קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, השבוע הזה, דווקא בעיצומם של הימים הקשים, ימי בין המצרים, עומד בסימן של תיקון. אנחנו נמצאים בשבוע האחרון של הפעילות כאן בכנסת, בתום כמעט ארבע שנות קדנציה שבמהלכן - - -
אני אוסיף את הזמן, תהיה לך עוד דקה.
אנחנו נמצאים בשבוע האחרון של הפעילות, בתום כמעט ארבע שנות קדנציה, שבמהלכן נעשו לא מעט טעויות על ידי הממשלה והקואליציה. טעה ראש הממשלה שלא הסדיר את מעמד בני הישיבות מייד אחרי הבחירות. טעתה הקואליציה שלא השכילה למצוא את הדרך להפסיק את הגזרות נגד לומדי התורה הרבה קודם לכן. טעו כל הממשלות והקואליציות שלא קידמו את תיקון מערכת המשפט. טעתה הכנסת הקודמת כאשר פגעה במערך הכשרות. טעו מערכות השלטון שלא הסדירו טוב יותר ומוקדם יותר את מערכת התקשורת כדי שתיתן קול גם לרוב העם שנפגע ונרדף מכלי התקשורת המרכזיים היום. טעתה הכנסת בכך שלא הקשיבה לזעקתם והסדירה מוקדם יותר את מעמדם של הלומי הקרב, אשר לגביהם אין שום מחלוקת בחברה הישראלית. את כל זה ועוד הכנסת מנסה לתקן, או לפחות להתחיל לתקן.
ביום שני חוקקנו חוק שהיה אמור להיות מובן מאליו במדינה שמתיימרת להיות יהודית ודמוקרטית. מהו החוק? "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". אתמול חוקקנו חוק הקובע כי לא משנה מה המחלוקת בינינו על הפרטים, העיקרון הוא שלא ייתכן לעצור לומדי תורה, ושעל המערכת להפסיק מיידית את המצוד אחרי בני ישיבות ואברכי הכוללים. לפנות בוקר תיקנו את החוק של ממשלת בנט-לפיד שביקש להרוס את מערכת הכשרות בישראל. חוקקנו את ההסדרה המתבקשת ביחס להלומי הקרב. בהמשך השבוע נקדם, בעזרת השם, גם את חוק התקשורת, כשהוא מתוקן, ושמוביל אותו השר שלמה קרעי, לאחר הכנסת התיקונים הנדרשים כדי למנוע פגיעה בקודשי ישראל.
כעת אנחנו דנים בחוק להסדרת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אותו תפקיד שהפך מזמן להכול חוץ מיועץ. הצעת החוק הזו היא רק פרומיל קטן מהרפורמה הנדרשת במערכת המשפט, שמזמן איבדה את המצפן; היא איבדה את הכיוון או אפילו קשר כלשהו ליעד.
בקהלת נאמר "מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע". ניתן לומר ביחס למצבנו היום כי מקום המשפט – משרד המשפטים, הייעוץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות ויתר האגפים שיש בהם שחיתות שם בבניין – שמה הרשע. במקום הצדק, אותו היכל המכנה את עצמו בית המשפט הגבוה לצדק, מקום עם הכי הרבה אי-צדק בעולם – גם שם הרוע. אנחנו רואים את זה יום-יום. שרים רוצים למנות ולקדם מדיניות שלשמה נבחרו, לתקן עיוותים של שנים, ונתקלים בחומה בצורה של מניעה משפטית. החלטות ממשלה שנועדו להיטיב עם האזרח הפשוט נפסלות בהינף קולמוס של פקידים שלא עמדו מעולם למבחן הבוחר. הם הפכו את הממשלה לבת ערובה של הייעוץ המשפטי, ואת השרים – לסטטיסטים בהצגה שבה הפקיד הוא הריבון.
דמוקרטיה איננה שלטון בג"ץ ואיננה שלטון הייעוץ המשפטי, דמוקרטיה היא שלטון העם. מיליוני אזרחים יצאו לקלפיות, עמדו בתור, בחרו בקואליציה הזו כדי שתמשול, אבל המערכת המשפטית החליטה שהפתק שלהם בקלפי שווה פחות. הם מסתכלים עלינו, נבחרי הציבור, מלמעלה למטה, בבוז ובהתנשאות; שואלים אותנו: מי אתם בכלל? היום אנחנו עונים להם: אנחנו נציגיו של רוב העם בישראל, והרוב הזה דורש שהקול שלו יישמע ושההחלטות שלו יבוצעו.
לפני כשנה עשיתי צעד פרלמנטרי לא מקובל והעברתי את לשכתי, כמחאה, מחוץ ללשכת היועמ"שית כאן בירושלים. זעקתי את זעקתו של ציבור ענק, 90,000 לומדי תורה ומיליון וחצי נפש חרדים שנרדפו על ידה, והזהרתי שם: את, היועמ"שית, מובילה למלחמת אחים. את מובילה לקרע בלתי ניתן לאיחוי בעם. כאשר הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית, זו שאנחנו דנים עליה היום, בימי הפורים לפני יותר מחצי שנה, אמרתי: במגילת אסתר כתוב: אם "החלות לנפול לפניו - - - נפול תפול", והוספתי: עו"ד מיארה, נפול תיפלי. המון ח"כים שהיו כאן במליאה ענו לי אז "אמן", והיום אנחנו מוציאים יחד את ה"אמן" הזה לפועל. רגע קודם במגילה נאמר: "אם מזרע היהודים מרדכי", ואני עומד כאן היום ואומר לכל מי שחושב לרדוף את תלמידי התורה, בין בייעוץ המשפטי לממשלה בין בבג"ץ: אתם, עם שיכרון הכוח שלכם, מתנהגים כמו המן. חוץ מלתלות את לומדי התורה על העץ כבר עשיתם כמעט הכול. אבל לא לעולם חוסן. לא לעד. "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו". ההיסטוריה היהודית רצופה באימפריות, בשליטים, ברודנים ובפקידים אחוזי שיגעון גדלות שניסו לעקור את התורה, להצר את צעדיהם של לומדיה ולכפות עלינו תרבות זרה. איפה הם היום? קורסים תחת עפר ההיסטוריה. ואיפה אנחנו? גדלים. נצח ישראל לא ישקר.
הפקידות המשפטית, זו שיושבת במגדל השן, התרגלה לחשוב שהיא בעלת הבית על המדינה, שהיא תוכל להטיל גזרות, לעצור תקציבים, להפוך את אברכי הכולל לעבריינים, ושאנחנו נרכין ראש. אז זהו, גמרנו להרכין ראש. היום אנחנו מחזירים את הכוח להנהיג לעם, לנבחרי הציבור, ולא פחות חשוב מכך – אנחנו שמים תמרור עצור בוהק מול מסע הרדיפה האנטי-יהודי הזה.
ואי-אפשר שלא לדבר על הצביעות. אותה מערכת משפטית שיודעת להיות אקטיביסטית ודורסנית כשמדובר בלומדי תורה, לפתע היא נעלמת, שותקת ומעלימה עין מהנעשה אצל חבריה ומקורביה. ובואו ניזכר בפרשת הפצ"רית. אכיפה בררנית היא רשע, היא ריסוק של אמון הציבור. כשהמערכת מתגייסת להגן על צד אחד של המפה הפוליטית ולרמוס את הצד השני, היא מאבדת את הזכות המוסרית שלה להיקרא מערכת צדק.
החוק הזה שאנחנו נעביר אותו היום, בעזרת השם, הוא רק קריאת הכיוון. בבחירות הקרובות הציבור יצטרך להכריע אם הוא מעוניין בהמשך העריצות של מערכת המשפט, אם הוא רוצה לתת עוד כוח למיארה ולשופטים, או שהוא רוצה נציגות שתסיים לתקן את אותן הטעויות שהתחלנו לתקן השבוע. החוק שאנחנו מעבירים היום מחזיר קצת את השפיות. הוא קובע עובדה פשוטה שקיימת בכל דמוקרטיה מתוקנת בעולם: יועץ הוא יועץ ורק יועץ. תפקידו לייעץ. תפקידה של הממשלה להחליט. לא ייתכן שיועץ משפטי יכתיב לממשלה את מדיניותה או ימנע ממנה הגנה משפטית בבית המשפט. היום אנחנו מפסיקים את האבסורד הזה שהממשלה צריכה לשכור עורכי דין פרטיים כדי להתגונן מפני היועצים של עצמה.
ודווקא בימים אלה, ימי בין המצרים, שבהם אנו מבכים את חורבן הבית שחרב בגלל שנאת חינם, עלינו לזכור שגם היום הרדיפה הזו כלפי עולם התורה נובעת מאותו מקום של ניכור ושנאת אחים. אבל אנחנו לא ניתן לזה לקרות. ידע כל אברך שמסר את נפשו באוהלה של תורה, ידע כל בחור השוקד על תורתו יומם ולילה: הניסיון לעקור, חלילה, את עולם התורה דרך צווים משפטיים וייעוץ עוין נכשל היום, והוא ייכשל גם מחר. כל פסילת חוק שתנסו לייצר, כל פסק דרקוני שתוציאו, רק יחזק אותנו. אלה הם פרפורי הגסיסה של דיקטטורה משפטית שאיבדה את הלגיטימציה הציבורית שלה מזמן. לומדי התורה, גברתי היושבת-ראש, הם ינצחו. שלטון המשפט יקרוס.
1,007 מילים של מאיר פרוש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.