הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2026) (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אתמול היינו בסיור בנגב.

במשך שעות רבות עברנו מיישוב ליישוב – בעיקר יישובים לא מוכרים. לסבר רק את האוזן, ביישובים לא מוכרים, בכל אחד יש 2,000, 3,000, 5,000 תושבים. זה לא קומץ, מקבץ, איך שקוראים לזה בשפה הרשמית, מקבץ של אנשים – כאילו שיש עשרה אנשים פה, 15 משפחות שם. אל-פורעה – 3,000 תושבים. צריפים, אוהלים. מיגוניות – אין. וחבר הכנסת ואליד אלהואשלה כבר שנתיים פונה, מאז 7 באוקטובר, בנושא הזה, וכל חברי הכנסת הערבים דיברו בהקשר הזה, ואין מענה.

לא רק שחיי התושבים, האזרחים הערבים בנגב, לא מעניינים את הממשלה ולא ביטחונם ולא רווחתם, אפילו להציב שם מיגוניות ולאסוף את זה ביום שאחרי, הם לא עושים את זה. הם לא רוצים לקבע את המצב הלא-מוכר הזה, למרות שאני לא חושב שהמדינה – המדינה בסופו של דבר תכיר בכל היישובים, כמו שהיא הכירה ביישובים הלא-מוכרים בצפון, 40 יישובים. הייתה לנו בשנות השמונים והתשעים ועדת ה-40, 40 יישובים לא מוכרים בצפון. איפה הם היום? כולם נמצאים. חלקם הגדול נמצא כחלק מהמועצות האזוריות הכלליות, היהודיות: גלבוע, מטה אשר, יזרעאל וכו' וכו'. 33 יישובים ערביים נמצאים כחלק מהמועצות האזוריות, ולכן בנגב יש כמעט 140,000 עד 150,000 תושבים שנמצאים בטריטוריה הזאת שקוראים לה "היישובים הלא-מוכרים". ואפילו ביישובים שהמדינה החליטה להכיר בהם מלפני שנים רבות, אין עדיין פיתוח ותשתיות ומתן שירותים.

בעיני חלק מהשרים, משילות זה רק אכיפה בלי מתן שירותים, ולכן אתמול היינו צריכים לעמוד מתחת לכיפת השמיים, ולהסתכל אם ייפלו טיל או שברי טילים.

וראינו רבים מחלקי הטילים שנופלים בין הבתים ובתוך היישובים הלא-מוכרים. ולכן מן הראוי – ואנחנו מדברים על תקציב המדינה, היינו צריכים לראות שם סעיף שמממן פריסה שלמה של מיגוניות בתוך היישובים הלא-מוכרים. אם מישהו לא רוצה להשאיר אותם שם, בבקשה, שייקח אותם ביום שאחרי.

כמובן שאין מענה בתקציב הזה גם לנושא של פשיעה ואלימות. אני מזכיר שכאשר הממשלה רצתה לעשות מעשה בנושא הזה, היא אישרה תוכנית חומש, 549, בממשלה הקודמת, תקצבה את התוכנית הזאת בערך ב-2.4 מיליארד שקל. כמובן שהחלק העיקרי הלך בעיקר למשטרה – לחזק, לשדרג, לשפר, לתת אמצעים למשטרה, כדי שתוכל להתמודד עם הפשיעה והאלימות. אכן, בשנה הראשונה הייתה ירידה משמעותית בשיעורי הפשיעה בתוך החברה הערבית, ולצערנו, כבר ביום הראשון שנכנסה הממשלה הנוכחית לכהונה הופסק כל המהלך הזה של מיגור הפשיעה והאלימות דרך תוכנית 549 ומסלול בטוח, שהוביל אותו חבר הכנסת יואב סגלוביץ, וכל העשייה שהתחלנו לעשות.

לכן היום אנחנו יודעים שיש כוונה לממשלה הנוכחית לקצץ מה שנשאר מתוכניות החומש, 549 ו-550, ללא הצדקה. ואנחנו יודעים שכל השקעה בתוך החברה הערבית היא השקעה אמיתית שמניבה פירות לכלכלת ישראל והופכת את החברה הערבית במידה מסוימת ממשקולת במובנים מסוימים למנוף צמיחה כלכלי לכלכלת מדינת ישראל.

בחמש הדקות שנותרו לי אני אדבר שתי מילים בשפה הערבית כי זה יום חשוב, לאשר את תקציב המדינה, וחשוב לשקף את המציאות הזאת לאזרחים הערבים בשפתם. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: היום, כפי הנראה, יתקיים אישור תקציב המדינה בפעם הרביעית ברציפות. ואני אומר באופן ברור וכן – אני לא רוצה לומר כל הכבוד, אבל אין ספק שמרשים שהקואליציה הימנית הקיצונית הזאת והממשלה הזאת הייתה מסוגלת להעביר ארבע פעמים תקציב מדינה, ובכל פעם כמובן שהקורבן הראשון היה החברה הערבית וזכויות החברה הערבית בתקציב המדינה. ולכן ראינו שיש שם קיצוצים רשמיים וקיצוצים לא רשמיים. הכוונה היא שהקיצוצים הרשמיים הם של 5% ו-15% ושינויים בסעיפים פה ושם בתוכניות החומש לחברה הערבית, והקיצוצים הלא-רשמיים הם למעשה השהיה של ביצוע ההחלטות שקשורות לחברה הערבית בתחומים השונים. ולכן שיעור הניצול של תקציבי החברה הערבית ירד מכמעט 100%, שישה מיליארד שקלים בשנת 2022, להרבה פחות מכך בשנת 2023 ו-2024 ו-2025 ו-2026, שאנחנו נמצאים בה, אפילו פחות מ-40%. הקואליציה הזו הצליחה לגזול מאיתנו את הזכויות שלנו בתקציב ובתוכניות הכלכליות והחברתיות. היא הצליחה לצמצם את הירידה שהייתה ברמות האלימות והפשע בשנים 2022 לעלייה, אבל עלייה מטורפת – בשנת 2023 130% ועלייה נוספת ב-2024, 2025 ו-2026, בערך הרוג בכל יום. ואנחנו לא מוצאים בתקציב הזה עכשיו שום תשובה לתוכנית המאבק באלימות והפשע שקשורה לחברה הערבית. זו כמובן תוצאה של הימשכות הממשלה הזאת והשמירה שלה על הקואליציה הזו ועל האחיזה העיקשת בקואליציה הזו וניהול התיקים שקשורים בהם. (אומר דברים בשפה הערבית , להלן תרגומם:). תודה, אדוני היושב-ראש.