קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אני התכוונתי להגיע לפה היום ולנסות לחפש שביב של תקווה, איזשהו נושא אופטימי, ואז פתחנו את עיתוני הבוקר. לא הלכנו לישון, כי היינו כל הלילה במליאה, נלחמנו בחוקים פרסונליים הרסניים למדינת ישראל, וגיליתי שבאמת אין יותר פרות קדושות, כי בן גביר וסמוטריץ' החליטו לתקוף את הרמטכ"ל. בסיטואציה אחרת בחיים שלנו זה היה נשמע כמו מדע בדיוני – שרים לעתיד יתקפו את ראש המטה הכללי. ועל מה? על זה שהוא עושה את תפקידו. על זה שהוא נוקט יוזמה כמו שמלמדים כל חייל בצה"ל ואומר בקול ברור: המהלכים שמסתמנים במשא ומתן הקואליציוני מסוכנים למדינת ישראל, מסוכנים להפעלת הכוח ויפרקו את צה"ל מבפנים, כי לא יכול להיות שיהיה לנו שר ביטחון א' ושר ביטחון ב'.
וחבל לי מאוד שאנחנו לא שומעים את קולו של שר הביטחון א' גלנט, שהיה אלוף בצה"ל והיה אמור להיות הראשון להתייצב לצידו של הרמטכ"ל ולומר: הוא צודק. הרמטכ"ל הוא לא יס-מן של פוליטיקאים, הוא מפקד של צבא ההגנה לישראל. תפקידו לשמור עלינו על מנת שמדינת ישראל תוכל להתקיים, ולא יעלה על הדעת ששרים לעתיד, פופוליסטיים, בלי שום הבנה צבאית – האחד לא עשה צבא, האחד עשה איזשהו שירות מקוצר – יצאו נגד הרמטכ"ל. מפה כולנו צריכים לתמוך ברמטכ"ל, לגנות את ההתקפות עליו, ואני מצפה גם מראש הממשלה העתידי, שקולו לא נשמע מלבד גינויים אחת לכמה שעות, שייצא ויאמר בקולו: הרמטכ"ל צודק.
שמעתי איזשהו משפט בחצי אוזן שראש הממשלה העתידי אומר: אל תדאג, אני אשגיח שלא יקרה כלום. בפעם האחרונה שאמרו לי: אל תדאג, זה נגמר רע מאוד. הפעם הזו זה ייגמר רע מאוד. הם מפרקים את הצבא. הם מבקשים ששר פוליטי ימנה אלופים. הם מבקשים ששר פוליטי יקבע מדיניות באיו"ש, אחד המקומות הנפיצים ביותר במדינת ישראל. הם מבקשים ששר פוליטי יהיה מעורב בפורום מטכ"ל. תארו לכם את המצב: ראש המטה הכללי מכנס פורום מטכ"ל, וכמה מהקצינים שלו ככל הנראה לא כפופים אליו, וכששר הביטחון א' גלנט, שאולי יואיל בטובו לדבר על הנושא, יקרא אליו את הקצינים, יגיד להם: מה זאת אומרת אתם לא מקשיבים לרמטכ"ל? הוא ישמע: אנחנו כפופים לשר הביטחון ב'. וזה מה שמביא עלינו בנימין נתניהו. בחולשתו, שאנו רואים יום-יום, הוא מפרק את צה"ל.
וזה לא נגמר שם. מנטליות בן גביר – בן גביר יבוא והכול יהיה בסדר – עולה לנו כבר היום באלימות בכל פינה במדינת ישראל. המנטליות הזאת, אפשר לעשות מה שרוצים, תרבות ה"תקפצו לנו", מחלחלת לכל פינה טובה.
ואני רוצה רגע לדבר איתכם על משחק הכדורגל של מכבי חיפה. אנחנו ראינו התנהלות תוקפנית מאוד כלפי אוהדים שבאו לראות משחק כדורגל. כל מה שהם רצו זה לבוא לראות משחק כדורגל. ואני לא תוקף את המשטרה, כי אני לא יודע את הפרטים. כן הייתי מצפה מהמשטרה כבר לצאת ולספר לציבור מה קרה שם, כי אם היו אוהדים שהתנהגו בצורה לא טובה, צריך לעצור אותם וצריך להרחיק אותם, אבל בוודאי שלא צריך להיות מצב שאני שומע מאוהדים היום שהם פוחדים להגיע למשחקי כדורגל. הם פוחדים ללכת לראות ספורט במדינת ישראל כי תרבות ה"תקפצו לי" מחלחלת לשורות – ואותם עשבים שוטים, שחיכו לאיזה שריף עם אקדחים שיבוא ויעשה לנו עכשיו מערב פרוע במדינת ישראל – מחלחלת לתוך השורות שלנו.
וזה לא נגמר פה במליאה, וזה לא נגמר עם כל מיני טיקטוקים נחמדים וסלפים. זה בסופו של דבר עולה לנו בכך שאזרחי מדינת ישראל לא מרגישים בטוחים, ובכל יום שעובר אני שומע יותר ויותר אנשים שהצביעו דווקא לממשלה שהולכת לקום, והם אומרים: אנחנו הצבענו עבור ביטחון אישי, אנחנו הצבענו עבור יוקר המחיה. אנחנו לא הצבענו עבור מפלגות חשוכות שיבואו ויגידו לנו עכשיו למי כן לתת שירות במדינת ישראל ולמי אי-אפשר לתת שירות במדינת ישראל, ואנחנו לא הצבענו עבור מפלגות חשוכות שיגידו לרופאים במי לטפל ובמי לא לטפל, ובטוח שלא הצבענו עבור מפלגות שיסמנו נשים בעמדות כוח כאיום.
או היום שמעתי על רשימה חדשה, אדוני היו"ר. יש רשימה חדשה: כל מי שעבר איזושהי הכשרה בארגונים שמסומנים כשמאל, מסומן עכשיו אוטומטית כאויב המדינה. מה זה אומר? אני שואל עכשיו מה זה אומר. אני בוגר הפרקליטות הצבאית. היו לנו אין-ספור הכשרות. אז אני אמור לדעת מאיפה ההכשרה הזאת באה, שהארגון ביקש מאיתנו להשתתף בה, ועכשיו יסמן אותי איזשהו שר פוליטי באיזושהי רשימה ויגיד: לא, הוא היה בהכשרה הזאת, כלומר הוא חלילה וחס שמאלן, ובזה נגמרה הקריירה שלו. זה מה שאתם מביאים למדינת ישראל.
ואני אומר לך, עוד לא מאוחר לעצור את הטירוף הזה. מחול השדים הזה, שאנו רואים כל יום שקורה במדינת ישראל, בגלל חולשתו הרבה של בנימין נתניהו, עולה לנו ביוקר, עולה לנו כל יום, בכל תחומי החיים.
ומפה אני רוצה לקרוא לכל החברים בבית הזה, גם למפלגות שסוחטות את בנימין נתניהו: תפסיקו. תפסיקו עם זה, כי מעבר לתרבות ה"תקפוץ לי" יש עולם אמיתי בחוץ, והעולם האמיתי הזה לא רוצה את מה שאתם מוכרים לו. הוא לא הצביע בשביל הדברים האלה. וציבור שמרגיש שמרמים אותו, בסופו של דבר מחזיר את זה ביום הבוחר, ולפי איך שהמצב נראה פה, יום הבוחר מתקרב בצעדי ענק. אתם כבר חודשיים לא מצליחים להקים ממשלה. לא רק שאתם לא מצליחים להקים ממשלה, יש מצעד בושה לחדרו של בנימין נתניהו, כי הכול מתפרק. מפלגה שבאה ביחד, מחליטה שהם כבר לא ביחד; הסכמים שנחתמו עם שבעה מנדטים מתפצלים והופכים להיות חמישה מנדטים או מספר אחר; שרים לעתיד פוחדים לומר מילה כי הם פוחדים שזה יפגע בתפקיד העתידי שלהם – למרות שזה פוגע בהם אישית, בקהילות שלהם אישית, בחברים שלהם באופן אישי, לא אומרים מילה. איפה המנהיגות? איפה המנהיגות של נבחרי ציבור? בשביל מה הגעתם לפה? בשביל מה הגעתם לבית הזה אם אתם לא מעיזים לומר את מה שעל ליבכם?
כל הרעיון של הבית הזה הוא שתהיה פה מנהיגות. אם כל הכיסאות האלה הם בדמותו של אדם אחד חלש, אז למה צריך אתכם? תסבירו לי, למה צריך אתכם? אם כל הכיסאות מולי הם בדמותם של שלושה אנשים קיצוניים, אז למה צריך את כולכם? למה צריך אתכם? אתם ביצעתם תרמית. דיברתם על יוקר מחיה, דיברתם על משילות, דיברתם על כל מה שנגע, ופרטתם על מיתרי הציבור הישראלי. ובסופו של דבר הגענו לפה, ובמשך חודשיים דנו אך ורק בחוקים פרסונליים. אני באופן אישי הייתי חבר בוועדה שלך, אדוני היושב-ראש, שעסקה בפקודת המשטרה. הוועדה הזאת במשך שלושה שבועות לא דנה ביוקר המחיה, לא דנה במשילות, לא דנה בשום דבר שמעניין את מדינת ישראל. היא דנה בדבר אחד. אתה יודע במה היא דנה? היא דנה בזה שאיתמר בן גביר רצה שהמפכ"ל יהיה כפוף אליו. מה לעשות – הוא התקפל.
היא הוקמה לצורך זה וזה לא קרה.
אתה יודע למה זה לא קרה? זה לא קרה כי שמעו את האופוזיציה, כי נלחמנו קשה וכי זה לא צודק ולא נכון, כי בסופו של דבר המפקד של המשטרה הוא המפכ"ל, הוא לא השר הפוליטי. ואתם צריכים להבין משהו: בפוליטיקה הגלגל מתחלף, ובמדינת ישראל הוא מתחלף מהר מאוד. החוקים הפרסונליים האלה, ההזויים האלה, בסופו של דבר יובילו למצב שיהיה שם שר שאתם לא תרצו. כמו הדוגמה שנתתי גם בוועדה – תארו לעצמכם מה היה קורה במדינת ישראל אם סגן השר סגלוביץ' היה מבקש להעביר בדיוק את אותה פקודה, היה מבקש שהוא יהיה מפקד המשטרה, שהוא יקבע את מדיניות החקירות, שהוא שינהל בפועל את משטרת ישראל. איזו זעקת עולם הייתה מתעוררת. היו אומרים: הופכים את המשטרה לפוליטית, לא יכול להיות שנציג מיש עתיד ישלוט במשטרה, איך נעשה דבר כזה? הייתם אומרים שזה לא משילות, זה פוליטי, ואסור לעשות את זה והייתם נלחמים. והייתם צודקים. כי אנחנו בחיים לא היינו עושים דבר כזה. כי גם כשהייתה לנו אפשרות לעשות דברים הזויים כאלה לא עשינו את זה.
ונחשו מה? מסלול בטוח שסגן השר סגלוביץ' הוביל הוקם בשביל להילחם בפשיעה, ולא היה צריך חוק בשביל זה, לא היה צריך לשנות את כל העולם. המסלול הוקם מכוח מנהיגות, וזה מה שחסר לכם – חסרה לכם מנהיגות, חסרה לכם היכולת להיכנס למשרד וליישם מדיניות אמיתית שאתם רוצים להוביל. בשביל זה לא צריך חוק. אני רוצה לחדש לכם, ואתם יכולים לראות שהשרים הוותיקים יותר, מי שכבר היה שר בליכוד, לא מבקש חוק. אף אחד לא ביקש חוק למשרד החוץ, כלומר שמנכ"ל משרד החוץ כפוף לשר; אף אחד לא ביקש חוק שמנכ"ל משרד הרווחה כפוף לשר. היחיד שביקש את החוק הזה זה מי שכנראה חושב או יודע עמוק בתוך-תוכו שאין לו סיכוי להצליח, והוא כבר בונה את האליבי שלו מראש. כי זה מה שעושים האנשים האלה: הם מראש מנסים איזשהו משהו הזוי, ואחרי שהם לא יצליחו בתפקיד שלהם, מה הם יגידו? הם יגידו: אנחנו רצינו להעביר חוק ולא נתתם לנו להעביר את החוק, ובגלל שלא נתתם לנו להעביר את החוק היינו כבולים.
אז הינה, אני אומר לך פה, איתמר בן גביר: אתה לא כבול, אתה יכול ליישם את המדיניות שלך בצורה מלאה. אף אחד לא יתנגד לשום שר שמיישם מדיניות חוקית, שוויונית וליברלית במדינת ישראל. אז אל תבואו אלינו בעוד חצי שנה או בעוד שנה, כשלא תצליח במשימה שלך. אני גם לא אאשים אותך שלא תצליח במשימה, כי צריך לנהל קודם משהו כדי להצליח במשימה הזאת. צריך להכיר את הארגון.
ואתה יודע מה? הייתה בי קצת אופטימיות. חשבתי שאולי בצניעות הוא ייכנס למשרד, יקרא אליו את הנציבים, יקרא אליו את המפכ"ל, ילמד את הנושא, ילמד את החומר, ואז יעשה מה שהוא חושב לנכון. אבל כשאתה מראש רוצה להיות רודן בארגון באמצעות חקיקה הזויה, שגם לא עברה – מה אתה עושה לעצמך? אתה מראש נכנס למשרד עם איזושהי גיבנת. כולם רואים שניסית לכופף את המפכ"ל. לא הצלחת לעשות את זה, אז עכשיו מה? אתה נכנס למשרד ומה קורה? מה קורה מחר בבוקר? אף אחד לא יודע מה יקרה מחר בבוקר, כי הוא פשוט חסר ניסיון, ומישהו חסר ניסיון שרוצה בבת אחת לשלוט על הכול לא יכול לעשות את זה.
אני רוצה לומר לך גם מילה לגבי הצבא, כי הנושא הזה של קריעת המשרדים, כל המשרדים – אני יודע שאתה באת מהמשרד לביטחון פנים, ואני יודע שאתה איש מערכות, ואני גם יודע שאתה איש ערכי. אני אומר לך ומקווה שאני לא מזיק לך בזה, אבל אני יודע שאתה איש ערכי, ואני גם יודע שגם אתה רואה את ההרס הזה של משרדי הממשלה, וגם אתה מבין שאני לא יודע אם אפשר יהיה לתקן את זה. העובדה שיש עכשיו שרה למשימות מיוחדות, סוג של מק'גייוור, שמקבלת על עצמה כל כך הרבה דברים סותרים; יש לנו שר ביטחון א' ושר ביטחון ב', ואותו שר ביטחון ב' הוא גם שר האוצר; יש לנו שרים מקבילים ושר שהוא גם במשרד הזה וגם במשרד הזה – איך אפשר לעבוד ככה? איך אפשר לנהל מדינה ככה? וזה גם לא מפתיע אותי שכל יום אנחנו רואים פה איזושהי הקצנה חדשה, כי הם באמת חרגו מגבולות הגזרה הנורמליים. איך בן אדם יכול להיות שר אוצר, שזאת עבודה במשרה מלאה, וגם שר הביטחון? איך אפשר לעשות את הדבר הזה? איך אפשר להיות שר של כל כך הרבה משרדים? זה פשוט לא הגיוני.
אתה יודע מה, אדוני? אני עוקב אחרי הרבה מאוד אנשים שמעולם לא הייתה להם דעה פוליטית, ואני רואה מה הם רושמים, והם מאוד מאוכזבים, והם אומרים: לא הצבענו עבור את הדבר הזה. ראיתי משהו שתפס לי את העין – חבר בשם עמרי שאומר: אני מרגיש שהלכתי לישון והתעוררתי ב-1970. אז לא, עמרי, לא התעוררת ב-1970, התעוררת ב-1950, קצת אחרי הקמת המדינה. אבל ההבדל הוא שאז היו מנהיגים אמיתיים, מנהיגים שאכפת להם מהמדינה ולא אכפת להם רק מהכיסא.– אכפת להם לשרת באמת את מדינת ישראל. היו מנהיגים בשיעור קומה, מנהיגים שאכפת להם.
תאר לעצמך איך ייראה הקבינט הבא. אני כבר לא יודע מי נמצא בקבינט הבא. דרך אגב, גולדקנופ נמצא בקבינט הבא? ויתר? לא ויתר?
הוא הודיע שהוא מוותר. יפה מצידו. מי שלא עשה צבא ולא חושב שצריכים לשרת בצבא היה אמור לשרת בקבינט והודיע שהוא ויתר בגלל לחץ. ובן גביר בקבינט המצומצם?
ובקבינט המצומצם בן גביר, שמעולם לא דרך – הוא כן דרך במשטרת ישראל. אתה יודע באיזה מצב? כנראה כעצור. אתם מבינים לאן אנחנו לוקחים את המדינה שלנו? וזה לא מצחיק, כי זה לא ייגמר רק פה. הרי פה יש תחושה שאפשר להגיד הכול ואפשר לעשות הכול, אבל ברגע שיוצאים מעבר לחומות של המקום הזה אנחנו נתקלים במציאות, ובמציאות יש עובדים, יש אנשים, צריך לקבל החלטות. והם לא מבינים מה אנחנו רוצים מהם, הם לא מבינים מה אתם רוצים מהם. אני מדבר איתם והם אומרים לי: תשמע, מחר בבוקר מה קורה? עם מי אנחנו מדברים? שר א', שר ב', שרת א', שרת ב', ההוא שאומר לא לתת שירותים, ההיא שאומרת שרופאים לא יטפלו. עם מי לדבר? זה התוהו ובוהו והכאוס שאתם עושים פה - -
אז אני אומר לך, אני פוגש כנראה את אותו ציבור - - -
אז אנחנו כנראה פוגשים את אותו ציבור, וגם הציבור שלך - -
- - אומר לך, לפחות אני יודע מהודעה אחת שראיתי, שהוא מאוכזב מכם, שהוא ציפה לנתניהו אחר, שהוא מעולם לא ראה את נתניהו כל כך חלש, שהוא מעולם לא ראה משא ומתן משפיל כזה. אני לא אנקוב בשם של חברי שאמר את זה ואומר את זה בכל מקום, כי הוא היחיד עם הגינות בסיסית ועם מחויבות למצביעי הליכוד. עזוב מצביעי המדינה – מצביעי הליכוד מסתכלים עליכם ואומרים: מה קורה לכם? עזוב את זה שהשארתם פירורים לליכוד, לא מעניין אותי המשא ומתן הפוליטי. זאת בעיה שלכם שלשרים של הליכוד לא נשאר כלום.
אופיר, אני אדאג שהליכודניק שאני מדבר איתו ישלח לך גם הודעה של מה שהוא חשב ומה שהוא אומר.
אתה רואה? תשאל אותו מה הוא חושב.
והליכודניקים האלה מצטערים. אני אומר לך – תזכור מה אני אומר לך – העבודה שלי היא בדיוק בנושא הזה. אני גדלתי בשטח, אני הייתי סגן ראש עיר – אתה מכיר אותי - - -
העבודה שלי היא השטח. אני אומר לך שכל מה שאתם עושים פה בסופו של דבר יפגע בליכוד. ואני לא מדבר על זה שיש פה משרדים מפוררים. בוא, מי רוצה להיות שר חינוך? במצב שנוצר עכשיו יש ארבעה שרי חינוך. מי ייקח את התיק המפורר הזה? שר התחבורה, שאמור להיות משרד נורמלי – פוררתם אותו: נתתם חלק לש"ס, חילקתם גם אותו; שר החוץ – היום בבוקר אתם מדברים על שר הסברה. ניסיתי לדבר עם כבוד שר התיירות. אמרתי לו: תשמע, אתה יודע שבמדינת ישראל הולך להיות גם שר חוץ וגם שר הסברה? מה הוא אמר לי? רגע, אז מי עושה מה? אני גם רוצה לשאול: מי עושה מה? מה זאת אומרת, שר החוץ ושר ההסברה? אולי תחליטו מה אתם רוצים? הדוגמאות האלה כל יום הולכות ונהיות קיצוניות יותר, ובשביל מה? למה אתם לא יכולים לקבוע – טוב, כבר קבעתם תאריך כי הגעתם לדדליין – למה לא יכולתם לפני חודש לקבוע תאריך להשבעת ממשלה? מה חשבתם שיקרה, שלא יצביעו בעד ממשלת ימין? שהאנשים ששלחו אתכם לפה ייתנו להם להצביע נגד? הייתם שומרים לעצמכם שר חוץ מלא, הייתם שומרים שר חינוך מלא, הייתם שומרים שר תחבורה שונה - - -
אני אוסיף לך. נכון שזה משא ומתן שונה. זה לא משא ומתן שבאה מפלגה ואמרה: שמעו, אנחנו רוצים צ'ק של 53 מיליארד ואנחנו תוך שבוע סוגרים את זה.
אבל אתה יודע שזה שקר. אתה יודע למה אתה יודע שזה שקר? כי נתניהו עצמו אמר שזה שקר.
אבל נתניהו אמר שזה שקר. אז אתה קורא לנתניהו שקרן?
אז אתה תדבר על תוכנית חומש - - -
אני אסביר את זה. תוסיף לי, ואני אסביר את זה.
ולמה זה הלך? זה הלך לתשתיות, זה הלך לחינוך, זה הלך לתחבורה - - -
15 מיליארד. גילה גמליאל הובילה את זה בחוכמה רבה.
לא, נתניהו אמר שזה שקר. נתניהו אמר שזה שקר, לא אני.
אופיר, אני רק רוצה לסיום לפזר את העננה הזו כי נתניהו עצמו שניתנו רק 2 מיליארד. אבל אני רוצה לומר לך שאני דווקא חושב שנתניהו עשה נכון. הוא הקים את התוכנית, הוא הביא 15 מיליארד שקלים, הכסף הזה הלך לתשתיות, לבינוי, לדברים שחייבים לתת במדינה מתוקנת. ואני שמח שגם הידקנו את הפיקוח, כי בזמנו חילקו כספים במזוודות ואצלנו מחלקים כספים בתקציב ובהעברות תקציביות - - -
לרשויות מקומיות. לרשות יש פיקוח, אופיר.
אין דבר כזה, אופיר, אם זה הולך לרשות - - -
אז אני רוצה לענות לך על זה. אופיר, אני במשך הרבה מאוד שנים הייתי יושב-ראש ועדת מכרזים, אני רוצה לענות לך על זה. אם כסף הגיע לרשות, לרשות יש פיקוח. אם זה הגיע לוועדת מכרזים, לוועדת מכרזים יש יועצת משפטית או יועץ משפטי בנפרד משלו, יש פיקוח הדוק. אם מישהו עבר על החוק - - -
תן לי לסיים משפט. אם מישהו עבר על החוק, צריך להתלונן עליו למשטרה, כמו כל אחד אחר שעבר על החוק. אבל אי-אפשר להגיד אוטומטית שכל כסף שעובר לעיריות הולך לארגוני פשע.
אני יודע. אני יודע, ואם אתה רוצה נבדוק את זה ביחד ונחזיר תשובה. אבל הפיקציה הזו של 53 מיליארד כבר התנדפה, כי נתניהו עצמו - -
- - בקולו אמר שזה שקר. אז אי-אפשר להגיד שנתניהו שקרן – אתה לא יכול להגיד שנתניהו שקרן. גם אני לא אומר שהוא שקרן, כי אני שומר על כבודו.
כמו שנתניהו העביר 15 מיליארד שקלים. זה לא משנה. אבל בסופו של דבר התוכנית היא תוכנית לעשר שנים בשביל תשתיות, בשביל חינוך - - -
וזה המעשה הציוני. בלי הדבר הזה אנחנו נמשיך את מעגל הפשע.
אתה מסכים איתי, אופיר, שאם אנחנו לא נטפל - - -
אין דמי כיס למנסור עבאס. אנחנו לא כמוכם. לא חילקנו לא במזוודות וכסף לא הגיע מקטאר, אנחנו עצרנו את זה. אבל במענה לשאלה שלך, אתה מסכים איתי שחייבים לטפל בנושא הזה של הרשויות המקומיות? אתה מסכים איתי שחייבים לטפל בחברה הערבית? אתם התחלתם עם זה - - -
ברור שהוא לא יגיע לארגוני פשע, כי זה - - -
לא, אי-אפשר, אי-אפשר להכפיש את כל העיריות.
יש בעיה, אבל אתה יודע מה עכשיו המעשה הכי חמור שאתם עשיתם?
מיקי, אתה יודע מה המעשה הכי בעייתי שהם עשו?
אבל זה מה שעשינו. זה מה שעשינו, ואני רוצה לומר לך - - -
אני רוצה לומר לך מה הבעיה הכי גדולה: מי יפקח עכשיו על המשטרה ועל הרשויות, בן גביר? בוא, בחייאת, עכשיו זה רק אנחנו ועוד כמה צופים. בן גביר יפקח על זה? אתה מבין מה עשיתם?
אני אענה לך. אני רציתי לתת לו צ'אנס, ואז במשך 60 יום הוא מתעסק בלהגיד: אני הבוס של המפכ"ל. זה חטא היוהרה. חטא היוהרה - - -
הוצאתם את זה, כי לא נתנו לזה לעבור. זו הסיבה היחידה שזה נפל.
אופיר, היינו ביחד. לא יכולתם להצביע כי הייעוץ המשפטי אמר לך שזה ייפול. בואו תגידו את האמת, אופיר. אתה אדם ישר.
אז פה, במקרה הזה הוא אמר שאי-אפשר לעשות את זה.
לא יכולתם להעביר את זה, אופיר.
הוא התקפל אבל לא יכולתם להעביר את זה.
אני שמח שהוא התקפל, אבל לא יכולתם להעביר את זה בשום דרך אחרת.
הוא לא רוצה, לא, לא. הוא לא רוצה. עזוב, אופיר, היינו ביחד.
היינו ביחד בוועדה, ראית את הבן אדם, הוא לא רוצה. ואם הוא היה רוצה, הוא היה נכנס - - -
אופיר, תסתכל על המליאה, תסתכל רגע על המליאה. יושב ניצב לשעבר, מפקד מחוז ירושלים - - -
רק בשביל זה. מאחוריו יושב עוד ניצב, יש לנו פה עוד כמה חבר'ה שהוא היה יכול לשאול אותם ולדבר איתם - - -
לא, גלעד לא, יואב. הוא היה יכול לדבר אתם ולא להתעסק במי הבוס של מי.
אבל לסיכום אני רוצה לומר לך שלך באופן אישי אני מאחל הצלחה גדולה, באמת מכול הלב - -
- - אבל אני לא חושב שהממשלה שלכם תחזיק מעמד.
ולסיום, בזמן שאתם מנסים להדיר נשים ולנסות להרחיק אותן מכל מוקדי ההשפעה, אני שמח לברך את היועצת שלי, שאתמול מונתה למשנה לראש עיריית פתח תקווה, כי אנחנו נדאג שנשים יהיו בכל מקום, בכל עמדת קבלת החלטות ובכל מוקד כוח. אנחנו נחזיר את כבוד הנשים לבית הזה ולמדינה הזו. ואופיר, אני אומר לך, אין כוח יותר חזק מהכוח הנשי. תזכור את זה. תודה רבה.
3,215 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.