בוקר טוב. אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת. אני מתכבד להציג בפניכם היום את פרק י"א, קידום התחרות בשוק הבנקאות, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית לשנת 2026. פרק זה, שיהפוך לחוק עצמאי, חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), קובע את אחת הרפורמות המשמעותיות, אדוני היושב-ראש, שהובאו לאישור הכנסת במסגרת התוכנית הכלכלית השנה, והמטרה שלו היא לקדם את התחרות בשוק הבנקאות בישראל.
כמו שאנחנו יודעים, אדוני היושב-ראש, שוק הבנקאות בישראל הוא מהשווקים הריכוזיים ביותר שיש בכלל, גם בהשוואה בין-לאומית. שוק הבנקאות בישראל הוא מאוד ריכוזי: חסמים רגולטוריים משמעותיים מונעים את הכניסה של השחקנים החדשים לשוק הזה, ומשאירים אותו עם מספר שחקנים מאוד מאוד מצומצם במערכת הבנקאית. התוצאה של הדבר הזה היא תחרות מוגבלת במתן שירותים בנקאיים, דוגמת מתן אשראי, ניהול חשבונות עו"ש וקבלת פיקדונות.
במילים פשוטות, היעדר התחרות במערכת הבנקאית בישראל עולה לכל אזרח הרבה מאוד כסף. אנחנו משלמים ריבית גבוהה על האשראי ועל ההלוואות שאנחנו לוקחים, ואנחנו מקבלים ריבית נמוכה מאוד על החסכונות ובעצם מפסידים הרבה מאוד כסף. אבל זה לא רק משקי הבית, גם העסקים הקטנים והבינוניים משלמים ריבית מאוד גבוהה על כל ההלוואות שהם לוקחים – ריבית שכמובן מתגלגלת לציבור ומייצרת מעגל שלם של יוקר מחיה, שפוגע בכולנו.
זאת אומרת, צריך לחשוב – זה לא רק הריבית שבעלי העסקים משלמים ומגלגלים את זה על הציבור; כתוצאה מזה גם יש פחות עסקים שנפתחים. עסקים לא מצליחים לשרוד, וכל הסביבה הופכת להיות סביבה לא תחרותית, שמייצרת יוקר מחיה. אדוני היושב ראש, את הדבר הזה היום ברפורמה הזאת אנחנו משנים. אז אנחנו מביאים רפורמה שתכניס תחרות אמיתית לשוק הבנקאות, למערכת הבנקאית בישראל – יותר שחקנים, יותר תחרות, יותר כסף שיישאר בכיס של אזרחי ישראל.
על רקע המציאות הנוכחית בנובמבר 2024 מונה צוות עבודה בין-משרדי בידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל בראשותם של הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמפקח על הבנקים מבנק ישראל. המנדט שניתן לצוות היה לבחון דרכים להגברת התחרות בשירותים שמעמידים תאגידים בנקאיים למגזר הקמעונאי, ולגבש במסגרת זו המלצה לעניין מתן רישיון תאגיד בנקאי לגופים נוספים, כך שיוכלו לקבל פיקדונות מהציבור ולתת אשראי כאחת, למגזר הקמעונאי. במסגרת זו נבחנו בין השאר תנאים מקילים לקבלת רישיון ולפיקוח בהתאם לנוהג הרישוי וההסדרה הבנקאי המקובל בעולם. הפרק המונח בפניכם, חבריי, הוא פרי עבודתו של הצוות המקצועי, שישב על המדוכה לאורך כמעט שנה, וכולל שורה של תיקוני חקיקה שתכליתם העיקרית להסיר חסמים בפני הקמתם של בנקים חדשים, ולעודד את פעילותם של בנקים קטנים.
על אף לוחות הזמנים הקצרים, הוועדה למיזמים ציבוריים בראשותי קיימה דיונים רציניים, ענייניים ומעמיקים בפרק המוצע. במסגרתם נשמעו בהרחבה חברי הכנסת ונציגי הגופים השונים, ונערכו כמה וכמה שינויים משמעותיים בתיקונים המוצעים. מפאת קוצר היריעה לא אסקור כאן את כל התיקונים המוצעים, אבל אתמקד בעיקריים.
ראשית, מוצע לתקן את חוק הבנקאות (רישוי) הקובע את הסדרי הרישוי של תאגידים בנקאיים. מוצע לאפשר לבנק קטן המוגדר כבנק ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל לעסוק, באישור המפקח על הבנקים, בעיסוקים נוספים על אלה המותרים כיום לבנק. מטרת תיקון זה היא לאפשר לגופים חוץ-בנקאיים שיפנו לקבלת רישיון בנק להמשיך לעסוק בעיסוקים שבהם עסקו טרם קבלת רישיון הבנק, וכן לאפשר להם להתאים את המודל העסקי שלהם לסביבה המתפתחת והמשתנה ובכך לאפשר להם להתחרות באפקטיביות רבה יותר מול שאר השחקנים במערכת הבנקאית.
תיקון משמעותי נוסף בחוק האמור, שעורר דיון ציבורי רחב, שהשתקף גם בדיוני הוועדה, נוגע למתן אפשרות לגוף מוסדי להחזיק בבנק זעיר שהוגדר כבנק ששווי נכסיו אינו עולה על 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל. החוק בנוסחו היום, כפי שתוקן ב-2005 ברפורמת בכר, קובע כי על גוף השולט בתאגיד בנקאי יחולו הגבלות החזקה באמצעי שליטה בחברה המנהלת, במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות או בתאגיד השולט בהם או המחזיק בהם בשיעורי החזקה כמפורט בחוק. מה שאנחנו עושים עכשיו זה שאנחנו מציעים לשנות זאת ולאפשר לגוף מוסדי לשלוט בבנק זעיר, וזאת בהתבסס על המלצת הצוות הבין-משרדי, שסבר כי כדי לקדם את התחרות בשוק הבנקאות באופן ממשי יש לאפשר לשחקנים חוץ-בנקאיים קיימים שיש להם ניסיון קודם בחיתום אשראי ובמתן אשראי, מוניטין פיננסי והון עצמי מספק, לפעול בשוק הבנקאות. זה באמת נושא שהשקענו בו הרבה מאוד זמן בדיונים. הוא עורר מחלוקת גדולה וחששות גדולים שעלו מנציגי הציבור השונים שהגיעו לוועדה, והקדשנו זמן רב לדיון בנושא העקרוני הזה. עלו גם חששות של ניגודי עניינים שיכולים להיווצר כתוצאה מהדבר הזה והסגה לאחור של העקרונות שהוסכמו בוועדת בכר. אבל אנחנו השקענו הרבה מאוד שעות של דיונים בנושא החשוב הזה, גם בעזרתו של דרור שטרום – ואני חייב לציין את שמו – שהתנגד בהתחלה למתווה, אבל ישבנו איתו כדי לגדר את כל הסיכונים ואת כל החששות האמיתיים שעלו לאורך דיוני הוועדה ולנסות לתת להם מענה.
לאחר ששמענו את נציגי הגופים השונים והמומחים בתחום הגענו למסקנה כי ההסדר המוצע, שלפיו רק בנק זעיר יוכל להישלט על ידי גוף מוסדי ותחת הגבלות ביחס לתיווך מוצרים פיננסיים, כפי שמוצע בפרק – זה מייצר איזון נכון בין החששות העולים לגביו ובין היתרונות המשמעותיים הטמונים בו מבחינת קידום התחרות בשוק הבנקאות.
בנוסף, מוצע לקבוע כי שינוי רף הנכסים שאליו מתייחסת הגדרת "בנק זעיר" ייעשה רק לאחר התייעצות עם הצוות המייעץ לפי החוק שהרכבו דומה להרכב הצוות הבין-משרדי. לפי המוצע, ברשות הצוות המייעץ יעמדו הממונה על התקציבים במשרד האוצר ואחד מבין שני נציגי בנק ישראל בצוות, לפי החלטת נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או מנהל חטיבת המחקר; חבריו הנוספים יהיו הממונה על התחרות, הממונה על שוק ההון, יושב-ראש רשות ניירות ערך והיועץ המשפטי לממשלה או המשנה ליועץ. בדיוני הוועדה החלטנו לאפשר לשר האוצר הוספת נציג ציבור שימנה שר האוצר, שיהיה בעל מומחיות בתחום הבנקאות, הפיננסיים או התחרות.
מינוי זה מותנה בתקנות שיתקין שר האוצר לעניין תנאי הכשירות למינויו ולכהונתו של נציג ציבור. הצוות המייעץ אמור לבחון את נקודת האיזון העתידית של עניין שינוי הרף הקובע. לאחר קבלת עמדת הצוות המייעץ שינוי זה יוכל להיעשות רק בצו שיקבע נגיד בנק ישראל, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. בכל מקרה, השיעור שייקבע לא יוכל לעלות על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל.
עם זאת, בעקבות הטענות הנוקבות שעלו בדיונים לגבי החששות משינוי האיזון הקיים במערכת הפיננסית, החלטנו להוסיף שני תיקונים משמעותיים שנועדו למתן את החששות: האחד, תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), שלפיו סוכנות ביטוח לא תוכל לעסוק בתיווך, בשיווק או במכירת מוצרים פיננסיים של תאגיד בנקאי אם סוכנות ביטוח ותאגיד בנקאי נשלטים בידי אותו גוף; התיקון השני עניינו הוא איסור מיזוג, ומטרתו לאסור על מיזוג בין תאגיד החזקות פיננסי גדול המוגדר כתאגיד השולט על גוף מוסדי, וששווי נכסיו עולה על 10% משווי כלל הנכסים של כל הגופים הפיננסיים בישראל, ובין בנק קטן קיים, כלומר, בנק קטן הפועל ערב תחילת החוק המוצע. איסור המיזוגים יחול כהוראת שעה לחמש שנים, וניתן יהיה לחרוג ממנו רק באישור של הממונה על התחרות כפוף לתנאים המפורטים בהוראת השעה.
תיקון משמעותי נוסף שנכלל בפרק זה הוא תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח), שבמסגרתו מוצעות הקלות לבנקים קטנים ולבנקים זעירים ביחס להוראות צרכניות שונות בחוק האמור. בתמצית, ההקלות הן לעניין החובה המוטלת היום על כלל הבנקים לתת שירות פתיחת חשבון עובר ושב לכל סוגי הלקוחות, לעניין חובות גילוי נאות ללקוח, לעניין מעבר בין בנק לבנק ולעניין הפיקוח על עמלות. בכל הנושאים שציינתי מוצע לקבוע חובות חלופיות שיחולו על בנקים שונים - -
זה ייקח לי עוד קצת זמן, אדוני היושב-ראש, זו רפורמה גדולה וחשובה, אני אשתדל.
- - ובחלק מהמקרים על בנקים חדשים, ללא קשר לגודלם, והכול כדי לעודד את התחרות בשוק ולהסיר חסמים שעלולים למנוע מגורמים חדשים להיכנס לפעילות בענף.
נוסף על כך, מוצעים תיקונים גם לחוק שירות מידע פיננסי, במטרה לתת הקלות זמניות לגופים חדשים שייכנסו לענף הבנקאות בכל הנוגע למתן גישה למידע פיננסי על לקוחותיהם לשם יישום הבנקאות הפתוחה; ובדומה לכך – גם תיקון לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום ואיזון תשלום במטרה לתת הקלות זמניות לשחקנים החדשים בענף לעניין מתן גישה לחשבונות התשלום לצורך מתן שירות איזון תשלומים. ההצדקה להקלות אלו נעוצה בכך שיישום הדרישות הרגולטוריות משית על הגופים החדשים עלויות משמעותיות, שעלולות להקשות על גופים המצויים בראשית דרכם.
תיקון נוסף, שהביא לדיון ער בוועדה, נוגע לחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים. החוק, שנחקק בשנת 2016, קבע הגבלות על שכר נושאי משרה בגופים פיננסיים, אך אינו חל על הגופים החוץ-בנקאיים, אשר מהווים שחקנים פוטנציאליים לקבלת רישיון בנק. כדי למנוע תמריץ שלילי לגופים אלה להיכנס לפעילות בשוק הבנקאות, מוצע לקבוע כי הוראות חוק תגמול לנושאי משרה לא יחולו על בנק קטן כפי שהוגדר בחוק הבנקאות (רישוי), שטרם חלפו שבע שנים ממועד שהיה לבעל רישיון בנק. בדיון שקיימה הוועדה בנושא עלו גם טענות ביחס להסדר הקיים היום בחוק, אך מאחר שמדובר בתיקון נקודתי הנוגע למתן הקלות לבנקים קטנים, החלטנו שלא נכון במסגרת זו לדון בחוק בכללותו, אלא רק לוודא כי ההגבלות הקיימות לשכר העובדים וחברי הדירקטוריון בגוף השוקל לפעול לקבלת רישיון בנק לא יהוו חסם לכניסת שחקנים חדשים לענף הבנקאות.
לאורך דיוני הוועדה עלה שוב ושוב הצורך בהסדר לעניין ביטוח פיקדונות, בין היתר כדי להגביר את אמון הציבור בגופים החדשים שייכנסו למערכת הבנקאית. מאחר שלצערי לא נעשתה עדיין עבודת מטה מספקת בעניין זה, החלטנו לקבוע בחוק את המתווה לביצוע העבודה הזו, כולל לוחות זמנים. לפי המוצע, שר האוצר ונגיד בנק ישראל יבחנו בתוך שנה מיום התחילה את הצורך בביטוח פיקדונות הציבור בתאגידים בנקאיים או בסוגי תאגידים כאמור, ואם הגיעו למסקנה כי יש צורך כזה, יהיה עליהם להמליץ על פרטי ההסדר הראוי בעניין זה.
לבסוף, מוצע להקים צוות מעקב שחבריו הם חברי הצוות המייעץ שהזכרתי בראשית דבריי, שתפקידו יהיה לבחון, לאורך תשע שנים מיום כניסתו לתוקף של החוק החדש, את יישומו של החוק והשפעתו על המערכת הפיננסית ועל הגברת התחרות. במהלך דיוני הוועדה החלטנו להרחיב את תפקידי הצוות, כך שייכללו גם את כל אלה: בחינה של התחרות בתחום תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב; השפעת תנאי האשראי והבנקאי לגופים פיננסיים על כניסת שחקנים חדשים למערכת הבנקאית; חסמים לפעילות בנקים קטנים ובנקים חדשים; קידום הליכי חקיקתו של חוק בעניין פיקוח על תאגידי החזקה פיננסיים – בעקבות טענות שעלו בדיונים מצד הגורמים שהתנגדו לכניסתם של הגופים המוסדיים לשוק הבנקאות; וכן, חסמים לכניסתם של בנקים קטנים בתחום הקריפטו והשפעתו של חוק החדש על תחרות בתחום זה. עוד החלטנו בדיוני העבודה כי צוות המעקב ידווח לוועדות הכלכלה והכספים בכל שנה על עבודתו וממצאי הבחינה שערך כדי להבטיח פיקוח פרלמנטרי נאות על עבודת הצוות.
לסיכום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לצוות הבין-משרדי שפעל יחד בשיתוף פעולה שלא תמיד רואים בין גופי ממשלה; אנשי מקצוע צעירים ונמרצים לצד ותיקים ומנוסים שעובדים יחד כשטובת הציבור לנגד עיניהם. אני רוצה להודות במיוחד גם לאנשי אגף תקציבים באוצר, במיוחד לתמר לוי בונה, לטל ישראלי, לאוהד מרדכי, למירב לבנה, לאלה בית-און; וגם לאנשי בנק ישראל בהובלת סימה שפיצר, שהובילו את הדבר הזה בדיוני הוועדה. באמת, חבר'ה, פקידי ציבור שעושים, אדוני היושב-ראש, עבודה נאמנה למען הציבור מאחורי הקלעים בלי לקבל את הקרדיט הציבורי, והם ראויים לכל הערכה.
אני רוצה גם להודות לצוות הוועדה: למנהלת הוועדה אריאלה אהרון, שניווטה את הדיונים הארוכים בתקופת מלחמה אל מול הרבה מאוד לחצים, וגם לה מגיעה תודה גדולה, ולכל הצוות שלה: לשקד שעובדת איתה, לדוברת הוועדה מירב כהן. אני רוצה להודות גם לצוות הייעוץ המשפטי לוועדה, לאיתי עצמון ולאביגל כספי, שאני אומר לכם, באמת, הם שחקני נשמה אמיתיים. באמת, אנשים מסורים, שגם כן מאחורי הקלעים עובדים למען הציבור בנאמנות גדולה מאוד - -
- - והלוואי, אני מאחל לכל מדינת ישראל יועצים משפטיים, מקצועיים ורציניים כמו הצמד הזה.
אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת שהגיעו לוועדה, באמת מעומק הלב, במיוחד לחברי הכנסת מהאופוזיציה. אני רוצה לציין גם את עודד פורר וגם את אורית פרקש וגם את רון כץ, שאני חייב לומר שהם הגיעו לאורך שעות ארוכות של דיונים, בהעמקה, במקצועיות, בדיון ענייני, מתוך אכפתיות אמיתית למען הציבור. אני אומר, באמת, זה פשוט מרשים. הציבור בישראל צריך לדעת שיש לו נציגי ציבור רציניים, מסורים, שעובדים עד שעות ארוכות, ימים ולילות למען הציבור - -
- - וכל הכבוד. תודה רבה לכם.
בסדר, מגיעות להם כמה מילים טובות – הינה, יש עוד 10 דקות, לפי השעון.
אה, זה מבלבל, זאת השעה. אז אני עוד מרשה לעצמי. אני מסיים.
חברי הכנסת, הרפורמה העומדת בפניכם היום לקידום התחרות בשוק הבנקאות היא רפורמה פורצת דרך, שמתקנת קלקול ארוך שנים. כולי תקווה כי נזכה בקרוב לראות את פירותיה בדמות גופים חדשים שייכנסו לשוק הבנקאות ויהפכו לשחקנים חזקים ומשמעותיים בשוק זה, לטובת כלל הציבור. יותר תחרות אומר פחות יוקר מחיה – יותר כוח לאזרחי ישראל. תודה רבה.
1,951 מילים של אוהד טל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.