קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אם אני נואם והשרה גולן היא שרה תורנית, אז אני מקווה שזה יעבור בשלום.
אדוני היושב-ראש, אני שמעתי חלק מהתגובות שלך על הנואמים. אני רוצה להגיד לך, נכון, אנחנו מדינת חוק, אבל לא יודע אם כאן יהיה רוב שיחוקק חוק שמוציאים קבוצה שלמה להורג.
לא משנה. אני לא יודע איזה ג'ינג'ים, אני לא ג'ינג'י. הלוואי שהיה לי קצת צבע, אתה יודע, הבעיה שלנו זה קצת צבע בשיער. חוק שמוציאים קבוצה שלמה להורג, והחוק הזה, יהיה רשום בו שהוא עובר על כל החוקים האחרים והוא קובע ואין בלתו, אז מישהו צריך יהיה לעצור את זה. גם אתה מסכים.
עכשיו, בין השאר, בשביל זה יש בתי משפט, כי דמוקרטיה זה לא רק שלטון הרוב, זה גם הגנה על המיעוט.
חד-משמעית, אבל אנחנו חיים בעולם – –
– – שבו החוק – שהחוק לא יכול לכסות את כל הבעיות, ולכן יש כזה דבר שנקרא בית משפט, שמאז ומעולם הוא אמור לפרש את החוק.
אבל אני רוצה להגיד, אתה יודע, אני בדרך כלל, עד שאני עולה לדבר, חשוב לי לדבר על נושא שאף אחד אחר כמעט לא מדבר עליו, וזה תאונות הדרכים. וזה בהחלט קשור לכל מה שקורה עכשיו. התחלת את הזמן, אני רואה.
אין בעיה. הבעיה שלנו היא לא רק בשאלה מי מקיים את החוק בין האיזונים והבלמים, הבעיה שלנו היא יותר עמוקה בצורה מהותית. הנושא של ההרוגים בתאונות הדרכים הוא נושא שלא מטופל, שזוכה לאדישות מהשלטון – אדישות שמביאה למחדל, שמביא לזה שלא נעשות פעולות שהיו יכולות להציל חיים. אני לא יודע מה תפיסת העולם שלך, אדוני היושב-ראש; תפיסת העולם שלי היא שזה בדיוק התפקיד של השלטון. אם יש מקומות שהשלטון יכול להציל חיים של אזרחים והוא לא עושה את זה, השלטון חוטא, חוטא, וצריך לשלם את המחיר. חוטא חטא חמור לאחריות שלו, בטח כשאנשים מתים, בטח כשאני אומר לך ואני אומר לכם – אני התפטרתי מהוועדה לבטיחות בדרכים, מרשות הוועדה, כי אמרנו שם, אמרנו: תראו, שם, אם לא תעשו ככה וככה, יהיו הרוגים. לא עשו ככה וככה, והיו הרוגים. איך אפשר, איך אפשר להסתכל בראי? איך אנשים שאחראים לנושא הזה עדיין בעלי תפקידים ומסתכלים בראי? ובגלל זה הכול קשור בכול.
אנחנו מדברים על דברים ברומו של עולם ולא מטפלים בחיים היום-יומיים, ביום-יום – במוות, בשכול. ומשפחה שכולה בתאונת דרכים – אי-אפשר לתאר את זה. הם לא יכולים לספר על זה שהיקיר או היקירה שלהם מתו על קידוש השם, למען הגנה על המולדת. אין סיפור. זה מוות מיותר, מוות סתם, של ילדים, תינוקות, מבוגרים, זקנים, ערבים, יהודים. תאונות הדרכים זה המקום שבו אין שום אפליה. יש אולי אפליה בהתייחסות של המדינה בחלק מהמקומות, דווקא כאן הביקורת שלי היא על אפליה נוראית שיש בפריפריה מבחינת התשתיות, אבל אפשר להמשיך לדבר על זה.
שנת 2024 הייתה שנת שיא ב-20 השנה האחרונות, עם 439 הרוגים. היינו בטוחים שאחרי שנת השיא ואחרי האירועים ואחרי הכול ייעשה מעשה – גם הרי יש חקירות ויש דיבורים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, החליפו הנהלה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אבל עוד לא עברו שלושה חודשים, ואנחנו סופרים כבר 110 הרוגים בדרכים לשנת 2025. היו 100 בשנה הקודמת, שאני מזכיר לכם שהייתה שנת שיא. מגיע להם, לאותם הרוגים – מגיע גם לפצועים, יש אלפי פצועים, אבל מגיע להרוגים שגם אותם נזכור, שגם את הסיפור של המוות המיותר שלהם נספר.
אני בכל שבוע משתדל לספר ולפרט את פרטי תאונות הדרכים שקרו בשבוע האחרון, ועכשיו אני אנצל את הזמן שלי בשביל לספר מה קרה מתחילת השנה, רק בחודשים האחרונים, בדרכים. לא חטופים, לא הרוגים, לא חיילי צה"ל – אנשים שמתו בכל מקום בארץ, בכל גיל, ותכף תבינו.
התחלנו את השנה ב-1 בינואר עם שלושה הרוגים באשדוד בשלוש תאונות קטלניות באשדוד. נגה נוח, נערה בת 16 ממושב שוקדה, תלמידה באולפנת שירת שדרות, נהרגה בתאונה בליל 1 בינואר שבה היו מעורבים שני כלי רכב והולכי רגל. בצומת הכניסה לעיר, סמוך לנמל אשדוד, נהרג באותו הלילה גבר בן 67 מפגיעת רכב, ובבוקר רוכב אופנוע בן 40 נפגע ממשאית ונהרג. העיר אשדוד המשיכה לדמם גם ביום למוחרת – זה היה ביום חמישי 2 בינואר, כשישראל אזולאי, בשנות ה-50 לחייו, נהרג בתאונה בין שני רכבים ברחוב משה סנה בעיר.
בשבת 4 בינואר נהרג צעיר בן 20 בהתנגשות בין שלושה כלי רכב סמוך לצומת הסרגל בצפון. ב-6 בינואר נהרגה הולכת רגל בת 65 מפגיעת רכב בכביש 4 בצומת זיכרון יעקב. ב-7 בינואר נהרג הולך רגל בן 70 מפגיעת אוטובוס בכביש 4 סמוך למחלף גנות. באותו היום נהרג גבר בן 45 בתאונה בין רכב לאוטובוס ריק בכביש 886 סמוך לצומת עין זיתים שליד צפת. ב-8 בינואר נהרג תושב ג'ת-יאנוח בן 49 בתאונת דרכים בין שני כלי רכב בכביש 8833 סמוך לכפר ורדים שבגליל המערבי.
ב-9 בינואר נהרגו ברחובות שני הולכי רגל, בן 65 ובת 45. אילנה פרץ, בת 59 ממרכז שפירא, נהרגה ב-10 בינואר ליד קיבוץ ניר עם; בעלה יעיש נפצע בתאונת הדרכים. ב-14 בינואר נהרג נהג רכב בן 27 בתאונה עצמית סמוך למושב אלמגור שבצפון. ב-16 בינואר נהרג צעיר בן 20 בתאונה בין שני רכבים בכביש 90, כביש דמים, דרומית לעין גדי. באותו היום נהרג צעיר בן 21 בהתהפכות טרקטורון באזור גבעת זאב. עוד באותו היום נהרג הולך רגל מפגיעת רכב פרטי בכביש 40, גם הוא כביש דמים, סמוך לרמלה.
בשבת 25 בינואר סמל ראשון אורי גולדנסקי, בן 23, שוטר מסיירת האופנועים, נהרג, ומשה פיטוסי וצעירה נוספת נהרגו יחד איתו ליד בית גוברין בתאונה בין שני אופנועים לרכב פרטי. ינאי אילו, בן 14 מנתניה, שחקנה של קבוצת הנערים של מכבי כפר יונה, מת מפצעיו ב-27 בינואר לאחר שנפצע אנושות יום קודם לכן בתאונה בכביש 57 בשרון. אבראהים אל עוברה, רק בן שנה, ואימו אימאן, בת 40, מרהט, נהרגו ב-27 בינואר גם כן בתאונה בין שני כלי רכב ומשאית בכביש 75 סמוך למחלף העמקים.
ב-28 בינואר רוכב אופנוע בן 30 נהרג בכביש 4 סמוך לכפר הרואה לאחר שפגע בהולכת רגל, שנפצעה קשה מאוד. ב-29 בינואר נפטר מפצעיו הילד בראל לב סורוצקין, שנפצע אנושות ארבעה ימים קודם כשרכב על אופנוע לילדים ליד קיבוץ חמדיה. באותו היום נהרג צעיר בן 22 בתאונה עצמית בדרך יוליוס סימון סמוך לנמל חיפה. בשבת 1 בפברואר נהרגו שחף דנינו ואליאב אבוקסיס מבאר שבע בתאונה בצומת אשל הנשיא, ארבעה חודשים לפני חתונתם; שני צעירים שנסעו לקטוף תותים עם חברים ולא חזרו, לא יתחתנו, לא יביאו ילדים, לא יקימו משפחה, לא יהיו סבא וסבתא, אימא ואבא, וההורים שלהם שכולים. באותו היום רוכב אופנוע בן 40 נהרג בתאונת דרכים עצמית סמוך לצומת כפר יאסיף, ונער בן 16 נהרג בהתהפכות אופנוע במועצה האזורית גזר.
ביום ראשון 2 בפברואר בלילה נהרג פועל בן 65 מפגיעת רכב בכביש 6. ביום שלישי 4 בפברואר נהרג רוכב אופנוע בן 30 בתאונה ליד כפר הרא"ה. ביום רביעי 5 בפברואר נהרג גבר בשנות העשרים לחייו בהתהפכות רכב בשדרות יוליוס סימון בחיפה. ב-4 בפברואר נהרג הרב ישי בישיץ, רב בישיבה הגבוהה נטע ימינך, אב לשמונה ילדים, בתאונה בין רכב פרטי למשאית סמוך למחלף בית קמה בכביש 6. לפני שבע שנים נהרג אחיו של ישי, אלקנה, אב לארבעה בעצמו, כשמשאית נהוגה בידי אדם עם 188 הרשעות בעבירות תנועה התנגשה באופנוע שעליו רכב.
נורית רחימי, בשנות השלושים לחייה, גננת מבת ים, נהרגה ב-5 בפברואר בתאונה בכביש 35 שבה היו מעורבים שלושה כלי רכב ובהם משאית. ב-8 בפברואר נפטר מפצעיו אביתר חלמיש, אברך בן 24, שנפצע שבוע קודם בתאונה בין אוטובוס לרכב פרטי בביתר עילית, עיר מגוריו. ב-9 בפברואר נהרג יעקב ישראל שרת מאופקים מפגיעת רכב באופנוע שעליו רכב. ב-10 בפברואר נהרג צעיר בשנות העשרים לחייו כשהרכב שבו נהג בכביש 25 בנגב התהפך. באותו היום נקבע גם מותו של הולך רגל בן 76 שנפצע אנושות יום קודם לכן מפגיעת רכב בדרך מנחם בגין בטבריה. באותו יום, שוב בטבריה, ילדה בת ארבע נהרגה כתוצאה מפגיעת אוטובוס. תארו לכם איזה חיים יש להורים שלה עכשיו ואילו חיים היו יכולים להיות לה.
ב-10 בפברואר תושב חולון נהרג כתוצאה מפגיעת רכב בכביש 444. ב-12 בפברואר נהרג הולך רגל בן 35 מפגיעת רכב בכביש 1. ב-16 בפברואר נהרג גבר בן 75 בתאונת דרכים בין רכב פרטי לאוטובוס בכביש 40 צפונית למצפה רמון. ב-18 בפברואר נהרג רוכב קטנוע בן 50 בתאונה במעורבות קטנוע ושני כלי רכב בכביש 471. ב-21 בפברואר נהרג גבר בן 30 מפגיעת רכב בכביש 40 סמוך לצומת קדרון. ב-28 בפברואר נהרג ילד בן עשר בתאונה חזיתית ברמלה. ב-7 במרץ נהרגה אישה בת 60 בתאונה בין שני רכבים פרטיים בכביש 35 סמוך לצומת בית גוברין. באותו יום הולכת רגל בת 70 נהרגה מפגיעת משאית ברחוב ברשבסקי – אני גדלתי ליד הרחוב הזה – בראשון לציון. בתאונה נוספת, בכביש 465 פגע רכב באופנוע שעליו רכבו שני צעירים. מותו של אחד מהם, בן 25, נקבע במקום. בשעות הערב הידרדר רכב לוואדי בכביש 90 באזור יריחו, ונער פלסטיני בן 15 נהרג במקום.
לירון אביטן, רק בן 17, ממושב מבועים, נהרג ב-9 במרץ כשאוטובוס שבו נסע התהפך בכביש 40 סמוך לקריית גת. אתם זוכרים אותו, דיברתי עליו. אביו של לירון, מפקד משטרת התנועה בדרום סגן ניצב יוסי אביטן, בא לתאונה, ותוך כדי שהוא מטפל בתאונה גילה בזירה שההרוג היחיד זה הבן שלו. ב-10 במרץ צעיר בן 21 נהרג בתאונת דרכים בין רכב פרטי למשאית בכביש 465 סמוך לבית אריה. ב-11 במרץ רוכב אופנוע בן 20 נהרג לאחר שנפגע מרכב בכביש 2 סמוך למחלף וינגייט. הוא נלכד מתחתיו; תאונה מזעזעת. עוד באותו היום נהרג גבר בן 35 לאחר שרכבו התדרדר לוואדי בכביש 25 בנגב.
יום רביעי, 12 במרץ, היה עוד יום של דמים – ארבעה הרוגים באותו יום; לא בעזה, לא בלבנון, לא בשטחים – בכבישים. לפנות בוקר נהרג הולך רגל בן 30 מפגיעת אוטובוס ברחוב הרכבת בתל אביב. לאחר מכן, ממש כמה דקות לאחר מכן, בת 69 נהרגה בתאונה בין משאית לרכב פרטי בכביש 4 סמוך לצומת שקמה. הבוקר של אותו יום ארור עוד לא הסתיים – נהרגה הולכת רגל בת 60 מפגיעת משאית בצומת גנים בפתח תקווה, ואחר הצוהריים הייתה תאונה בין שני כלי רכב בכביש 7912 סמוך לערב אל-גנאדי בצפון, גבר בן 44 נהרג, גבר נוסף נפצע. למוחרת, יום חמישי 13 במרץ לפנות בוקר, נהרג נהג בן 23 כאשר המשאית שבה נהג נפלה מגשר בכביש 6 לכביש 444 סמוך למחלף בן שמן.
ב-16 במרץ רוכב אופנוע בן 39 נהרג מפגיעת משאית ליד קיבוץ מצר. 19 במרץ היה עוד יום קטלני, עם חמישה הרוגים: ב-05:00 נהרג רוכב אופניים בן 35 כתוצאה מפגיעת משאית בכביש 675 בעמק יזרעאל. דרך אגב, השרה רגב הבטיחה שיהיה שם שביל לרוכבי אופניים. היא אמרה: זה פריפריה, שם צריך להקים. רוכב אופנוע בן 25 נהרג סמוך למחלף קריית אתא. הנער הדר פילו, בן 17, נהרג בתאונת אופנוע בכרמיאל. עוד באותו היום שני נערים פלסטינים בני 13 ו-15 נהרגו מפגיעת משאית בכביש 70. ב-20 במרץ נהרג גבר בן 72 בתאונה בין שני רכבים פרטיים סמוך לחוף אלמוג באילת. ב-21 במרץ נהרגה אישה בת 45 בתאונה בין שני כלי רכב פרטיים בכביש 90 ליד ספיר שבערבה. גבר בן 40 נהרג באותו היום בתאונה בין שני כלי רכב פרטיים בכביש 71 סמוך למחלף נבות. עוד באותו היום נהרג הולך רגל שנפגע מרכב בכביש 3 סמוך לצומת סילבר; אבא שלי למד בכפר סילבר. ב-24 במרץ נהרג גבר כבן 40 בתאונה בכביש 3703 סמוך לבאר טוביה.
אתמול, ב-25 במרץ לפנות בוקר, עובד של עיריית ירושלים תלה את דגלי ישראל לקראת יום העצמאות – זה היה במנהרת צה"ל בעיר. רכב נסע, לא שם לב אליו, פגע בו והרג אותו. אתמול גם נהרגה הולכת רגל בת 70 מפגיעת משאית בדרך הדרום בקריית גת. מותה נקבע במקום.
יש עוד הרוגים, יש עוד מאות פצועים, אבל אני רואה שאני צריך לסיים, וגם הגעתי להיום. אני רוצה לבקש מכם שלא תשכחו אותם. הלוואי שהיו כאן השרה רגב והשר בן גביר והשר לוין, שלכולם יש אחריות, והשר קיש – לכולם יש אחריות בנושא תאונות הדרכים, ויש עוד שרים. הייתי שמח שהם היו מתחילים את הבוקר ומבררים איך הם יכולים לטפל בזה, כי מה שצריך לעשות מונח על שולחנם.
לצערי, התחושה היא שהנפגעים, ההרוגים בתאונות הדרכים, נשכחו, ומייד לאחר שהם מתים, למעט המשפחה והקרובים אליהם, לאף אחד לא אכפת מהם. לאף אחד לא אכפת ואף אחד לא סופר את הנפגעים בתאונות הדרכים. יושבים, מחכים לכותרת הקטנה, והשנה שעברה הייתה שנת שיא. ממשיכים באדישות, שהופכת למחדל, שהופך לעוד ועוד אנשים מתים, פצועים, ומשפחות שמדממות על מוות שהיינו יכולים למנוע. הלוואי שזה ישתנה, אדוני היושב-ראש. תודה.
1,938 מילים של בועז טופורובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.