את עמדתה, כלומר בהצעת החוק הזו, בית המשפט לא ישמע את הפרשן הבכיר של החוק. הוא לא ישמע את עמדתו, הוא לא יקבל ממנו את המידע הדרוש לצורך קבלת החלטה: אילו ישיבות היו? מה היו הנתונים? מה התשתית המקצועית? מי אמר מה ובאיזה דיון? הדברים האלה לא יישמעו. זאת אומרת, חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה לא תהיה מחייבת, ואף חמור מכך, יסתמו לה את הפה. בדרך הזו חברי הממשלה יוכלו למנוע ממידע לצאת החוצה. ככה הם יוכלו להסתיר מידע מהציבור, כי אפילו אסור יהיה לה להציג את עמדתה בבית המשפט. תבינו עד כמה זה מרחיק לכת.
החלק הנוסף של הצעת החוק מדבר על זה ששר המשפטים יוכל לדרוש דיווח ספציפי, דין וחשבון מהיועצת המשפטית לממשלה גם בתיקים ספציפיים, בחקירות ספציפיות, במהלכים ספציפיים. למשל, הוא יוכל לזמן אותה ולשאול אותה: תגידי, למה אתם חוקרים את אוריך? מה בדיוק אתם עושים? למה זה צודק? למה לא עשיתם את זה בצד השני? להתחיל להלך אימים או להציק אפילו בתיקים ספציפיים. ברור לאן זה מכוון.
אלה עיקרי החוק, וזו הסיבה שברמה המקצועית אני מאוד מאוד מתנגדת לחוק הזה, שמפר את כל האיזונים והבלמים שקיימים היום ברשות המבצעת, ובאמת זה נותן לרשות המבצעת כוח שהוא בלתי מרוסן. הנקודה האופטימית היא שהחוק הזה ייכנס לתוקף רק בשנת 2027, ולכן, בעזרת השם, אני מקווה שעד אז אנחנו נחזור לשלטון ונוכל לתקן את העוול הזה ולעשות delete על הצעת החוק המסוכנת הזו. זה באשר להצעה שכרגע מובאת להצבעת הכנסת.
אני רוצה להתייחס למה שקרה פה בשתי היממות החולפות. היו לנו שני חוקים מטורללים שעברו במליאת הכנסת, גם חוק-יסוד: לימוד תורה וגם החוק שאומר שחרדים הם מעל מערך האכיפה הפלילי, ואם הם עורקים מהצבא, הם ורק הם לא ייעצרו. השבוע, למעשה, ממשלת 7 באוקטובר, שהראתה לכולנו שהיא ממש לא מפיקה לקחים, ממשיכה לא להישמע לאזהרות וממשיכה לצפצף על אזהרות הרמטכ"ל. ממשלת 7 באוקטובר הקימה השבוע שתי מדינות לשני עמים. השבוע סופית הליכוד הקים מדינה נפרדת עבור החרדים.
במדינה החרדית אפשר להשתמט; במדינה הישראלית משרתים ואפילו יאריכו למשרתים את השירות. במדינה החרדית אסור לעצור עריקים חרדים; במדינה הישראלית מי שיערוק יוכנס לכלא לאלתר; במדינה החרדית בן אדם יכול להירשם כמי שלומד בכולל כל החיים, ללא מגבלת זמן, ולקבל קצבאות עד סוף ימיו; במדינה הישראלית מאריכים עוד ועוד את גיל המילואים, ואתם יודעים מה? לא נדיר למצוא לוחמים שחצו כבר את גיל 50. במדינה החרדית מקבלים קצבאות, הנחות בארנונה, סבסוד מעונות יום; במדינה הישראלית צריך לעבוד קשה, קשה מאוד, כדי לפרנס את הילדים שלך, כדי לפרנס את המשפחה שלך, ועל הדרך אתה משלם מיסים כדי לפרנס גם אחרים, שבוחרים לא לעבוד. במדינה החרדית לא מלמדים ליבה בבתי הספר, ולמעשה בית הספר מנוהל על ידי מפלגה, מפלגה פוליטית, שמעתם נכון; במדינה הישראלית מחנכים את הילדים מגיל אפס לאתוס הציוני, לשליחות ולחשיבות שבשירות הצבאי. במדינה החרדית אומרים: נמות ולא נתגייס; במדינה הישראלית מתגייסים ומתים.
תזכרו את השבוע הזה, השבוע האחרון של הכנסת הגרועה ביותר, הרעה ביותר בתולדות מדינת ישראל, קואליציה שהביאה עלינו באמת – זימנה לנו – את האסונות הגדולים ביותר שהיו לנו מאז ימי השואה. השבוע הזה ייזכר כשבוע שבו סופית יצרתם במו ידיכם שתי מדינות לשני עמים בתוך מדינת ישראל.
אני רוצה להתייחס לתלמידי ישראל. אנחנו שקועים פה בצרות שלנו, אבל תלמידי ישראל יצאו בשבועות האחרונים לחופש הגדול. לאחר עוד שנה משובשת, יחד עם שאר שנות המלחמה הנוראיות ושנות הקורונה – שימו לב לנתונים על מה עובר על תלמידי ישראל. הנתונים השמרניים ביותר מראים כי מאז פרוץ מגפת הקורונה תלמידי מדינת ישראל הפסידו בין חצי שנת לימודים במקרה הטוב לשנה וחצי של לימודים במקרה הרע. בין חצי שנה לשנה וחצי. זה תלוי כמובן איפה אתה גר, אבל תחשבו שיש תלמידים במדינת ישראל ששנה וחצי ישבו בבית ללא מעש, תחת חרדה, תחת אזעקות, תחת בני משפחה שנמצאים בקרב, תחת ידיעות על זוועות.
מדינת ישראל נמצאת בגירעון חינוכי לאומי עצום של מיליון שנות הוראה. מיליון שנות הוראה. זה זמן שהיינו צריכים להשקיע בקשר, בלימוד, בהתפתחות. הילדים שלנו משלמים מחיר גדול מאוד מאוד, גם אם אנחנו לא רואים את זה כרגע לנגד עינינו. כך למשל, שימו לב, 28% מילדי קריית שמונה בכיתות א' עד ח' מתקשים בקרוא וכתוב. רק 3% מתלמידי ישראל עמדו בדרישות של תוכנית הלימודים במדעים. במדד הבורות של ה-OECD ישראל מככבת לרעה והוגדרה כמדינה שבה כחמישית מהסטודנטים הם בעלי יכולות של ילדים בני עשר.
אז מה עושים עם זה? אנחנו נמשיך לדבר על זה, כי נראה לי שזה אולי אחד מהנושאים הקריטיים שיש לטפל בהם. תודה.
1,065 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.