קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה וריקה, מכובדי שר העלייה והקליטה אופיר סופר, חודש טוב לכולם. לפני דקות אחדות קיבלתי דיווח קצר מחברותיי חברות ארגון נשות הכותל על החוויה הרוחנית – מרוממת הנפש, כביכול – שהייתה להם גם הבוקר הזה. למרות הפעילות הלא-חוקית של סדרני הקרן למורשת הכותל המערבי, הן עמדו על זכותן בדין ובצדק לקרוא מן התורה בעזרת הנשים. והבוקר הזה, לרפרטואר של הנערים הצעירים שנשלחים על ידי הישיבות שלהם לשיר שירי הסתה – הפעם אנחנו בערב ראש חודש אב – הצטרף הרפרטואר "נקדש שם שמיים ונשבור לרפורמים את השיניים" ו"הרפורמים הם חמאס". אלה הקריאות, גברתי היושבת-ראש, שנשמעו הבוקר ברחבת הכותל. ונזכיר לכולם שבנימין נתניהו המושחת חתם במו ידיו על פשרה היסטורית בכותל שהייתה יכולה למנוע את הפיכת הכותל המערבי לזירה של שנאת חינם. אבל בפחדנותו ובדבקותו בדבר אחד, בכיסא, הוא ביטל את הסכם הפשרה בלחץ המפלגות החרדיות.
ליבי עליך, השר אופיר סופר. ראיתי אתמול את ההתרגשות הגדולה והמוצדקת שלך כשהכנסת הזו לרגע עשתה את מה שראוי לעשות בשבוע האחרון של החקיקה וקידמה בקריאה הראשונה הצעת חוק שמפנה מבט אל עבר הלומי הקרב. ראיתי את התרגשותך, ולצערי, גם ראיתי את רגעי החרפה, כאשר המפלגה שלך וגם אתה תומכים בהענקת חוק שמעניק חסינות למשתמטים ולעריקים.
הגעתי הבוקר הזה אל המשכן אחרי שעות ספורות של שינה, ואני גאה לדבר אחרי חברי חבר הכנסת יואב סגלוביץ', שותפי הבכיר למאבק בחוקי ההפיכה המשטרית בוועדת החוקה. ישנו שעות ספורות, והדבר רק סמלי, מכיוון שאם החוק הזה יאושר, אזרחיות ואזרחי ישראל לא יכולים לישון בשקט.
בכוונת מכוון ביקשתי חצי שעה, על מנת להציג טיעונים סדורים ביחס להצעת החוק. בכוונתי להעביר מעין סמינריון זוטא על הצעת החוק המסוכנת הזו, ומי שחושב שהדברים ימצאו את דרכם לעתירות חוקתיות שתוגשנה לבית המשפט העליון, אינו טועה. מכיוון שהחוק הזה, כפי שציין חבר הכנסת סגלוביץ', וכפי שציינו היועצים המשפטיים של ועדת חוקה בשפתם הדיפלומטית-משהו, החוק הזה אינו חוקתי. בכוונתי להציג את הדברים בצורה מסודרת מתוך תקווה שגם עיתונאים וגם הציבור הרחב ידעו לתאר נכונה את החוק הזה, שכל תכליתו להעמיד את הממשלה מעל החוק.
יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה, בחר להעמיד את הכנסת מעל החוק. חוק-יסוד: מבקר המדינה קובע בחירות חשאיות למבקר המדינה – הוא רמס את העניין, וכרגע הוא מבזה את פסיקת בית המשפט העליון ומונע קיום בחירות חוזרות לתפקיד המבקר. זהו מפעלו של יושב-ראש הכנסת אוחנה ומפעלו של חבר הכנסת רוטמן, להעמיד את הממשלה מעל החוק. כל מי שיודע איזה כוחות אדירים מופקדים בידי הממשלה, איזו יכולת יש לממשלה בכל מדינה וגם במדינת ישראל, להשפיע על כל רגע בחייו של האזרח – כל אדם בר-דעת צריך להבין שהחוק הזה מסכן את חירויות האזרח במדינת ישראל בצורה דרמטית וקיצונית.
חמש הערות מקדימות קצרות: הראשונה – לממשלת נתניהו אין לגיטימציה ציבורית וחוקית לעסוק בסוגיית מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה בהיותו גם התובע הכללי, התובעת הכללית, של מדינת ישראל שמנהלת הליכים פליליים נגד ראש הממשלה. ממשלת נתניהו הייתה מנועה מלקדם חקיקה שנוגעת לתביעה הכללית במדינת ישראל, ויש כאן הפרה נוספת של הסכם ניגוד העניינים. נתניהו פעם נוספת רומס את הסכם ניגוד העניינים שעומד בבסיס יכולתו לכהן כראש ממשלה למרות שלושה אישומים פליליים.
הערה שנייה, שציין חבר הכנסת סגלוביץ' – חברי הקואליציה, לרבות מציעי הצעת החוק, למעט חבר הכנסת רוטמן, לא נטלו חלק בדיונים. הם אינם יודעים מה צורת החוק שעליו הם יצביעו היום בערב.
נקודה מקדמית שלישית – חבר הכנסת רוטמן הציג וימשיך להציג את מספר הדיונים הגבוה שהתקיימו בעניין הצעות החוק הנלוזות הללו, אלא שהחוק הזה זכה לשינוי מהותי שבועיים לפני תום המושב. חלקים גדולים פוצלו מהחוק, והחוק לבש צורה חדשה, והדיון בעניין צורתו החדשה של החוק לא מוצה. החוק הזה, למרות שחבר הכנסת רוטמן מתפאר בעשרות דיונים, מגיע אל המליאה לישורת האחרונה כשהוא תפור בתפרים גסים, כאשר לא ניתנו תשובות מספקות לטענות ולחששות חברי האופוזיציה, וכאשר נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה וגם הייעוץ המשפטי לכנסת לא זכו להציג את הניתוח המעמיק לצורתו החדשה של החוק. ולא מדובר בשינויים קוסמטיים. כל טענה שהתקיים כאן דיון חקיקה סדור, כל טענה כזאת קורסת לנוכח מה שאירע בשבועות האחרונים.
ההערה המקדמית האחרונה – וגם כאן חבר הכנסת רוטמן אינו דובר אמת. בדיוק כמו בכל חוקי ההפיכה המשטרית, היו אלה חברי האופוזיציה שהציעו פשרות, שהציעו מסלול להתקדמות מתונה במתן מענה ענייני לטענות מסוימות שעלו מצד הקואליציה. באופן מפתיע, ההצעות שלנו היו ברוח דבריו של שר המשפטים לשעבר, שר החוץ הנוכחי, שהגיע לאחד הדיונים הראשונים, הציג את משנתו, ומאז נעלמו עקבותיו. ואנחנו חשבנו שגדעון סער הצטרף לממשלת נתניהו, לוין, סמוטריץ', בן גביר, גולדקנופ, דרעי וגפני על בסיס הסכמות בעניין הרפורמה המשפטית. אנחנו אמרנו לגדעון סער: יש על מה לדבר, אם זה מה שאתה מבקש לקדם. אבל הכול היה עלה תאנה לתוכנית המרחיבה של לוין, רוטמן ונתניהו. גדעון סער שימש כאן – בדיוק כפי שקרה בעניין החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים – שימש רק כעלה תאנה. רוב עלי התאנה אינם מודעים לשימוש שנעשה בהם, וגדעון סער התנדב לעשות זאת מעל המקפצה.
ואחרי הטענות או ההערות המקדמיות הללו, שדי בהן כדי לפסול את הלגיטימיות של החוק הזה, בדגש, כפי שאמרתי, על טענת ניגודי העניינים שראש הממשלה נתניהו טובע בהם, אבקש להעיר כמה הערות לגבי החוק עצמו. אבן הראשה של החוק הזה הוא הפוליטיזציה המוחלטת של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. חבר הכנסת רוטמן אינו מסתיר את העניין הזה. מבחינתו, היועץ המשפטי לממשלה משול לעורך דין של חברה פרטית: ברצות הבעלים הוא ממנה אדם להיות עורך הדין של החברה, וברצותו הוא מפטר אותו. מבחינת שמחה רוטמן, העובדה שאנחנו עוסקים במדינה שיש בה עשרה מיליון אזרחים, מדינה שמתיימרת לפעול בהתאם לעקרונות שלטון החוק, כפיפות כל הרשויות לדין, הפרדת הרשויות – זה לא מעניין את שמחה רוטמן. היועץ המשפטי הוא עורך דין פרטי של הממשלה. אין לו שום תפקיד מהותי בהגנה על שלטון החוק, בהגנה על זכויות האזרח, בהגנה על האדם הישראלי שניצב מול הכוח העודף הדרמטי של השלטון.
הפוליטיזציה המוחלטת של תפקיד הייעוץ המשפטי תפורה לאורך כל 19 סעיפי החוק, אבל היא באה לידי ביטוי מובהק בהגדרת התפקיד של היועץ המשפטי, והיא באה לידי ביטוי מובהק ביכולת למנות, לשלוט בו במהלך הכהונה, וכאשר הוא סוטה מרצון הממשלה בשם ההגנה על החוק – גם לפטר אותו. הביטוי המובהק ביותר למגמה הזו הוא העובדה שברגע האחרון, בלי דיון מספק, הוכנסה לחוק גלולת רעל בדמות הסעיף שקובע ש-30 ימים אחרי הקמת הממשלה הבאה, הממשלה למעשה תפטר את היועצת המשפטית ותמנה חדש במקומה – סעיף שאין כדוגמתו בשום חוק אחר, שמחייב את הממשלה לפטר את היועצת המשפטית, שהיא גם התובעת הכללית במשפטיו של נתניהו. אנחנו נדאג שנתניהו המושחת יפנה את כיסא ראש הממשלה, אבל העניין התיאורטי, שהדברים לא יהיו כך – האם יעלה על הדעת שהנאשם יפטר את התובעת הכללית של מדינת ישראל? פוליטיזציה מוחלטת של תפקיד הייעוץ המשפטי.
החטא השני, כפי שכבר אמרתי, אבל חשוב לעמוד על כך: הגדרת תפקיד שמעלימה את התרומה המכרעת של היועץ המשפטי לממשלה להגנה על זכויות האזרחים הישראלים. אפילו את העניין הפעוט הזה, של הוספת האלמנט הזה של ההגנה על זכויות האזרח, סירב שמחה רוטמן לשלב בהצעת החוק.
הנקודה שלישית – הצעת החוק הזו מאפשרת לממשלת ישראל, וגם לוועדת שרים מטעמה, לבצע overruling לחוות דעתו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה. ממשלת ישראל הופכת את עצמה להיות הסמכות המשפטית – לא הפוליטית – העליונה של הרשות המבצעת. אריה דרעי, אם יכהן כשר, יהיה יועץ משפטי-על; בנימין נתניהו, בהיותו נאשם בשלושה אישומים פליליים, יהיה יועץ משפטי-על. הראייה הזו באה ואומרת שבכל רגע נתון, בלי קריטריונים, בלי הגדרת נסיבות מיוחדות, בלי פרוצדורה ברורה, די בהחלטת ממשלה על מנת לקחת חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי לממשלה ולקרוע אותה, להשליך אותה לפח האשפה. מה מציע לנו שמחה רוטמן? שחוות הדעת תונח על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט או על שולחן ועדת החוץ והביטחון, שהן ועדות קואליציוניות. אנחנו רואים את הטנגו המושחת שרוקדים יחד לוין ורוטמן מאז אותו ערב ארור של השקת המהפכה המשטרית ב-4 בינואר 2023. הממשלה היא היועצת המשפטית לממשלה.
ואומרים לנו: ממה אתם מפחדים? הרי דלתות בית המשפט פתוחות. הפוסק האחרון הוא בית המשפט. האזרח שנפגע מאותו overruling דורסני של חוות הדעת של הייעוץ המשפטי יכול לעתור לבג"ץ. על מי אתם עובדים? ראשית, אתם לא מקיימים את החלטות בג"ץ, אז אתם מציעים לנו להישען על בית המשפט שאתם עסוקים בלקעקע? שנית, הרי אתם כל היום טוענים שאל לו לבית המשפט להתערב בהחלטות הממשלה. אז אתם שולחים אותנו אל בתי המשפט, את האזרח שעומד לבדו מול הממשלה? פתאום אתם חסידים של אקטיביזם שיפוטי, או שבעצם אתם גם מתכננים לרסק את בתי המשפט? ראינו את זה בניסיונות שלכם לשנות את תהליך הבחירה של השופטים. אתם רוצים להשתלט פוליטית גם על הייעוץ המשפטי לממשלה וגם על בתי המשפט, והאזרח, אותו אתם משאירים עירום מהגנה מפני שרירות ליבו של השלטון.
וכדי להוסיף חטא על פשע – וזו הנקודה הרביעית – לא די לכם בדריסת חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה – אתם גם רוצים לסתום את פיו כאשר הנושא יובא לבית המשפט. לפני שנייה אמרתם לנו: הכול בסדר, יש בתי משפט בישראל. הממשלה תעשה overruling לחוות הדעת המשפטית של היועצת, אבל האזרח יקבל את יומו בבית המשפט. אם כך, מדוע אתם משתיקים את היועץ המשפטי לממשלה מהצגת חוות דעתו בבית המשפט? מדוע אתם מכפיפים את היכולת של היועץ המשפטי לממשלה לבוא ולומר מדוע חוות דעתו היא הצודקת? מכפיפים את היכולת הזו להחלטה אקטיבית של הממשלה: ברצותה תסתום את הפה ליועץ המשפטי, ברצותה תאפשר לו לדבר. ואיפה? לא באולפני הטלוויזיה אלא באולם בית המשפט, שאליו שלחתם את האזרח הישראלי להתגונן מפני עוצמתו של השלטון.
באילו משטרים סותמים את הפה? באילו משטרים מונעים בירור מלא של העובדות? אנחנו, האופוזיציה, הצענו לכם: בואו נטפל בסוגיה הזו של ייצוג דעתה של הממשלה כך שנבטיח בחוק שלעולם הממשלה יכולה להציג את עמדתה בפני בית המשפט. גם אם הייעוץ המשפטי לממשלה אומר: העמדה הזו לא חוקית, אני לא מייצג אותה – תתכבד היועצת המשפטית, והממשלה תוכל בכל רגע שהיא רוצה להציג את עמדתה. שמחה רוטמן הסכים לפשרה הזו? שמחה רוטמן רצה באמת לפתור את בעיית הייצוג, שכולנו חשבנו שיש טעם לעסוק בה? לא. שמחה רוטמן רוצה עורך דין פרטי. ואני רוצה להזכיר לכם שגם ארגוני פשיעה מסתייעים בשירותיהם של עורכי דין פרטיים. גם גדולי הפושעים שוכרים עורכי דין פרטיים, וזה בסדר, כך מתנהלת מדינת חוק, אבל זה מה שאתם רוצים – שהיועץ המשפטי לממשלה לעולם יגן על פשעיכם השלטוניים.
העיוות שקיים בחוק הזה הוא כמובן עיוות כללי, אבל הוא מתבהר ומתחדד לנוכח סוגיות קונקרטיות שאת כולן העלינו בוועדה, גם אנחנו וגם הייעוץ המשפטי של הוועדה, כמובן גם הייעוץ המשפטי של הממשלה, גם היועצים המשפטיים של רשויות שלטון נוספות, גם אנשי האקדמיה, גם ארגוני החברה האזרחית ומכוני המחקר הדמוקרטיים. כולם הציגו את הנקודות הבאות, ומענה אין.
מענה אין לא מכיוון שקשה לייצר מענה, אלא מכיוון שהצמד הזה, מקס ומוריץ של הקואליציה, לוין ורוטמן, אלה שיודעים לשים על עצמם חליפות ועניבות, אבל הם בעצם שני פורעים בשלטון החוק – שני אנשים שמבקשים לחולל מהומה לשם מהומה – לוין ורוטמן לא רצו לתת מענה, כי המענים הוצעו. אבל הם רוצים ממשלה ללא מגבלות. הם רוצים שלטון מעל החוק. הם רוצים להקטין את האזרח הישראלי לגודל מינימום ולנפח את שריריה של הממשלה, לנפח את שרירי השלטון, שברצותו, מוחץ את האזרח. הם כנראה לא קראו את מה שיש לתורה לומר על מלכים שמנסים להעמיד את עצמם מעל החוק, אפרופו חוק ביזוי תורה שהעברתם כאן, בכנסת הזאת.
ואלה שלוש הזירות שכל אזרח ישראלי צריך לדעת ולהכיר, שלוש זירות שבהן החוק הזה יכניס עיוות דרמטי וסכנה דרמטית לחיים הדמוקרטיים בישראל. חברי חבר הכנסת סגלוביץ', שאוחז במומחיות בסוגיה הזו של הפעלת הכוח החקירתי מול האזרח יותר מכל חברי הקואליציה והממשלה גם יחד, עמד ביחד איתי והתריע חזור והתרע על השלכות החוק הזה על פעולותיו של שב"כ. כל בר-דעת יודע, ולא נרחיב בכך, שלשב"כ יכולות אדירות ודרמטיות, שעולות פעמים רבות על כל דמיון, לחדור לפרטיותו של האדם. שאלנו: האם הממשלה יכולה לעשות overruling לחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה לגבי הפעלת הסמכויות של שב"כ? האם יעלה על הדעת שהיועץ המשפטי יאמר: זה לא חוקי לפעול ככה מול האזרח במחשכים, וועדת השרים לענייני ביטחון תעשה overruling? ומי ידע על כך? והאם האזרח יוכל לפנות לבית המשפט? הוא הרי לא ידע. לא קיבלנו מענה. ראש השב"כ, למרות הבקשות החוזרות והנשנות שלנו, לא שלח את הייעוץ המשפטי של השב"כ לדיון בהצעות החוק. ברגע האחרון, כי איימנו להפוך את השולחן, שלחו אדם אחר מן השירות, מכובד ככל שיהיה, רק חסר כל הבנה משפטית. כך מחוקקים חוק שיאפשר לראש הממשלה לתת הוראות לא חוקיות לשב"כ?
וכשם שלא ניתן מענה בעניין הזה, כך לא ניתן מענה על שיבוש מוחלט של תקופת הבחירות. עשרות שנים נבנה כאן דין לגבי הגבלת יכולת הפעילות של הממשלה בתקופת הבחירות, שהרי הממשלה יכולה לשבש את הליך הבחירות, והממשלה גם יכולה לפעול באופן שמנצל את כוחה השלטוני כדי להבטיח יתרון בבחירות. אפילו את התקופה הזו של הבחירות פורעי שלטון החוק מהקואליציה לא הסכימו להחריג מהצעת החוק. גם בתקופת הבחירות, שבוע לפני הבחירות, היועץ המשפטי לממשלה יאמר לממשלה: אתם לא יכולים לעשות את זה, והממשלה בהחלטתה תהפוך את חוות הדעת המשפטית. ומה נעשה אז? נרוץ בעתירה לבג"ץ 24 שעות לפני הבחירות אם הממשלה תחליט לשבש את הליך הבחירות? ביקשנו פתרון ראוי – לא ניתן.
ומה בדיוק הגדרת ההליך הפלילי שהממשלה לא יכולה לעשות בו overruling? מחר תקבע היועצת המשפטית לממשלה בחוות דעת שהמשטרה אינה יכולה להפעיל סמכויות בדרך מסוימת, סמכויות שנוגעות לחופש המחאה, לחופש הביטוי, להגנה על עיתונאים, להגנה על עובדי ציבור. זה לא חלק מהדברים שבהם אי-אפשר לתת לממשלה לעשות overruling? הממשלה והקואליציה שנשבעו להרוס את בג"ץ שולחות אותנו לבג"ץ. איזו צביעות, איזו יוהרה, איזו מחשבה גסה שאזרחי ישראל הם מטומטמים. ממשלה שכל עניינה למנוע מבג"ץ להתערב בהחלטות ממשלה, שולחת את האזרח לבג"ץ על סוגיות בסיסיות של חופש ביטוי, של חופש מחאה.
כל הנקודות הללו מתקבצות לתמונה אחת: שוב הביאו לנו חוק לא חוקתי, חוק שלא מייצר איזונים ובלמים מדויקים יותר. תמיד, בכל זירה שלטונית, יש מקום גם לשיפורים. אף אחד מחברי האופוזיציה לא אמר אי פעם שאין דברים שראוי לעסוק בהם ולתקן אותם בעניין היחסים בין הרשויות או בעניין מערכת המשפט. אני, כיושב-ראש ועדת חוקה, עסקתי בנושא הזה מבוקר ועד ערב. אבל מגמת פניה של הממשלה הזו, שבראשה עומד נאשם בפלילים וששר המשפטים שלה הוא קנאי ושיו"ר ועדת החוקה של הקואליציה מטעמה הוא אדם אנטי-דמוקרטי – אנטי-דמוקרטי, סמכותני, תיאוקרטי – הממשלה הזו לא מעוניינת בתיקונים, הממשלה הזו מעוניינת בהחרבה.
שמחה רוטמן העז לקרוא לדיונים בשלב הראשון של ההפיכה המשטרית, שהובילו אותנו ל-7 באוקטובר, לכנות אותם במילות הפסוק "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", שנקרא השבת הזו בהפטרת חזון. הכותרת היחידה שראויה לוועדת החוקה תחת הנהגתו של שמחה רוטמן היא "איכה היתה לזונה קריה נאמנה" – המילים שגם אותן נקרא, בשבת שלפני תשעה באב.
2,316 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.