אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבוקר התבשרנו בצער על נפילתו של סמל משה יצחק הכהן כץ, זיכרונו לברכה, לוחם גדוד 890 של חטיבת הצנחנים. לעילוי נשמתו נקרא פרק ק"ל בתהילים:
"שיר המעלות ממעמקים קְרָאתיךָ ה' אדוני. שִמעה בקולי תהיינה אזניך קַשובות לקול תחנונָי. גם אם עֲוֺנות תִּשְׁמׇר-יה אדונָי מי יעמד. כי עִמְך הסליחה למען תִוָרֵא. קִויתי ה' קִוְתה נפשי ולִדְבָרו הוֹחלתי. נפשי לַאדנָי מִשֹמְרים לַבֹּקר שֹּמְרים לַבֹּקר. יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד והרבה עִמו פדות והוא יפדה את ישראל מכל עֲוֺנֹתיו".
פרק כ' בתהילים נקרא לשמירה על חיילי צה"ל. ניתן להם כוח, ניתן להם עוצמה. שהשם ישמור אותם: "למנצח מזמור לדוד יַעַנְך ה' ביום צרה יְשַׂגֶבְך שֵם אלהי יעקב. ישלח עזרך מקֹדֶש ומציון יסעדֶך. יזכור כל מִנְחֹתֶך ועולָתך יְדַשְנֶה סלה יתן לך כלבבֶך וכל עֲצתך ימלא. נרננה בישועתֶך ובשם אלהינו נדגֹל ימלא ה' כל משאלותיך. עתה ידעתי כי הושיע ה' משיחו יענהו משמי קֹדשו בִּגְבֻרות ישע ימינו. אלה ברכב ואלה בַסוסים וַאֲנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר. המה כרעו ונפלו וַאֲנחנו קמנו ונתעודד. ה' הושיעה המלך יעננו ביום קׇרְאֵנו".
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו–2026. אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו–2026; הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2026); את הצעת חוק ההסדרים, ההתייעלות הכלכלית והתוכנית הכלכלית וכן את הצעת החוק לעדכון פקודת מס הכנסה, מס' 285, לעניין קרנות "ריט".
בהצעת חוק מסגרות תקציב המדינה נקבעו הוראות מיוחדות לעניין המסגרות הפיסקליות לתקציב 2026. בהצעת החוק מוצע לתקן את חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992. חוק זה קובע את תקרת הגירעון כאחוז מהתוצר וכן את מגבלת ההוצאה הממשלתית.
בהתאם להצעת החוק, מוצע לקבוע כי תקרת הגירעון לשנת 2026 תעמוד על 4.9%, זאת בין היתר בשל הלחימה הממושכת בשאגת הארי, בהצעת החוק המקורית שהביאה הממשלה. בהצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 30) הוצע להגדיל את תקרת הגירעון כך שתעמוד על 3.9%.
בהצעת החוק המתוקנת שהועברה לוועדת הכספים הוחלט בהתאם להחלטת הממשלה להגדיל את תקרת הגירעון לשיעור 5.1%, אולם בעקבות סיכום שנערך ביחס לפרק תשלום רווחי הבנקים, שעליו אעמוד בהמשך, הוחלט כי בשנת 2026 הבנקים ישלמו לאוצר המדינה סכום של שלושה מיליארד ש"ח, שיאפשר את הפחתת הגירעון כאמור בשיעור של 4.9%.
בנוסף, בהצעת החוק מוצע להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת לשנת 2026 בסך של כ-32 מיליארד ש"ח נוספים בנוסף על גידול השיעור המותר בהוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2026, בסך של עד כ-4.4%, שהוצעה בהצעת חוק הפחתת הגירעון כאמור, ובסך הכול בשיעור של 8.8%, שהם כ-60 מיליארד ש"ח, וכן לקבוע כי הממשלה תהיה רשאית להגדילה בסכום נוסף של 7 מיליארד ש"ח, שהם 1.2%, לשם מימון הוצאות הדרושות לצרכים ביטחוניים בשל הימשכות המערכה הנוכחית או בשל פעילות צבאית נוספת בשנת 2026, אשר דומה בעצימותה לעצימות המערכה הנוכחית של חודש מרץ, ולמטרה זו בלבד – ולאחר שיתקיימו התנאים שנקבעו בחוק יסודות התקציב לעניין זה, ולאחר שראש הממשלה ושר האוצר בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר מצאו כי נדרש שימוש בסכום הנוסף בשל התקיימות שני התנאים: הימשכות המערכה הנוכחית בעצימות דומה לעצימותה במהלך חודש מרץ 2026 או בעצימות העולה עליה או קיומה של פעילות צבאית נוספת וכן כי היקף ההוצאה לצרכים ביטחוניים הנובעת במישרין מהמערכה הנוכחית עלה על 28 מיליארד ש"ח.
בהצעת החוק מוצע לקבוע כי הממשלה תהיה רשאית להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בסכום של 5.8 מיליארד ש"ח נוספים לשנת 2026, שהם כאחוז אחד; בהצעת החוק המקורית סכום זה נקבע במסגרת הסכום הכללי בשיעור של 8.8% ללא מנגנון ייעודי הדומה למנגנון שנקבע ביחס ל-7 מיליארד ש"ח.
עם זאת, בעקבות הדיון שהתקיים בוועדה ולאחר שחברי הכנסת עמדו על כך, הוחלט לתקן את הצעת החוק ולקבוע במפורש כי הסכום האמור יוקצה לשם מימון הוצאות ביטחוניות או אזרחיות ככל שיידרשו בשנת 2026, שנובעות במישרין מהתמשכות המערכה הנוכחית או מפעילות נוספת – ולמטרה זו בלבד. ההגדלות האמורות לא יובאו בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2026 לצורך סכום ההוצאה הממשלתית לשנים הבאות.
בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026 מוצע לקבוע כי תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2026 יעמוד על סכום של 850,590,078 ש"ח.
בהצעת חוק התוכנית הכלכלית ועדת הכספים דנה בהצעת חוק זו בפרק שעניינו "עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח". חקיקת פרק זה נעשתה בהמשך לחקיקת מס חברות מזערי, בהתאם למודל פילאר 2 וכדי לשמר את תמריצי המס לחברות עתירות ידע, כך שיבחרו לפעול בישראל על פני מדינות אחרות בעולם. בהצעת החוק מוצע לקבוע תמריץ של זיכוי ממס בשיעור מהוצאות המחקר והפיתוח תוך אבחנה בין אזורי פריפריה לאזורים אחרים ובאופן שיאפשר את הפיכת הזיכוי למענק בתנאים שנקבעו בהצעת החוק. במהלך הדיון שהתקיים בהצעת החוק בוועדה ובשיח משותף עם התעשייה, הוחלט להחיל את התמריצים גם על חברות בעלות מפעלים תעשייתיים.
בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית ועדת הכספים קיימה במסגרת הצעת החוק דיון בכמה נושאים ובכלל זה מיסוי קופות גמל, ריווח מדרגות מס הכנסה, עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה ותשלום מיוחד על רווחי בנקים.
מיסוי קופות גמל – בהצעת החוק מוצע לתקן את פקודת מס ההכנסה ולהרחיב את מסגרת ההשקעות המותרות לקופת גמל במסגרת הפקודה בהתאם להוראות החלות לגבי השקעות קופות גמל, כפי שנקבעו על ידי רשות שוק ההון. בהתאם לאמור מוצע לשנות את ההגדרה של "החזקה מהותית" בהתאם להוראות הפיקוח לעניין אי-החלת הפטור ממס אם ההכנסה שולמה על ידי חבר בני אדם שלקופת הגמל יש בו החזקה מהותית כאמור.
ריווח מדרגות מס הכנסה – מוצע לתקן בפקודת מס הכנסה ולרווח את מדרגות מס הכנסה ביחס לשתי מדרגות: אישורי המס העומדים על 20% – 228,000 ש"ח במקום כ-193,000 ש"ח, ו-31% – כ-300,000 ש"ח עם הון כ-269,000 ש"ח. אלה כמובן הכנסות בשנה. מוצע לקבוע כי התיקון יחול באופן רטרואקטיבי על הכנסה שהופקה או נצמחה החל בשנת המס 2026.
עידוד העלייה לישראל וחזרה אליה – מוצע לקבוע בחוק החדש כי עולה יחיד ותושב חוזר ותיק שהפכו לתושבי ישראל בשנת 2026 יהיו פטורים ממס על חלק מהכנסתם המזכה שהופקה או שנצמחה בישראל בשנת המס 2026 עד 2030, באופן הדרגתי, עד תקרת סכום שנקבעה בתיקון המוצע ביחס לכל שנה.
תשלום מיוחד על רווחי הבנקים בשנים 2026–2027 – כאן זה היה אולי החלק הכי מעניין ועצים, אם תרצו, בדיוני התקציב. הבנקים הרוויחו בשנים האחרונות סכומים מטורפים. הרווח המצרפי של הבנקים עמד בשנים האחרונות על בין 32 מיליארד ל-40 מיליארד שקלים בשנה. סכומים באמת באמת מוטרפים, והם לא סכומים שנובעים ממהלך העסקים הרגיל, כי בדרך כלל עסק שבא ועובד ומתייעל ומרוויח או מגדיל פעילות – מצוין, אנחנו לא נמסה אותו אקסטרה על זה. אבל אצל הבנקים, הרווחים האלה, חלק גדול מהם נבע ממרווחי הריבית, שזה המרווחים של הריבית בין הריבית שבנק ישראל לוקח מהבנקים עבור הכסף לבין השרשור של הריבית הזו אלינו, לצרכנים, שכל מי שיש לו חשבון בנק מכיר ויודע את הבדלי הריבית הללו. וכך גם הרבה פעמים יצא שלמרות הורדת ריבית שהגיעה על ידי בנק ישראל, ההורדה הזו לא שורשרה לפעמים בכלל, וברוב המכריע של המקרים בטח ובטח שלא במלואה, לטובת הצרכנים. ולכן הרווחים הללו היו באמת רווחים גדולים מאוד, רווחי יתר, והאוצר הביא הצעה למסות את הבנקים על אותם רווחי יתר שנובעים מסביבת ריבית מיטיבה – ככה זה נקרא במילים עדינות – בשיעור של 15% למשך חמש שנים.
ההצעה הזו, לו הייתה מתקבלת ככתבה וכלשונה, הייתה צפויה להניב למדינת ישראל במהלך חמש שנים בסביבות 7 עד 7.5 מיליארד שקל, כשמדובר על בסביבות 1.2, 1.3 מיליארד שקל בשנה.
אני מוכרח להודות שאומנם אני חבר כנסת חדש, אבל בליץ כזה ולחץ כזה מצד הבנקים אני לא מכיר, ולא ראיתי שום גוף שמפעיל לחצים מהסוג הזה מהגורן ומהיקב ודרך כל מיני מקורבים לכאורה ודרך כל מיני אנשים פה בכנסת, ומימין ומשמאל ומכל מקום. טלפונים מכל מיני מקומות שאתה לא מבין מה פתאום מתקשרים אליך בשביל הדבר הזה, שאולי תשב עם הבנקים, אולי תדבר איתם. בכל זאת, צריך לעשות משהו. פשוט מכבש לחצים אדיר.
לא. אנחנו לא זזנו מכיוון שהעיוות פה וניצול המצוקה של האזרח הקטן היה צועק לשמיים. כי בסופו של דבר, היזמים הגדולים, האנשים שיש להם כסף, הם עושים שופינג בין הבנקים לריביות. מי שבסופו של דבר דורסים אותו זה האנשים הפשוטים, שאין להם לעשות שופינג, שהרבה פעמים הם כבולים ורבים עם עצמם כל חודש כדי לעמוד בתקרה – או ברצפה, אני לא יודע איך לקרוא לזה – של יתרת החובה שלהם בבנק. להיכנס לתוך המסגרת, זה כבר המאבק שלהם, אף אחד לא מדבר שם על לחסוך או משהו כזה. יש המון אנשים כאלה, ואותם הבנקים דורסים ללא הכר.
זה ממשיך בצמצום שיש בסניפים. בעובדה שכדי להתנהל היום בבנק אתה צריך להתמצא בסביבה האינטרנטית, לדעת להפעיל מחשב. הרבה אנשים לא מכירים, לא יודעים, בטח ובטח אוכלוסייה מבוגרת, שזה הרבה יותר קשה לה. והבנקים לא רואים ממטר. לא רואים ממטר את האנשים, הם לא רואים ממטר את האנשים הקטנים, והם גם לא רואים ממטר אותנו כשהם באים לנסות ולשנות יוזמות כאלה שמטילות עליהם מס.
באיזשהו שלב, לקראת הסוף, הם הבינו שכל הדברים האלה לא יעזרו להם ושאנחנו מתכוונים להעביר את החוק הזה למרות כל הניסיונות שלהם לקרקע ולקעקע אותו. ואז הם באמת התיישבו עם משרד האוצר למשא ומתן כמו שצריך, ובסופו של דבר שר האוצר החליט שכדי להוריד את הגירעון מ-5.1% השנה ל-4.9%, הוא מוכן להגיע איתם לסוג של פשרה שתכניס לאוצר המדינה 3 מיליארד שקלים, ובזה הסתיים הסיפור לפעם הזאת לפחות.
זו הייתה ההחלטה של האוצר ושל הבנקים. היא הגיעה אלינו, לוועדת הכספים, ואנחנו לא הסכמנו לקבל אותה מסיבה אחת פשוטה – כי אנחנו דרשנו שלכל פשרה שיגיעו אליה, אם יגיעו אליה, תתווסף קרן שתחזיר חלק מהכסף לציבור ותפעל לטובת בעלי העסקים, לטובת חיילי מילואים, לטובת איזשהו משהו שראוי לעבוד. ולצורך העניין, חבר הכנסת ינון אזולאי וחבר הכנסת בליאק שיתפו פעולה וישבו עם הבנקים וגם עם נציגי האוצר, והגיעו לסכום של 175 מיליון שקל שהבנקים הולכים להעביר בנוסף ל-3 מיליארד כדי לשפות ולעזור לבעלי עסקים קטנים ובינוניים בצפון. זו הייתה עבודה מאוד יעילה ומאוד מהירה של חברי הכנסת בליאק ואזולאי ביחד. האמת שבהתחלה רצינו יותר מה-175 מיליון, אבל זה בסופו של דבר הסכום שהגענו אליו. זה סכום גבוה ולא מבוטל, ואני מקווה שהוא יעשה הרבה טוב.
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה – בהצעת החוק הזו מוצע לבטל שני חסמים הפוגעים בהתפתחות קרנות הריט: החסם הראשון עניינו במגבלת האיזון הקבועה היום בחוק, שלפיה קרן הריט רשאית להחזיק בשיעור מצומצם בלבד של נכסים שאינם מניבים, דבר אשר מקשה על הקרנות להקים נכסים חדשים ומגביל את אפשרותם לצמוח צמיחה אורגנית; החסם השני עניינו בתקופות הקבועות כיום בחוק להשלמת בנייה בתחום הדיור והשכרה לטווח ארוך. בהצעת החוק מוצע לקבוע קטגוריה שתאפשר לקרנות להחזיק בשיעור רחב יותר של מקרקעין בשלבי הקמה. מוצע כי ההכנסות הנלוות המופקות מהקרקע בטרם הושלמה הבנייה לא יסווגו כהכנסות חריגות, כך שהקרן לא תיחשף למיסוי החל על הכנסות חריגות כאמור. כמו כן, מוצע להסמיך את המנהל, מנהל רשות המיסים, להאריך את התקופות להשלמת הבנייה וכיוצא בזה.
אני מוכרח לציין, לפני שניכנס לדיון, ואנחנו בטוח נשמע פה הרבה טענות נגד התקציב ונגד הממשלה ונגד הכול – אני רוצה לציין את העבודה בוועדת הכספים, שהתנהלה ברוב המוחלט של הזמן בצורה עניינית מאוד. חברי האופוזיציה עמדו על שלהם בתוקף ובעוז ועשו לנו הרבה עבודה, אבל ברוב המוחלט של המקרים הם עשו את זה, וזה היה ברור לכולם, ממקום טוב, ממקום של דאגה לציבור, ממקום של רצון לשפר ולייעל ולא מתוך להתנגח סתם. היו גם כאלה, אבל הרוב המוחלט לא היה כזה, ואת זה אני חושב שבהחלט ראוי לציין. ולכן, לאור האמור, אבקשכם לאשר את הצעות החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
עד כאן זה היה בנושא של ועדת הכספים. ולבקשתו של יושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת קרויזר, אני אקרא גם את הנושא של ועדת הפנים. תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה להעביר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה עשרה חלקים משמעותיים מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית. בין היתר, הועברו לדיון בוועדה תיקונים מורכבים לענייני תכנון ובנייה, תשתיות מקומיות ורשויות מקומיות.
למרות לוחות הזמנים הקצרים, קיימה הוועדה דיונים מעמיקים ופוריים בכל אחד מהנושאים הללו. על אף המורכבות הרבה של חלק מהנושאים, הצליחה הוועדה לסיים את הדיון בהם בהסכמה רחבה יחסית, ומספר ההסתייגויות שהוגשו בעניינם אינו רב.
במהלך הדיונים הגיעה הוועדה למסקנה שנושא אחד, שעניינו פטור מהיטלי תיעול וסלילה למתקנים פוטו-וולטאיים, אינו ראוי לדיון בזק במסגרת חוק התוכנית הכלכלית בשל חוסר בבשלותו והרצון להרחיבו להסדר נכון ושלם יותר, ולכן אין הוא מובא כעת יחד עם שאר סעיפי הצעת החוק.
להלן פירוט הנושאים שנדונו בוועדה ומובאים היום כחלק מחוק התוכנית הכלכלית:
פרק א' – ייעול הליכי תכנון ובנייה; במסגרת פרק ב' להצעת החוק מוצעים כמה תיקונים בחוק התכנון והבנייה אשר אמנה את עיקריהם: התיקון הראשון עוסק במכוני הבקרה, שהם גופים שהוסמכו לבחון את עמידתן של בקשות להיתרי בנייה בהיבטים הנוגעים לתוכן הבנייה, ולבצע בקרת ביצוע על הבנייה בהתאם לאותם היתרי בנייה. מכונים אלה הם מכונים פרטיים אשר פועלים מכוח רישיון של המדינה ומוודאים שבקשות להיתרים עומדות בדרישות שכן נקבעו, וכן מבצעים בקרה על הבנייה שמתבצעת בפועל.
בעניינם של מכוני הבקרה מוצאים כמה תיקונים: ראשית, מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע תקנות שיסדירו את ההכרה בגופים שיעניקו את ההכשרה לעובדי מכון הבקרה העוסקים בביצוע אותה בקרה ומכונים "בקרים". תקנות אלה עודכנו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. שנית, מוצע לבטל את החובה שהוטלה בחוק על מכוני הבקרה להעסיק בקר מורשה שיקבל הסמכה מיוחדת מטעם המשרד להגנת הסביבה לצורך בחינת ההיבטים הסביבתיים של בקשות להיתרים. לאחר בדיקה מעמיקה בנושא ועל דעת המשרד להגנת הסביבה, נמצא כי אין צורך בהסמכה מיוחדת של בקר מורשה כאמור, וניתן להסתפק בבדיקה של הבקר הרגיל המועסק במכון לפי ההנחיות והתנאים שנקבעו מראש על ידי הגורם המוסמך במשרד להגנת הסביבה.
ביטול חובת העסקה של בקר מורשה נקבעה כהוראת שעה בתיקון לחוק, ולאחר סיום הבדיקה המעמיקה שצוינה לעיל נמצא כי ניתן לבטל חובה זו באופן קבוע. ולכן מוצע גם לבטל את הוראת השעה שנקבעה בהוראה דומה לתקופה מוגבלת.
שלישית, הוועדה בראשות חבר הכנסת קרויזר החליטה להוסיף להצעה הממשלתית הוראות המגבירות את הפיקוח הפרלמנטרי על תקנות הנוגעות למכוני הבקרה, כך שהחל משנת 2027 יידרש אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לתקנות שיתקין שר הפנים, הקובעות את סוגי המבנים, העבודות והשימושים שיש חובה לערוך לגביהם בקרה באמצעות מכוני הבקרה, וכן תקנות הנוגעות להיבטים של חופש העיסוק ומתן הרישיונות למכוני הבקרה.
תיקון נוסף בחוק התכנון והבנייה עוסק בסמכויות רשות הרישוי הארצית, שהוקמה לאחרונה במסגרת החוק ומטפלת בהיתרי בנייה ליחידות דיור בהיקף נרחב במקרים שבהם רשות הרישוי המקומית לא נותנת את ההיתרים המבוקשים במועד. מוצע להבהיר במסגרת החוק כי רשות הרישוי הארצית היא מוסמכת להחליט במקום רשות הרישוי המקומית גם בעניינים שלגביהם נדרשת החלטה לפי הוראות התוכנית החלה, ולא רק אם אותה דרישה קבועה בחוק או בתקנות. כך יובטח שבידי רשות הרישוי הארצית יהיו כל הסמכויות שהיו קודם לרשות הרישוי המקומית לגבי מתן היתר.
תיקון מוצע נוסף עוסק בוועדה לשמירת הסביבה החופית, הפועלת לפי חוק התכנון והבנייה. על פי המצב כיום, כל תוכנית שעוסקת בתחום הסביבה החופית צריכה להיות נדונה תחילה בוועדת המשנה של הוועדה לשמירת הסביבה החופית, אשר מחליטה אם יש צורך להביא את התוכנית לאישור מליאת הוועדה. מוצע לייעל הליך זה ולהסמיך את יושב-ראש הוועדה לשמירת הסביבה החופית להחליט שיש צורך להביא את התוכנית למליאת הוועדה ללא צורך בדיון בוועדת המשנה. אם היושב-ראש לא מקבל החלטה במועד שנקבע לכך, תעבור התוכנית לדיון בוועדת המשנה בשאלת הבאתה לדיון במליאת הוועדה, כפי המצב היום.
כך, באותם מקרים שבהם החליט יושב-ראש הוועדה להביא את התוכנית לדיון לא יהיה עוד צורך בדיון נוסף בוועדת המשנה, אולם יודגש כי יושב-ראש הוועדה אינו מוסמך להחליט החלטה שלפיה אין צורך באישור המליאה. גם אם הוא סבור כך, עדיין להביא את התוכנית לדיון בוועדת המשנה, והיא זו שתקבל החלטה בעניין.
פרק ז' – האצת מיזמי תשתיות לאומיים. בפרק זה מוצעים כמה תיקוני חקיקה שמטרתם קידום תשתיות לאומיות וחסמים רגולטוריים, קיצור לוחות הזמנים ושיפור הוודאות במשק.
העברת מידע למאגר מיפוי – מוצע להטיל על משרד הביטחון חובה להעביר למאגר מיפוי אחת לרבעון לפחות מיפוי המפרט תחומים של אזורים שבנייה בהם עד גובה מסוים עלולה להוות סיכון מטעמים ביטחוניים או בטיחותיים מבחינת צה"ל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון. כיום מידע זה אינו מועבר לגופי התכנון, לרשויות הרישוי או ליזמים באופן שוטף, דבר היוצר חוסר ודאות תכנוני ועיכובים בקידום תוכניות ובהוצאות היתרים, מצב הפוגע ביעילות תהליכי תכנון וביצוע של מיזמי תשתיות לאומיים. ההצעה משתלבת כמובן בהסדרים הקיימים בחוק לקידום תשתיות לאומיות, שבמסגרתם מוטלת חובה לגופים שונים להעביר למרכז למיפוי ישראל מידע שיש בו רלוונטיות לקידום תשתיות, ובכלל זה סקרי קרקע, מיקום קווי תשתיות, מיקומם של אזורי מגן ועוד.
מתקני הטמנת פסולת – היום מטמנות פסולת אינן מוגדרות כמיזמי תשתיות חיוניים, ועל כן אינן נכללות בהסדרים החלים על מיזמי תשתיות אלה לפי חוק לקידום תשתיות לאומיות. למתקנים אלה חשיבות לאומית, והם חוליה קריטית במערכת לניהול פסולת. לאור זאת הציעה הממשלה תחילה כי כל מתקן הטמנת פסולת בעל היקף מינימלי של 150,000 טונות בשנה ייחשב למיזם תשתיות חיוני. הוועדה בראשות חבר הכנסת קרויזר סברה כי לאור הרצון לעבור לפתרונות מתקדמים יותר של טיפול בפסולת בישראל, כגון מחזור והשבה, יש להגביל את הפיכתם של מתקני ההטמנה למיזמי תשתיות חיוניים, ועל כן החליטה על כמה שינויים משמעותיים בהצעה: ההוראה תיקבע כהוראת שעה לארבע שנים ולא כהוראת קבע; ניתן יהיה לקבוע עד חמישה אתרי הטמנה בלבד כמיזמים חיוניים בכל זמן נתון; ההסדר יחול רק לעניין אתר שהוא צמוד דופן או סמוך לאתר ההטמנה הקיים או בתוכו ובעל קיבולת של מיליון מ"ק לפחות; שר האוצר יקבע את רשימת האתרים בהסכמת השר להגנת הסביבה.
מטרו – לפי חוק רכבת תחתית (מטרו), התביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה ביחס לתוכניות תשתיות לאומיות, הכלולה בתוכנית המטרו, תוגש לוועדה המיוחדת שהוקמה לעניין זה לאור אי-בהירות שנוצרה בנוגע להליך התביעה בהקשר זה. מוצע להבהיר באופן מפורש בחקיקה כי במקום המנגנון הקבוע בתביעות לפי סעיף 197 בחוק התכנון והבנייה לעניין תביעות המוגשות לוועדה לפיצויים למיזם מטרו, תקיפת החלטות הוועדה תיעשה בדרך של הגשת ערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים, וכי לא יהיה ניתן להגיש ערר לוועדת ערר או לפנות לשמאי מכריע.
תוכנית שינוי החוק - - -
כן, הוא כתב הרבה. שינוי חוק התכנון והבנייה מסמיך את הוועדה לתשתיות לאומיות לדון ולאשר תוכניות משנה בעניינים נקודתיים הקבועים בחוק תוכנית תשתיות לאומיות שאישרה הממשלה, וזאת בהליך קצר יותר מאשר משך הזמן שדרוש להליך התכנוני המלא של תוכניות לתשתיות לאומיות, זאת בין השאר על בסיס הנחה כי מערכת התכנון המרכזית שנוגעת לעצם הצורך בתשתית, מיקומה והשלכותיה, נבחנו זה מכבר בתוכנית שאושרה.
מוצע לתקן את הסעיף, להסמיך את הוועדה לתשתיות לאומיות לדון ולאשר עניינים נוספים בהליך מקוצר זה, וזאת על מנת לזרז ביצוע תוכניות תשתיות לאומיות. כמו כן, מוצע לקבוע כי הוראות אלה יחולו לגבי מועצה ארצית וועדה מחוזית לגבי תוכניות תשתיות לאומיות שהן אישרו.
הקלה למבני דרך – חוק התכנון והבנייה מאפשר לתת הקלה מתוכנית לצורך הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בשטח של 75 מ"ר כדי להקים את ההיקף האמור בסטנדרטים מודרניים של מבני דרך הנדרשים לתשתית. מוצע לתקן את הסעיף כך שתוספת השטח לצורך הקמת מבנה שאושר בתוכנית יהיה עד 150 מ"ר, אם מבנה הדרך הוא תת-קרקעי – עד 500 מ"ר. כמו כן, מוצע כי אם המבנה הוא בתחום כלוא בגשר בחלל סגור, תתאפשר הוספה בהליך האמור ללא מגבלה של מטרים, וכך יתאפשר ניצול של השטח הכלוא.
לסיכום, לנושאים שהציג חבר הכנסת קרויזר הוגשו הסתייגויות מועטות יחסית, והם התקבלו בוועדה בהסכמה רחבה. אבקש שתדחו גם את ההסתייגויות האלה ותצביעו בעד הסעיפים האמורים בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה.
3,051 מילים של חנוך דב מלביצקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.