קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה לך, גברתי היושבת בראש. כבוד השרה, חבריי חברי הכנסת, האמת, בלי לדעת מה דיברו קודמיי, ודאי שהאופוזיציה דיברה כמה רע התקציב, ו"עשקו" ו"בוזזים" ו"משתמטים" וכל המילים, מילות הגנאי שיש להם בארסנל – לא פסחו על שום מילה, ובטח עוד אפשר לפתוח אנציקלופדיה חדשה. אני לא באתי להכפיש.
יש הבדל בין ביקורת – אין בעיה, יש ביקורת בונה, יש ביקורת מכובדת, ויש ביקורת שבאה בשביל להתריס, באה בשביל לקלל. משתמשים גם בכל מיני מילות גנאי. אבל זה בסדר, לא מצפה. תאמין לי שכבר הפסקתי מזמן לצפות בבית הזה מהרבה אנשים. יש פה עדיין אנשים טובים, אני בטוח, ורובם אפילו טובים, אבל יש כאלה שהפה שלהם משוחרר, הם לא יכולים להתגבר, זה חזק מהם. ולכן אני אפילו לא רוצה להתייחס אליהם בשמות שלהם. אין לי עניין. יש לי עניין – מי שרוצה לבקר אותי, זכותו, ויכול לבקר זאת בצורה טובה. אגב, חלק מהביקורת אני גם מבין וגם מקבל וגם משתדל לשפר מה שאני יכול, גם אם מהקואליציה או אופוזיציה. אבל אם נסתכל, יש כאלה שחשבו – הינה, כל יום היו מוציאים, כל איזה חודש, פתק: בחירות 2023, בחירות 2024, בחירות 2025. האמת, הם גם הוציאו בחירות 2026, רק ששכחו ש-2026 זו שנת בחירות. אז יש בחירות ב-2026, אף אחד לא מכחיש את זה. יש בחירות, אבל מה נעשה? הבחירות כנראה יהיו בזמנן. חשבו שהינה, יענו את החרדים, ילכו על הראש שלהם בבג"צים, והיועצת המשפטית תיתן להם, ובג"ץ יעזור להם, ואז הם יפילו את הממשלה, לא יצביעו בעד התקציב.
אז הינה, חברים יקרים, עם ישראל חי. אנחנו אומרים לכם, אנחנו פה בשביל להצביע, בעזרת השם, בעד התקציב. הממשלה החזיקה עד עכשיו. הממשלה תמשיך ותחזיק מעמד עד סוף הקדנציה הזאת, אלא אם כן נחליט אחרת, בעזרת השם. אבל זה התכנון, להמשיך עד הסוף. ותיזכרו מתי בפעם האחרונה הייתה ממשלה שהחזיקה עד הסוף. אני חושב, אולי זקני הכנסת זוכרים, אולי בסוף שנות השמונים, שהייתה קדנציה מלאה.
ממשלת אחדות. כלומר, ממשלה שהיא לא ממשלת אחדות החזיקה עוד אחורה מכם. כנראה זה מה שהעם רוצה. אני בעד אחדות, אגב. אני תמיד אומר שאני בעד אחדות. אני חושב שהממשלה הזאת, עם כל השנים שאנחנו עוברים – עברנו ועוברים – אבל עדיין מחזיקים מעמד לא סתם. כי אני חושב שבסופו של דבר הציבור כן רוצה, הציבור כן מעריך. זוהי עובדה. עם עובדות אי-אפשר להתווכח. מנסים וניסו להפיל בכל מיני דרכים – אגב, גם דרכים לא דמוקרטיות: גייסו את בית המשפט, את היועצת המשפטית – אבל מה נעשה, לא מצליחים.
אגב, גם אנחנו לא מצליחים עליה – פיטרו אותה, והיא לא מפוטרת. בסדר, זה חלק מהדמוקרטיה. אנחנו למשל לא נבקש מהדמוקרטיה, בשם הדמוקרטיה, שחוק שאמור להיכנס להצביע עליו מחר, כמו חוק שירות אזרחי – לבקש שלא להצביע עליו, צו ביניים. למה? דמוקרטיה. שתספר לי מה זו דמוקרטיה, אותה יועצת משפטית. ואני אומר פה לבית המשפט: מקווה שתהיו מספיק הגונים להחליט ולדחות ולגלגל את הבקשה שלה מכל המדרגות. אין שום סיכוי בעולם שמחר, בעזרת השם, לא נצביע. אנחנו נצביע. אז כדאי לכם להיות בצד הנכון.
ורגע לפני שאנחנו יוצאים לפגרה, אני רוצה לבקש סליחה מעם ישראל. אולי אנחנו גם בתקציב הזה לא עשינו מספיק. אבל מי שיראה, זה תקציב – עם כל הקושי, מדינת ישראל על הרגליים שלה, ברוך השם, עומדת, עם כלכלה חזקה. עם כל הביקורות, יש כלכלה חזקה למדינת ישראל. תושבי ישראל, שנמצאים כרגע במלחמה, במקלטים, בכל מקום, הבקשה שלנו היא בקשת סליחה שלא הספקנו לעשות הכול בשבילכם. אבל אנחנו פה בשביל להמשיך ולעשות. עובדי הכנסת, אנחנו עוד נדבר – יש לנו עוד יום, עוד יומיים – כי לכם מגיעה הסליחה הכי גדולה.
וכמובן לנשותינו שבבית, שעובדות עכשיו קשה, והגברים שנמצאים בבית, שהנשים שלהם פה, שהם כנראה גם עובדים קשה, לא כמו הנשים שלנו. אז אנחנו מבקשים מנשותינו סליחה.
זו עבודת פרך. לבקש מכולם סליחה רגע לפני חג הפסח, אבל בציפייה ובתקווה שכולנו נסב בליל הסדר הזה חזקים יותר, מאוחדים יותר, מאמינים יותר למען עם ישראל, ובעזרת השם, נעשה ונצליח וננצח.
627 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.