קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושבת בראש, חברי וחברות כנסת, אני רוצה דווקא להתחיל את הנאום שלי – למרות שיש לי המון מה להגיד על התקציב של 2026, אבל לפני זה, היום זה יום חג לנוצרים במדינה, גם בעולם. זה יום ראשון של הדקלים, זה היום שמציינים בו את יום ראשון לפני פסחא, וזה חג שהוא חשוב ביותר. כבר חודש כנסיית הקבר, בדיוק כמו מסגד אל-אקצא, סגורים בפעם הראשונה בהיסטוריה בצורה כזו, לא מרשים לאף אחד להיכנס. והיום הגיע הפטריארך הקתולי, הקרדינל פיירבטיסטה, להתפלל, מלווה גם ב-Father ילפו ועוד מספר אנשים – שלא עלה על 25, כמו שהבנתי. הם רצו להיכנס כדי להתפלל ביום חג כזה, בלי לפתוח את זה לציבור. השוטרים מנעו מהם להיכנס להתפלל.
זה בלתי מתקבל על הדעת ששוב ושוב ושוב אנשים מפירים את זכותם לקיים את התפילות שלהם, בצורה הגסה ביותר. כאשר במהדורות הערב מתפארים בזה שיש שגרה מסוימת, אם זה בתל אביב או בירושלים – אנשים יוצאים לברים, אנשים מתגודדים בכל מיני מקומות – אבל להתפלל ביום חג של הנוצרים המשטרה מונעת מהם. ההתנהלות של המשטרה ביום עיד אל-פיטר למתפללים ברחוב העידה רק על דבר אחד: זה לא עניין של ביטחון הציבור, זה עניין של גזענות שהפכה כנראה למושרשת בכוחות המשטרה נגד כל מה שהוא לא יהודי. תפילת מוסלמים ותפילת נוצרים אסורה. מה שקרה היום, הפגיעה בזכותו של הפטריארך להיכנס לכנסייה ולהתפלל, זה דבר שיצטרכו קברניטי הממשלה הזו, השרים, להסביר; עוד משהו שיצטרכו להסביר – קודם כול לציבור המאמינים הנוצרי, ואחר כך לעולם.
הדבר השני שאני רוצה לציין – גם כן על עבודתה המפוארת של משטרת ישראל, שקיבלה תוספת תקציבית בתקציב הזה בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית – 1.2 מיליון שקל. אתמול בערב היו כמה וכמה הפגנות נגד המלחמה הזו, של אנשים שחשבו לתומם שזו זכות בסיסית להביע את דעתם נגד המלחמה. יצאנו להפגין בתל אביב, והמשטרה פיזרה את מאות המפגינים, אלפי המפגינים, בכוח תוך כמה דקות; הרביצה ועצרה אישה בת 70 – גררו אותה על הרצפה. לאן המשטרה, משטרת בן גביר, והמיליציות שמגדל בן גביר רוצות להגיע עם אזרחי המדינה?
בעניין התקציב התחלתי לספר על הכישלונות של אולי משרד אחד או שניים, אבל את האמת, אפשר להגיד הרבה דברים על כישלונות הממשלה הזו והקואליציה שלה ועל המדיניות הקטסטרופלית גם בכלכלה וגם בביטחון האזרחים ורווחתם, וכמובן במערכת החינוך והבריאות. אבל בדבר אחד כדאי להכיר, בזה הם אלופים: העברת תקציב המדינה – הממשלה הזו הוכיחה שהיא אלופה בזה. הרי בשלוש שנים וחצי הקואליציה הצליחה כבר להעביר תשעה תקציבים – מספר שיא. אני לא חושבת שממשלה אחרת הצליחה לעשות את זה.
הממשלה הזו, שבנויה על שחיתות והונאה, סחיטה ותקציבים, מוכנה לשלם את הכול –
זאת ממשלת ח'אווה. מישהו מכיר מה זה ח'אווה בערבית? זאת המילה לפרוטקשן. כולם בגישה כזו בקואליציה. נתניהו, תרצה לשמור על ביטחון הממשלה שלך ועל הכיסא המרופד שלך? תשלם. וכמו כל פושע קטן או ארגון פשע גדול, בכל פעם משלמים, ובפעם הבאה סכום הח'אווה גדול יותר. הרי כל המטומטמים שבעולם יודעים שאם אתה משלם ח'אווה פעם אחת – אכלת אותה, זה כבר לא יספק.
תקציב 2026 מגיע אחרי תקופה מהקשות שידע הציבור במדינה: מלחמה מתמשכת; אי-וודאות כלכלית; פחד אמיתי שנגזר עלינו; מלחמה פנימית על הפיכה משטרית הדוהרת ומתבצעת; מלחמה גם של ארגוני הפשיעה והרציחות היום-יומיות – היום נרצח אזרח ערבי ברהט, אתמול נרצח אזרח ערבי בלוד, שלשום – גם בנצרת. זה בלתי מתקבל על הדעת. דווקא בימים כאלה, ואל מול מציאות כזו, התקציב הזה לא מביא שום בשורה טובה, אלא החמרה בכל הבעיות שהזכרתי.
אם נתחיל מהמספרים, אז הם קודם כול משקפים את העלויות הבלתי-נתפסות של המלחמה שאנחנו נמצאים בה ושל המלחמה הקודמת – בעצם לא קודמת, היא עדיין מתמשכת. אנחנו כבר יותר משנתיים וחצי במצב של מלחמה מתמשכת. הרי הוסיפו בתקציב הזה, בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית, 30 מיליארד שקל לתקציב משרד הביטחון, שיהיו מופנים לעוד נשק ולהמשך המלחמה. לפי דוח בנק ישראל, מאז תחילת המלחמה על עזה ועד עכשיו המלחמה עלתה 352 מיליארד שקל, בלי לדעת כמובן כמה המלחמה על איראן ולבנון, שנמצאים בה עכשיו, תעלה לנו. הסכום האסטרונומי הזה לא הרתיע את ממשלת הגזל והחורבן מלחלק לחבריה מתנות על חשבוננו – או ח'אווה על חשבוננו. הרי בתקציב 2026, כ-5 מיליארד שקלים תקציבים קואליציוניים; מיליארדים שמופנים להסכמים פוליטיים צרים בזמן שהמשק כולו נדרש להתכנס, בזמן שמשפחות מתקשות לסגור את החודש, בזמן שהעסקים נאבקים לשרוד ובעלי עסקים קטנים ועובדים במגזר הפרטי – צוותים במעונות יום – מתווכחים על כל גרוש וגוזלים מהם שכר ימי עבודה. אבל לשרה סטרוק והמתנחלים מכפילים תקציבים ומגרדים מכל הבא ליד כדי לתת להם.
אפשר לעבור על המספרים המופיעים בספר התקציב וללמוד הרבה על המדיניות וסדרי העדיפויות של הממשלה הזו – לא רק ללמוד מספרים ולהגיד שלכל סעיף מגיע סכום כזה ואחר. הרי כל תקציב הוא הצהרה של סדרי עדיפות ומדיניות של כל ממשלה – במה הולכת להתמקד הממשלה בשנה הזו. והאמירה בתקציב הזה ברורה מאוד: יש כסף לפוליטיקה, יש כסף למלחמות, יש כסף להמשך התנחלויות, אבל אין מספיק כסף לאזרחים. ואיפה רואים את זה הכי ברור? בקיצוצים. כדאי לשים לב שבקיצוץ הרוחבי שנעשה בתקציב מכלל המשרדים, שכלל 1.7 מיליארד שקלים, שהורידו אותם גם מרווחה, גם מחינוך וגם ממשרד הפנים, כלומר מרשויות מקומיות ומשירותים לאזרחים. 1.7 מיליארד הורידו מכלל המשרדים; 1.5 מיליארד נתנו תוספת למוסדות תורניים. רק לשים לב לניידות של הכסף, איך מתנייד הכסף בתוך התקציב הזה.
אפשר היה לצמצם את התקציבים הקואליציוניים ולהפנות את הכסף לחיזוק מערכת הבריאות. דיבר חברי חבר הכנסת סימון דוידסון על הניסיון שלו בצל המלחמה. אפשר היה להשקיע ברווחה כדי למנוע התדרדרות חברתית גם של צעירים, שקיצצו להם בתקציב של תנועות הנוער והחינוך הבלתי-פורמלי. אפשר היה להעמיד את החינוך בראש סדר העדיפויות, במיוחד כשהילדים שלנו והנכדים שלנו לומדים בזום כבר תקופה יותר מדי ארוכה ומתעכבים מעבר למה שהם אמורים להיות, לרמה שהם צריכים להיות בה.
אפשר היה ליישם את תוכניות המיגון לצפון, לדרום, לאוכלוסייה הערבית, של-60% ממנה – או ליותר אפילו – אין שום דרך להיות מוגנים במלחמה הזו. אין מקלטים ציבוריים, אין ממ"דים בבתים, כי רוב הבתים הם ישנים, וכמובן, מיגוניות ניתנות איזה חמש פה ואיזה עשר פה, שזה לא עונה בשום פנים ואופן על הצורך.
לכו תבדקו מה קורה בכפר קאסם; לכו תבדקו מה קורה בטמרה, בג'דיידה-מכר, בכל המקומות שהיו בהם נפילות; אבל העיקר, לכו תבדקו מה קורה בנגב, איפה שהיום הייתה פגיעה במפעל שם, ולפני שבוע נפגע רופא עם הילדים שלו כי הוא חי בכפר בלתי מוכר. הכפרים הבלתי-מוכרים, בגלל שהם בלתי מוכרים, מוגדרים כשטחים פתוחים. אז יכול להיות שגם כאן מכוונים את היירוט לשם כי זה נחשב אזור פתוח. אז אני מבקשת, לא נתתם מיגוניות לכפרים האלה, לא הרכבתם אזעקות בכפרים האלה – לפחות תגדירו אותם על המפה, שלא יפילו טילים ויירטו טילים לכיוון שלהם.
הגיע הזמן להתעורר. אם הממשלה הזו החליטה שהיא רוצה שמדינת ישראל תהיה הבריון בשכונה ותתקוף מדינות אחרות, לפחות הייתי מצפה, אם אתם כל כך מדברים על ביטחון האזרחים – ידעתם שהולכים לתקוף – תמגנו את האזרחים. אני נגד מלחמה, ואנחנו נמשיך להיאבק ונמשיך להשמיע את קולנו נגד המלחמה, אבל אתם, אתם שאומרים שפתחתם במלחמה למען ביטחון האזרחים – אתם הפקרתם את האזרחים, סיכנתם אותם בזה שפתחתם את המלחמה, סיכנתם את הציבור כאשר לא נתתם לו מיגון, ואתם מסכנים את הציבור כאשר גונבים לו את הקופה הציבורית שהייתה יכולה לפחות אולי לסגור חלק מהפערים שנוצרים בגלל המלחמה הזו.
לצערנו הרב, המלחמה הזו לא רק יוצרת פערים בין ציבורים שונים בתוך המדינה, היא גם מטביעה את כולנו בחובות שגם אנחנו וגם הילדים שלנו וגם הנכדים שלנו ימשיכו לשלם לדורי-דורות, וכל זה כדי לשמור על המשך הממשלה הזו ועל הכיסא של ראש הממשלה. ביטחון האזרחים בהפקרות.
1,197 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.