קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כאן במבצע הונאה גלוי של ממשלת ישראל כלפי אזרחי ישראל. מה שמובא כאן הערב אינו תקציב המדינה, אלא בלוף. תקציב הביטחון שמונח פה לא יספיק להצטיידות מחדש בחימושים ובאמצעים שיידרשו מאיתנו אחרי המלחמה. אנחנו נידרש לתוספת, להערכתי, של 10 מיליארד שקלים לפחות. גם כוח האדם בצבא, שאתם לא מטפלים בו כמו שצריך, יידרש לקבל תקצוב נוסף כדי להשאיר את אנשי הקבע ולתת עוד למילואימניקים שנושאים בנטל. ואני מזכיר שכל 1,000 לוחמים חדשים בצה"ל – נניח, מהחברה החרדית – יחסכו מיליארד שקל בשנה ומשחררים מאות מילואימניקים, אולי אלפי מילואימניקים, בחזרה למשפחותיהם. אבל לא. זה לא בתוכנית העבודה שלכם.
וזה לא ייגמר רק בהיבטי הביטחון. כבר היום ברור שנצטרך להוסיף מאות מיליונים לתקציב החינוך כדי לפצות את התלמידים ואת המורים על החודשים שהפסידו ועל הזמן שדרכו הם יצטרכו להשלים את הלימודים. זה לא בתקציב. זה לא בתוכניות שלכם. במקום לקחת אחריות ולטפל בזה, שר האוצר ושר החינוך רבים ביניהם מי אחראי לטפל בעניין.
בתקציב המדינה האמיתי נצטרך גם לחזק את הצפון. אני זוכר, חברי הקואליציה, כשעוד הייתי בממשלת החירום, אמרתי לנתניהו שחייבים לעלות צפונה ולהכין תוכניות. אתם, שעצרתם את תקציבי המיגון – כפי שחבר הכנסת פורר עמד על כך כאן – את תקציב תקומה שקיצצתם, נצטרך לשוב ולהגדיל. לכן מה שאתם מעבירים פה היום הוא בלוף, שאזרחי ישראל ישלמו עליו. בחדרים שמאחורינו, בוועדת הכספים, התקציב הזה ישתנה מהקצה אל הקצה, וטוב שכך. המיליארדים יזרמו ממשרדי הממשלה לאחרים. הגירעון יהיה גדול יותר. המחיר של חוסר התכנון יהיה על הגב של אזרחי ישראל ופגיעה במשרדי ממשלה שהובטח להם תקציב, אבל לא ניתן יהיה לממש את זה.
אבל מכובדי היושב בראש, אנחנו מכירים את השיטה. מעבירים תקציב חסר, ותקציב שהוא גם חסר אחריות, ואז מתקנים אותו תוך כדי תנועה, ועשרות מיליארדים זזים מצד אחד לצד שני. ככה לא בונים תקציב. צריך שתגידו לציבור את האמת, ותיערכו כמו שצריך. אנחנו במלחמה שמצריכה מהעורף לעמוד באתגרים גדולים לאורך זמן. ההורים שנמצאים עם הילדים בבית כי אין גן או בית ספר, ובמקביל צריכים למצוא את הדרך איכשהו לעבוד. בעל עסק שסגור כבר חודש, אולי גם יותר. משפחה של מילואימניק או מילואימניקית, שעוברים את כל זה לבד; אומן שיכול מקסימום להופיע לשכנים במקלט. תושבי הצפון שלא זזים מהמרחבים המוגנים כבר למעלה משבועיים. אזרחי ישראל, מכובדיי, אינם מסכנים. הם גיבורים. והם אכן יעמדו בכל אתגר. אבל אל תדחו את הקץ. אל תעבדו עליהם בעיניים. יש רק קבוצה אחת קטנה ומנותקת, שמפנה, לצערי, את העורף לעורף – אלה אתם, חברי הקואליציה.
אנחנו עומדים פה ערב פסח, ומה המסר שלנו לעם בעת הזו? שעדיין אין מתווה פיצוי לעסקים קטנים? כשכבר חודש אין פתרונות למסגרות החינוך? מה, אחרי שנתיים וחצי במבצע מרהיב, שמתוכנן היטב, אי-אפשר היה להביא בחשבון גם את ההיבטים המשלימים של החברה הישראלית? מה, באמת לא יכולנו להיערך? למה תאורן שביטלו לו את כל העבודות לחודש הקרוב יודע להצטמצם, והממשלה הזו לא עושה אפילו צעד סמלי, ומצמצמת משהו? תבטלו שני משרדי ממשלה מיותרים. אתם יודעים שיש יותר. אפילו משהו סמלי, כדי להראות לבעלת הצימר בצפון שאתם רואים אותה, שאתם עושים משהו בעניין הזה. למה אשת המילואימניק יכולה להבין שאין ברירה, והיא שוב תשב בלילות לבד עם הילדים במקלט, מודאגת מהבשורה שעלולה להגיע בבוקר, אבל אתם, אתם לא יכולים לקצץ בכספים הקואליציוניים, שמגיעים לשיאים הולכים וגדלים, ומתקצבים מוסדות שמנציחים את ההשתמטות?
אז יש שתי אפשרויות: הראשונה, שאתם ערלי לב שלא אכפת לכם, ואני לא רוצה להאמין לזה. השנייה, שהרוב שוב נסחט על ידי קבוצות קיצוניות ובעלות כוח. לצערי, את מה שאתם דוחים עכשיו תצטרך לסדר הממשלה הבאה. והיא תצטרך להיות ממשלה רחבה וציונית שמסדרת ובונה, ולא נסחטת ומעבירה כספים מתחת לשולחן; שרואה שנים קדימה ולא מקוששת עוד כמה חודשים בכיסא. עם כל האתגרים שאנחנו עומדים בהם, מגיע לנו תקציב שרואה רחוק, ולא מבצע הונאה על גבו של הציבור. אני מאמין, ואני פועל שכך יהיה. תודה רבה.
611 מילים של בנימין גנץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.