קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני אתחיל דווקא מלהתייחס לחוק שלשמו התכנסנו, ורוצה לדבר על כמה דברים.
שנתיים החוק היה כאן, במזכירות הכנסת. רק בינואר 2025 חזר לוועדה, ולמעשה החזירו אותו על מנת להמשיך עם הרפורמה המשפטית. אני כמעט בטוח שאם היום יעשו סקר בקרב רוב- רובם של תושבי מדינת ישראל, סקר אקראי, וישאלו אותם: האם אתם יודעים מי יושב כרגע או מי ישב כתוצאה מהחוק בוועדה לבחירת שופטים, ועדה למינוי שופטים – אני כמעט בטוח שרוב-רובם של תושבי מדינת ישראל, אזרחי מדינת ישראל, לא ידעו לתת את התשובה. זה שמחליפים נציג אקדמיה בנציג ציבור מטעם הקואליציה, או מחליפים את הנציג של לשכת עורכי הדין בנציג אחר של הציבור מטעם האופוזיציה, זה לא משנה. גם לא משנה שאתם, הקואליציה, מנסים למזער את הנזק, ואומרים: אבל הלכנו לפשרה. הינה, אין לנו – לכם, הכוונה – רוב בוועדה הזאת. מתוך תשעה יש לכם רק ארבעה, ואין לכם את החמישה, זה פשוט לא רלוונטי.
אגיד לכם גם למה זה לא רלוונטי: א. כי אתם לא תיהנו מהחוק הזה בכנסת הזאת; ב. בדוחות הבאים שיבואו מסוכנויות דירוג האשראי כמו מודי'ס, S&P או סוכנויות נוספות אתם תראו שהם לא יתעסקו בפשרה כביכול שאתם הצעתם. הם פשוט יקטלו אתכם – את הממשלה, את הקואליציה – על כך שאתם פוגעים במערכת היחסים בין הרשויות. זה היה בדוח בשיא הרפורמה המשפטית שהתחלתם עוד לפני המלחמה. תקראו את הדוחות. ששר האוצר יקרא את הדוחות. שמישהו יתרגם לו את זה מאנגלית. זה היה בזמן המלחמה, ואני בטוח שזה יהיה גם בדוחות הבאים שיבואו תוך זמן קצר. הינה, מודי'ס כבר הודיעה על כמה בעיות, והשאירה תחזית שלילית לדירוג האשראי הישראלי.
אומרים שזאת שיטת הסלמי. אגב, זה כינוי שהתחיל בכלל עוד בהונגריה בשנות החמישים, כאשר הייתה חלוקה של כל הגוש הקומוניסטי – פה לקחת, שם לקחת, חתכת את כל המפה. משם בא הביטוי "שיטת הסלמי". לפני המלחמה אתם פשוט הבנתם שלא תוכלו לעשות את הרפורמה בבת אחת, אז הפכתם ושיניתם את הטקטיקה, הפכתם לשיטת הסלמי, בחתיכות. התחלתם לעשות את זה בחתיכות, כמו בשיטת הסלמי, רק שלא חשבתם שהסלמי שאתם חותכים גם לא כשר וגם עושה ריח לא רק בבית הזה – ריח גם בכל המדינה. יש אנשים שאוהבים סלמי לא כשר; נוסעים לחו"ל, נהנים. אבל הסלמי שלכם – אני פונה לחבריי בקואליציה – הוא באמת סלמי לא כשר. מה אתם רוצים לעשות עם זה? באמת, מה אתם רוצים להשיג בזה? לא רק שהסלמי שלכם לא כשר, הוא גם מיושן.
לא מעושן אלא מיושן, משום ששנתיים – החוק הזה כמעט הפך לבלתי אכיל.
אני מסתכל על עשרות אלפים, מאות אלפים אזרחי מדינת ישראל שיצאו להפגין, שקוראים לממשלת ישראל, לקואליציה, לעצור ולחשוב. אדוני היושב בראש, אני אמרתי את זה גם לשר המשפטים לפני המלחמה, וסיפרתי לו כאן באולם הזה עוד לפני שחמאס פתח במתקפה ברוטלית, אמרתי לו – שאלתי את שר המשפטים אם הוא משחק שחמט. אני בילדות שלי שיחקתי שחמט, מועמד לאומן, והמאמן שלי לימד אותי דבר פשוט מאוד מעבר למשחק ולכל המיומנויות של המשחק. הוא אמר לי – –
לא, ברור, כל המשחק זה אסטרטגיה. הוא אמר לי: הגעת לאמצע המשחק, שם בעצם –בשפה המקצועית קוראים לזה מיטלשפיל. אתה מפעיל את כל החשיבה שלך, אתה בונה בעצם את כל המשחק, לאן אתה רוצה להגיע. אתה יודע מה אתה הולך לעשות, ונניח החלטת מה אתה יודע לעשות – קח את הזמן שלך. הרי בשחמט השעון עובד ככה, הזמן שלך או הזמן של היריב, השעון לא עובד בו זמנית. על חשבונך, הוא אומר לי, תקום, תשתה קפה, תה, תנשום עמוק, גם כאשר אתה בטוח איזה מהלך אתה הולך לעשות, וגם כאשר אתה בטוח שהמהלך שלך יהיה מהלך של ניצחון. קח את הזמן ותחשוב שוב.
אמרתי לשר המשפטים כאן באולם הזה לפני המלחמה: אדוני שר המשפטים, אתה לא רואה מה קורה בחברה הישראלית? אתה לא רואה איזה פילוג ושיסוע קורים בחברה הישראלית? זה מחלחל לצבא, זה מחלחל למערכת החינוך, זה מחלחל למערכת הבריאות, זה מחלחל לכלכלנים, משפטנים, טייסים. תעצור. תנשום. תנשום, תעצור, ותחשוב שנית. מה ענה לי שר המשפטים? אני לא יודע לשחק שחמט. אבל לחשוב אתה יודע. ואז בא 7 באוקטובר. בלי ועדת חקירה ממלכתית לעולם לא נוכל להפיק מסקנות ולא נוכל להמשיך, ובטח ובטח לא נוכל להשתקם.
כאשר אנחנו מדברים על ההתנהגות של הממשלה, על התקציב – אתה הזכרת פה מספרים של התקציב. אני לא מתווכח על המספרים, אני מתווכח על המהות. לי יש למה להשוות. אני אמרתי בדיון הקודם על התקציב – היה פה גם דיון ארוך: אני משווה את זה לתקציב שהעברנו אחרי הקורונה, בנובמבר 2021, כאשר ראש המפלגה שלי אביגדור ליברמן היה שר האוצר. אנחנו העברנו למעלה מ-30 רפורמות, ואנחנו נתנו מנופי צמיחה לכלכלת ישראל.
קולגה. אז התחלתי לספר על ההשוואה, על התקציב שאנחנו העברנו כאן בנובמבר 2021, ואני חוזר ואומר: אז העברנו רפורמות. אחרי הקורונה שר האוצר ליברמן קיבל כלכלה במצב מרוסק – חיסל את הגירעון, כן, חיסל את הגירעון, הוריד את האבטלה, השאיר את הקופה הציבורית בעודף של 10 מיליארד שקלים, אפילו 10.6 מיליארד שקלים, והאבטלה ירדה מתחת ל-3%, שזה מצב אפילו טוב יותר ממה שהיה לפני הקורונה.
אני חושב ששר האוצר ליברמן הציל את כלכלת ישראל, כמו שנהוג להגיד ולומר שנתניהו, כשהיה שר אוצר ב-2003, עד שלמעשה הוא הצביע בעד ההתנתקות, גם הציל את כלכלת ישראל, כי הוא העביר בדיוק רפורמות שהיו נחוצות אז והביאו לצמיחה אחרי תקופה של אינתיפאדה. הייתה תקופה קשה, לא הייתה צמיחה, וגם בממשלות שהיו אז ובממשלות שהיו ב-2021 עשו את המהלכים הנדרשים על מנת לתת לכלכלה לנוע קדימה.
מה אנחנו רואים בתקציב הזה? אנחנו רואים תוספות, אנחנו רואים שהתקציב אכן הכי גדול בתולדות המדינה. מה לעשות, גם אנחנו גדלים באוכלוסייה, אנחנו כמעט 10 מיליון, אז גם התקציב עולה, אבל לא רואים את מנופי הצמיחה. יש מושג כזה שנקרא "הכנסה פנויה". על מנת להגדיל את ההכנסה הפנויה, אתה חייב להוריד מיסים ולא להעלות מיסים. אתה מקטין את ההכנסה הזמנית מהמיסים שלך בזה שאתה מוריד מיסים, ואפילו אם צריך אתה טיפה מגדיל את הגירעון, אבל מהר מאוד הכלכלה מתאוששת. בגלל שאתה הורדת מיסים, זה גורם לאנשים להתניע את העסקים שלהם. זה גם מלווה בהורדת הריבית, שמאפשרת לך לקחת הלוואה לצורך העסקים שלך, ומהר מאוד הכסף חוזר לקופה הציבורית במיסים החדשים שיבואו כתוצאה מהגדלת ההכנסה הפנויה. הכנסה פנויה זה תמיד כסף שרובו, לא כולו אבל רובו, חוזר לקופת המדינה. גם אם בן אדם טס לחו"ל וקונה שם דברים, עדיין הוא צריך לקנות כרטיס, הוא צריך לעשות דברים שבסופו של דבר משאירים את הכסף שלו כאן, במדינת ישראל. זה אלף-בית של הכלכלה.
אני פותח ומסתכל על התקציב הזה. אני לא רואה פה הורדת מיסים לצורך צמיחה. אני רואה פה רק חלוקת כספים מאוד ספציפית ומצומצמת, ובמיוחד כאשר לא מתייחסים לכל האזהרות שהיו בדוחות לקראת התקציב לגבי מגזרים כאלה ואחרים. וכולנו יודעים על מה אני מדבר: המגזר החרדי, המגזר הערבי, ששם נתוני התעסוקה קטנים מכלל הממוצע, וגם ההכנסה לנפש יותר נמוכה, ומביאה גם לתשלום מיסים יותר קטן מאשר בכלל המגזר. הרי זה סטטיסטיקה, זה עובדה. אי-אפשר להתווכח עם הדבר הזה.
כאשר אתה מסתכל על משפחה ממוצעת בסקטור מסוים, אתה מבין שהיא גם מייצרת פחות והיא גם מחזירה לקופה פחות. המטרה היא לא להקטין את מספר האנשים שמגיעים לרמה גבוהה של מיסים, אלא להעלות את אלה שלמטה, ולא להוריד אותם בזה שאתה מעמיס מיסים על אלה שגם ככה משלמים, עושים, משרתים, ואתה מעמיס עליהם עוד כי בא לך, כי מותר לך. מה ששלך – שלך; מה שלא שלך – גם שלך. זה לא בסדר, ולכן זו סיבה לזעם הציבורי לגבי התקציב.
אגב, הרבה אנשים טרם הרגישו את זה. הם ירגישו את זה במשך החודשים הקרובים, כאשר הם יבינו שהקפיאו להם את מדרגות המס. הם יבינו שהמחירים לא הולכים לרדת – איזה פלא, למרות הסרטונים המפורסמים של נתניהו; בתחנת הדלק המחירים לא הולכים לרדת. העלאת המע"מ ב-1% – בוודאי זה לא 1% במחירים. אם אתה לוקח מוצר ב-10 שקלים, אז הוא לא יעלה ב-10 אגורות, הוא יעלה ב-2 שקלים. אם עד לפני העלאת המע"מ היית יכול למכור משהו ב-10 שקלים, אז ודאי שרשתות שיווק יעלו את זה ל-10.5 שקלים, אפילו 11 שקלים, בטח ובטח לא 10.10 ש"ח. העלאת המע"מ ב-1% – מעשית, זה מעבר ל-1%. וכשאתה מעלה את המע"מ, אתה פוגע בכלל האוכלוסייה. זה לא משנה כמה אתה מרוויח, אתה צריך לשלם את ה-1%, וכמו שאמרתי, זה מעבר ל-1%. זו רק דוגמה קטנה לצעדים הכלכליים שהם צעדים שגויים.
דובר פה רבות בבית הזה על שר האוצר, שלא מבין לא בכלכלה וגם לא בחברה הישראלית, וזה בא לידי ביטוי גם בסקרים, שהסיעה שלו, המפלגה שלו, מקבלת בשנה וחצי, בשנתיים האחרונות, מאז שהוא עלה לשלטון – שוב, אני לא אומר שזה מדד, הסקר. המדד הוא בחירות. אבל ההבנה שלו בכלכלה כנראה מאוד מוגבלת, ואני אומר את זה בצער רב, כי בכל זאת כששר אוצר מנהל את הכלכלה, הוא לא רק מנהל את הכלכלה של המצביעים שלו, הוא מנהל את הכלכלה של כל המדינה.
אני מאוד מקווה ובטוח שכאשר אנחנו נחזור לממשלה וננהל את הכלכלה כמו שננהל את הביטחון, וגם ננהל את הציונות במדינת ישראל, אנחנו נעשה אחרת ואנחנו נשפר, ואנחנו גם נבטל חלק מהדברים שהתקבלו בממשלה הזאת במשך שנתיים וחצי מאז שהיא קמה. דרך אגב, הכול היה כתוב על הקיר, לא היה צריך ללכת רחוק. אני גם בטוח שאנחנו נתנהג אחרת. אני רק אומר לציבור שיושב בבית או שיוצא להפגנות, שהדרך הכי טובה להבטיח את החלפת השלטון היא להצביע בבחירות. הממשלה הנוכחית לא קיבלה את רוב העם, הממשלה הנוכחית קיבלה 48% מכלל האנשים שהצביעו בבחירות. לכן הטיעון: רוב העם איתנו – הוא פשוט לא רלוונטי.
אני אסביר. 48% קיבלת מכלל הקולות, כי היו מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, והחישוב שלהן לא נכלל בחלוקת המנדטים. אני לא מתייחס כרגע לארבעת המנדטים של גדעון סער ואלקין, כי הם הלכו תחת הסיסמה שהם לעולם לא יצטרפו לממשלה של נתניהו, לכן אני לוקח את ה-64, 64 מנדטים כאשר הממשלה קמה בדצמבר 2022. כשאתה לוקח את כל הקולות שהצביעו עבור המפלגות של הקואליציה, 64, ואתה משווה למספר האנשים שהצביעו בבחירות ב-1 בנובמבר 2022, אתה לא תגיע אפילו ל-49%. מספר האנשים שהצביעו נגד מפלגות הקואליציה – כמעט 150,000, אפילו 180,000 קולות יותר מאשר הקולות שהצביעו עבור מפלגות הקואליציה. ולכן הטיעון הזה שהעם אמר את דברו הוא טיעון חסר בסיס במספרים האבסולוטיים.
זה נכון שכתוצאה משיטת הבחירות, כתוצאה מכך שמפלגת מרצ לא עברה – – –
בסדר, אני רק אומר לך שיש עניין של שיטה ויש עניין של טיעון. אתה יכול להגיד: זאת השיטה – קיבלנו את הרוב בבית הזה. זה לגיטימי. אני לא מתווכח עם הטיעון שיש לכם רוב בבית הזה.
שם השיטה אחרת כבר שנים. אגב, מדברים על השיטה. אבל כאשר אתה מדבר פה על טיעון שהלכת לבחירות והסתרת את הכוונות שלך בנושא של הרפורמה המשפטית – עובדה שהסתרת את זה – מישהו יכול להצביע לי ולהגיד שבתאריך כזה וכזה הייתה מסיבת עיתונאים של בנימין נתניהו או יריב לוין, ובמסיבת העיתונאים הזאת הוצגה תוכנית לרפורמה משפטית? לא. לא היה דבר כזה.
אני יכול, אדוני היושב-ראש, לצטט לך כמה חברי כנסת שנשאלו במערכת הבחירות: האם אתם יודעים מהי הרפורמה המשפטית שאתם מתכוונים לעשות? האנשים האלה אמרו: לא, אין לנו מושג.
עזוב את המצע של בנט, אני אומר לך על מפלגת הליכוד.
בוא אני אשאל אותך. אם כבר נכנסת איתי לוויכוח, אני אשאל אותך, כחבר כנסת מטעם ש"ס: בש"ס הצגתם שאתם מתכוונים לעשות רפורמה משפטית?
כשאתה הולך לבחירות עם משהו ואתה אומר: אני באתי – – –
תקשיב שנייה, רגע, רגע, שנייה, שוואיה-שוואיה.
אני לא מדבר איתך על מפלגת יש עתיד, לא בנט וגם לא ישראל ביתנו.
גם אנחנו מדברים 20 שנה על רפורמות במשפט. אבל אני אומר לך עובדתית: האם מפלגת הליכוד, שהלכה לבחירות על הטיקט של הורדת יוקר המחיה והחזרת הביטחון לתושבים – האם מפלגת הליכוד חשפה לפני מערכת הבחירות את הנושא של הרפורמה? תצביע לי על תאריך מסוים, על מקום מסוים שבו עמד ראש הממשלה על הדוכן ואמר: זאת הרפורמה שאני רוצה לעשות.
אני אומר לך, יתרה מכך, באחד הקמפיינים נתניהו עמד עם המפה של צפון בקעת הירדן ואמר: על זה אני הולך להחיל. אתה זוכר את זה. הוא אמר: על זה אני הולך להחיל. אז אנשים הצביעו, היו כאלה שהצביעו בשביל שהוא יחיל ריבונות בבקעת הירדן, וגם את זה הוא לא עשה. אין דבר כזה. יש פה חברי כנסת, חלקם אפילו שרים, שפשוט לא ידעו מהי הרפורמה המשפטית. אני מחזיר אותך לטיעון הזה שהעם אמר את דברו ורוב העם איתנו – לא, רוב העם לא איתכם בנושא של הרפורמה המשפטית, ועובדה שלפי כל הסקרים, לא כך עושים רפורמה, ולא בזמן הזה עושים רפורמה, בטח אחרי שנה וחצי של מלחמה.
עכשיו אני רוצה להתייחס לדיון שהיה לפני כמה שעות, הדיון של 40 חתימות. קודם כול, מצופה מראש הממשלה – למרות שאני כבר לא מצפה לשום דבר מראש ממשלת 7 באוקטובר – מצופה לאחד שורות בזמן המלחמה. איך הוא אמר פעם? להתעלם מרעשי רקע. יש לנו את המשפטים האהובים האלה – להתעלם, מתעלמים מרעשי הרקע.
עולה על הדוכן, ובזמן שהמבצע מתחדש בעזה, בזמן שעדיין חטופים שם, בזמן שאתה יודע שרוב הציבור לא מקבל את התקציב שלך, שאתה העברת – אגב, הוא מתנער מהתקציב, כי הוא יודע שהתקציב הזה לא טוב – בזמן הזה אתה מוצא לנכון לדבר על דיפ-סטייט? איך אמר? קומץ קטן. אתה 17 שנה ראש הממשלה, אתה החזרת את חברון, אתה עשית את עסקת שליט, אתה הצבעת בעד ההתנתקות, אתה 17 שנה ראש הממשלה, וקומץ קטן של דיפ-סטייט מפריע לך לשלוט במדינה.
הזיכרון הקצר של נתניהו, ראש ממשלת 7 באוקטובר, כנראה מפריע לו לזכור את הדברים שהוא עשה מיוני 2021 עד אפריל 2022 למעשה, כשהוא שיחד את סילמן ונתן לה אחר כך מקום ברשימה. אבל הוא זוכר מה היה באותה מרפסת לפני רצח רבין – את זה אתה זוכר. אבל איך קראתם לראש הממשלה בנט "בוגד" בלי הפסקה, איך דפקתם פה על השולחן בלי הפסקה וצרחתם כמו משוגעים – את זה אתה לא זוכר. אתה לא זוכר איך אתם ארגנתם את כל ההפגנות והמחאות נגד שרים בממשלה הקודמת, נגד חברי כנסת בממשלה ובקואליציה הקודמת. הזיכרון הקצר שלך לא מאפשר לזכור איך אתם שילמתם כסף לאנשים שבאו עם מגאפונים ושלטים ענקיים. עשיתם הפגנות בשכר גם נגד היועץ המשפטי לממשלה, שלחתם אנשים בשכר, שאחר כך התברר שהם מקבלים שכר ממפלגת הליכוד. שלחתם אנשים בשכר. את זה אתה לא זוכר. אתה זוכר רק מה שאתה רוצה לזכור.
אז אני אזכיר לך, אדוני ראש ממשלת 7 באוקטובר, שאתם, כשהייתם אופוזיציה, אפילו לא קראתם לראש הממשלה "ראש הממשלה"; אמרתם "נוכל", זה היה הכינוי לנפתלי בנט. כך קראתם לראש הממשלה. אנחנו לא כאלה. אנחנו לא אומרים כך, לא אומרים דברים כאלה. אני אזכיר לכם עוד משהו, ודווקא טוב ששר העלייה והקליטה נמצא באולם.
השר, שר העלייה והקליטה, אופיר. בממשלה הקודמת הם אפילו לא הקימו את הוועדות בכנסת, כולל ועדת העלייה והקליטה. לראשונה בכנסת, בנובמבר 2021, כנסת ישראל ציינה את יום העלייה ללא ועדת העלייה והקליטה. 75 שנה בכנסת הייתה ועדת העלייה והקליטה, ובזכות האופוזיציה הקודמת, שהיום היא קואליציה, אנחנו העברנו את האירוע הדרמטי, מלחמה באוקראינה, כאשר התחילו להגיע עשרות אלפי עולים, ללא ועדת עלייה בכנסת.
אתם לא רציתם להקים ועדה לביקורת המדינה, שהיא חלק מהאופוזיציה. למה לא רציתם להקים את הוועדה לביקורת המדינה? כי ידעתם שצריך לחקור את כל ההתנהלות שלכם, כי אתם הייתם בשלטון כל השנים האלה. אז אתם מדברים על זיכרון? אתה, אדוני ראש ממשלת 7 באוקטובר, נזכר במרפסת ההיא לפני רצח רבין? אתה, דבר על מה שעשיתם פה ביוני 2021 עד אפריל 2022. למרות זאת, הממשלה הקודמת הצליחה לעשות המון דברים. דרך אגב, גם למגזר החרדי – אני שומע יותר ויותר אנשים שאומרים בשיחות סגורות שדווקא כן היו דברים טובים למגזר החרדי, למרות שעשיתם עליהום עם החד-פעמי ומס על שתייה מתוקה.
קודם כול, מס על חד-פעמי הוא מס מצוין, מצוין, וגם מס על שתייה מתוקה הוא מס מצוין. כשהורדתם את המס – אתם, הממשלה – המחירים לא ירדו.
לא, לא ירדו. אני נכנס לסופר כל שבוע. לא ירדו.
לא ירדו, אתה יכול לבדוק אותי. לא ירדו.
לא ירדו המחירים. אתה יודע מה? אתה זוכר את – אני לא אשכח – – –
אני אגיד לך עוד משהו מעניין, תקשיב לעוד משהו. אני לא זוכר באיזה ערוץ זה היה, כתבה על החד-פעמי – – –
אני יודע, חד-פעמי ירד, אבל בתקופה שהיה מס, המס היה 13 שקלים על קילוגרם של פלסטיק. ואז עשו תחקיר – אני חושב שזה היה בערוץ 13, אני לא זוכר, אל תתפוס אותי במילה, באחד הערוצים – –
– – ואז מראים את הסופר – נמצא בשכונה חרדית, ומראים אנשים שכנראה אמרו להם מה להגיד, אז הם מתלוננים על שר האוצר ליברמן: זה לא הגיוני, ועלה ועלה ועלה, ואז מתברר באותו תחקיר שבמקום להטיל מס של 13 שקלים על קילוגרם של פלסטיק, הסוחרים הטילו מס של 25 שקלים על קילו של פלסטיק.
ברור שניצלו. ואז המצלמה תופסת שם בן אדם מבוגר, שכבר יש לו ניסיון בחיים, והוא פונה לאישה, גם חרדית, שמתלוננת על שר האוצר ליברמן, ומה הוא אומר לה? מה הבעיה? אז ישטפו כלים. והיא בהלם בכלל שמישהו מהמגזר שלה כביכול, בדיוק כמוה, אומר לה את האמת בפנים. אז מה הבעיה? אז תחנכי את הילדים שלך לשטוף כלים, מה יקרה? אפילו דיברו אז אולי לתת הנחות לרכישת מדיח כלים לכל בית שאין בו מדיח כלים, אבל זה בדיוק – עשר השניות האלה מסבירות את המהות של הפייק הזה שיצרו סביב הנושא של המס על חד-פעמי.
אנחנו בין המדינות המובילות בזיהום של הפלסטיק. הכי מצחיק, כאשר שרת ההגנה והסביבה, אותה שרה שקיבלה שוחד פוליטי ופירקה את הקואליציה על חמץ בבתי חולים, שבכלל לא היה ולא נברא – היא זאת ששתקה כאשר הממשלה למעשה ביטלה את המס הזה, כשהיא יודעת את הנתונים של השימוש בפלסטיק.
הסיפור הזה הוא סיפור עצוב, כי סך הכול אני חושב שבממשלה הקודמת התקבלו החלטות לטובת כלל הציבור. ואני תמיד אומר: לחבר כנסת יש פריבילגיה לייצג את הבוחרים שלו; לשר בממשלה אין את הפריבילגיה הזאת, הוא חייב לייצג את כלל האזרחים. שר חייב לעבוד עבור כלל האזרחים ולא עבור הציבור ששלח אותו. אתה רוצה להיות חבר כנסת, לחוקק חוקים לציבור שלך? תישאר בכנסת. מישהו מכריח אותך להפוך להיות שר? ולכן שר – – –
זה בסדר, מדיניות מדיניות, אבל אתה לא יכול להתעלם.
יש לך ממשלה שפועלת על פי קווי יסוד של הממשלה, זה בסדר, זה לגיטימי, אבל אתה צריך להיות הגון עם הציבור שלך. תהיה הגון עם הציבור, תגיד שאתה הולך לקבל את אמון הציבור. לא כמו הליכוד – קיבל את אמון הציבור וביצע את תוכנית ההתנתקות, וחלק מהשרים של היום הצביעו בעד תוכנית ההתנתקות. הם לא אוהבים שמזכירים להם, אבל זאת עובדה.
– – הצביע בעד ההתנתקות, אתה יכול לבדוק את זה.
כן, גם נתניהו, הצביע ארבע פעמים בעד ההתנתקות. יש שרים שהצביעו בעד ההתנתקות. יש שרים שהיו בקדימה והיום הם בליכוד. זו היסטוריה פוליטית מאוד עשירה, רק שרוב האנשים לא מתעניינים ולא יודעים את כל ההיסטוריה. אבל אנחנו כאן בשביל להזכיר להם את הדבר הזה. תודה רבה.
3,039 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.