קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חייבת לומר שאין שום בשורה בתקציב הזה. בימי מלחמה, עם הוצאות אסטרונומיות, כשמה שבאמת צריך לעשות זה לקמץ בכל שקל שהממשלה מפזרת, אנחנו רואים לארג'יות, אבל מה הבעיה? שזה למקומות הלא-נכונים. התבשרנו שקונים את קולו של סגן השר אבי מעוז ב-25 מיליון שקלים להגברת הזהות היהודית; תוספת של 27 מיליון שקלים למניעת נשירה מישיבות; 8 מיליון שקלים למניעת גיוס תלמידי ישיבות; 200 מיליון למוסדות החינוך החרדיים הלא-מוכרים – אגב, אין שום בעיה בתקצוב מוסדות חרדיים, ובלבד שהם יהיו מפוקחים, ובלבד שילמדו לימודי ליבה; 200 מיליון למשרד ההתיישבות – אם אפשר היה לדעת על מה, היה נחמד. במצטבר, 5.7 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים.
אני אגיד, מה שאת אומרת, חברת הכנסת רייטן – זה מתחבר לזלזול המתמשך בכנסת ישראל.
אני רוצה לציין עוד עובדה: עלה כאן שר האוצר והסביר בהתלהבות שמצבה הכלכלי של מדינת ישראל הוא פשוט נהדר. הוא סיפר לנו שמדינת ישראל הנפיקה אג"ח בסך 8 מיליארד שקלים, ושזה מדהים, מספרים שלא היו כמותם. מה הוא שכח לספר, אדוני היושב-ראש? אתה בטח יודע את זה, אתה חבר ועדת הכספים, לדעתי. הוא שכח לספר שהריבית שהוא הציע הייתה הגבוהה ביותר אי פעם. ברור שירצו את האג"ח הזה. האם זה מלמד על מצב כלכלי טוב? אני חושבת שאפילו מי שיודע מעט מאוד כלכלה מבין שלא כך הם הדברים.
עכשיו תראו, אני רוצה לנצל את זכות הדיבור שלי כדי להשמיע קול של חטופים וחטופות. רבות דובר כבר בענייני התקציב, ואני לא רוצה לחזור, אבל כן חשוב לי להשמיע את הקול של יגב. בבוקר 7 באוקטובר יגב ובת זוגו רימון נחטפו מביתם בקיבוץ נירים. אחרי 53 ימים שבהם החזיקו בהם המחבלים המתועבים רימון הופרדה, והיא שוחררה כשהוא נותר מאחור. לא יודעת אם אתם זוכרים את רימון, בחורה אמיצה, ובשחרור שלה מהשבי ראינו אישה בסוג של פיג'מה ורודה עם קליפס בשיער מישירה מבט למחבלים שמעבירים אותה לידי הצלב האדום, והולכת בראש מורם לעבר החופש שלה. אני חייבת להגיד לכם, רימון לא באמת חופשייה. היא לא יכולה להשתקם כשבן זוגה, האהוב שלה, עדיין מוחזק בידי המרצחים האכזריים. 159 ימים, 159 ימים שיגב מוחזק בתנאים קשים וחווה התעללות מתמשכת, כפי שאנחנו מדווחים. נודע לי שהשבוע היה קשה במיוחד לרימון. ביום שני האחרון הם היו אמורים לחגוג את יום נישואיהם השלישי.
את הטקסט הבא היא כתבה עבורו, והבטחתי לה שאני אתן לו קול כאן, מעל בימת הכנסת, בתקווה שהמילים יגיעו ליגב ויפיחו בו רוח תקווה, והם יזכו להתאחד שוב, והוא ישמע את המילים האלה ממנה באופן ישיר. היא כותבת כך: "אהובי, היום אנחנו מציינים יום נישואים שלישי, ואיך זה יכול להיות? שעוד יום יבוא וילך בלעדיך? שכבר יותר מ־100 ימים שלא חיבקתי אותך? שחודשים לא נישקתי אותך? תודה שלימדת אותי אהבה, קבלה, כוח, שלמות ומסירות. תודה שאתה מחזק אותי, אפילו מרחוק. תודה שאתה לא מוותר, גם אני לא! חושבת, זוכרת, דואגת, מצפה ואוהבת. שלך תמיד". רימון.
אני רוצה לייחל שכל מי שיש לו את הכוח ואת היכולת, בין בארץ ובין בזירה הבין-לאומית, יעשה הכול כדי להחזיר את החטופות והחטופים. זה יותר מדי ימים, יותר מדי זמן שהם לא כאן, והם חסרים, ויש לנו מחויבות גדולה להחזיר אותם. המרצחים המתועבים עושים הכול כדי להתעלל רגשית במשפחות ולהתעלל בחטופים פיזית, גם בתנאים נוראים, וגם רגשית. אני באמת קוראת לכל מדינות העולם שמבינות שהדבר הזה לא תקין: תשמיעו קול, תעשו משהו. אי-אפשר להמשיך ככה. כל פעם אנחנו מקבלים עוד הודעות על חטופים שנרצחו. הגיע הזמן להפסיק את זה. אני מאוד מקווה באמת שרימון ויגב יתאחדו מחדש. תודה רבה.
551 מילים של קארין אלהרר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.