קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת אביגדור, מי שהיה גם שר האוצר, אני רוצה לומר לך, זה לא רק דיפ-פייק, זה הולך להיות דיפ mistake, שכל מדינת ישראל ועם ישראל ישלמו עליו. לצערנו, התקציב שיושב לפנינו הוא תקציב שמסתתר מאחורי קולות המלחמה ומנצל את חוסר הקשב של עם ישראל, שנתון באומץ רב, באמת, בתעצומות נפש עילאיים, כמעט שלוש שנים במלחמה אינטנסיבית. מנצלים את זה ומביאים לכאן תקציב שערורייתי, שאין בו – שלא לדבר על בשורה, אבל בוודאי ובוודאי, כמו שבכירים באוצר אמרו, יש כאן ממשלה חסרת אחריות, שמשאירה אדמה חרוכה.
ממשלה שבעצם אומרת – על פי המספרים שניצבים לפנינו והתקציבים שניצבים לפנינו – אחרינו המבול. שר האוצר, ברוך הבא. יעד גירעון של 4.9, כשאנחנו מבינים שזה יעד גירעון שהוא פייק והוא ילך ויתפח והוא הולך וגדל. חוב ציבורי שילך ויגדל ויתפח, תחזית צמיחה מנופחת ואופטימית מדי, כאשר אנחנו מבינים שהכנסות המדינה יקטנו וההוצאות רק ילכו ויגדלו. עכשיו, בתוך כל הדבר הזה, כשאנחנו מבינים ויודעים גם לגלות סובלנות, כשצריך להקצות את התקציבים לביטחון, כשכל יום של מלחמה עולה לנו כמיליארד שקלים, ברור לכם שהסובלנות הנדרשת הייתה מתגלה פה. אנחנו מגלים את זה כאופוזיציה פעם אחר פעם, אבל לראות תקציב שאף אחד פה לא עצר כדי לקצץ את השומנים, ולהוריד משרדים מיותרים ולדאוג שמצמצמים תקציבים שהם לא מועילים לעם ישראל בעת הזאת, ובמקום זה, לצערנו, 6 מיליארד שקלים תקציבים קואליציוניים, 6 מיליארדים שיכלו ללכת לאותם משרדים שאתם מכניסים את ידכם לקופה, משרדים שאמורים להיות השירותים החברתיים הכי בסיסיים.
כאשר אתם תעבירו את התקציב הזה, שאנחנו נצביע נגדו, אתם הולכים מחר לעשות פלאט על כל המשרדים הכי חשובים. אתם תקצצו מאות מיליונים מהרווחה, תקצצו מאות מיליונים מהחינוך, תקצצו מתחבורה. אני שואלת את עצמי, איך אין לכם בושה לקצץ בחינוך? הילדים שלנו, עם הנפשות הרכות, הנשמות הטובות האלה, שנאלצים לרוץ למקלטים, ילדים שכבר חוו קורונה, חווים מלחמות; במקום לומר בזה אנחנו לא נוגעים; אבל בזה אתם תיגעו, בזמן שאתם נותנים 800 מיליון שקלים לישיבות. אז אני שואלת אתכם, איפה האחריות כשאתם מקצצים ברווחה? בוא נספר לך, שר האוצר, איך אפשר לקצץ ברווחה את אותם ילדים, שהיום רצים במקלטים במוסדות הרווחה של החינוך? 80 מיליון שקלים ביקשו מכם כדי להעלות את שכר המדריכים לילדים הכי חשובים. ואני מעלה את הנושא הזה בפעם השנייה, אדוני היושב-ראש. גם בשבוע שעבר נגעתי בזה. מי ששם את ידו ולוקח כספים מהרווחה גוזל, גוזל את עתיד הילדים הכי מוחלשים בחברה הישראלית. שלא לדבר על זה – רגע, עצרתם וחשבתם על אותן משפחות שנושאות הכי הרבה בנטל? כל משפחות המילואימניקים שסל המזון שלהן הולך ומאמיר? האם חשבתם לרגע על אותם אנשים עניים? למעלה משני מיליון אנשים עניים, ובתוכם קשישים. שכחתם מה נאמר בתורה?
ואני שואלת את עצמי: איך אתם יכולים להפקיר אותם כשיש 6 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים? כשיש 800 מיליון שקלים לישיבות? כשהכספים המגזריים האלה – ואתם יודעים מה? אפילו דברים פתטיים שאני ראיתי. המשרד לעניינים אסטרטגיים – רון דרמר כבר הלך, תסבירו לי איך יכול להיות שעדיין מתקצבים את המשרד הזה? איך יכול להיות שבתוך תקציב המדינה עדיין מתקצבים משרד שלא קיים? אולי תיקחו את המיליונים האלה ותיתנו לחינוך לגיל הרך? אולי תיקחו את המיליונים האלה ותשקיעו בקשישים?
ודיברתי על יוקר המחיה. אותם מילואימניקים שהולכים שוב ושוב ושוב למילואים, ובחירוף נפש מגינים בכל חזית על עם ישראל, אני יודעת את זה כי בן הזוג שלי גם עכשיו נמצא במילואים, כבר מ-7 באוקטובר, הוא כל הזמן במילואים. איפה בדיוק הקלתם עליהם את החיים? לא הבטיחו לנו שיהיה פה סבסוד, חינם, לחינוך לגיל הרך? הבטחות לחוד. אבל מילא, מילא הייתם מגלים אחריות בתקופת מלחמה. כמו שאמרתי, אתם מנצלים את העובדה שלעם ישראל אין קשב. אין לו קשב. אנשים מטורטרים, אנשים מתרוצצים ועדיין מגלים גבורה עילאית, בגלל שזו מלחמת קיום, זו מלחמת חובה, וזו המלחמה הכי צודקת.
אבל לראות תקציב שאין בו שום צמיחה, שום השקעה בדברים שהם לצורך צמיחה, שום דבר שהולך להבטיח את עתידנו, ואנחנו מבינים שהתחזיות והדירוג הם שליליים, כשאנחנו מבינים שהמסגור הוא מסגור שקרי, מגישים לנו תמונה שקרית – ויש פה את חברי ועדת הכספים האמיצים שנלחמו לילות כימים נגד תקציב שערורייתי. מזל, מזל שהצלחתם לעצור את הביזה של 5 מיליארד השקלים לצורכי מלחמה, צרכים אזרחיים. כמעט גם את זה הם סיפחו לצרכים קואליציוניים. אז מה? אז מצד אחד אתם אומרים: אחרינו המבול, נביא תקציב, זה התקציב, כולם יהיו שמחים, שבעים, כולל המשרד להתיישבות – איזו צמיחה, מ-300 מיליון הם כבר קפצו למשרד של למעלה ממיליארד שקלים.
אני שואלת – אתה יודע מה? למשל במשרד ההתיישבות יש את הנושא של בנות השירות הלאומי, נושא שקרוב לליבי. ונלחמתי, נלחמתי שיגנו, ייתנו ויתקצבו את בנות השירות הלאומי שחסרות עורף. בינתיים לא ראיתי בשורה בעניין הזה. אבל לקצץ מעל 70 מיליון שקל לתנועות הנוער? איזה בושה וכלימה. לקצץ 80 מיליון שקלים מאותם ילדים שאין להם הורים, שאין להם עורף משפחתי, שנמצאים היום בפנימיות רווחה, וגם בימים האלה, כשהילדים שלנו רצים למקלט, ואנחנו יודעים כמה זה קשה, הם רצים כשהם במוסד, כשהם נמצאים בפנימיות, אז להם אתם גוזלים את כבשת הרש?
ואני אומרת לך, אדוני שר האוצר – כדאי שתקשיב לזה, אולי לא מאוחר לשנות. שר האוצר, שר האוצר, אני חושבת שיש לך דקה לשנות את האירוע הזה, לקצץ ברווחה, שזה אחד המשרדים – היושב-ראש היה השר.
אני אומרת לך, יש שם קיצוץ - - -
זה לא נכון, אתם הולכים לעשות פלאט שהולך לפגוע בכל הפנימיות של ילדי הרווחה, והפגיעה בתנועות הנוער, והפגיעה בילדים - - -
בבקשה, בוא תתקן. אני אביא לך שורת תיקונים ואני אצביע בעד. אני אביא לך שורת תיקונים, ואני מוכנה להצביע בעד.
לא רק הסעיף הזה. אתה הקשבת לנאום שלי? אני מוכנה להביא חמישה סעיפים שאני מוכנה אחרי זה להצביע בעד. הינה, התחייבתי, חמישה סעיפים שקשורים לחינוך, שקשורים לרווחה, אני אביא לך. אני ארד, אני אביא לך, אני יורדת ואני מביאה לך. אם אתה מביא לי את זה חתום, אני מצביעה בעד התקציב.
אני אומר, בסוף זה למה חשוב להקשיב לנאומים גם של חברי הכנסת, כי אני עולה לפה בלב כבד. הייתי מצפה שהממשלה – במיוחד שהילדים שלנו אלה ילדים של קורונה, ילדים של מלחמות. שם לשים את הכסף, לשים בבריאות הנפש את הכסף, לשים את הכסף בתנועות הנוער, בחינוך הבלתי-פורמלי.
אני מכירה את המספרים. ואני מוכנה - - -
לא, אל תזלזל, אני מכירה את המספרים. אדוני, אני מכירה את המספרים, ואם אתה מוכן לשנות אותם, גם אנחנו – אני בטוחה שרבים יצביעו בעד. תודה רבה.
1,013 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.