קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אני מנצל רגע את ההזדמנות ששר האוצר פה. שר האוצר, אני רוצה להגיד לך, לא הרבה יודעים, לא הרבה אומרים, אולי אומרים לך בפרטי, אבל יושב שם היועץ שלך, אחד האנשים המוכשרים והנחושים והמסורים – ברק, אתה לא מקשיב. אין, הוא לא מקשיב אפילו. ברק, זה עליך, תקשיב, תקשיב רגע.
אני רוצה להתחיל בטוב, להתחיל בטוב. אמרתי לשר שיש לו יועץ נחוש, מוכשר, שבאמת מוסר נפש בשעות-לא-שעות, בכל מיני – לנו יצא להיפגש בנושא של הגיל הרך, אבל בעוד אלף ואחד נושאים, אז אני מנצל את הנאומים האחרונים פה – אולי האחרון, אולי האחרונים – להגיד תודה לאנשים טובים, אז יישר כוח גדול, והזדמנות טובה שאתה נמצא פה. מרגי, אני אמשיך איתך – שבאמת לא תחסר לי, כי אנחנו - - -
בדיוק, כי אחרי זה אנחנו הולכים ללמוד ביחד.
תזכור שזו ההבטחה שלך. אבל באמת, אתה הדור היפה והטוב של חברי הכנסת, שכנראה בגללם הגעתי לפה, ואני מאוד מקווה שייכנסו ויראו את דרך הארץ, את הנעימות, את הדרך לנהל. וכמו שאתה תמיד אומר לי – ואנחנו מכירים הרבה שנים: אפשר להתווכח, אפשר להיות חדים, אפשר לעשות הכול, אבל צריך לדעת לריב.
ואני מקווה שהבית הזה ילמד טיפה יותר לנהל את הריבים בצורה קצת יותר טובה. ואני לא חושב שאפשר להתווכח עם איך שאנחנו אומרים את הדברים בצורה חדה. אנחנו יודעים להגיד את הדברים בצורה חדה, ויש פה נושאים שבאמת קורעים את העם, אבל יש דרך להגיד כל דבר, ואני מאוד מקווה שזה מה שיהיה. והיום אמר לי חבר: בכוהנים - - -
לא, לא ברכת הכוהנים. הכוהנים שעבדו בבית המקדש. הם היו מחולקים למשמרות.
וכשהייתה יוצאת משמרת, אז הם היו מברכים את המשמרת הבאה. אז בתור כוהן אני מברך מפה את המשמרת הבאה שינהגו טיפה יותר בדרך ארץ, ידעו לנהל את המחלוקות שלהם בצורה טובה יותר - - -
ושיהיו הרבה יותר טובים מאיתנו, ועל זה נאמר אמן.
אני רוצה לומר משהו. עכשיו הגיעה אליי פנייה – פניות רבות יש בנושא הזה – על כוונה של עיריית בני ברק להפריד מדרכות. אני חייב לומר משהו בנושא הזה. עזבו את זה שזה לא חוקי, שזה לא חוקתי, שאני חושב שהציבור – דרך אגב, מי שפנה אליי זה הציבור שגר בבני ברק, שלא תגידו שחילונים פנו בנושא הזה. אין צורך להגביר את המחלוקת ואת השנאה ואת הפילוג שיש בעם בהחלטות שהן החלטות טיפשיות ופופוליסטיות. מפה אני רוצה לומר משהו בצורה הכי ברורה שיש למי שמקבל את ההחלטות האלה בעיריית בני ברק: זה לא יכול לעבור. לא ניתן לזה לעבור. לא נאפשר לזה לעבור. זה לא משהו שמישהו יכול להחליט למישהי אם היא תלך במדרכה כזאת או אחרת, לא יכול לעבור בשום סיטואציה ובשום דרך. לפני שעושים על זה עכשיו מאה סיבובים, אני מצפה שתהיה אמירה ברורה מעיריית בני ברק, או שמי שהחליט את ההחלטה ההזויה הזאת, הלוואי שיגידו: מדובר בפייק, זה לא נכון, מישהו הבין אותנו לא טוב, שיוציאו הבהרה, כי אין מקום – בבקשה, מרגי, ראיתי שאתה רוצה להגיד משהו.
גם זה נכון. אבל אני כן רוצה לומר שחייבת להיות אמירה, לפחות שלנו פה בבית הזה, להגיד שאנחנו לא מקבלים את זה, ודאי שבג"ץ לא יקבל את זה, והלאה והלאה והלאה. אבל מפה אני אומר, לא הייתי רוצה לראות עוד מלחמה קורית על הדבר הזה. גם ככה יש אלף ואחת סיבות למלחמות פה.
אני חושב עם עצמי מה אומרים עכשיו לחייל שנמצא בכלא על עבירת משמעת, כשהוא רואה עריקים שעושים עבירה פי כמה יותר חמורה, ואתמול פטרו אותה מעונש. מה אומרים לאותו חייל? איך מסבירים לחייל הזה, למשפחה של החייל הזה, מה ההבדל בין הדברים? אי-אפשר להסביר. אי-אפשר להסביר. אי-אפשר להסביר. ואותו דבר, אי-אפשר להסביר לנשים למה הן יכולות ללכת על מדרכה כזאת ולא ללכת על מדרכה כזאת, ואי-אפשר להסביר ללוחמים למה הם מבקשים חילוף ואף אחד לא בא להחליף אותם. ואי-אפשר להמשיך עם הדבר הזה, עם מכירת החיסול הזאת, כאילו כלום. אני חושב שצריכה להיות אמירה ברורה של מי שמנווט את הממשלה הזאת עכשיו, מי שמנהל את המדינה בימים אלה, שזה דבר שלא יכול לקרות, דבר שלא יכול לקרות. אני אומר מפה, ואני מאוד מקווה שתצטרף אליי, לפחות בנושא של המדרכות.
מרגי, תקשיב, בזה אולי אנחנו נעשה משהו ביחד במסגרת הפינישים שלנו.
נושא המדרכות בבני ברק – חייבת להיות אמירה ברורה של כולם שזה משהו שלא יכול לקרות.
687 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.