אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הפרקים מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית שהובאו לדיון בוועדת הכלכלה. ועדת הכלכלה דנה בנושאים אלה: פרק ו' – קידום התחרות בשוק מתן הערבויות; שני נושאים בפרק ז' להצעת מיזמי תשתיות לאומיים, תיקון פקודת מסילות הברזל ותיקון חוק משק הגז הטבעי, ופרק ט', שעניינו תיקון לחוק המים.
ועדת הכלכלה בראשותי קיימה דיון רציני וענייני בכל אחד ואחד מהנושאים תוך שינויים לא מעטים לתיקונים המוצעים, והתוצר המונח לפניכם משקף זאת. כעת אפרט בתמצית לגבי כל אחד מהפרקים. ראשית, אתייחס לפרק הנוגע לקידום התחרות בשוק מתן הערבויות. שוק הערבויות בישראל הוא שוק ריכוזי יחסית, שפועלים בו בעיקר התאגידים הבנקאיים. מטרת הפרק המוצע היא לאפשר לעוד גופים נותני ערבות להיכנס לשוק זה ובכך לפתוח אותו לתחרות ולהוזיל את העלויות לציבור.
הפרק כולל תיקונים בשורה של חוקים שונים שעוסקים במתן ערבויות אך ברוב המקרים מגבילים אותה לערבות בנקאית בלבד ובמקרים מסוימים גם לערבות של מבטח, כהגדרתו בחוק הפיקוח לשירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981. הוראות אלה הקבועות בחוקים מהוות את אחד החסמים לפעילות גופים נוספים בשוק זה, ובכללן גופים חוץ-בנקאיים. הגבלת הערבות לערבות בנקאית מקנה יתרון לתאגידים הבנקאיים על פני גופים אחרים, שרשאים אף הם להעמיד ערבות במסגרת רישיונותיהם. כמו כן, ריכוז רוב שוק מתן הערבויות בידי התאגידים הבנקאיים מגבילה את התחרות ומטילה עלויות גבוהות על הציבור, שלעיתים נדרש אף להעמיד הון משמעותי כנגד הנפקת הערבות על ידי הבנק.
אני חושב שדווקא התיקון הזה הוא תיקון מצוין, ואני לא מבין למה לא עשו את זה הרבה לפני זה מכיוון שבסופו של דבר, זה מקטין עלויות להרבה מאוד עסקים או אנשים שצריכים לתת ערבות בנקאית.
במצב החוקי כיום רשאים לתת ערבות, במסגרת רישיונותיהם, גם בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, וכן חברות הביטוח וחברות כרטיסי אשראי. מדובר בגופים מפוקחים, שמחזיקים ברישיון מטעם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ולעניין חברות כרטיסי האשראי – מטעם המפקח על הבנקים בבנק ישראל. גופים אלה הם גופים מפוקחים שעברו הליך רישוי סדור ומעמיק וכפופים לתשתית אסדרתית נרחבת שחלה עליהם בהיבטי יציבות, ניהול סיכונים, הגנות צרכניות ועוד.
על כן, מוצע לתקן את ההוראות העוסקות בהפקדת ערבות בנקאית הכלולות בדברי החקיקה המפורטים בפרק זה, כדי לקדם את התחרות בשוק ולאפשר העמדת ערבות גם מטעם גורמים המתחרים עם המערכת הבנקאית.
אציין כי בדיוני ועדת הכלכלה החלטנו להגביל את האפשרות לתת ערבות מכוח חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), רק לבעל רישיון מורחב למתן אשראי, לבעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי, לחברת כרטיסי אשראי או לחברת ביטוח, וזאת לאור הרגישות הרבה שבמתן הערבויות לפי החוק בצורך לבחון את יישום ההסדר המוצע לפני פתיחת האפשרות לכל נותן ערבות לתת ערבות לפי חוק המכר. בנוסף, החלטנו להוסיף תיקונים לפקודת העיריות ולפקודת המועצות המקומיות כדי לאפשר מתן ערבויות מנותן ערבות אחר גם במכרזים של רשויות מקומיות.
במהלך דיוני הוועדה נדון הצורך להמשיך ולהרחיב את תיקוני החקיקה לחוקים נוספים ולחקיקת משנה, שלא היו כלולים בתיקון הנוכחי. לשם כך, קבעה הוועדה חובה על כל משרד ממשרדי הממשלה להעביר לשר האוצר, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של החוק, רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו, הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ואת עמדת השר המוסמך לגביהם בעניין הצורך לתקן את אותם חיקוקים ולאפשר גם הפקדת ערבות על ידי נותן ערבות אחר. כן נקבע כי שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתום שנה מיום תחילתו של החוק, לגבי רשימת החיקוקים כאמור וההמלצות לתיקונים, אם יש כאלה.
כעת אסקור את התיקונים שעסקנו בהם בפרק האצת מיזמי תשתית לאומיים. הנושא הראשון הוא תיקון לפקודת מסילות הברזל. לפי סעיף 46א לפקודת מסילות הברזל, שר התחבורה והבטיחות בדרכים רשאי, באישור הממשלה, להעניק זיכיון לבנייתה, להפעלתה או לניהולה של מסילת ברזל מקומית, כלומר רכבת מקומית, לחברה הרשומה בישראל שאינה חברה ממשלתית.
מוצע לבטל את הצורך באישור הממשלה לשם הענקת זיכיון כפי שציינתי, כדי לפשט או לזרז תהליכים הנוגעים להענקתו. אציין כי במסגרת הצעת החוק הממשלה הציעה לקבוע כי במקום אישור הממשלה להענקת הזיכיון, יידרש אישור שר האוצר לכך, אך אנו בוועדת הכלכלה סברנו כי ראוי שההליך בעניין יהיה פשוט ומהיר ככל האפשר, ולכן קבענו שהזיכיון יינתן רק בידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים, האמון על מדיניות התחבורה בישראל.
הנושא השני בפרק זה, עניינו בתיקון חוק משק הגז הטבעי, בנוגע להרכבה של הוועדה לתיאום תשתיות שהוקמה במסגרתו. תפקידה של הוועדה לתיאום תשתיות הוא להכריע במהירות וביעילות במחלוקות בין גופי תשתית כגון בעלי רישיונות חלוקת גז לבין בעלי תשתית, ובכלל זה תאגידי מים וביוב ורשויות מקומיות ובסכסוכים בין חברות ממשלתיות ובין חברות-בת ממשלתיות העוסקות בתשתיות. זאת, במטרה למנוע עיכוב ואף סיכול של מיזמי תשתית בשל מחלוקות הנוגעות אליהם.
הוועדה מורכבת מנציגי משרד האוצר ומינהל התכנון וכן חברים נוספים המכהנים בוועדה, לפי העניין שבו דנה הוועדה, ממשרדי ממשלה והרשויות הבאות: משרד הפנים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התקשורת, משרד האנרגיה והתשתיות, רשות החשמל, רשות הגז הטבעי, רשות המטרו, הרשות הממשלתית למים ולביוב ורשות החברות הממשלתיות. לפי החוק כיום נדרש מינוי של רוב חברי הוועדה בידי השר או מנהל הרשות הרלוונטיים. דרישה זו הביאה לעיכובים בכינוס הוועדה בשל כך שחבריה לא מונו או שמינויים פקע והיה צורך לחדשו כך שלמעשה, הוועדה לא התכנסה כלל בשנים האחרונות. לפיכך, מוצע לקבוע כי מרבית חברי הוועדה יכהנו בה מתוקף תפקידם, תוך שמירת סמכותו של השר ומנהל הרשות הנוגעים לעניין למנות במקומם חבר אחר.
מטרת התיקון היא לייתר את ההכרח במינוי אקטיבי של רוב הוועדה ולהוביל לכך שהוועדה תוכל להתכנס כאשר הכרעתה בסכסוך תידרש, ללא עיכובים.
במסגרת הדיונים בוועדה החליטה ועדת הכלכלה לערוך כמה תיקונים בהסדר המוצע, וביניהם להוסיף לוועדה לתיאום תשתיות נציג של הארגון המייצג, את מרבית הרשויות המקומיות בישראל, שיתווסף לוועדה במקרים שבהם רשות מקומית אחת או יותר היא צד לסכסוך שבו דנה הוועדה, כדי להשמיע את עמדת הרשויות המקומיות. כיום גוף זה הוא מרכז השלטון המקומי. כדי לשמור על האיזון הקיים בהרכב הוועדה וחבריה, קבענו עוד כי לנציג מרכז השלטון המקומי לא יהיה קול עודף על הקול של נציג משרד הפנים. כך שאם שני הנציגים שציינתי הצביעו באופן זהה בעניין מסוים, ייחשבו שני הקולות שלהם כקול אחד וזאת משום שפעמים רבות הם מייצגים אינטרס משותף.
הנושא האחרון שאציג הוא פרט ט' להצעת החוק, שעניינו תיקון חוק המים. סעיף 48(ג) לחוק המים קובע כי רשות המים הארצית, שהיא חברת מקורות, רשאית להפעיל סמכויות לפי פקודת המיסים (גבייה), לשם גביית חובות מגורמים מסוימים המנויים בסעיף. מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע כי רשות המים הארצית תהיה רשאית להפעיל סמכויות לפי הפקודה שציינתי לגבי גורמים נוספים, זאת, כחלק ממהלך רחב יותר שמקדמת הממשלה ומטרתו לעודד הקמה ותפעול של תשתיות הולכה וטיפול בשפכים, המצויות כיום במחסור, בידי יזמים פרטיים.
במסגרת זו, מוצע לשנות את חלוקת הסיכונים בנוגע לגבייה מתאגידי מים וביוב כך שסיכון הגבייה מהתאגידים יוטל על רשות המים הארצית חלף הטלתו על בעל מתקן טיהור השפכים שאליו מזרימים התאגידים שפכים, ובכך לעודד יזמים פרטיים להקים מתקנים אלה.
צריך לציין שהמתקנים האלה מעכבים המון היתרי בנייה בהרבה מקומות, וכך צריך לדאוג שיקימו כמה שיותר אתרים כאלה.
לפיכך, מוצע לקבוע כי פקודת המיסים (גבייה), תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק המים בידי מקורות מבעלי רישיונות הפקה או הספקה. כפועל יוצא מכך, בניגוד למצב היום, חברת מקורות תוכל להפעיל את הסמכויות האמורות גם כלפי תאגידי מים וביוב. בנוסף, הוועדה החליטה לקבוע כי ניתן יהיה להפעיל סמכויות כאמור גם כלפי חייבים שהם רשויות מקומיות, בניגוד להצעות הממשלה ו זאת כדי לאפשר ל"מקורות" לגבות את מלוא החובות המגיעים לה.
עם זאת, הוועדה קבעה מספר הסדרים משלימים לעניין זה. ראשית, הוועדה החליטה כי לא ניתן יהיה להפעיל סמכויות לפי הפקודה כלפי צרכנים שצרכו מים למטרות שימוש ביתי או שימוש במלאכה, מסחר ושירותים, כצדדים שלישיים לפי אותה פקודה וזאת כדי להגן על צרכנים ביתיים ועסקים מפני נקיטת פעולות כלפיהם לפי הפקודה האמורה, רק בשל חובותיהם של התאגידים או הרשויות המקומיות שסיפקו להם את המים. כיוון שאפשר לעשות עיקול צד ג', לא אפשרנו לעשות את זה על הצרכנים עצמם, על חוב של צרכן לתאגיד או לעירייה.
שנית, הוועדה החליטה לקבוע כי לשם הפעלת הסמכויות לפי הפקודה כלפי כל רשות מקומית מסוימת, תידרש חברת מקורות לקבל אישור מהחשב הכללי במשרד האוצר וממנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב. אישור החשב הכללי יינתן לאחר שבחן בין השאר את יכולתה של הרשות המקומית לעמוד בחובותיה לפי כל דין, על אף הפעלת הסמכויות לפי הפקודה, וזאת בין השאר כדי לוודא שיכולתה של הרשות המקומית לספק שירותים חיוניים לתושביה לא תיפגע בשל כך.
במקרים שבהם החשב הכללי לא נתן אישור, משום שסבר שיכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה תיפגע, מוצע לקבוע כי מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב יורה לאותה רשות מקומית על הפרדה מבנית בין הפעלת משק המים והביוב שלה ובין שאר פעילותה, כך שמשק המים והביוב שלה ינוהל בנפרד. במקרה כזה, חברת מקורות תהיה רשאית להפעיל את הסמכויות לפי הפקודה לעניין משק המים הנפרד, והדבר לא יפגע ביכולתה של הרשות המקומית להמשיך ולתפקד.
בנוסף, אם הרשות המקומית לא מילאה אחר ההוראות בנוגע להפרדת משק המים שלה משאר פעילותה, חברת מקורות תוכל להפעיל סמכויות לפי הפקודה כלפיה כאילו ניתן לה אישור לעשות כן.
קודם כול, אני מבקש מהכנסת לאשר את החוקים האלה ולדחות את ההסתייגויות שהוגשו.
בנוסף, אני רוצה להודות ליועצים המשפטיים של הוועדה; למנהלת הוועדה על העבודה שעשתה; לכל חברי הוועדה שהגיעו ותרמו לדיון; וגם לפקידות הממשלתית, שהסכימה לתיקונים בחוק, תיקונים משמעותיים שהם קיבלו בניהול המשא ומתן מול הוועדה. אני רוצה להודות לכל מי שפעל. תודה רבה לכולם.
1,480 מילים של דוד ביטן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.