גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי כנסת, כבוד השר, כנסת יכולה לעשות דברים טובים ולחוקק חוקים טובים. לדוגמה, אתמול חוקקנו את חוק הלומי הקרב, שנלחמו כאן קרוב לשלוש שנים, וכולנו כאן ידענו שמגיע להם וצריך לחוקק להם חוק ולתת להם את כל הזכויות שמגיעות להם. החוק עבר בהסכמות, קואליציה, אופוזיציה. אין אחד שלא הצביע בעד החוק. 61 חברי כנסת, גם קואליציה, גם אופוזיציה, הצביעו לחוק, כי הוא חוק שבא להיטיב. הם מקבוצה מסוימת שנתנה ותרמה למען המדינה.
אבל מה אנחנו מקדמים בשבוע האחרון של הכנסת הזאת, הכנסת העשרים-וחמש? אני אומר לכם, הרבה אנשים יזכרו את הכנסת הזאת בעוד הרבה מאוד שנים, ואת הממשלה הזאת, אחרי 7 באוקטובר. ואני אומר לכם, אין אחד, אין ישראלי שישכח את 7 באוקטובר, וכולם יזכרו שראש הממשלה היה ביבי נתניהו, ומי ישב בממשלה ומי ישב בקואליציה, ולא יסלחו לכם, ואני לא אסלח לאף אחד מכם על מה שקרה ב-7 באוקטובר.
אבל איזה חוקים אנחנו מחוקקים מיום שני עד היום, וזה יימשך גם מחר וגם ליום שישי? חוק ראשון – חוק לימוד תורה. אני אומר לכם, אני כדרוזי מסורתי מכבד אנשי דת, מעריך אנשי דת, אבל אני לא מסוגל לקבל שמישהו שיושב במזגן ולומד תורה וחייל שנלחם בעזה ובלבנון וטייס שטס שעות רבות לתקוף באיראן הם שווים, הם תורמים אותו דבר. יש תרומה ויש תרומה. אני מכבד את התרומה של הדת, אבל צריך להבדיל בין מישהו שמסוגל לתת את החיים שלו למען המדינה למישהו שיושב מול מזגן ולומד.
חוק שני – חסינות מפני מעצרים. אתמול התקשר אליי בחור דרוזי צעיר – ושתבינו, אחוז הגיוס אצל הדרוזים הוא 86%, 87% – והוא אומר לי: תשמע, אני עריק, לא התגייסתי. החוק הזה תופס בשבילי? אני יכול להסתובב חופשי עכשיו? אמרתי לו: לא, החוק לא תופס בשבילך, החוק תופס רק ללומדי תורה, רק לתלמידי ישיבה, ואתה, יתפסו אותך – תיכנס לכלא. אני מציע לך, לך תשרת ותעשה צבא. אבל זה חוק שחוקק כאן בכנסת בשבוע האחרון. שכחו את 7 באוקטובר, שכחו את האזהרה של הרמטכ"ל, שכחו את המחסור בחיילים, שכחו שיש אנשים שהמשפחה שלהם התפרקה בגלל המילואים – עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם צו 8, הוא לא יכול לבנות את החיים שלו. יותר מ-1,000 ימים אנשים חיים בין צו לצו.
ויש לנו עם נפלא, שמוכן לתרום ולתת, ולא שמעתי על סרבן אחד מהמילואים. כולם מתייצבים, כולם רוצים להיות עם החבר'ה שלהם, כולם רוצים להילחם עם החבר'ה שלהם, כולם לא רוצים לשבת בבית, כולם רוצים להיות חלק. רק קבוצה מסוימת לא רוצה לחיות חלק. ואני אומר לכם, אני מציע להם – אני כדרוזי, אני מהצד – אני לא התערבתי בחוקי דת, ואמרתי שאני לא חלק מהדברים האלה במלחמת היהודים, אבל אני אומר לכם, אנחנו זקוקים לכל חייל היום. אני מכיר את הצבא, ואני יודע שכשהרמטכ"ל אומר ומזהיר, הוא מתכוון לזה, והוא יודע מה הוא צריך. אבל אנחנו כאן כמחוקקים – האינטרס הפוליטי גובר על כל דבר, ואסור שהאינטרס הפוליטי יגבר על טובת המדינה, על ביטחונה של מדינת ישראל, על קיומה של מדינת ישראל.
ומה החוק השלישי שמקדמת הממשלה? חוק הכשרות. תהרגו אותי, אני לא מבין בזה, תסלחו לי, אני לא מבין בזה, בכל הנושא של הכשרות, אבל חוק הכשרות – בדקתי קצת מה זה חוק הכשרות שמקדם חבר הכנסת דרעי. מתברר לי שזה חוק הג'ובים. אני הייתי באחד הדיונים ושמעתי את ראשי הרשויות, כמה זה יעלה להם וכמה הם מתנגדים לחוק הזה. מאות מיליונים זה יעלה לאזרחי ישראל. קופת המדינה זו קופה של אזרחי ישראל; קופת הרשות המקומית זו קופה של האזרח. אם הסתדרנו עד עכשיו בלי חוק הכשרות, אני לא יודע למה אנחנו צריכים את החוק הזה, חוק הג'ובים של דרעי, עכשיו, בזמן הזה, כשאנחנו צריכים כל שקל להשקיע בביטחון של מדינת ישראל, באותם אנשים שמשקיעים ונותנים למען מדינת ישראל.
ועכשיו אנחנו בחוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח). אני לא מצליח להבין, מה אנחנו צריכים עכשיו להיכנס גם ברשות השופטת? הרי מהדקה הראשונה, מה שרצה ראש הממשלה זה להשתלט על הרשות השופטת, כמו שהוא השתלט על הרשות המחוקקת – כי הממשלה שולטת בכנסת. אין דבר שהממשלה רצתה והכנסת הזאת לא ביצעה. יש את הרשות המחוקקת, יש את הרשות המבצעת, יש את הרשות השופטת, ונתניהו רוצה לשלוט גם על הרשות השופטת וגם על הייעוץ המשפטי. הוא היה מעדיף, עם חלק גדול מהקואליציה הזאת, שלא יהיה בכלל ייעוץ משפטי ויעשו מה שהם רוצים. וזה מה שאנחנו מחוקקים עכשיו, חוק הייעוץ המשפטי.
ומה אחרי זה אנחנו נלך לחוקק? עוד חוק להשתלטות על התקשורת. קרעי רוצה להשתלט על התקשורת – בעצם לא קרעי; קרעי זהו כלי. חברים, זה כלי שמשתמש בו נתניהו, עושה מה שהוא רוצה איתו. עכשיו רוצים להשתלט גם על התקשורת. מה המטרה? כיסא השלטון, לחזור לראשות הממשלה, להשתלט על התקשורת, לחסל כל תקשורת שמייצגת את הציבור, כל תקשורת חופשית, כל תקשורת שתוכל להגיד את האמת. בוא נביא את התקשורת שתגיד מה שנתניהו רוצה והממשלה של נתניהו רוצה וממשלת 7 באוקטובר רוצה. זה בדיוק מה שקורה עכשיו כאן בכנסת, אלה החוקים.
תגידו לי, זה נתפס? בשבוע אחרון של הכנסת, חוקים כאלה מקדמים? זו בושה לכנסת, בושה לממשלה. אני אמרתי, אחרי 7 באוקטובר הם לא היו צריכים להישאר יום אחד בשלטון. הציבור היה צריך לקבוע ולהחליט, כי אנחנו רואים, אין הכרעה בשום זירה: בזירה הלבנונית, החיילים שלנו עדיין נלחמים שם ונמצאים שם ומסכנים את החיים שלהם שם; בעזה חמאס מתעצם, חוזר ל-30,000 חיילים – איזה חיילים? טרוריסטים – בונה מנהרות, מכין את עצמו ליום שאחרי. ומתי יגיע היום הזה? אמרו: פירוק חמאס. לפני יותר מ-1,000 ימים שמעתי על פירוק חמאס. מי שולט בחמאס? מישהו יודע מי שולט בחמאס עכשיו? אני אומר לכם, חמאס נשאר אותו חמאס, אותו ארגון טרור, אותה יכולת, אבל חמאס שולט בעזה עכשיו, שולט בסיוע שמגיע לעזה. כל שקית חלב שמחולקת שם ושקית קמח שמחולקת שם – חמאס שולט ועושה כסף, והרבה כסף, ומשלם לאנשים שלו. אחת המטרות של המלחמה, פירוק חמאס – לא השגתם את זה.
חיזבאללה בלבנון, הוא הולך ומתעצם, ואיך אני יודע שהוא מתעצם? לפי התקשורת הלבנונית. למזלי, אני גם מבין ערבית ואני יודע מה מדברים בתקשורת ומה אנשים אמרו. לפני כמה חודשים, אנשים בתוך לבנון תקפו את חיזבאללה ואמרו: רוצים שלום עם ישראל. היום הטון התחיל להשתנות, וברגע שאתה רואה שהטון התחיל להשתנות, אתה מבין שחיזבאללה חזר להתחזק והוא מתחזק. זאת זירה פתוחה. ואיראן – כולם יודעים מה קורה עכשיו באיראן. ארצות הברית תוקפת כל יום והמלחמה התחדשה שם. אנחנו מחוץ למלחמה עכשיו, אבל אני לא יודע מתי נחזור ונהיה חלק מהמלחמה, וזה לא יהיה עוד הרבה זמן.
אז תגידו לי, איזו זירה? מה עשתה הממשלה הזאת שאתה יכול לשים וי ליד? דיברנו על חמאס – לא; חיזבאללה – לא; טהראן – לא; חות'ים – לא. ומה עם הזירה הפנימית? מה עם הזירה הפנימית? ירי ורצח בחברה הערבית – מילא, אמרתם שזה לא מעניין; ערבי הורג ערבי – פחות ערבי. שרים אמרו: אתם הורגים אחד את השני ובוכים? לחברי הכנסת הערבים אמרו. אני ישבתי שם. אחד אמר להם: אתם יורים ובוכים? מה קרה בהרצליה לפני יומיים ואתמול? וזה יהיה מחר. מה קורה בתל אביב? מה קורה עם זריקת הרימונים? הירי? ההשתלטות של ארגוני הפשע? הפרוטקשן? זה יגיע להרצליה, לתל אביב, זה יגיע לרעננה, לפתח תקווה, לראשון לציון – זה יגיע לכל חור במדינת ישראל. נושא הפרוטקשן והפשיעה והרצח והשתלטות של ארגוני הפשע יגיע לכל מקום, כי גם כאן נכשלתם, ונכשלתם בגדול.
אני שומע שאתם מקימים עכשיו מטה חירום לאומי. דיברתי על זה לפני ארבע שנים. תקימו מטה חירום לאומי: שב"כ, משטרה, פרקליטות, מס הכנסה. כל הרשויות האלה היו צריכות להתאגד כבר לפני ארבע שנים ולעבוד יחד. לא יכול להיות שצעיר בן 22, כל התפקיד שלו הוא לצאת מהבית, ללכת לרצוח מישהו, ויומיים אחרי זה ללכת לטייל בעולם ולנסוע עם רכב חדש. איפה מס הכנסה? איפה המשטרה? הרי כל ילד בכל שכונה בחברה הערבית יודע מי העבריין ומי היורה, אבל הם מפחדים. והכי מצחיק, שאומרים: החברה הערבית לא משתפת פעולה. זה מעיד רק על דבר אחד – על חולשה של המשטרה ושל הממשלה. וארגוני הפשע יותר חזקים מכם, כי מפחדים מהם ומכם לא מפחדים, ולא רק שלא מפחדים – הם בטוחים שאתם לא יכולים לשמור עליהם ולתת להם את הביטחון.
אני בתפיסת עולם, ואני אהיה שר לביטחון פנים. אני אומר לכם, אני אהיה שר לביטחון פנים. אני מכיר את השטח. אני חי את השטח. אני יודע איך להפעיל את המשטרה, ואיך לנהל את המשטרה, ואיך למנוע את הרצח הבא, ואיך לפענח את הרצח, אם יהיה. כי אחוז הפיענוח הוא אפסי. כשאני אומר לכם: אנחנו יכולים לעשות את זה – כי באחד הדיונים שהשתתפתי הגיע השב"כ ואמר: אני התערבתי בשבע חקירות, ובשבע החקירות שהתערב השב"כ היה פיענוח והייתה תפיסה של הפושעים. אז גם את היכולת של השב"כ יכולים להעביר למשטרה, והמשטרה יכולה לעשות, נוסף על להיעזר בשב"כ. ראש השב"כ לשעבר כאן איתנו, והוא יודע על מה אני מדבר ואיך יכולים לעשות את זה.
לכן אני אומר לכם, יש לכם עוד שלושה חודשים. בשלושת החודשים האלה הדבר החשוב ביותר עכשיו זה לעבור את התקופה הזאת, הקשה לכל אזרחי מדינת ישראל. ואני לא רוצה לדבר על יוקר המחיה עכשיו, כי איפה שתיגע, נכשלתם.
אני רוצה לדבר כמה דקות רק על החברה הדרוזית, שאני בא ממנה. אני רוצה להגיד לכל דרוזי שחושב להצביע לאחת מהמפלגות שיושבות בשלטון לשאול אתכם איזה חוק חוקקתם לטובת העדה הדרוזית. הרי הבטחתם את חוק החשמל. כשאני אמרתי שהחוק לא יהיה, יושב-ראש הקואליציה אמר לי: נחיה ונראה. חיינו וראינו ולא היה חוק. הבטחתם תקציבים ענקיים, תקציב ענק לעדה הדרוזית. תדברו עם ראשי הרשויות. אני מדבר עם ראשי הרשויות; חוץ מהשוטף – שום דבר. איזה פרויקטים יש היום בחברה הדרוזית? איזה כסף מושקע בתכנון ובבנייה, בתשתיות, במגרשים, בחינוך, בחינוך הבלתי-פורמלי? כלום.
הבטיחו להקים ועדה ייעודית לעדה הדרוזית, אחרי שהבאתי חוק כאן להקמת ועדה ייעודית לחברה הדרוזית עם סמכויות של ועדה מחוזית שיכולה לקדם את כל התכנון, שיכולה לפתור את כל בעיית התכנון בתוך שנה, שנתיים, עם תקציב ענק. זה מה שעשיתי כשהייתי שר במשרד האוצר – תקציב ענק לתכנון, 178 מיליון שקל רק לתכנון. איזו ועדה קמה? כלום. הבטיחו לי, הפילו את החוק שלי, ולא הקימו ועדה. לפני שנתיים. עד עכשיו אין ועדה. אז תקציבים אין, חשמל אין, תכנון אין. הדרישות שלי יהיו בממשלה הבאה, ואני אהיה חלק מהממשלה הבאה: תקציב ייעודי לתכנון; הסדרת כל היישובים הדרוזיים. אם בשלושה, ארבעה ימים יכולים לחוקק את כל החוקים האלה, הם יכולים לחוקק חוק שיסדיר את כל התכנון בחברה הדרוזית. לא צריכים להיות בתים עם היתר, בלי היתר, באדמות פרטיות, בקרקע פרטית. צריך לתת לתכנן, להרחיב. קו כחול זה לא גזרה מהשמיים. קו כחול – יכולים לשנות מקום ולהרחיב; להסדיר, יכולים להסדיר; לחבר לחשמל, יכולים לחבר לחשמל. להשקיע, להשקיע.
החברה הדרוזית צריכה להיות הפרויקט החשוב ביותר בממשלה הבאה, ואיך אני פותר את כל הבעיות של החברה הדרוזית ומתקדם עם החברה הדרוזית. אני לא אאפשר שהמצב יישאר ככה, בשום מצב. הבטחות, הבטחות, הבטחות. אל תקנו את ההבטחות עוד פעם. יכולים לשחק איתנו על רגש, ואני יודע על מה משחק עכשיו נתניהו – אני רואה את הפרסום שלו, את הקמפיין שלו אצל הדרוזים, על הדרוזים בסוריה. תגידו לו: יכולת למנוע את זה, כי בטיל אחד ליד ארמון הנשיא, נעצר הכול. טיל אחד. שלא ישחק על הרגשות שלכם ולא יגיד לכם: אני הצלתי את הדרוזים בסוריה.
מי שהציל יכול היה למנוע, ואם היינו מונעים, היינו חוסכים - -
- - אלפים של נרצחים, נשים נאנסות - -
- - בתים נשרפים. אנשים נשרפו חיים.
דקה, שנייה, אני מסיים.
אנשים נשרפו חיים. קשרו אנשים לכיסא.
שתביני, היושבת-ראש, קשרו אנשים לכיסא ושרפו אותם חיים.
1,820 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.