קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת ריקה ונכבדה – – –
גם טלי. את חרוצה, טלי. שמעתי אותך. אני לא מסכים עם שום מילה, אבל שמעתי אותך בכבוד. אני חושב שאנחנו צריכים לשמוע אחד את השני.
אני רק רוצה להזכיר היום, לפני שאני פותח, אדוני היושב-ראש, להסתכל היום על הצד שלנו. נדמה לי שבכאב גדול, שמעתי את הדברים מפיו של חבר הכנסת האלוף שטרן. עומד כאן ראש הממשלה ומדבר על חיילינו הגיבורים והנחושים, מצביע עלינו אומר: לא כמוכם. אני אומר לך, אדוני ראש הממשלה, ביבי, אל תעבור את הגבולות. תפסיק עם השיסוי הזה. אפשר להתווכח על הכול, אפשר להפגין, אפשר להגיד לך שאנחנו רוצים להחליף אותך, אבל לעולם אני לא אטיל באנשי הליכוד דופי ולא אקרא להם בוגדים ולא אנשים לא נחושים, כי אם בניי ואם הבנים של כולנו נלחמים ומשרתים – חבר הכנסת סולומון, היושב-ראש, גם אתה – משרתים בלי שום הבדלים פוליטיים, הנחישות היא אצל כולם.
לצערי, הנחישות אצל הקואליציה תוביל אותנו לאבדון, כי זו לא נחישות בשדה הקרב, זו נחישות לפרק את מה שהיה טוב עד עכשיו. זה לא עוד נאום של האופוזיציה לשם ההתנגדות. אני חושב שאנחנו עסוקים בקרב בלימה על נשמתה של הדמוקרטיה הישראלית, הקרב על עצם מהותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, ליברלית, שוויונית ושומרת חוק. הצעת החוק שאתם מביאים היום, אדוני, לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, הוא לא תיקון, זאת לא רפורמה. זה גם לא איזון. זאת מתקפה על דבר טוב שעבד במדינה דמוקרטית, על רשות שופטת עצמאית. ומשום מה, כמה אנשים בקואליציה, בממשלה, מלאים בשטנה נגד הרשות השופטת, כאילו היא אויב העם.
זו פעולה חד-צדדית, כוחנית, הרסנית, שמטרתה אחת – ושלא ינסו לטשטש: להכפיף את הרשות השופטת לרצונה של הקואליציה; לקבע רוב פוליטי שיאפשר לממשלה לשלוט במערכת המשפט. ושום דבר אינו נכון. זה קו אדום, קו אדום שאסור לעבור, כי בלי שופטים עצמאים אין בלמים, אין איזונים.
הייתי מורה לאזרחות, וכל כך הרבה דיברתי והטפנו – – –
טלי, הטפנו לשמירה על זכויות האדם, להגנה על מיעוטים, אבל הכי הטפנו לאיזונים, לבלמים. אין מי שיעצור את עריצות הרוב כאשר אנחנו מפירים את המשולש הקדוש הזה, ששונה, ואין לו השפעה אחד על רעותו: הרשות השופטת, הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת.
הרשות המחוקקת, לצערי – וטלי, תסכימי איתי – אנחנו נשלטים על ידי הרשות המבצעת. שום שבר. שום חבר כנסת כאן לא יכול להעביר חוק בלי שוועדת השרים – חשבתם על זה? שוועדת השרים, שיושבת ברשות המבצעת, היא זו, נעמה, שמחליטה איזה חוק תגיש פה. איזה מין הפרדת רשויות? פעם העליתי את זה כהצעת חוק ואנשים לא הבינו. אמרתי: שכל אחד יעלה את הצעת החוק שלו. למה צריך לעבור ולקבל אישור מוועדת השרים? איזה מין הפרדת רשויות זו?
אדוני היושב-ראש, במדינת ישראל מתקיימת עד כה ועדה מאוזנת – אולי לא מושלמת, אבל כזאת שמחייבת הסכמות – שכוללת שופטים, נציגי לשכת עורכי הדין, חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, שניים מהשרים. המנגנון הזה הבטיח דבר אחד – שפוליטיקאים לא יוכלו למנות; שמי שממונה לשיפוט עובר תחת עין מקצועית, אחראית ומאוזנת. ומה אתם מציעים? מה ההצעה הזאת אומרת? כדאי שכולנו נדע: שיהיה לפוליטיקאים רוב; שיוכלו למנות שופטים כאוות נפשם; שהם, הפוליטיקאים, אלה שיקבעו מי יושב על כס המשפט – לא לפי כישורים, לא לפי יושרה, לא לפי ניסיון, אלא לפי נאמנות פוליטית. אני לא רוצה – גם אם נותנים לקואליציה, אני לא רוצה – כחבר כנסת אני לא רוצה שתהיה לי יד במינוי שופטים. המהפכה הזאת היא מהפכה שמחליפה את שלטון החוק בשלטון פוליטי. אני פונה לכל האזרחים: האמינו לי, אתם צריכים לתמוך בזה, ולא משנה מאיזה מפלגה, לשמור על האיזון הקדוש הזה.
אתם אומרים שאתם עושים תיקון לעוול היסטורי, אבל האמת הפשוטה היא שזו פגיעה היסטורית במדינה, בעתידה, בביטחונה המשפטי, ובמיוחד – כן, שלא נתעלם מזה – במעמדה ותדמיתה הבין-לאומיים. לא מדובר פה בעוד חוק שעובר בוועדה, מדובר בחוק-יסוד. מדובר בשינוי חוקתי יסודי ועמוק שאסור לו לעבור. אתם שוברים את הכלים, לוין שובר את הכלים בעידודו של ראש הממשלה. הרי אחד מעמודי התווך של מדינה חופשית ודמוקרטית הוא בית המשפט עצמאי. תשאלו כל מומחה למשפט חוקתי, תשאלו כל אדם שחי בדמוקרטיה מתוקנת – אין דבר כזה שממשלה שולטת במינוי שופטים לבדה.
ברגע שהממשלה שולטת בשופטים, היא שולטת גם באזרחים, ואין מי שיגן עליהם. כשאנשים שאני אוהב אומרים לי: מאיר, מה אנחנו צריכים את בית המשפט הזה שמתערב? אני אומר להם: שערו בנפשכם שיש לכם בית, והממשלה מחליטה להלאים אותו. זה הנכס שלכם, בניתם אותו כל חייכם – הממשלה מחליטה, וזה עובר בכנסת. מי יכול לתת לכם סעד כשיש כנסת שהרוב בה הוא רוב כוחני? יש מקום אחד שיכול לתת לכם סעד – ללכת לבית המשפט ולהילחם על הזכויות שלכם. כן, מותר לבית המשפט לבוא ולהגיד לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת: ההחלטה שלכם היא טעות.
זה לא בית משפט שמגן על השמאלנים ועל הדיפ-סטייט, כמו שאנחנו שומעים בימים האחרונים מפי ראש הממשלה ועוד קבוצה של אנשים סביבו; זה מגן על כולנו, ולא משנה מאיפה אתה. כל אזרח שמותקף על ידי פקיד שרירותי או פוליטיקאי שרירותי – זה הסעד שלו. כל מיעוט שנפגע, שזכויותיו נרמסות – זה הסעד שלו. למה אתם מבקשים לפרק את זה? על מה?
אני רק אומר לכם שיכול להיות – אני משער שהחוק יעבור. לזימי, תסתכלי עליי, אנחנו נבטל את זה, נכון? אנחנו נתקן את זה. אנחנו, הגם שכולנו עושים טעויות, בזה אנחנו לא ניגע, ונתקן את זה. סופו של דבר שהעם, שהעם יבין ולא ילך שולל אחרי סיסמאות. צר לי שאחרי האסון הנורא שפקד אותנו, הכנסת הזאת מתעסקת בזה היום, כשכל חברי הכנסת נמצאים כאן.
חבר הכנסת סולומון, אדוני היושב-ראש, אתה יודע שאילו היינו משקיעים את האנרגיה שלנו בחיילים, במילואים, בלמוטט את החמאס, בלהחזיר את החטופים – עכשיו את כולם – זה מה שהיה צריך לעשות אחרי הטראומה הנוראה שפקדה אותנו. אני קורא לכל הסטודנטים: אני לא רואה אתכם ברחובות. נעמה.
צעירים, המלחמה הזאת היא גם על העתיד שלכם. קומו, צאו בצורה חוקית, תפגינו, תניפו שלטים. זו נשמת אפה של הדמוקרטיה. תודה רבה, אדוני.
944 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.