קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושבת-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, בהמשך ישיר לדברי הטעם של חברי סימון, אתה יודע, סימון, פשיעה היא לא תופעת טבע והיא גם לא גזרת שמיים; סחר בסמים זה לא תופעת טבע וזה לא גזרת שמיים; אלימות היא לא תופעת טבע והיא לא גזרת שמיים. כל הדברים האלה נמצאים במקום שהמשטר המרכזי הפנה להם עורף, ולא משנה אם זה ביישוב ערבי, ביישוב יהודי או בכל יישוב אחר.
אנחנו דנים עכשיו בהצעת חוק שהיא הצעת חוק שערורייתית והרסנית תרתי משמע, והיא כזאת בדיוק בגלל הדברים שאתה, סימון, התייחסת אליהם והדברים שאני פתחתי בהם. כנציג של החברה הערבית, אותי כמובן מעניין כל מה שמתרחש במדינה, אבל מעניין אותי במיוחד מצב הדברים של החברה ששלחה אותי לפה כדי לייצג אותה וכדי לעמוד על הנושאים הקרדינליים והבוערים שלה ולנסות לשנות דברים. אנחנו בקואליציית השינוי, סימון, היינו ביחד להבין שכל התופעות האלה, שהן התופעות הקרדינליות, הבוערות, האתגרים המאוד-מאוד קשים שמולם מתמודדת החברה הערבית – כל הדברים האלה הם לא גזרת שמיים והם גם לא תופעת טבע. זה לא משהו טבעי שקורה בחברה הערבית וצריך לקבל אותו ככזה.
אנחנו הבנו שמדובר בחברה שכולם מסכימים, אבל כולם, כולל הגזענים שעבדו על הצעת התקציב הזו – כולם מסכימים שבלמעלה מ-70 שנות מדינה, 75 שנות מדינה, המדינה הפלתה לרעה את החברה הערבית בתקציבים, בתשתיות, בכבישים, בחינוך, בבריאות, בספורט. מי כמוך מכיר עכשיו את התנהלות הספורט בהרבה מאוד יישובים בחברה הערבית, ומי כמוך מרגיש כמה שזה תוסס וכמה שזה בוער בדמם של הצעירים. היישובים מתמודדים עם תופעה של חוסר במתקני ספורט וכלים שיעמידו לטובת החבר'ה האלה, ולמרות זאת מתמודדים בהצלחה רבה; כנגד לכל הסיכויים, רושמים גם הצלחות רבות. יש לנו כמה קבוצות בליגות גבוהות בכדורגל, גם בכדורסל – הזכרת את כפר קאסם. יש לנו קבוצת כדורגל בליגה הלאומית; יש לנו קבוצת כדורסל בליגה הלאומית; יש לנו את ספורט האגרוף, שהוא תוסס מאוד. יש לנו כל מיני ענפי ספורט שהם באמת בנפשם של הצעירים.
הרשות המקומית לעיתים מתמודדת עם אתגרים בכוחות עצמה, וכוחות עצמה ברשות הערבית הם כוחות דלים, מה לעשות? למה? כי הצעת החוק המדוברת, שכנראה תעבור מחר, היא הצעת חוק שמקבעת את האפליה שגם ככה הייתה קיימת.
התחלתי לומר שאנחנו בקואליציית השינוי ניסינו להביא בשורות לכל אזרחי המדינה, ובין היתר גם לאזרחים הערבים, בלי שמישהו מקבל שקל על חשבון האחר. האזרח הערבי לא מקבל את מה שמגיע לו על חשבון היהודי, והאזרח היהודי לא יקבל מה שמגיע לו על חשבון האזרח הערבי. זה לא על חשבון, זה לא או-או. אפשר גם וגם, והצלחנו בזה שאנחנו יודעים לעשות את זה.
הבאנו הצעת חומש, תוכנית חומש, כדי לצמצם פערים, סימון; לא כדי לטייב את מצבה של החברה הערבית לעומת החברה היהודית אלא כדי לצמצם פערים, גם בחינוך, גם בבריאות, גם בספורט, גם בכבישים, גם בתשתיות, גם בניקיון, גם בסביבה – בכל התחומים. התחלנו לעבוד, ובאמת אתה עשית עבודה מאוד יפה בכל הקשור לספורט, שחייה וספורט, בכל מיני תחומים, וראית גם תוצאות. אבל לצערנו, הצעת החוק הנוכחית באה וגודעת, קוטעת – – –
זה אומר הרבה, כי לצערנו, את התנופה שניסינו לייצר – והוכחנו שאפשר לעשות את זה, והתחלנו עם זה, התחלנו עם זה, ולא נשארנו קרובים לאחוזים נמוכים; ראינו שפורצים דרך בתקופה כל כך קצרה – עכשיו מביאים הצעת חוק תקציב שמקבעת את האפליה של לפני תוכנית תקאדום 550, מעמיקה את השיסוי, מחלישה את החלש עוד יותר, מריעה מאוד את המצב החברתי והכלכלי, ולצערנו לא רק שאיננה מביאה בשורות – היא מדאיגה, מדאיגה מאוד לעתיד לבוא.
הסכמנו כי סמים, פשיעה, אלימות – אלה נושאים שפורחים במקום שבו מפנים עורף לחברה האזרחית. וזו המדיניות שהממשלה הנוכחית, הקואליציה הנוכחית, עושה בדיוק. לא שמישהו עושה דברים שאינו יודע את התוצאות שלהם. נהפוך הוא, הם מביאים הצעת תקציב והם יודעים שהיא תביא אסון, על החברה הערבית במיוחד ועל האוכלוסיות החלשות באופן כללי.
דיבר סימון על החינוך ועל הילדים החרדים ועל התקצוב של הילדים החרדים, ואני רוצה לומר שילד הוא ילד. ילד חרדי, ילד חילוני, ילד ערבי – מה זה משנה? ילד הוא ילד, ולכל ילד מגיע לקבל את החינוך הראוי לו ומגיע לקבל את התקציבים הראויים לו. תקשיבי, היושבת-ראש, כל הזמן אמרו: אנחנו לא ניתן כספים למוסדות חינוך שלא מלמדים ליבה. גם אם הלכנו בעקבות ההיגיון הזה, אז מוסדות חינוך בחברה הערבית – תקשיבי, כולל במוכר שאינו רשמי – מוסדות החינוך בחברה הערבית מלמדים ליבה ללא יוצא מן הכלל. למרות זאת ואף על פי כן, הילד הערבי הוא כנראה לא ממש ילד בעיני סמוטריץ', שרקם הצעת תקציב גזענית תרתי משמע. האדם אינו מסתיר את העוינות שלו לחברה הערבית, אינו מסתיר את הגזענות שלו כלפי החברה הערבית. הבן אדם הצהיר בעבר שאיננו מוכן שאשתו תשהה בחדר לידה משותף עם אישה ערבייה. הבן אדם מצהיר בריש גלי שמבחינתו הילד הערבי הוא לא ילד שווה לילד היהודי, לילד החרדי – לא משנה לאיזה ילד, אבל מבחינתו מוטב לפגוע בילד הערבי, כי מגיע לו פחות מלכל ילד אחר במדינה.
ההצעה תעמיק את הפילוג, את השיסוי, את האפליה ואת העוני, וכפי שאמרתי לגבי החברה הערבית, מדובר בהכרזת מלחמה. סמוטריץ', נתניהו ובן גביר מכריזים מלחמה על החברה הערבית בהצעת התקציב הזו, שמגלמת את האני-מאמין שלהם כלפי החברה הערבית. והאני-מאמין שלהם הוא שלחברה הערבית לא מגיעים הכספים שהוקצו לה בתוכניות שהקואליציה הקודמת הכינה, תוכניות תקאדום 550, תוכניות לצמצום פערים וסגירת פערים. על כן נתניהו, בן גביר, סמוטריץ' – הממשלה הזו, העומד בראשה, השרים שלה – מכריזים מלחמה ללא בושה על הילד הערבי במדינת ישראל, על האישה הערבייה במדינת ישראל. מבחינתם מוטב להפלות ילדים ערבים; מוטב להפלות נשים ערביות. מבחינתם מאות אלפי צעירים, אדוני השר, ללא לימודים וללא עבודה, זה מצב בסדר. מבחינתם, שהצעירים האלה ילכו לסמים, לפשיעה, לכנופיות פשע, לסחר בנשק.
בממשלה הנוכחית מכהנים שרים שמבחינתם משילות היא הרס בתים, ולא לשמור על חיי האזרחים מפני כנופיות פשע. נשק מסתובב היום בידיים של הצעירים בצורה כל כך קלה; אפשר לרכוש נשק כפי שקונים שמנת במכולת. זה מצב אבסורדי, מצב בלתי נתפס ומצב שיחמיר את התנאים הרעים בלאו הכי בחברה הערבית.
אנחנו פעלנו בקואליציה הקודמת כדי לצמצם פערים בתשתיות, בכבישים, במבני ציבור, בכיתות לימוד, שחסרות כל כך בתוך החברה הערבית, בהקמת אזורי תעשייה, בהקמת אזורי מסחר, בניקיון – ניקיון בכלל, ניקיון סביבתי, הגנת סביבה, פינוי אשפה, אשפה קשה – בחינוך, בבריאות, בשירותי בריאות ובכל התחומים. ואולם, הצעת התקציב הנוכחית תמיט מכת מוות על כל התוכניות האלה. כבר התבשרנו שמתוך 36 מיליארד שקל שהם לתוכניות תוספתיות שמחוץ לבסיס התקציב, יש 32 מיליארד שקל של החברה הערבית, ומקצצים מהם 15%, שזה קיצוץ דרסטי וחמור ביותר, לעומת קיצוץ של 5% לרוחב בכל משרדי הממשלה, שגם שם החברה הערבית נפגעה, אבל פוגעים בה גם בקיצוץ הזה של 5% לרוחב וגם בקיצוץ של 15%, שהוא קיצוץ שנועד לפגוע באופן ספציפי בתוכניות של החברה הערבית.
יש נושא נוסף, מדאיג ביותר לכל אזרח שפוי במדינה, יהודי כערבי, ערבי כיהודי, והוא המדיניות ההרסנית של חלוקת נשקים – חלוקת נשקים בכזה טקס שנערך, עורכים צילומים עם אלה שמקבלים את הנשקים. ואנחנו מתחילים לראות את התוצאות ההרסניות של המדיניות המטורפת הזו של השר לביזיון לאומי – שר עם אפס אחריות, שר שאיננו מתנהל מול אזרחי המדינה באופן שווה אלא מתנהל באיפה ואיפה על בסיס גזע ולאום. וכבר יש שימוש שגובה חיי אדם בנשק הזה ביותר ממקרה אחד, והנושא הזה צריך להדאיג כל אזרח במדינת ישראל.
אני רוצה להעלות עוד סוגיה, שקשורה קשר ישיר לפסטיבל הזה של חלוקת נשקים שהשר לביזיון לאומי מתגאה בו, והיא נושא ההסתה כלפי החברה הערבית וההתרסה, הלעומתיות בהתנהלות מול החברה הערבית. הוא בא ודורש שהמשטרה תאכוף הריסות בתוך חודש הרמדאן, בתוך החגים. הוא מסית כלפי החברה הערבית כל הזמן. הוא רצה לגרור את האוכלוסייה הערבית לעימות עם המדינה – עימות שהחברה הערבית לא רצתה בו והכשילה אותו ומשכה את השטיח מתחת לרגליו. עכשיו הוא ניסה להבעיר את השטח באמצעות מסגד אל-אקצא והגבלת גילי הכניסה של אזרחים ישראלים למסגד אל-אקצא, ואני מקווה שגם בסוגיה הזו הוא ייכשל, כי מגיע לו להיכשל גם בסוגיה הזו.
אני רוצה לומר שהפגיעה בחברה הערבית זה לא תענוג של גזענות של אדם כלפי החברה הערבית וזה מסתיים כאן; הפגיעה בחברה הערבית היא פגיעה בכלכלת המדינה. כל גורמי המקצוע ללא יוצא מהכלל הזהירו והתריעו מהפגיעה בתקציבי החברה הערבית: נגיד בנק ישראל, גורמי המקצוע, אנשי האוצר, אלה שלא מאפשרים להם להשמיע את קולם החוצה. גם הם התריעו והזהירו מפני פגיעה בתקציבי החברה הערבית, ואמרו שהחברה הערבית היא מנוף לקידום כלכלת המדינה, ועל כן הפגיעה בתוכניות של החברה הערבית היא לא פגיעה רק בחברה הערבית אלא פגיעה בכל הכלכלה של המדינה. חבל שדוהרים לכיוון של אישור תקציב שכל-כולו פגיעה בחברה הערבית, ומן הסתם גם פגיעה בכלכלה של המדינה.
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: החברה הערבית סובלת מממשלה פשיסטית קיצונית, אשר מנהיגים אותה שרים אפלים כמו סמוטריץ' ובן גביר, בתמיכה מלאה של ראש הממשלה, אשר יודע טוב מאוד שהוא זקוק להם כדי להמשיך בכהונתו. הוא מנצל את המלחמה המטונפת הזאת אשר מתנהלת כרגע למען המשך כהונתו. הוא הצליח לסובב את כל אזרחי המדינה במהלך כל התקופה הזאת והוא מצליח להמשיך לכהן, והוא רוצה להמשיך הלאה. המדיניות שלפיה פועל ראש הממשלה ושרים בולטים בממשלה שלו היא מדיניות עוינת כלפי החברה הערבית. שמים למטרה את החברה הערבית שלנו דרך התוכניות הכלכליות, וכך שמים למטרה את הצעירים בחברה הערבית, אשר חלק גדול מהם לא עובדים ולא לומדים. בכך הם כאילו דוחפים אותם לסמים, לסחר בנשק ולדברים אחרים. החברה הערבית בפתחה של תקופה קשה מאוד. הרשויות המקומית בפתחה של תקופה קשה מאוד. לצד זאת אנו מאחלים הצלחה לכל ראשי הרשויות והעיריות אשר המשיכו בתפקידם ונבחרו, ולחדשים אשר נבחרו בפעם הראשונה. אנו מאחלים להם הצלחה, ועליהם להיות ערים לכך שהתקופה הקרובה תהיה תקופה לא פשוטה עבור החברה הערבית. אנחנו צריכים, החברה הערבית, להוביל את הממשלה הזאת אל פח האשפה של ההיסטוריה מהר ככל האפשר בבחירות הקרובות. תודה רבה.) תודה רבה.
1,542 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.