קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השר נחמן שי, סגנית מזכיר הכנסת ראדה, לפני שאני אדבר על הנושא שאני רוצה לדבר עליו אני רוצה לומר לחברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן ביחס לפעילות המבורכת שלה, שהיא הציגה אותה פה במשך חצי שעה: אני האזנתי בקשב, זו לא הפעם הראשונה שאני מקשיב לדברים של יסמין ביחס למשלוחים החיים. אני רק רוצה להצדיע לך, כי אני חושב שמדובר בפרקטיקה ברברית שצריכה לפוס מן העולם ממש בהקדם האפשרי. אני גאה להיות חתום על החקיקה שאת מקדמת בנושא הזה.
אני מקווה, יסמין, שנצליח לשכנע את החברות והחברים בבית הזה שהגיע הזמן לעצור את המשלוחים החיים, ואולי במקום להשקיע כסף במשלוחים החיים – לנתב את אותם משאבים לתמריצים עבור השוק הפרטי לפתח חלופות נכונות יותר לצריכת בשר מעובד, בשר שהוא מתורבת. יש כמה חברות ישראליות שפורצות דרך בתחום הזה, וצריך לראות איך מסייעים להן להביא את המוצרים שלהן לשוק במחיר שיאפשר לציבור הכללי לעבור לצורך את הבשר המתורבת ולא את הבשר מהמשלוחים החיים. אז יישר כוח וכולנו לצדך ומאחוריך.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקדיש את הדברים שלי הבוקר לצרורות של דברי ההסתה שחברי הקואליציה המסתמנת בוחרים להפנות כנגד חברות וחברי הקהילה הגאה. אני אפתח באמירה של חבר הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית שהציתה דיון ציבורי רחב. שמחה רוטמן, מי שלא זוכר, אמר, ואני מצטט: בעל מלון יוכל לסרב לארח הומואים. כאמור, שמחה רוטמן מתייחס להסכמים הקואליציוניים שמפלגת הציונות הדתית חתמה עליהם עם בנימין נתניהו, עם הליכוד, שלפיהם ישונה חוק איסור אפליה באספקת מוצרים וכניסה למקומות ציבוריים באופן כזה שיאפשר אפליה מטעמים דתיים. זה איזשהו סעיף סל שאמור לרוקן למעשה את החוק מהתוכן שלו ויאפשר, לשיטתו של שמחה רוטמן, לבתי מלון לסרב להכניס אנשים שהוא לא היה רוצה לראות במלון שלהם.
מי שלא מכיר את חוק איסור אפליה, הוא נחקק בשנת 2000, ובזמנו כונה "חוק הדיסקוטקים" כי הוא בא לפתור איזושהי תופעה פסולה שבה בעלי מועדונים, בעלי דיסקוטקים, סירבו להכניס אנשים, בעיקר יוצאי אתיופיה, למועדונים שלהם, וזה אכן הביא לירידה דרמטית באפליה בכניסה למקומות ציבוריים ולמועדונים.
בעיניי, החוק הזה, חוק איסור אפליה, מממש אולי את האתוס או את תכלית הקמתה של מדינת ישראל. המדינה הזאת הוקמה כדי שכל יהודי, כל אדם, יוכל לממש את חייו בהתאם לצו מצפונו וכדי שאף יהודי או אף אדם לא ייתקל בסיטואציה הבלתי-נסבלת והבלתי-נסלחת שהוא ניגש לבית עסק כדי לצרוך שירותים ונאמר לו בכניסה: אתה לא רצוי כאן, לא כי אמרת משהו מטריד או לא כי עשית משהו שיכול היה לעצבן או להרגיז, אלא כי אתה מי שאתה. ולכן מגיע החוק הזה לעולם.
מחקרים שבוצעו אחרי שהוא התקבל בשלוש קריאות ואחרי שהוא יושם מראים על ירידה דו-ספרתית במקרי האפליה. אגב האמירה של שמחה רוטמן ביצע כתב 12N ניצן שפירא איזושהי בדיקה: הוא התקשר לצימרים אתמול בכל מיני מקומות בארץ והממצאים שלו מעניינים ומטרידים. למשל, הוא התקשר לצימר בנצרת עילית שהיה בו מקום פנוי ובמעמד התשלום הוא ציין שמדובר בזוג הומואים, ואז ממעמד התשלום הוא שמע: מחר לא פנוי. אז הוא ביקש להגיע שבוע הבא ובשבוע הבא נאמר לו שיש שיפוצים. וכשהוא אמר: אוקיי, אז מתי כן אפשר להזמין? מתי השיפוצים יסתיימו? אז התשובה שהוא קיבל היא שלא ידוע לכמה זמן הם סוגרים את אותו צימר. ואז הוא התקשר ליחידת נופש בעיר צפת, ששם הוא שמע, אחרי שהוא אמר שהוא בא עם בן זוגו, את התשובה – ואני מצטט: אנחנו בסביבה דתית, מקפידים פה מאוד. ולמרות שהכתב הבהיר שאין בכוונת הזוג לחלל לשבת, שהם מתכוונים לכבד את השכנים, את הסביבה, אז בעל יחידת הדיור בעיר צפת אמר שיש פה חסידים והוא לא חושב שזה יתאפשר. בעלת צימר ביישוב שסמוך לים המלח אמרה לכתב: זה הבית הפרטי שלי אז אני מקפידה על דברים מסוימים. אתם ממש בסדר, אבל אני לא מקבלת.
בעל צימר ביישוב בשומרון אמר שלמרות שהוא השיב בפנייה הראשונית ואמר שפנוי היום או מחר, הוא סירב לקבל לאירוח זוג הומואים. הוא אמר: פה זה לא תל אביב. כשהכתב התעקש, ענה בעל הצימר שהוא לא מביע דעה אבל השכנים שלו הם בעלי גישה מאוד ברורה בנושא הזה, והוא לא חי כאן לבד. זה לגבי בתי מלון.
אורית סטרוק, חברתו של חבר הכנסת רוטמן למפלגה, אמרה שאסור לכפות על רופא או רופאה לתת טיפול שעומד בניגוד לעמדתם הדתית. שוב, אלה לא דברים בעלמא או דברים מופשטים, זה דברים שבאים להבהיר מה כוונתם לגבי ההסכמים הקואליציוניים שהם חתמו עם הליכוד על תיקון סעיף חוק שאמור להשפיע על חייהם של כל אזרחי ישראל.
אתמול, כשעמדתי כאן ודיברתי במליאה על הדברים של אורית סטרוק, אז מיכל וולדיגר הסבירה לי שהכוונה היא שבמידה ויהיה איזשהו מקרה שבו מטופל יבקש מרופא המתת חסד – שלא אפשרית בישראל כי החוק לא מתיר המתת חסד – אז רופא דתי לא יוכל לאפשר את זה.
יוכל לא לאפשר את זה כי זה לא עולה בקנה אחד עם ערכיו. אבל שוב, לא מדובר בספקולציה, במצב שלא יקרה.
אתמול פרסמה אלכסנדרה לוקש מידיעות אחרונות שבחור בשם אנדי זיו פנה בחודש אוקטובר האחרון למרפאת מכבי באילת, וביקש לקבל טיפול רפואי במסגרת הליך להתאמה מגדרית, ולתדהמתו, האחות בקופת החולים – זה היה בקופת חולים של מכבי – סירבה לטפל בו. אנדי מספר שהיא אמרה שמכיוון שהיא דתייה, מכיוון שהוא רוצה לקבל טיפול שמטרתו שינוי מין, התאמה מגדרית, היא לא בטוחה שזה תואם את ההלכה, ולמעשה היא סירבה לתת לו את הטיפול הרפואי שהוא זכאי לו, שהוא מבקש, שהוא דרוש לו, בגלל שזה לא עלה בקנה אחד עם תפיסתה הדתית או האמונית.
אדוני היושב-ראש, קל מאוד לטעות שחוק מתחיל להשפיע רק כשהוא עבר בשלוש קריאות וכשהוא התקבל על ידי הבית הזה. האמת היא שמספיק ששרים או נבחרי ציבור או אנשים חשובים ידברו, וזרעים של לגיטימציה יזרעו. הנזק כבר בוצע. אנחנו רואים שהאמירות, שבעיניי הן מסוכנות ומסיתות, נזרקות בצרורות לחלל האוויר, מעל דוכן הכנסת, מעל גלי האתר. כמעט בכל ראיון הם דואגים להעלות את ההתנגדות שלהם לחברות ולחברי הקהילה הגאה, ואני חושב שהם לא מבינים את העובדה שלמילים יש כוח. האמירות המזעזעות של חברי הכנסת מהקואליציה המסתמנת נגד הקהילה הגאה ונגד אנשים באשר הם מסוכנות ומסיתות.
גם אם החוק לא ישונה, כמו שבנימין נתניהו חזר והבהיר, שיח שמבוסס על שנאה כלפי אנשים מחלחל, מרעיל ופוגע פגיעה אנושה במרקם החיים המשותף, באדנים שעליה הוקמה מדינת ישראל, בהבנה הבסיסית, בחוזה הבסיסי שקיים בין כל חלקי העם שלנו שלמרות שאנחנו שונים ברקע שלנו, במוצא האתני, בשפה, במנהגים, לכולם אמור להיות מקום שווה ומלא בחברה הישראלית. לשם כך הוקמה המדינה שלנו.
אתה יודע, זה כל כך מכרסם בעיניי ביסודות של המדינה שלנו, שאני לא יודע איך אפשר להסביר, אולי הם יוכלו לתת לי פתרונות, למה מותר להפלות זוג הומואים בכניסה לבית מלון בישראל אבל אסור להפנות זוג יהודים בכניסה למלון בצרפת, באנגליה, בפיטסבורג או בברלין. איך אנחנו נוכל להילחם באנטישמיות אם אנחנו נותנים רישיון להתגזען כנגד קבוצות של אנשים רק באשר הם? זה ממש מכרסם ביכולת שלנו להיאבק באנטישמיות, וזה בעיניי ממש מגונה.
ואתה יודע, אדוני היושב-ראש, לא מדובר רק במילים, יש גם מעשים. כלומר, כשיושב איש פוליטי שיש לו מנגנון של מפלגה מאחוריו, כמו אבי מעוז במפלגת נועם, ומגייס את המשאבים של המפלגה שלו כדי לייצר רשימות של אנשים שהוא מתייג כאויבים, מסמן אותם – רשימות של להט"בים, רשימות של פמיניסטיות, רשימות של אנשים שמקדמים ערכים ליברליים – מתייג אותם כאויבי המדינה, מסמן אותם שחור על גבי לבן, כדי להזהיר את הציבור מפניהם - - -
כן, אני יודע איפה היו רשימות - - -
אני אומר: פוליטיקאים צריכים להיזהר מאוד גם במילים שלהם אבל גם במעשים שלהם. אני מבין שהוגשה תלונה במשטרה, אדוני השר, נגד הפעילות העבריינית של מפלגת נועם ושל אבי מעוז. האגודה למען הלהט"ב גם פנתה ליועצת המשפטית לממשלה בנושא הזה - - -
ברור לי ואני רוצה להצטרף לבקשה של האגודה למען הלהט"ב, ואני גם רוצה לקרוא מעל הדוכן הזה ליועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה נגד הפעילות העבריינית הזאת. שוב, לא מדובר רק במילים. כשחברת כנסת ממפלגת הציונות הדתית מגיעה ומארגנת הפגנה בגבעת שמואל בעד סילוקו של תלמיד בכיתה ג' מבית הספר שלו, רק כי הוא עובר הליך של התאמה מגדרית – אין לי מילים לתאר עד כמה זה מגונה. לנהל מסע פוליטי, לקעקע את דמותו של ילד בכיתה ג', רק כי את מתנגדת לאורחות חייו – אני לא כל כך יודע למה יש לאנשים זכות להתנגד לארוחות החיים. תחיי את את החיים שלך בהתאם לאיך שאת רוצה, ותני לאחרים לחיות את החיים שלהם כפי שהם בוחרים. אבל ילד בכיתה ג'? זה פשוט מזעזע.
כמו שאמרת, אדוני השר, החברה הישראלית לא עומדת מנגד מול ביטוי האלימות האלה; מול ביטויי ההסתה הקשה נגד אנשים באשר הם, ואני יכול לומר לך שעשרות חברות במשק כבר הודיעו שהן לא ייתנו יד לאפליה הבוטה נגד הקהילה הגאה או נגד כל ציבור במדינת ישראל, כי זה סותר סתירה מוחלטת את הערכים שעליהם הוקמה מדינת ישראל, סותר את האתוס הישראלי, סותר את סיבת התכנסותנו כאן בארץ הזאת.
ואני כן רוצה לתת במה כאן ולומר יישר כוח לאותן חברות: ל-SAP, ל-Empathy, ל-AIG, ל-Natural Intelligence, לרשת מלונות קראון-פלאזה, לחברת מיקרוסופט, לסייבר סטארט, לבנק דיסקונט, לקבוצת אסותא, לאקסינוס, ל-D-ID, לאינטל, למשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, להתאחדות המלונות בישראל, לחברתDisruptive , לחברת בזק, לרשת המלונות בראון, למקאן, לקבוצת שטראוס, לקשרי תעופה, ל-Dazz, לאיסתא, ל-BlueSnap, ל- ,Similar Webלחברת Wizz, לאנדיביה, לרשת מלונות דן, ל-Overwol, ל-AppsFlyer, ל-Top Group, ל-Nanit, ל-Appstream, ל-Salesforce, לרשת מלונות פתאל, לקרן הון הסיכון פיטנגו, למור גמל ופנסיה, לגיתם, לגוליבר, לאלטשולר שחם, לנובולוג, לקמהדע ול-LGBTech.
אני אומר, אני רוצה לומר יישר כוח לאותן חברות שרואות את המדיניות המסתמנת של הממשלה, מדיניות חשוכה, מגונה, בלתי נסבלת, ואומרות: אנחנו לא מוכנים לתת יד או לעמוד מנגד ואנחנו לא מוכנות לשתוק לנוכח הקו הזה, ואומרת: אנחנו מתכוונות להיאבק בזה יחד עם הציבור. מי שכן שותק, אדוני השר, הם חברי הכנסת של הליכוד, שלמעט שלושה בודדים באפלה - - -
כן, אני גם שמעתי בדיווחים בתקשורת שכרגע הם משחקים לחלוקת הג'ובים אני אומר, הערכים לא קודמים לג'ובים, ג'ובים קודמים לערכים. אתה יודע, מדובר בתנועה שמגדירה את עצמה בתור המפלגה הלאומית ליברלית. מה לאומי בהסתה נגד קבוצות באוכלוסייה בחברה הישראלית; מה ליברלי בלרדוף אוכלוסיות רק כי הן מי שהן; לצמצם אנשים לנטיית הלב שלהם; להגדיר אותם כתופעה ואז להתנגד לתופעה הזאת.
ואני אומר, איפה חברי הכנסת של הליכוד? איפה אמיר אוחנה, ויואב קיש, וניר ברקת, ומירי רגב, ומיקי זוהר, ואבי דיכטר וישראל כץ – ואני יכול להמשיך ולהמשיך – חברנו שיושבים כאן ולנו בשיחות סגורות אומרים: זה בלתי נסבל, זה בלתי נסלח, אנחנו לא נרים את ידנו בעד חוקים שיפגעו בקהילה הגאה או בכל קהילה אחרת בישראל?
אבל כמו שאמרתי בתחילת דבריי, הנזק כבר בוצע בעצם השיח, מתן לגיטימציה לשיח של שנאה ופחד, שיח שמצמצם אנשים לכדי תופעה ואז מאפשר לאנשים לדבר עליה כאילו זה דבר שהוא לגיטימי. לא, אז בחברה דמוקרטית התנגדות לאנשים באשר הם היא לא לגיטימית. גבולות השיח לא מאפשרים, או לא צריכים לאפשר, שנאה כזאת תהומית, התנגדות קטגורית לאנשים. זו לא דרכה של מדינת ישראל.
ואני רוצה לומר עוד משהו. שמעתי את נתניהו מבהיר פעמיים בשבוע האחרון בלבד - -
- - שתי הבהרות ביחס לחוק איסור הפליה וביחס לפגיעה בקהילה הגאה. ואז היה לי דז'ה וו. אתה היית כאן, אדוני השר, ב-2018?
אז אתה ישבת במליאה הזו כשנתניהו הבהיר חזור והבהר שלא תהיה פגיעה בקהילה הגאה ואז, כמה שעות אחרי שהוא הבהיר את ההבהרה הזאת, הוא נכנס למליאה והצביע בעד תיקון חוק הפונדקאות באופן שרק הומואים וגברים יחידניים לא יוכלו לעשות פונדקאות במדינת ישראל. זאת אומרת, חוקק נגד הקהילה הגאה, אחרי שהוא חזר והבהיר שהוא לא יעשה את זה. אחרי שהוא עשה את זה, הוא שיקר שיתקן – מעולם לא ביקש לתקן את זה – וחתם על הסכמי אימוץ בין-לאומיים, שבהם הוא החריג את הקהילה הגאה.
לכן, כשאני שומע את בנימין נתניהו מבהיר שלא תהיה פגיעה, ובמקביל – או כמה שעות קודם לכן – חתם על הסכמים קואליציוניים, שחור על גבי לבן, שבהם הוא פוגע בקהילה הגאה ובעוד קהילות מוגנות אחרות במדינת ישראל, אני לא כל כך מתרשם. אני חושב שאם נתניהו רציני בכנות כוונותיו, עליו לבטל לאלתר את ההסכמים הקואליציוניים, שבהם יש פגיעה מפורשת בחברות וחברי הקהילה הגאה. שום דבר אחר פשוט לא יספיק.
כשאני מדבר עם בני נוער ועם צעירים ואני מסביר להם למה הגעתי לכאן, או מה השליחות הציבורית שלי, אני מסביר להם שאני חש שהחוזה האזרחי ביני ובין המדינה נשבר. כי אני עשיתי את כל מה שהמדינה ביקשה ממני, ואז עוד קצת. סיימתי תיכון בממוצע ציונים סביר פלוס, התנדבתי לצה"ל ושירתי בגאווה כקצין במשך שש שנים. התנדבתי גם לקורס קצינים, אני מתנדב למילואים. כבן טוב לאם יהודייה, עשיתי ארבעה תארים אקדמיים. כל חיי שירתי ותרמתי ובגאווה גדולה. אני פטריוט ישראלי. ואז, כשאני מגיע לרשימה של הזכויות, אני מגלה שאני לא יכול להתחתן עם אהבת חיי בארץ – גם כי אני לא יכול וגם כי צפריר לא הציע, אבל זו בעיה אחרת.
לא, לא, אין לחץ. שייקח את הזמן שלו. אני לא יכול להפוך להיות אבא במדינת ישראל עד לפסיקת בג"ץ. לבנות בית אף אחד לא יכול, כי נורא יקר כאן, ושמעתי שבממשלה הקרובה שר השיכון אומר שאין משבר דיור, אז אני לא משוכנע אם יש אופק בהקשר הזה.
אז אני שואל את המכיניסטים ואת הש"שינים, בני הנוער שאני נפגש איתם, מה נשאר. אני מסתכל מצד ימין ומצד שמאל על חבריי שמתחילים את חייהם, ואני לא יכול לא להתחתן, לא להקים בית, לא להקים משפחה. ואז סתיו כהן, היועץ הפרלמנטרי שלי, שמאזין למפגשים כי הוא מלווה אותי, אמר לי: יוראי, הכול נכון, אבל חשוב שתדגיש – ולכן אני גם חוזר ומדגיש – שזה ממש לא משנה. רשימת החובות שביצעתי או את מה שתרמתי לרשימת הזכויות שכל אדם צריך לקבל מעצם היותו אדם או אזרח במדינה דמוקרטית, ודאי במדינת ישראל. סתיו צודק לגמרי.
יש גרעין של זכויות שצריך להינתן לכל אדם במדינה דמוקרטית, ודאי במדינה יהודית ודמוקרטית, ובתוכו הזכות להפוך להיות אבא, או הזכות להורות, הזכות למסד את הזוגיות שלך עם אהבת חייך, וכמובן - -
בוקר טוב, חברת הכנסת בן ארי וחברת הכנסת שיר. - - המאבק שלנו להפסקת האפליה של חברות וחברי הקהילה הגאה, אפליה ברווחה, ובבריאות, ובהגנה מפני אלימות, ובזכות להפוך להיות הורים, ובזכות למסד את האהבה שלנו. אני ביקשתי לברר באילו מדינות יש נישואים אזרחיים ונישואים לחברות וחברי הקהילה ומסתבר שהרשימה לא קטנה. בארצות הברית יש נישואים גאים, ובקנדה, ובמקסיקו, ובגרינלנד, ובקובה, ובקולומביה, ברזיל, ארגנטינה, צ'ילה, אורוגוואי, דרום אפריקה, אקוודור, קולומביה, פורטוגל, צרפת, ספרד, אירלנד, אנגליה, פינלנד, שוודיה, נורבגיה, בלגיה, אוסטרליה, אוסטריה, הולנד, דנמרק, סלובניה, איסלנד וניו זילנד, אולי שווה לצרף את ישראל לרשימה המכובדת הזאת.
כן. הממשלה האחרונה השיבה לבג"ץ - - -
אז בית המשפט העליון האמריקני פסק שנישואים גאים בארצות הברית יוכלו להיות, ולאחרונה הנשיא ביידן, באמצעות הקונגרס, גיבה את זה, והעניק הגנה - - -
בדיוק. - - העניק הגנה פדרלית ליכולת של המדינות לאפשר נישואים גאים, כך שהמדינות תוכלנה לחוקק את זה, וזה יהיה פתוח בכל מדינות ארצות הברית, אבל זה תלוי במדינות.
לגבי אימוץ – שזו נקודה מאוד כואבת – כשהתחלנו לטפל בכנסת האחרונה והיה שיח מאוד מאוד מתקדם ופורה יחד עם שר המשפטים גדעון סער ושר הרווחה מאיר כהן, וממש עמדנו על סף פריצת דרך באופן שתאפשר לנו לתקן את החוק. היום, אני לא יודע אם הציבור יודע, אבל רק איש ואשתו יכולים לאמץ ילדים בישראל. חברות וחברי הקהילה הגאה לא רשאים לאמץ ילדים. כלומר, המדינה אומרת לנו: אתם לא ראויים להיות הורים. בפרקטיקה של הדברים, אדוני יושב-הראש, יש שתי רשימות אימוץ במדינת ישראל: רשימה א', שבה זוגות סטרייטים יכלים לאמץ, ורשימה ב', שזה רשימה – לא יודע איך אפשר להגדיר את זה, אבל – של ילדים שלא רוצים לאמץ אותם. שם יש גם אנשים חד-הוריים או אנשים שרוצים לאמץ בצורה יחידנית וגם חברות וחברי הקהילה הגאה.
משרד הרווחה, לפי חוק כמובן. לכן לא ניתן לבצע את השינוי הזה ללא חקיקה, ואנחנו נתעקש על זה, כחלק מהזכות שלנו להפוך להיות הורים. לאמץ. שוב, יש פה רשימה ארוכה מאוד של מדינות שבהן ניתן לאמץ – שגם להט"בים יכלים לאמץ – והיא ארוכה מאוד. אני גם רוצה, לפרוטוקול,
לקרוא אותה. גם ארצות הברית, גם קנדה, גרינלנד, ברזיל, ארגנטינה, צ'ילה, אורוגוואי, דרום אפריקה, קובה, קולומביה, פורטוגל, ספרד, אירלנד, אנגליה, צרפת, גרמניה, שבדיה, נורבגיה, פינלנד, דנמרק, סלובניה, אוסטרליה, אוסטריה, אסטוניה, הולנד, בלגיה קוסטה ריקה, ואני מקווה מאוד שגם בישראל, אם לא דה פקטו, אז נעשה את זה בצורה חוקית.
ואני רוצה לשתף אתכם בעוד משהו. לא סוד שבן זוגי ואני מתחילים הליך פונדקאות. אנחנו בעיצומו של הליך פונדקאות פה בישראל. יום אחרי הבחירות קיבלתי טלפון מאימא שלי, שאמרה לי: יוראי, אולי תביאו כמה ילדים עכשיו בתהליך הזה – אנחנו מתכוונים להביא רק ילד או ילדה אחת, כי אתה לא יודע מה יהיה.
עצם העובדה שאימא שלי דואגת ליכולת שלה להפוך להיות סבתא, ליכולת שלי להביא ילדים לעולם בגלל תוצאות של בחירות דמוקרטיות במדינה שלנו, מאוד מאוד העציבו אותי. אגב, בגלל אותה שיחה, או בגלל תוצאות הבחירות, יומיים אחרי הבחירות טסנו בן זוגי ואני לארצות הברית בשביל להאיץ את התהליך, כי היצירה של העוברים מתרחשת בארצות הברית, והפונדקאית פה בישראל. ההחזרה תתבצע פה בישראל. עצם העובדה שאיזשהו הליך פוליטי במדינה דמוקרטית, שבה יש זכויות יסוד – אמורות להיות זכויות יסוד וזכויות אזרח, שלא ניתן לשנות במחי הצבעה של כנסת – מטרידה מאוד. אף אימא או אף סבתא מיועדת לא צריכה לחשוש שבגלל תוצאות בחירות כאלה ואחרות תישלל ממנה היכולת להפוך להיות סבתא; היכולת של הילדים שלה להפוך להיות הורים.
אז אנחנו עדיין מחזיקים אצבעות שנצליח להשלים את התהליך לפני שיבוצעו שינויים כאלה ואחרים, שאני מקווה שלא יבוצעו, אבל עצם העובדה שהדבר הזה נמצא בסימן שאלה הוא לא סימן חיובי למדינת ישראל. שוב, אנחנו שבים ודורשים שוויון. אני מאוד מצפה להיות אבא.
תודה רבה, מיכל. אני מאוד הייתי רוצה לתת לאנשים אחרים, לילדים שלי את מה שאני קיבלתי מההורים שלי, את התחושה שאפשר לחלום הכי רחוק ושאפשר לרדוף אחרי החלומות שלך, ושתמיד יהיה לך בסיס יציב ותומך.
אני לא מרגיש שאני מתנצל. אני משתף שאני מאוד מצפה להיות אבא ואני עושה צעדים מאוד מפורשים בשביל לקדם את זה.
אמן. אני כן אומר בהמשך לדברים של השר נחמן שי: אנחנו לא מתכוונים לשתוק. לא מתכוונים להוריד את ראשנו, אלא להמשיך לזקוף אותו, כי אנחנו כאן, אנחנו בכל מקום. אנחנו נמשיך לחגוג וליצור ולתרום לחברה הישראלית, ולהיות חלק בלתי נפרד ממנה, כי אנחנו אזרחים שווים ואנחנו דורשים שוויון. אנחנו לא נאפשר בדל, בדל של פגיעה בנו, בנוער שלנו, בזכויות שלנו, בביטחון שלנו, ואני מאוד מאוד מקווה שימיה של הממשלה הזו, שעדיין לא התחילה, יהיו קצרים. אנחנו נעשה מה שאפשר בשביל להפיל אותה, יחד עם ארגוני החברה האזרחית, יחד עם הציבור בישראל, יחד עם כל מי שחשוב לו.
אנחנו הולכים להשתמש ולהיות נוכחים בכל זירה שהחוק מאפשר לנו. נעשה את זה בראש מורם, בכל הכוח, בגאווה עצומה, וכך יהיה. תודה רבה.
רגע, שכחתי בתחילת הדברים לברך אותך כי זו הפעם הראשונה, חבר הכנסת משה טור פז, חברי היקר, שבה אתה יושב על כס היושב-ראש. זה מאוד הולם אותך, ומקווה לראות אותך פה עוד הרבה.
2,992 מילים של יוראי להב הרצנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.