קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
עם ישראל הנכבד, לא תאמינו. אני עולה, חברת קואליציה, לנאום בהסתייגויות של האופוזיציה. תבינו מה קורה פה. באמת עובדים עליכם בעיניים. עם ישראל הנכבד, כל אנשי האופוזיציה מכניסים לכם לראש שהחוק הזה הוא טוב לקואליציה. אין חוק גרוע כזה, ופה אני פונה ומסבירה לכם את העובדות לאשורן: הוועדה למינוי שופטים כיום מונה תשעה חברים – שני שרים, שני חברי כנסת, שלושה שופטים של בית המשפט העליון, שני נציגים של לשכת עורכי הדין, שווה תשעה חברים. בהתחלה, כששר המשפטים הגה את הרפורמה, הוא אמר – ונכון: באילו מדינות בעולם שופטים ממנים את עצמם? מה זה, שיבוץ שופטים? צריך להוציא את השופטים ולהגיע לאיזשהו מתווה, אפילו של שוויון בין קואליציה ואופוזיציה, אבל מה פתאום שופטים בוועדה למינוי שופטים? עלו לו על הראש. כפי שאמרתי, בזמן אמת הרפורמה מתה. שלום ולהתראות.
ואז אני שומעת על מתווה סער-לוין. פה חשדתי, ולכן אמרתי: אני לא יודעת על איזה מתווה מדובר. שר המשפטים, התקשרת אליי ואמרת לי: מדובר – בחשיבות – במתווה פשרה. אנחנו לא נוגעים בכל מה שרצינו, אבל אנחנו מוציאים את נציגי לשכת עורכי הדין. אמרתי לו: אתה יודע מה? אם באמת זו פשרה, בפשרה אני מוכנה. אבל לא ראיתי את האותיות הקטנות. מה האותיות הקטנות אומרות? שהחוק ייכנס לתוקף בכנסת העשרים-ושש, אחרי כינונה של הממשלה – עוד שנתיים בערך – ובשביל זה אנחנו כאן. עכשיו, אם עושים פשרה, יש בה רעיון שאנחנו עושים אותה מכאן ועכשיו. אם אתה רוצה לעשות שינוי הגיוני, אז מה אני צריכה לעשות שינוי לכנסת הבאה כשהשינוי הוא לטובת האופוזיציה? תבינו, היום באופן פוטנציאלי שני חברי הכנסת יכולים להיות מהקואליציה או מהאופוזיציה. אלה בחירות חשאיות. אבל הכנסת יכולה במשמעת קואליציונית להגיע להסכמה ששני נציגי הכנסת יהיו מהקואליציה. זאת אומרת, שני שרים, שני חברי כנסת. זה המצב היום.
מה קורה בחוק עכשיו? הוצאנו את נציגי לשכת עורכי הדין – וטוב שכך, הם לא צריכים להיות. אתם רואים, זאת לשכה פוליטית – שאגב, אין שום תנאי סף לנציגי לשכת עורכי הדין. הלשכה יכולה להביא גם עורך דין בן שעה או בן יום. מה אנחנו אומרים בשינוי הזה? במקום נציגי לשכת עורכי הדין, האופוזיציה תבחר משפטן שתנאי הסף שלו זה יכולת להיות מועמד לבית משפט עליון. זאת אומרת, יש גם תנאי סף למשפטן שתבחר האופוזיציה, והקואליציה תבחר משפטן עם אותם תנאי סף, שגם תנאי הכישורים שלו הם להיות מסוגל להגיש מועמדות לשיפוט בעליון, וחברי הכנסת – זה לא רק שני חברי כנסת, זה חבר כנסת אחד מהאופוזיציה וחבר כנסת אחד מהקואליציה. תגידו לי, עם ישראל, באמת, אני רוצה להבין משהו – אתם לא עדר.
אבל כל נבחרי הציבור מהאופוזיציה בונים על דבר אחד – גם אנשי התקשורת – שאפשר לשטוף את מוחכם בשקרים מוחלטים ובהזיות מוחלטות ולהגיד לכם ששינוי הוועדה למינוי שופטים שאנחנו מצביעים עליו היום לוקח ונותן כוח לקואליציה. איך, איך, בשם כל השמות? אותה ועדה, שופטי העליון נשארים; נתנו עוד חבר כנסת לאופוזיציה, קבוע, נציג קבוע של האופוזיציה. על מה אתם מדברים, תגידו? כבר עכשיו יש רוב לאופוזיציה, אם יש לה משפטן ויש לה חבר כנסת ושלושה שופטי עליון.
אתם מבינים מה אני אומרת לכם פה? ואנחנו מעבירים את החוק הזה, אדוני שר המשפטים, שהוא גרוע. יופי, מחיאות כפיים סוערות. אנחנו אומרים עכשיו לעם: שינינו את הוועדה למינוי שופטים. מה שינינו? הוצאנו שני נציגי לשכת עורכי הדין? אוקיי, למה לתת כוח לאופוזיציה? למה אני צריכה לקבוע שינוי של המצב הקיים כיום שחייב להיות חבר כנסת מהאופוזיציה? איזה מין דבר זה? למה אני צריכה את זה? זאת ועדה שצריך להיות – הרי הקואליציה היא בבואה של נבחרי העם, ולכן יש רעיון שיהיה רוב לקואליציה בוועדה למינוי שופטים. זה לא תלוש. הרי איך זה עובד במדינות רבות בעולם? זה נבחר על ידי נבחרי ציבור. אני לא מצליחה להבין, מה, זה מילה גסה? אתם יודעים מה זה 120 חברי כנסת שהם בבואה של נבחרי הציבור? זה אומר שהציבור נתן בכל אחד ואחת מאיתנו אמון. זה יכול להיות שגוי, זה יכול להיות נכון, אבל זאת בבואה של החברה.
לא הבנתי, שלושה שופטים מבית משפט עליון שמשבטים את עצמם נשארו, שני חברי כנסת – אחד קואליציה ואחד אופוזיציה – שני שרים ושני משפטנים, כאשר אחד מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה. עכשיו, ברור שהוצאת לשכת עורכי הדין היא חשובה לאיש שמאל ולאיש ימין באשר הם. לא שמעתם את כל ה"יד רוחצת יד" שיש שם בלשכת עורכי הדין? תבינו, למי שנבחר פה מנציגי הלשכה לוועדה למינוי שופטים, אין לו שום דרישת סף של מיומנות, זה רק מישהו מטעם הלשכה שהמשרד שלו ממשיך להופיע אצל שופטים שהוא ממנה. הכול מהכול.
אז מה עשינו בחוק הזה? אחרי שאתמול העברנו תקציב – רבותיי, באמת, זו הייתה משימה קשה מאוד. עבר תקציב לשנה קדימה. זה נותן שקט ויציבות גם לעם. כל מה שקורה בפוליטיקה, אתם צריכים להבין, זה ניסיון השחרת ממשלה כל הזמן. אז סוף כל סוף עבר התקציב, סוף-סוף יש איזשהו שקט שנה קדימה. יש פעילות בעזה. אז אדוני שר המשפטים, בכל הכבוד, אני לא חושבת שהיה צריך להביא את החוק הזה בדחיפות כזאת. כמו שאבא שלי אומר, זה לא משנה אם אתה עושה משהו נכון אם ההסברה שלו היא לא נכונה.
אנחנו באותו מקום בדיוק. החוק הזה הוא לא חוק טוב לקואליציה. התיקון הזה הוא פשרה של הפשרות של הפשרות. אז אם אנחנו עושים פשרה של פשרה, תעשה אותה מעכשיו. כי מה יקרה, אדוני השר? זה היה תנאי הסף שלך, אדוני גדעון סער. אתה דרשת שזה ייכנס לתוקף בכנסת הבאה. שמחה רוטמן עמד פה ואמרת בדברי הפתיחה – אדוני יו"ר ועדת החוקה, אמרת ששקלתם את ההחלה של החוק תוך כדי. לא, זה היה מלכתחילה. מלכתחילה נרשם בחוק שהתוקף שלו יהיה בכנסת העשרים-ושש. זה היה תנאי הסף של גדעון סער. פה חשדתי. אני אגיד לכם יותר מזה, תנאי סף זה לא רק שזה ייכנס לתוקף בכנסת העשרים-ושש, אלא בגלל שההגדרה היא חבר קואליציה וחבר אופוזיציה, זה יהיה אחרי כינונה של הממשלה, כדי שתהיה חלוקה קואליציונית ותהיה חלוקת סיעות בין קואליציה לאופוזיציה.
זאת אומרת, אחרי שחפרתי לכם את כל הדבר הזה, רבותיי, אני מזמינה את חברי הקואליציה לקבל את ההסתייגות שלי ושהחוק יתחיל מעכשיו. אם לא – אז מה עשינו פה? מה מעניין אותנו מה יהיה בעוד שנתיים? עוד שנתיים – כתב נכון היום אחד מעורכי הדין באחד מהמקומות של עורכי הדין: על מה אתם יוצאים לרחובות בזמן מלחמה? על מה? על חוק שאם יהיו בחירות נוספות, ואם חלילה יהיה שינוי, אפשר לבטל את החוק הזה בשנייה ורבע. אז מה עשינו? לא עשינו כלום, שום דבר. הרי אם היינו מתחילים בשינוי מעכשיו וזה היה עובד נכון, והיינו מתחילים להסביר את הצורך בשינוי מהותי של הוצאת השופטים מהוועדה למינוי שופטים בצורה סדורה והגיונית, אז בפעם הבאה אפשר היה גם לעשות שינוי נוסף.
לכן, אני מסיימת ואומרת: רבותיי, עם ישראל הנכבד, תפעילו את הראש שלכם. נציגי האופוזיציה, צר לי, שוטפים את מוחכם, אנשי התקשורת שוטפים את מוחכם. זאת הצעת חוק גרועה לקואליציה, זאת הצעת חוק שהיא פשרה של הפשרות. נתראה בהצבעה הזאת. אל תעצרו את נשימתכם, ההסתייגות שלי תידחה. החוק הזה יעבור, ייכנס לתוקף בעוד שנתיים במקרה הטוב. חבל, חבל, חבל.
1,110 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.