קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מצטערת, אני טיפה מצוננת.
כן. חילופי עונות, כולנו מרגישים את זה. תראה, לא נעים לדבר, מה שנקרא, ללמפה, או לשר היחיד שנמצא פה מתוך הקואליציה, אבל אני הגעתי למסקנה שהממשלה הזאת היא ממשלת אחים קטרים, פשוטו כמשמעו. אני ממליצה לכל שר לבדוק אצלו בלשכה אם יש שם במקרה איזשהו יועץ שמקבל אולי משכורת מקטר, או איזושהי אישיות אחרת מקורבת מאוד שגם כן קשורה לממשלת קטר, כי לפי היקף התופעה שכרגע אנחנו מגלים – ואנחנו כרגע רואים רק חלק מהאירוע, הוא כנראה הרבה יותר גדול – אז ההשפעה הקטרית פה על ממשלת ישראל, במיוחד על ממשלת ימין בראשות נתניהו, הייתה הרבה יותר עמוקה ממה שאנחנו מתארים לעצמנו. אז מעכשיו באופן רשמי ממשלת אחים קטרים. הם מנהלים לנו את המדינה. האינטרסים לא ברורים, גם האידיאולוגיה לא ברורה, בעד מי הם, זאת אומרת, מה יותר חשוב.
כרגע, לפי הפרסומים שאני ראיתי, לא הייתה אישיות כזאת או אחרת במדינת ישראל שלא קיבלה פנייה כזאת או אחרת מלשכת ראש הממשלה להוציא מכתב תודה לממשלת קטר. אני מבקשת מכולכם לשים לב למה שאמרתי – עודד פורר: לא היה איזשהו גורם רשמי כזה או אחר במדינת ישראל בעל שם או השפעה שלא קיבל פנייה כנראה מלשכת ראש הממשלה להוציא מכתב תודה לקטר. מעניין מאוד מה מניע ומה כזה מלחיץ את לשכת ראש הממשלה שהם כל כך דואגים, הם כל כך דואגים להוציא מכתבי תודה לממשלת קטר.
ממשלת אחים קטרים, מעכשיו בבקשה תתפללו במקומות אחרים. אתם לא ראויים לבתי הכנסת שלנו.
אתם לא ראויים לבתי הכנסת שלנו, אתם צריכים להתפלל במקום אחר. ממשלת אחים קטרים. אגב, עודד, אני חושבת שאנחנו עוד מעט נגלה – למה עוד מעט?
אני אגיד לך עוד משהו, שכנראה – ועכשיו זה לא בציניות אלא ברצינות – על כל ההפקרות הזו של הרפיסות וחוסר היכולת של ביבי לקבל החלטות שנים רבות, כולנו שילמנו מחיר, כולנו שילמנו מס חמאס, מס מה זה כבד, עם דם, עם חיי אדם, מס חמאס. זה בעצם מס שראש הממשלה גבה מכולנו, ממדינת ישראל, בגלל חוסר היכולת שלו לקבל החלטות, בגלל הרצון שלו להחזיק בשלטון בכל הכוח, בגלל המדיניות הזו שלא לעשות כלום כי ככה לא יהיה כלום, וככה יום שרדנו, לילה שרדנו – טוב מאוד, ולשמור על השקט בכל מחיר. אז שילמנו מס חמאס, וממשיכים לשלם. שילמנו ב-7 באוקטובר, ואחר כך בחיילינו שילמנו ובאזרחים שילמנו, ואנחנו ממשיכים לשלם. כי אם אתה חושב שעכשיו תהיה פה איזושהי פריצת דרך, איזשהו משהו – לא. אנחנו נראה אותו דבר: חוסר יכולת לקבל החלטות, צעד קדימה, צעד אחורה, העיקר שיש מלחמה, העיקר שיש חטופים, אז אי-אפשר לעשות שום דבר, התקציב כבר עבר, בן גביר כבר בפנים – ואללה, הדבר הסתדר.
אבל אני אתן לכם דוגמה. אגב, ראש הממשלה דיבר על – איך זה נקרא?
דיפ-סטייט. אני ספרתי שהליכוד בשלטון כבר 50 שנה. על מה אתה מדבר, אדוני? הליכוד בכל מקום שאתה נוגע בו. בכל תפקיד זה אנשי ליכוד. בתפקידי מפתח זה אנשי ליכוד. אתה בעצמך 20 שנה כמעט ברצף ראש ממשלה. על מה אתה מדבר? ואם אחרי כל זה אתה עוד מדבר על דיפ-סטייט, איזה manager אתה? זאת אומרת, כנראה שאתה פשוט לא יודע לנהל דברים, כי אם אחרי תקופה כל כך ארוכה שהליכוד בשלטון ואתה בעצמך בשלטון אתה עוד מדבר איתי על תיאוריות קונספירציה, על – – איך זה נקרא?
– – דיפ-סטייט, אז על מה אתה מדבר?
ממשלת צללים. איזו שטות. במיוחד במדינת ישראל, שאנחנו מדינה קטנה וכולם מכירים את כולם, ועם גלי עלייה ואוכלוסיות שונות. אתה בשלטון 20 שנה, הליכוד 50 שנה בשלטון. על מה אתה מדבר? זה תמיד ככה: זה לא אני, אני לא ידעתי; לא אמרו לי, לא שלחו לי. אז אתה או עיוור או חירש או שאתה בכוונה עושה את זה. אז די, די עם כל השטויות האלה, ואני אגיד לך למה זה שטויות. הינה דוגמה: הכנסת הזאת העבירה חוקי אונר"א ברוב עצום לפני חצי שנה.
אני מרשה לעצמי אפילו להגיד שדחפתי בכל הכוח, בניגוד לדעתו של ראש הממשלה ושרים רבים בממשלה הזאת, כולל אנשי מערכות הביטחון. אבל זה כבר קרה, החוק עבר. הכנסת הצביעה ברוב 87. ואז מה קרה? המשפט הנצחי של דוד ביטן: אם קרה אז מה קרה? לא קרה. בסדר? זה המצב. זה פשוט ככה. אז עבר חוק במדינת ישראל, חוק לסגירת אונר"א, שזה חוק בקונסנזוס. כולנו כבר יודעים מה זה אונר"א, אני לא צריכה להרחיב ולספר. לממשלה היו שלושה חודשים להיערכות. אז מה? שום דבר וכלום וחצי. חשבו שאנחנו נשכח, כרגיל. הבעיה היא שחוקי אונר"א הם חוקים בחשיבות לאומית, זה הכבוד הלאומי שלנו, זה אינטרס לאומי שלנו להעיף את המחבלים האלה מפה, וכמה שפחות שיהיו גם בעזה וגם ביו"ש. אבל הממשלה לא עשתה כלום, ואנחנו רודפים אחריהם. אנחנו בוועדת החוץ והביטחון, ואדלשטיין מכנס דיונים, ואנחנו פשוט מתפקדים כממשלה, כי הממשלה לא מדברת אחד עם השני. אלה אותם שרים, אלה אותם משרדי ממשלה – הם לא מדברים. שר האנרגיה ב-6 במרץ, כבר חודשיים אחרי שהחוקים בתוקף, הוציא הוראה לנתק את אונר"א מחשמל וממים. הוא הוציא הודעה, הכריז על זה פה, אתה יודע, בטררם גדול, ב-6 במרץ, חודשיים שכבר החוקים היו בתוקף. ואז מה קרה? לא קרה שום דבר. כשאני מנסה לדבר עם שר האנרגיה אלי כהן מה קורה, הוא אומר: מה את רוצה? הוצאתי הנחיה. שיהיה לך בהצלחה. כאילו אונר"א זה עניין אישי פרטי של יוליה מלינובסקי, כאילו אין פה אינטרס לאומי.
עכשיו, איתמר בן גביר, אתה היית שר כשהחוקים נחקקו, אתה היית שר בתקופת ההיערכות. יצאת לתקופה מאוד קצרה – לא בדיוק – ועכשיו חזרת. במזרח ירושלים, שזה תחום האחריות של משטרת ישראל, מתחמי אונר"א עובדים, פתוחים. אפילו שלטים שבהתחלה הם הורידו מרוב הפחד, קצת לחץ, חזרו. אז עכשיו איתמר חזר בטררם גדול לממשלה – אז תוכיח, תוכיח לי שאתה שר רציני. תוכיח לעם ישראל שאתה יודע לבצע לא רק את הטיקטוקים ואת הריקודים – שאתה יודע גם לעבוד. אגב, בזה תהיה לך תמיכה מקיר לקיר, כי בזה אנחנו כולנו נתמוך.
אז אני אגיד לך משהו. אני לא יודעת מאיפה אתה מוציא את זה, אדוני היושב-ראש – – –
היועצת המשפטית לממשלה לא מנעה שום דבר. תרשמו את זה. די, די להסתתר מאחורי החצאית של היועצת המשפטית לממשלה.
אני יושבת בוועדה הזאת. אנחנו רואים ושומעים את כל הגורמים. אתם כמו ילדים קטנים, בכל פעם שמשהו לא קורה – – –
אדוני היושב-ראש, בדיון האחרון בוועדה החסויה שלחו – – –
זה שטויות במיץ עגבניות. כאחת שישבה בדיון החסוי האחרון של חוץ וביטחון אני יודעת בדיוק – – –
אני לא מסתבכת, אני יודעת מה היה שם. אני יודעת שאין שום מניעה משפטית. אני יודעת שגורמי ממשלה פשוט לא מסוגלים לזוז. אני יודעת שאחרי הדיון הזה – וזה פורסם, אז אני לא חושפת – יו"ר הוועדה אדלשטיין הוציא מכתב לראש הממשלה, נוקב מאוד, ביקורתי, על תפקוד הממשלה, ואפילו ביקש ממנו למנות שר מתאם, כי הממשלה לא מתפקדת.
הממשלה לא מתפקדת. הם לא יודעים לדבר אחד עם השני. כל כך הרבה שרים, והם לא מסוגלים להסתדר לבד. יש מכתב פנייה של יו"ר ועדת החוץ והביטחון – – –
אני אסביר לך את זה אחר כך, כשלא נהיה בשידור.
אין פה מניעה משפטית בשום דבר. יש חוסר רצון או שכל לעשות דברים, ותפסיקו להסתתר מאחורי החצאית של היועמ"שית.
תהיו גברים. תהיו גברים. אגב, במקרה הזה שלמה קרעי עשה עבודה. הוא עשה בדיקה במשרד שלו, מה עניינו שם, איך הוא קשור לחוק, ואנחנו קיבלנו את זה. שרים אחרים לא, שרים אחרים פשוט בורחים. הינה, שיבחתי אותך, שלמה.
אז אני פונה לאיתמר בן גביר: תפנה לראש הממשלה ותבקש ממנו שהוא יטיל עליך את התפקיד הזה. תהיה השר המתאם בנושא של ביצוע חוקי אונר"א. בזה אתה תזכה לקונסנזוס, כי כל עם ישראל – וראינו את זה גם בהצבעה בכנסת – תומך בזה.
אנחנו לא רוצים פה את אונר"א, אנחנו לא רוצים פה את המחבלים האלה. תעשה את העבודה, תהיה שר רציני, ולא ריקודים ולא הצגות ולא "תחזיקו, תחזיקו". אתה יודע מה, בא לך לריב, בא ללכת מכות – לך מכות עם אונר"א ולא עם ראש השב"כ, שהיה מפרק אותך כמו ילד. טוב שבסוף זה לא קרה, שהפרידו ביניהם. אז בזה תתעסק. תפנה לראש הממשלה, כי הרי ראש הממשלה יודע, הוא יודע – כי היו עוד שיחות בהמשך לזה – שיש בעיה מאוד קשה עם זה. ראש הממשלה יודע על הפנייה של יו"ר ועדת החוץ והביטחון בבקשה למנות מתאם, שר מתאם, שירכז את כולם, כי הם לא מסוגלים, הם כמו עדר. לא, הם לא כמו עדר – כל אחד רץ לכיוון אחר. וגם כשהשרים כבר נותנים הנחיות אחד לשני, זה גם לא קורה. הם גם לא בודקים אם מישהו ביצע את ההנחיות שלהם. הם כזה: אתה יודע, נתתי הנחיה. אלי כהן נתן הנחיה לסגור חשמל ומים – קרה? לא קרה. מעניין את אלי כהן, ההנחיה שלו? לא מעניין, כי הוא לא רואה בזה חשיבות. להשתלח בציבור הישראלי – זה דווקא כן. בעבודה האמיתית, בדברים הרציניים – זה לא קורה.
אוקיי. אז הינה, שרי הממשלה – וגם דיברתי עם שר המשפטים על כל הבעיות שיש באונר"א – פנייה של יו"ר ועדת החוץ והביטחון לראש הממשלה: החוקים תקועים, זה פוגע בכבוד הלאומי שלנו, צוחקים עלינו. מזכ"ל האו"ם ומזכ"ל אונר"א צוחקים עלינו בטוויטר. הגענו למצב שאני נותנת לשרים הממונים רשימה של מתקני אונר"א שיש בירושלים. הם אפילו לא יודעים. הם אפילו לא טרחו לבקש מהמשרדים שלהם לעשות את הדבר הכי פשוט בעולם – לעשות רשימה על מה מדובר.
איתמר, תהיה גבר, תפנה לראש הממשלה ותבקש ממנו – לא תבקש, אתה יודע לדרוש; כשאתה רוצה, זה קורה. תדרוש מראש הממשלה להטיל עליך את האחריות לביצוע חוקי אונר"א, ובזה כולנו נתגייס, נתמוך, נעזור, ותגלה לנו שחוץ מדיבורים אתה יודע גם לעבוד. כי עד עכשיו, סליחה, לא ראינו שום דבר שקורה.
ועוד לא נגעתי בנושא מאוד מאוד כאוב – טיפולי בריאות למחבלים. אחרי כל הצרחות והצעקות שלך, איתמר, עדיין שום דבר לא קורה, ועדיין מביאים את המחבלים לבתי החולים הציבוריים במקום לתת להם טיפול – לצערי הרב, אנחנו מחויבים – בין כותלי בתי הסוהר. עד עכשיו אני לא מבינה למה המחבלים נמצאים בשדה תימן ולא מועברים למקומות המתאימים, כמו בתי הסוהר, כי למעשה עכשיו יש שם הרבה מקום פנוי. אחרי כל העסקאות, וכנראה שיהיו עוד, יש הרבה מקום פנוי, אז תנצלו את זה.
1,651 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.