אדוני היושב-ראש כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להציג קודם שני פרקים – פרק ד' ופרק ה' בהצעת חוק התוכנית הכלכלית. פרק אחד – חברות ממשלתיות ביטחוניות. בפרק מוצע לתקן את חוק החברות הממשלתיות ולקבוע בו הסדר ייחודי לגבי חברת חוץ, שאילו הוקמה בישראל הייתה חברת-בת ממשלתית ביטחונית-תחרותית.
על פי ההצעה, חברה בת ממשלתית ביטחונית-תחרותית היא חברה ששר הביטחון הוא אחד השרים האחראים על ענייניה לפי חוק החברות הממשלתיות, שהיקף הכנסותיה בשלושת הדוחות השנתיים האחרונים הוא בהיקף פעילות של 5 מיליארד שקלים לפחות, ושהיקף היצוא שלה 40% לפחות. בפרט מוצע לקבוע כי סמכות המינוי של דירקטור בחברה בת ממשלתית ביטחונית-תחרותית, שאינו מקבל גמול נוסף בגין אותה כהונה, תהיה בידי דירקטוריון חברת האם, לאחר שהתייעצה בוועדה לבדיקת מינויים, כלומר ללא צורך באישור השרים, וזאת נוכח האקלים התחרותי שבו פועלות החברות וכדי להקל על מינוי עובדי חברת האם בהן לדירקטורים בחברת הבת – אלו מינויים מקצועיים הנדרשים לתפקוד התקין של קבוצת החברות.
עוד מוצע בפרק זה תיקון מבהיר להצעת חוק החברות הממשלתיות המעגן את המצב הקיים, ולפיו לגבי מינויים בחברת חוץ, שאילו הייתה חברה ישראלית, הייתה חברה בת ממשלתית, יחול ההסדר הקבוע בסעיף 57(3) לחוק החברות הממשלתיות, כך שדירקטור בחברת-בת מטעם חברת האם יתמנה בידי הדירקטוריון של חברת האם באישור השרים ולאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים.
לפרק זה הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מחבריי לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הפרק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, בנוסח שאישרה הוועדה.
בנוסף, פרק ה' להצעת חוק התוכנית הכלכלית: ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה: בפרק זה מוצעים מספר תיקונים לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978, בעניינים הנוגעים לניהול נכסים על ידי האפוטרופוס הכללי, וזאת כדי לצמצם את פעילויות הניהול, להקדים את פעילויות האיתור המיוחדות של בעלי נכסים ולהעביר לקניין המדינה נכסים שאין להם בעלים.
בפרט מוצע לאפשר לאפוטרופוס הכללי לנהל, בלא החלטה שיפוטית, נכס ששוויו עד 100,000 ש"ח וזאת במקום 60,400 ש"ח בלבד כיום. שנית, מוצע לאפשר העברה של נכס המנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי לקניין המדינה אם חלפו שלוש שנים מאיתור בעליו מבלי שזה נקט אמצעים לקבלתו לידיו, זאת לאחר קבלת אישור בית המשפט לכך ובכפוף לשמירת זכות הבעלים לקבלת הנכס (בהיעדרו – לשוויו) בעתיד מהמדינה.
בנוסף, מוצע לצמצם את משך הניהול של נכסים על ידי האפוטרופוס הכללי לפני העברתם לקניין המדינה. מוצע לקצר את משך ניהולו של נכס מיטלטלין שאינו נכס של נספה השואה מ-15 שנים ל-10 שנים. בנוסף, ביחס לנכס מקרקעין שהיום לא ניתן להעבירו גם בחלוף שנים רבות, מוצע לקצוב את משך הניהול שלו על ידי האפוטרופוס ל-25 שנים, ובהוראת שעה – ל-15 שנים, ולאחר מכן לאפשר להעבירו לקניין המדינה, זאת, בתנאי שתבוצענה פעולות לאיתור בעל הנכס במשך שנה לפחות ביחס למיטלטלין ושנה וחצי לפחות לנכס מקרקעין, וכן שבית המשפט או האפוטרופוס הכללי, לפי העניין, יסברו שאין עוד הצדקה להמשיך בניהולו.
לצד ההסדר המוצע, מוצעת גם הרחבת זכויותיו של בעל נכס שנכסו עבר לקניין המדינה – הן לעניין השבה בעין והן לעניין השבת שוויו – ככל שזה אכן יפנה לקבלת נכסו בעתיד.
לבסוף, מוצע לשנות את הוראות הפרסום הפרטניות הקיימות היום, הכוללות דרישה לפרסום פרטיו של כל נכס ספציפי בשני עיתונים יומיים נפוצים ולהחליפן בהוראת פרסום רציף באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי למשך שנה אחת לפחות ולצידה פרסום כללי, אחת לחצי שנה בשלושה עיתונים יומיים, ביחס לכוונת האפוטרופוס להעביר נכסים בניהולו לקניין המדינה, וזאת נוכח המסקנה כי יעילותם של הפרסומים הפרטניים בעיתונים נמוכה יותר.
התיקון המוצע הוא תיקון חשוב, שצפוי להוביל לצמצום משמעותי של פעילויות ניהול על ידי האפוטרופוס הכללי, לעיתים משך שנים ארוכות ובעלויות ניכרות, החלות על בעל הנכס, ככל שזה מאותר בסופו של דבר. מנגד, קציבת הזמן וצמצומו צפויים להביא להקדמה של פעילויות האיתור המיוחדות של בעלי הנכסים ובתקווה לאיתור בעליהם.
לפרק זה הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מחבריי לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הפרק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה.
ואחרי שדיברנו על חוק התוכנית הכלכלית – פרק א' בחוק ההתייעלות הכלכלית עוסק בשני דברים: אחד, הגבלה על החלפת שטר במזומן – מציע להחליף החלפת שטר במזומן, לרבות פריטה או המרה של שטר למזומן, ולקבוע כי החלפת שטר במזומן תהיה פעולה שמותר יהיה לבצע אותה במזומן עד לסכום של 6,000 שקלים בלבד. כלומר ניתן יהיה להחליף את השטר במזומן אך במידה שסכום השטר יהיה מעל 6,000 שקלים לא ניתן יהיה לשלם את התמורה במזומן אלא רק 10% בלבד מהסכום.
חרף האיסור המוצע, כדי למנוע פגיעה קשה מדי בעסקים הקטנים מוצע לאפשר החלפת שטר במזומן במקרים הבאים: בין 6,000 שקלים ל-25,000 שקלים עם חשבונית וקבלה – עוסק במסגרת עסקו יהיה רשאי לקבל מגוף פיננסי מפוקח, למשל, נש"פ, מזומן בתמורה לשיק או לתת מזומן לגוף פיננסי מפוקח בתמורה לשיק, גם אם סכום השיק עולה על 6,000 שקל, ובלבד שהוא אינו עולה על 25,000 שקל ושתצורף לעסקה חשבונית בשל העסקה שבעניינה ניתן השיק או המזומן וכן קבלה. מטבע חוץ – אם השטר נקוב במטבע חוץ האיסור להמירו למזומן יחול רק אם הסכום עלה על 25,000 שקלים. החזר הלוואה – אם השטר ניתן כהחזר הלוואה שניתנה במזומן השטר לא יוכל לעלות על סכום של 25,000 שקלים. סייג זה נועד לשמר את פעילותם של הגמ"חים ולא לפגוע בפעילותם החברתית הייחודית – המזומן לא יוכל לעלות על סכום של 25,000 שקלים. משיכת מזומן – ההסדר המוצע מבהיר כי האיסור המוצע אינו מונע משיכת מזומן מגוף פיננסי מפוקח בשל שטר שהופקד בו, ובלבד שלא מדובר בפעילות שנועדה לעקוף את איסור הניכיון, ההמרה או הפריטה.
בגין הפרת האיסור המוצע ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על עוסק או קנס מינהלי על אדם שאינו עוסק. בנוסף יש חובה לדיווח של נותני שירותים פיננסיים. כיום על אי-דיווח של ביצוע פעולה בסכום של למעלה מ-50,000 שקלים על ידי נותן שירותים פיננסיים מוטל עיצום כספי. בדיוני הוועדה נטען על ידי רשות המיסים כי קיים חסר במידע לגבי סיבת אי-הדיווח וחסר בכלי בקרה על הדיווחים ואמינותם. כתוצאה מכך נפגעת יכולת האכיפה של חובת הדיווח על ידי רשות המיסים. כדי להגביר את הציות להוראות החוק וכדי שיהיה בידי רשות המיסים מידע מלא לצורך אכיפתו, מוצע לקבוע, נוסף על חובת הדיווח הקיימת, חובת הגשת דיווח שוטף פעם ברבעון על ביצוע או אי-ביצוע של פעולה חייבת בדיווח כאמור. אי-דיווח כאמור, יגרור אף הוא עיצום כספי.
הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות, ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה.
אני מודה להנהלת הוועדה ולייעוץ המשפטי של הוועדה, ומתנצל בפני הנש"פים על כך שהמאבק שלי הצליח להגיע רק עד 25,000 שקלים ולא עד יותר. תודה רבה לכולם.
1,026 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.