כבוד היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, תראה, לפני חודש התחילה מלחמה; מלחמה עם איראן. טיסות רחוקות, טייסים שעושים עבודה נהדרת, מעולה, אבל העלויות הן אדירות. אני ציפיתי, כחבר ועדת הכספים, שיגיעו אלינו לוועדת הכספים ויגידו: חבר'ה, אנחנו חייבים לתקן את התקציב כי המלחמה הזאת תעלה לנו המון המון כסף. אבל הדבר לא קרה. ואתה חבר ועדת הכספים. הדבר לא קרה. אף אחד לא הגיע – לא שר האוצר, לא שר אחר, שבא להגיד ולהודיע שהתקציב שאנחנו מאשרים הוא לא רלוונטי, שזה לא התקציב שהמדינה זקוקה לו עכשיו בשעה הקשה הזו. היו פתקי החלפה. הגיעו עם תקציב, ותוך כדי דיון אני מגלה 30 מיליארד שקל לצה"ל ועוד 7 מיליארד עתודה, ועוד 5.8 – עתודה אזרחית.
ואז אני שואל על הכסף של חירום אזרחי, כי 7 מיליארד לצה"ל – דובר שיש מנגנון חלוקה ואיך מחלקים את הכסף, ואם רוצים לשנות את הייעוד של הכסף, צריכים לחזור לכנסת ולחוקק חוק. 5.8 מיליארד שקל אזרחי – אין שום מנגנון, לא צריך לחזור לכנסת; הממשלה בהחלטה שלה יכולה לשנות ייעוד של הכסף.
אז אני שואל את נציג אגף תקציבים – ואתה יכול להיכנס לפרוטוקולים – האם יכולים את אותו כסף לייעד לכספים קואליציוניים? אומר לי: אם הממשלה תחליט, היא יכולה לייעד אותו לכל דבר שהיא רוצה; פנייה תקציבית לוועדת הכספים, ומעבירים אותו.
זו הממשלה בזמן מלחמה, בזמן שאנחנו זקוקים לכל שקל לחיילי צה"ל, לאנשי המילואים, ושכחו שחילקו 6 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. 6 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. בארבע השנים האלה חולקו יותר מ-25 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. אתם יודעים מה זה 25 מיליארד שקל ומה מדינת ישראל יכולה לעשות עם 25 מיליארד שקל לציבור הכללי במדינת ישראל, לתחבורה, לתשתיות, לבריאות, לעסקים הקטנים, לעסקים? היא יכולה לפתח דברים אדירים, אבל היא החליטה לחלק 25 מיליארד שקל כספים קואליציוניים.
באים אלינו ואומרים לנו: בממשלת השינוי גם אתם חילקתם כספים קואליציוניים. אני הייתי שר במשרד האוצר, חולקו 1.2 מיליארד שקל לשנתיים. זה מה שחולק, והוא חולק לכלל אזרחי ישראל, לא לקבוצות מסוימות ולא לסקטורים מסוימים. לכלל אזרחי ישראל חולק הכסף הקואליציוני.
אנחנו אמרנו: מלחמה, מה אני צריך עוד חמישה משרדים או שישה משרדים? שר האוצר הודה שיש חמישה משרדים מיותרים בתקציב הקודם, אפילו לפני הקודם, ואמר שצריך להוריד אותם ולפרק אותם, כי אלה משרדים מיותרים. אבל בנושא הזה שום דבר לא נעשה. משרדים מיותרים ממשיכים לתפקד.
שמעתי את חברת הכנסת פרקש מדברת על זהות יהודית ומורשת יהודית – תאמין לי, אני כדרוזי יושב בוועדה ומסתכל, בודק בתקציב, ואין משרד שאין בו זהות יהודית. כמו הסברה – תיכנס למשרדים ותראה: הסברה במשרד ראש הממשלה, הסברה במשרד החוץ, הסברה בעוד משרד. אותו דבר זהות יהודית ומורשת יהודית – בכל משרד תמצא זהות יהודית. אני שאלתי את זה בצחוק: יש משהו שקשור לדרוזים?
עם זהות דרוזית? מורשת דרוזית? תרבות דרוזית? אין.
איפה?
4 מיליון שקל?
כל הכבוד לך אם שמת את זה. אבל אני אומר לך, בשעת מלחמה אני לא זקוק לכסף הזה לדרוזים; בשעת מלחמה אני רוצה את הכסף הזה לחיילי צה"ל, אני רוצה לאנשי המילואים, אני רוצה לנשות המילואים, אני רוצה לאנשים שלא רק תורמים, הם יכולים גם לתרום את החיים שלהם למען המדינה - -
- - ולאבד את החיים. אני רוצה לתרום להם, לתת להם. זה מה שמעניין אותי עכשיו.
אתה שר בממשלת ישראל, ואני אומר לך, אנחנו בשעת מלחמה קשה, והתקציב הזה לא רלוונטי. אני ישבתי בכל הדיונים, שעות ישבתי בוועדת הכספים, גם בדיון על התקציב עצמו וגם בחוק ההסדרים, אין דיון שפספסתי, ואני מכיר כל שקל שנמצא בתקציב, אני מכיר יותר טוב משר האוצר, כי אני ישבתי בוועדה, ואני יודע איך עוברים על התקציב עם השר ואיך מסבירים לו את התקציב; ואני אומר לך, אנחנו, הכנסת, נביא תקציב חדש אחרי הפגרה, יהיה תקציב חדש, כי התקציב הזה לא יכול לתת לנו את הפתרונות לכל מה שצריך, לכל כסף שצריך לצה"ל, לצפון ולעסקים.
ממשלת ישראל הנוכחית ביטלה את תוכנית מיגון הצפון. אתם מבינים? אנשים אתמול אמרו – אני גר בצפון ואני יודע – שאנשים רצו למקלטים כל 20 דקות. כל 20 דקות הייתה אזעקה, ואין מיגון. שם צריך להשקיע את כל הכסף. שם צריך לשים את כל הכסף, למגן את הצפון. אנחנו מאבדים את הצפון, חבר'ה. מי שגר בצפון הם אנשים מיוחדים, מי שגר בקו העימות הוא איש מיוחד, כי הוא לא חי – הם כבר שנתיים וחצי כמעט חיים מאזעקה לאזעקה. איך הם יכולים להמשיך לחיות ככה? ובמקום לשים כסף ועוד כסף על מיגון הצפון, לוקחים כסף ממיגון הצפון, מקצצים, מבטלים.
אביגדור ליברמן שם 5 מיליארד שקל ב-2018 למיגון הצפון. אישרנו את זה שוב בממשלה, בממשלת השינוי, ואם היינו ממשיכים עם התוכנית שלו מ-2018 היינו במקום אחר היום. לא היינו במצב הזה שלאנשים אין מקלטים, אין להם חדרים אטומים, אין להם כלום. יכולנו להגיע עד בית שאן עם מיגון הצפון, גם בגלל רעידות אדמה. זה לא רק עניין של מלחמה – מיגון הצפון זה היה גם נגד רעידות אדמה.
אבל הממשלה הזאת החליט לבטל את התוכנית הטובה, כי לא רוצים שמשהו יירשם על שם מישהו אחר. אביגדור ליברמן הביא את התוכנית, תקצב את זה גם בממשלה כשהוא היה שר האוצר, וזה לא טוב לממשלה הזאת, לא טוב לביבי נתניהו.
אבל אני רוצה להתמקד עכשיו, בחמש הדקות האחרונות שלי, בנושא העדה הדרוזית, ואני רוצה לדבר על ההבטחות של הממשלה הזאת, הבטחות של ממשלת נתניהו לעדה הדרוזית. בואו נתחיל. הבטחה ראשונה – חיבורי חשמל לעדה הדרוזית. יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ עומד באמצע, ראש מועצה מצד ימין, ראש מועצה מצד שמאל, ומבטיח להם שיתחברו לחשמל כל הבתים שלא מחוברים לחשמל בעדה הדרוזית, והתוצאה – אף לא בית אחד שהתחבר. אני עמדתי ואמרתי לו: אופיר, אתה מבטיח הבטחה שלא יכולה להתקיים, אין חוק ייעודי לעדה הדרוזית. הוא עשה את זה עוד פעם עם מס רכוש, וגם אז אמרתי לו, ומה הוא ענה לי? נחיה ונראה. חיינו וראינו שלא היה. זה מה שהוא אמר לי. אז את ההבטחה הראשונה זרקנו לפח.
הבטחה שנייה – ועדה ייחודית לתכנון ובנייה לבני העדה הדרוזית. אני הבאתי חוק הקמת ועדה, עמד שר הפנים ואמר לי: אנחנו מקימים ועדה, לא צריך חוק, זו ההחלטה שלי, נקים ועדה ייחודית בסמכות של ועדה מחוזית שתטפל בעדה הדרוזית, ביישובים הדרוזיים, ותפתור את הבעיה. זה היה לפני קרוב לשלוש שנים. קמה ועדה? לא קמה ועדה. הבטחה – אין ועדה, ולא קמה ועדה, ועדיין בעיות התכנון רצות בלי שום הישג.
הבטחה שלישית – נחוקק חוק שוויון לעדה הדרוזית. פרסומים הגיעו לעדה הדרוזית: נחוקק חוק שוויון מול חוק הלאום. זה הגיע לוועדת שרים ודחו אותו אפילו בוועדת שרים, לא הגיע לכנסת החוק הזה, ולא היה.
הבטחה רביעית – ראש הממשלה שוב עומד עם ראש רשות ועם חבר כנסת, ואומר להם: את התוכנית הכי טובה שהייתה לעדה הדרוזית אני מאשר כתוכנית חומש, ומאשר 3.8 מיליארד שקל. אז אמרתי לו, תקצבנו 3 מיליארד שקל לשנתיים בממשלת השינוי, כשאביגדור ליברמן היה שר האוצר ואני הייתי שר במשרד האוצר. זו לא התוכנית הכי טובה לדרוזים, אבל מעשית שום שקל לא עבר עד עכשיו חוץ משוטף שנכנס לתקציב של הרשויות. שקל אחד לא עבר.
הבטחה חמישית – חלקות לחיילים משוחררים. בסוף השבוע הייתה חגיגה בעדה הדרוזית תודות לשר חיים כץ, וגם אני רוצה להודות לו. הוא החזיר את המצב לקדמותו. בראשון לראשון, מאז הממשלה הזאת, מגרש אחד לא חולק. הייתה החלטה של 90% סבסוד לחלקות לחיילים משוחררים – וביטלו את ההחלטה, אין החלטה לסבסוד. ואז באו וביטלו עוד העמסות. בחלקות לחיילים משוחררים יש העמסות – חדש מול ישן, מבנה ציבור – באה הממשלה הזאת ואמרה, הכול יהיה על חשבון רוכש הקרקע. מה שהיה כל הזמן וכל השנים – המועצה החליטה אם ההעמסות יהיו על חשבון הרוכש או על חשבון המועצה – ואז החזירו את המצב – שהמועצה תחליט, זו כל החגיגה שהייתה.
אני אגיד לכם את האמת, הם חושבים שהעדה הדרוזית, או שהיא לא מבינה, או שהיא לא קוראת, או שאולי היא לא יודעת – אבל כולם יודעים שזה תרגיל, תרגיל מסריח, להגיד, עשינו משהו – אבל בעצם לא עשו שום דבר.
אם אני אחרוג דקה או שתיים, תרשה לי.
אני רוצה לעבור עכשיו להבטחות לדרוזים בסוריה: בחודש מרץ 2025 ראש הממשלה עמד, הכריז ואמר: אנחנו לא ניתן לפגוע באחים שלנו, האחים שלנו הדרוזים בסוריה. מי שיתקרב, אנחנו נטפל בו. מאז ההבטחה במרץ, מה קרה לדרוזים בסוריה? אלפים נהרגו, נשחטו, נשרפו, מאות נשים נאנסו, 150,000 נעקרו מהבתים שלהם, 38 יישובים עד עכשיו כבושים בידי ג'בהת א-נוסרה ודאע"ש והשלטון של אל-ג'ולאני.
ומה הממשלה עשתה? ומה ראש הממשלה עשה? תקף אחרי 72 שעות של רצח – כשהיה יכול לעשות את זה – אני הייתי שם, אני דיברתי עם כל אנשי הצבא, כי השיירות עלו לכיוון ההר, הר הדרוזים, ואמרתי להם: תורידו רק את המשאית הראשונה, את הסמי הראשון עם הטנק, ואז ייעצר כל הטבח. אבל אף אחד לא עשה את זה, חיכו שהטבח יהיה – ויהיה רציני, וייהרגו אלפים – ואז התערבו. ועובדה, כשהתערבו, תוך שעות זה הופסק.
אבל אני רוצה להמשיך לעוד הבטחה – וסיימתי: ראש הממשלה מגיע לדרוזים כמציל של הדרוזים בסוריה, מגיע לדרוזים אצל השייח' מוואפק טריף, ראש העדה הדרוזית, יושב שם ומבטיח מעבר בטוח לדרוזים מסוריה לישראל – מעבר בטוח, אנשים יבואו לעבוד כאן בישראל, חסרים לנו עובדים; לא מעבר בטוח לכאן, לא עובדים, עד עכשיו אין להם דלקים, עד עכשיו אין להם תרופות, עד עכשיו אין להם אוכל, עד עכשיו מצבם קשה.
אז אני רוצה להגיד לכולם: אל תאמינו לשום הבטחה של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. כל ההבטחות שלו לחינם. תודה רבה שגם אישרת לי קצת.
1,496 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.