קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בוקר טוב. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני נפגשתי אתמול בערב עם קצין מגבעתי, איש מילואים. היה לוחם בסדיר והיה סמ"פ כשזיו שילון, שוודאי מוכר לכם, נפצע בעזה. הוא החליף אותו; שם את האפוד, שם קסדה והמשיך לפקד על הפלוגה, ונשאר איש מילואים משולב בחטיבת גבעתי להרבה מאוד שנים. הוא נשוי, אב לשני ילדים, אחד מהם עם מחלה קשה שנקראת תסמונת טום. אין דבר כזה, רק לבן שלו, והוא מטפל בו בנאמנות בלתי רגילה.
כל השנה הוא בילה בחפ"ק גבעתי בתוך עזה, ומספר את סיפור המלחמה של האנשים בעזה, האנשים שלנו בעזה, האנשים שאנחנו שלחנו לעזה – אנשים, שר המשפטים, שאתה שלחת לעזה, ואני הייתי חלק מהשליחה שלהם. הוא הביא לי היום ספר שנקרא "אריות על נמ"רים" – סיפורה של חטיבת גבעתי בשנה האחרונה, באין-סוף פרקים ומשימות שאותם הם ביצעו בעזה. הוא מקדיש לי את הספר הזה, ואני מבקש להקריא ציטוט קטן ממנו: "לכל דור הייחודיות שלו. הדור הצעיר שלנו, זה שבשדה הקרב, הוא דור נפלא. דור של ביחד. מי ייתן", כך הוא מבקש, "שנמצא את הדרך המשותפת בכל מסע מורכב שלנו, בדיוק כמו בשדה הקרב. אין דור לא טוב, יש דור שלא עמד למבחן". ואז הוא מקדיש את הספר, וברשותכם אני רוצה להקדיש לו את הנאום.
האמת היא שהוכנו שני נאומים; אחד מונח על השולחן שלי שם. אגב, שכחתי להגיד, זילברמן הזה חילוני מוחלט. על השולחן שלי – ספר שנקרא "צדיקים תחת האלונקה", 80 בני ישיבות שנהרגו רק במהלך השנה הראשונה – –
כן. – – 80 בני ישיבות שנהרגו רק במהלך השנה הראשונה של המלחמה הזאת. בשש הדקות שנותרו לי, אולי פחות מזה, אקריא את מה שכתבתי עכשיו כאן מהבטן ולא את הנאום שתכננתי מראש. אני מבקש מכם לנסות להקשיב לי.
עליונות החוק? כן, יש דבר כזה, קבע בזמנו מנחם בגין הזכור לטוב. ואני הקטן מרשה לעצמי לקבוע שדמוקרטיות נופלות בהפיכה צבאית – וזה, לשמחתי, לא קורה לנו – או מתות לאט כשהן סובלות ממחלה ממארת שנקראת עריצות הרוב. זה סוג של מחלה שמתקדמת בצעדים קטנים, בכל פעם עוד צעד, שלא נראה כמו קץ הדמוקרטיה, ולאט-לאט יורד מסך החושך על החברה. כך, בדיוק כך, לאט-לאט, ממשל הופך למשטר וראש ממשלה – לשליט. לא זה מה שביקשנו, לא זה מה שאנחנו צריכים, אבל זה הכיוון המסוכן שאליו אנחנו הולכים.
המזל הוא שיש לנו חברה חזקה, שלא מיוצגת נכון על ידי הפוליטיקאים שלה, בדגש לא על ידי אלה שרחוק מימין ובדגש לא על ידי אלה שרחוק משמאל. יש לנו חברה שבאמת מחפשת את ההסכמה והביחד. באמת. והביחד באמת זה ריסון עצמי של הממשל, שפוחד להפוך למשטר ולא רץ אליו בחדווה כה מסוכנת. ראש הממשלה ושר המשפטים, המגובה בגיבוי של סער פוליטיקה, שכחתם את 7 באוקטובר, שכחתם איך ולאן הגענו, ואתם ממשיכים כמו לא קרה דבר, כמו לא ירד החושך על מדינה שלמה וקרוב ל-2,000 משפחות איבדו את יקיריהן ואלפי אנשים איבדו את איבריהם.
יהיה קשה לתקן, אבל אנחנו נעשה זאת – נעשה זאת כי אין לנו ארץ אחרת, כי אין לנו דרך אחרת. וזה לכבודו של אלי זילברמן וכל החברים שלו, שלקחו על עצמם את הסיכון ונכנסו בדיוק לאן ששלחנו אותם, כשהם לא מייצגים לא את הימין ולא את השמאל אלא אותנו, את כולנו. תודה.
506 מילים של בנימין גנץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.