קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אנחנו מתחלפים ואתה עוד פה.
יישר כוח. גברתי השרה, באמת, ככה, חשבתי, אחרי שאנחנו עולים ומדברים ובאמת מסתכלים מזוויות שונות ומנקודות השקפה כל כך רבות על המציאות שמתרגשת על כולנו שבאמת מסעירה, אז על מה נכון לדבר באמת רגע לפני השבעת הממשלה ביום חמישי ואילו עובדות נכון להעמיד על דיוקן? דווקא בראייה של הסתכלות לאחור, סוג של סיכום.
החלטתי שאני אתמקד היום בנאום שלי בכלכלת ישראל בצורה השוואתית. נסתכל על כלכלת ישראל; נסתכל על נתוני מקרו לאורך העשור האחרון, שזה באמת שנות שלטון ביבי וגם שנות שלטון ממשלת השינוי, ולאן פנינו, כי בסוף באמת זה נושא שהוא סופר-משמעותי ונוגע באמת בכל בית בישראל. מה שבאמת חרה לי זה שנכון להעמיד עובדות על דיוקן, כי יש לא מעט הכפשות ושקרים של הממשלה הנכנסת על נושאים שנוגעים לכלכלת ישראל, שזה מאוד מקומם ולא תואם את ההערכות של המדד העולמי והערכת ה-OECD וכן הלאה וכן הלאה. אז חשבתי שנכון שלפחות אני אשים פה את הנתונים, בציפייה שאנשים שמבינים, שומעים וקשובים לנתוני כלכלה מקרו, יקשיבו.
באמת חשוב להדגיש שהפלא של מדינת ישראל לאורך השנים, ואולי ביתר שאת בשלוש השנים האחרונות, לאחר קורונה ובצל מלחמת רוסיה–אוקראינה, זה פלא שמסתכלים עליו ונתפס בעיניי כל העולם, וצריך להסתכל על זה גם בראייה רב-שנתית. אני רוצה להתחיל בכמה עובדות על הכלכלה שהונהגה במשך 12 שנים בשנות השלטון של בנימין נתניהו. אז צריך להכיר את העובדות. באמת, כשבנימין נתניהו, ראש הממשלה המיועד, התמנה לראש ממשלת ישראל בשנת 2009, צריך להכיר בכך שיוקר המחיה במדינת ישראל היה כמו הממוצע במדינות ה-OECD. כשהוא סיים את כהונתו הקודמת, היינו המדינה השנייה היקרה ביותר בעולם. כשממשלת השינוי נכנסה לתמונה, היא קיבלה ירושה של גירעון של 10.2%, ואחוזי אבטלה אסטרונומיים – 9.4%; אשר למחירי החשמל, מחירי החשמל שברו שיאים, הם היו ב-18.5% יותר מהיום; מחירי הדלק שברו גם שיאים, והגיעו ל-8.25 שקלים לליטר – 2% יותר מהיום; ומחירי הדיור בממשלת נתניהו, פשוט האמירו באיזה גרף לינארי כזה, ועלו ב-116%, זו הירושה.
זאת ועוד, בהסתכלות על שוק חופשי וכלכלה חופשית, מי שמבין נתוני מאקרו ומסתכל על מונופולים, באמת אפשר היה לראות שמה שקרה פה, הוא שלא היה פה דין ולא היה פה דיין בעניין המונופולים, ובקבוצות הלובי לאורך השנים, ובאמת המונופולים עבדו לבד בשוק והעלו את המחירים כאוות נפשם לציבור, מצב שהותיר את הצרכן, אותנו, את כולנו, תשעה מיליון אזרחים, את הישראלי שבוי בידי המונופולים, שלמעשה היו בעלי הבית. נקודת המוצא של ממשלת השינוי הייתה כל כך גרועה, ללא רזרבות, עם הגירעון הגדול ביותר שידעה המדינה.
באמת, עם כניסתו של שר האוצר, אביגדור ליברמן לתפקיד, למשרד האוצר, הוא שם לעצמו קודם כול יעד מאוד מאוד ברור – לחלץ את מדינת ישראל מהבוץ הכלכלי שהוא ירש, והוא הנחיל מדיניות כלכלית שקולה ואחראית שהציבה בראש סדר העדיפויות את האזרח בישראל, את תשעת מיליון האזרחים, מתוך הבנה שאנחנו בתקופת קורונה, וצריך איכשהו להתרגל. אני מזכירה לכולם, הייתה תקופה של חודשים שאנשים פשוט לא יצאו לעבוד, אבל זו הייתה נקודת הפתיחה של הממשלה הנוכחית. וגם מלחמת רוסיה–אוקראינה, זה היה סוג של משהו בלתי מתוכנן שנכנס לכל המשתנים שהיו לנו בשנתיים האחרונות.
בצד ההבנה שאנחנו בסוף מדינת ישראל, וזו מעצמה אזורית, והמשק הישראלי צריך לדהור קדימה באמצעות קטר להייטק ולהתמקד ברווחה של תשעה מיליון אזרחים, האתגרים היו גדולים מאוד. כצעד ראשון ועל מנת לממש את המדיניות האחראית דאגה הממשלה הקודמת קודם כול – ואני גם מקווה מאוד שהממשלה הנוכחית המתבשלת תלמד לעשות את זה – להעביר תקציב מדינה. אגב, מזכירה לכולם שזה היה סוג של סטרטאפ. שלוש שנים לא עבר פה תקציב מדינה. למה? בגלל שיקולים זרים, בגלל שיקולים פוליטיים, בגלל אלף ואחת דברים, אבל הייתה פה מדינה – אנשים שנמצאים פה במשרות בכירות במשרדי הממשלה מבינים עד כמה למשרד ממשלתי קשה להסתדר כשאין לו תקציב. אי-אפשר בסוף להוביל נושאים אקוטיים לטובתו של האזרח הישראלי. אבל זה היה המצב, פשוט קיפאון של שלוש שנים – והעבירו פה תקציב.
כצעד משלים יצא לדרך שר האוצר עם תוכנית מכס אפס. התוכנית הזאת כללה הורדת מכסים והוזלה במאות שקלים של עגלת הקניות והתמקדות באזרח הישראלי. חלק חשוב ומרכזי בהורדת יוקר המחיה במדינת ישראל היה ביטול המכסים, שהיום כבר הולך ותופס תאוצה, והורדת הביורוקרטיה. מאוד חשוב להוריד את הביורוקרטיה במשרדי ממשלה כדי לייצר בסוף שירותים טובים, רלוונטיים, עבור האזרח הישראלי. הורידו מכסים על מוצרי מזון, על ריהוט, על דברים שנוגעים בסוף לצריכה של כולנו – על חומרי גלם לבנייה, לתעשייה, היגיינה, ציוד רפואי לבתי חולים. מכסים שעמדו על 12% ירדו לאפס.
בנוסף, הובילו והעבירו את הרפורמה ביבוא. הרפורמה מאמצת תקינה אירופית ביבוא לישראל, פשוט פתחו את השוק; פשוט חילצו את הפלונטר הזה, והתחילו לייבא. ובאמת בסוף האזרח נהנה מסוג של שוק מגוון שמתחרה על האזרח. האזרח יכול לבחור בצורה שהיא יותר תבונית ממי הוא קונה ובכמה. הובלה והעברת הרפורמה, שבאמת הביאה להפחתת הרגולציה, שהייתה מיותרת בשלבי הייצור, סייעה מאוד לאזרח הישראלי.
ועוד חלק מהרפורמות שהוא בעצם צעד משלים – ביטלו את התקינה על מוצרי מזון. אנחנו מתחילים להרגיש את זה למרבה המזל עכשיו, כי בסוף אלה רפורמות – רפורמות לוקחות שנתיים- שלוש. אבל מתוך 127 תקנים בתחום המזון בעלי שונות מהסטנדרט האירופי, כבר בשנת 2023, בינואר הנוכחי, אנחנו נרגיש שבוטל השוני לגבי 97 תקנים באופן מלא, ולגבי 19 נוספים כמעט באופן מלא עבור יבואני המזון. זאת אומרת שתהיה פה יכולת לאזרח לבחור איזה מוצר הוא רוצה במחירים הרבה יותר נמוכים, כי באמת לא יהיו פה תקנים שמגבילים את הכניסה של יצרניות המזון. עבור יצרני המזון בוטלה רשמית רשימה של 114 תקנים בארבע פעימות. הממשלה הקודמת ממש פתחה את השוק לתחרות בכך שהיא ביטלה את תקני המזון, ובאמת עכשיו אפשר לראות פתאום שמוצרים כמו שמן זית, דבש, מוצרים נוספים, פסטה, אורז, פתאום אפשר לקנות אותם; תה שעולה 20 שקלים לאורך שנים – פתאום אפשר למצוא חבילת תיונים גדולה בחמישה שקלים.
זאת ועוד, בוטלו המכסים על מכוניות קוריאניות, זאת לאחר שנחתם הסכם של סחר חופשי בין ישראל לדרום קוריאה, ובזכות הצו יובאו לארץ מוצרים רבים ללא מכס – מכוניות עם מזגנים, מכוניות שהעלות שלהם הופחתה בשיעור של 7%–12%. החתימה על צו לביטול המכס על היבוא של שורה נוספת של מוצרי מזון כמו רטבים, פירות יבשים, מאפים ודגים טריים וכן הלאה, באה להתמודד עם האינפלציה המשתוללת בכל העולם על ידי יצירת תחרות חופשית שמייצרת הפחתת מכסים ביבוא זול יותר של מוצרים מכל מדינות העולם.
זה חלק מתוכנית, כמו שאמרתי, אלה לא רק רפורמת יבוא ורפורמת חקלאות; זה חלק מתוכנית מכס אפס שהובילו בראייה חכמה, בראיית כלכלה ארוכת טווח. ניתן לראות כיצד הצעדים הללו הפכו את מדינת ישראל לאטרקטיבית עבור שווקים חיצוניים בכך שענקית המזון – כבר אפשר לראות את זה, אני מניחה שאתה ראית, אדוני – קרפור כבר נכנסה לארץ. כשנכנסים היום לקרפור, אפשר ממש למצוא – פתאום האזרח הישראלי מרגיש שמישהו מתמודד על הכיס שלו, והוא יכול באמת להוזיל את העגלה. זאת בזכות הרפורמות להגברת תחרות, צמצום ביורוקרטיה. הדבר כבר מביא בראייה הנוכחית ובראייה ארוכת טווח לירידה משמעותית במחיר מוצרי צריכה בסיסיים של מגוון רחב של מוצרים.
בנוסף, וכצעד משלים לכל התחרות הזאת והתמקדות באזרח, כי זה באמת מה שהובילו הממשלה וגם התפיסה של שר האוצר הנוכחי – רפורמה משלימה שהוביל שר החקלאות, שפתחה שוק ריכוזי ומיושן לתחרות. היא הגדילה את ההיצע, שוב – העניקה תמיכה במיליארדי שקלים לחקלאי הישראלי מצד אחד, אבל את התוצאות אנחנו כבר רואים היום בעצם העובדה שירדנו במחירי הפירות ב-18%, במחירי הירקות ב-5% ועוד. הורדת המס על מחיר הדלק הנמוך ביותר השנה – מחיר הדלק ירד ב-21%, זה בעקבות הורדה נוספת במס הבלו, מחיר הדלק ירד בשקל וחצי. לא רק שמס הבלו הוריד את המחיר על הדלק, הוא גם גרם לעלייה מתונה יותר בתעריפי החשמל.
לאחרונה, כצעד משלים, הקימו במדינת ישראל קרן עושר, אחרי שנים שדיברו על זה – נקים קרן עושר, נקים קרן עושר – שהתכלית שלה היא להחזיר את הכסף לאזרחי המדינה. אם יש פה גופים שמייצרים מוצרים על חשבון משאבי הטבע של המדינה, אפשר להחזיר את זה לכיס של המדינה, וקרן העושר באמת צוברת לנו כספים נוספים עבורנו, עבור רווחתנו כמדינה.
בנוסף, בוטל המס על עובדים זרים. זה צעד היסטורי שמבטל לחלוטין את ההיטלים על עובדים זרים במשק והוביל להוזלה משמעותית לעסקים. ובסוף בסוף, זה הקל על המסעדנים, על הצרכנים. אפשר באמת לייצר פה משהו יותר שפוי, ולעסקים קטנים וגם לעסקים יותר גדולים יש יכולת להתקיים כי באמת יש ידיים עובדות.
מעבר למדיניות של כלכלה ושוק חופשי, הוטמעה תפיסת עולם שמאוד חשוב לי להדגיש אותה כי היא ממש שונה מתפיסת העולם ההולכת ומתגבשת של הממשלה הנוכחית. היא תפיסה שמביאה לידי ביטוי סדרי עדיפויות. כי מי שהיה בראש סדרי העדיפויות זה ציבור המשרתים בצה"ל, ציבור העובדים וציבור משלמי המיסים. כי כשחסכו כסף, אז הכסף הזה חזר למשרתים בצה"ל, לאלה שעובדים ולאלה שמשלמים מיסים, כי הבינו שבאמת הם אלה שמייצרים איזושהי צמיחה במדינה.
בוצעה פעילות מקיפה על מנת להגדיל את ההכנסה של למעלה משניים וחצי מיליון אזרחים, אלה שעובדים קשה. אז איך באמת מקילים עליהם? על ידי יכולת להחזיר להם כסף. אז באמת עבור הגמלאים שעבדו כל כך הרבה שנים, הממשלה הקודמת העלתה את שכר המינימום לכל גמלאי, מ-3,200 שקלים ל-4,200 שקלים. לגבי ניצולי שואה, המענק השנתי שלהם עלה מ-4,000 ל-5,600 שקלים.
ואני אמשיך. חיילי צה"ל – שנים דיברו על העלאת דמי קיום לחיילי צה"ל; הממשלה הקודמת הכפילה את דמי הקיום לחיילי צה"ל מתוך תובנה שיש לתגמל את אלה שמשרתים, במיוחד לאור זה שאנחנו שומעים היום אמירות כמו "חצי ישרת וחצי לא", אז בואו רגע נעודד, נייצר איזשהו מנוף חיובי לציבורים שונים לרצות לשרת בצה"ל, כי בסוף, ככל שיהיו לנו יותר אנשים מתחת לאלונקה – נוכל לעמוד במשימותינו כאן. מהלך שדובר במשך שנים, להעלות את דמי הקיום למשרתי צה"ל, בממשלה האחרונה זה קרה.
לגבי ציבור החיילים המשוחררים, הממשלה הקודמת, על אף שזה כבר נדון בשנת 2016 ו-2017, תקצבה את התוכנית ממדים ללימודים למימון לימודים ללוחמים משוחררים ולחיילים בודדים. זה הוכנס בבסיס התקציב, מה יותר מזה? עכשיו חייל שמתחיל את שירותו ויודע שבעוד 3 שנים הוא מסיים שירות כלוחם, הוא יודע שהמדינה תדאג לו לשכר לימוד אקדמי. מה יותר בסיסי, הגיוני, חשוב, מהתיעדוף הזה? מה יותר משמעותי מלמסור את המסר הזה לאזרחי מדינת ישראל? כך גם לגבי ציבור המשרתים במילואים: הטבות מיוחדות למילואימניקים, הכפלת התגמול, מתן הנחה בארנונה. מי שלוקח על עצמו לשרת ולאורך זמן, צריך לתגמל אותו.
הורים עובדים, והדגש – underline – על העובדים: סבסוד צהרונים להורים עובדים, חיסכון של 2,500 ש"ח בשנה ל-500,000 הורים, לרשויות מקומיות שצריכות את זה יותר, באשכולות 5-4, פיצויים לציבור העצמאים שסבלו ונפגעו בגלל גל האומיקרון. אלה שמשתכרים נמוך, גם אותם הממשלה לא פספסה – ביולי האחרון נתנו ל-120,000 אזרחים מענקים מוגדלים בגובה של 4,800 ש"ח, לאחר שהבינו שזה ציבור שנפגע וצריך לתת לו יותר כסף כדי לייצר פה באמת איזשהו סוג של הוגנות.
אפילו השוטרים, שאנחנו מבינים שצריך לטפל בהם, נגעה בהם הממשלה הקודמת. התחילה רפורמה שמטפלת במענקים לציבור השוטרים; הוענקו מענקים בסדר גודל של מ-2,500 עד 12,000 לשוטר ל-4,000 שוטרים. כך גם לגבי גמלאים, שהם יכולים לנוע בתחבורה הציבורית בחינם ועוד ועוד ועוד ועוד. אני יכולה להמשיך ולמנות.
אבל אני חושבת שהדבר הכי חשוב להגיד בכל ההקשרים האלה – שהייתה פה בעיקר עשייה שמביאה לידי ביטוי סדרי עדיפויות, עשייה ותגמול, והיה פה איזשהו סוג של תכונה, הרפורמות החשובות האלה בוצעו באמת בזכות תפיסת עולם חופשית ליברלית, שמשלבת השקפת עולם כלכלית ליברלית, אך מאידך היא לא שוכחת את החמלה בנוסח חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, ואנחנו מכירים אותם היטב, גם בנושא מלבוש, מזון, מעון, מורה ומרפא וזה לכלל הציבור הישראלי.
אני חושבת שהדבר המשתף בכל ההקשרים האלה זה באמת שיתוף פעולה של המשרדים השונים של ממשלת השינוי. ניתן לומר שבשנה וחצי החולפת הועבר תקציב חברתי עצום ממשרד האוצר. פשוט שחררו את הזרם, הזרם עבד כמו שצריך לכלל משרדי הממשלה. הטיקט היה: איך עובדים, איך מקדמים, איך שמים בראש סדר העדיפויות את תשעה מיליון אזרחי מדינת ישראל, ואיך הכסף שנמצא בתוך המדינה משרת את האזרחים של מדינת ישראל. כל זאת כמובן לצד העברת תקציב שהיטיב עם אלה הנושאים בנטל, עובדים, משלמים מיסים, משרתים בצבא ועושים מילואים.
כתוצאה מהצעדים הכלכליים ומהמדיניות – יש לומר, האחראית – התוצאות לא איחרו לבוא. ככל שאתה משחרר, אבל עושה את זה בצורה אחראית, אתה גם מקבל יותר. האבטלה ירדה מ-9.4% ל-0% אבטלה. זו הירושה שמקבלת היום הממשלה הנכנסת, לשמחתנו. הגירעון ירד מ-10.2% לאפס. אפס גירעון.
אנחנו משאירים לממשלה הבאה מצב פיננסי שניתן להגדיר אותו כטוב ביותר מאז קום המדינה, עם צריכה של 8.2% בשנת 2022, על אף המשבר העולמי, שוב יש לומר, ובניגוד למה שקורה במדינות מערביות אחרות בעולם. בזמן שהכלכלה העולמית הייתה בהאטה, מדינת ישראל הייתה הקטר העולמי וקיבלה תשבחות מהגופים הבין-לאומיים הגדולים ביותר שיש.
מכאן אלה לא דברים שאני אומרת, אלא דברים שאומרים אותם בעיתונות בעולם. אז באמת, האקונומיסט פרסם רק ב-26 בדצמבר שבקרב מדינות העולם כלכלת ישראל נמצאת במקום הרביעי בתוצאות לשנת 2022, זה נתון מטורף. ב-8 בדצמבר ה-OECD בדק ומצא כי ביחס לעולם, מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון מבחינת עליית מחירים הכי מתונה בתחום מחירי המזון – מספרים שאנחנו הכי על הפנים פה. אנחנו עכשיו פשוט לא בקמפיין, פשוט רק נגיד את הדברים – במקום שני מבחינת עליית מחירים הכי מתונה במחירי האנרגיה, דלק וחשמל; ובמקום שלישי מבחינת עליית מחירים הכי מתונה בכלל הקטגוריות. זו נקודת המוצא.
אני רוצה מכאן לומר לממשלה החדשה, שנותר להמשיך פשוט את מה שהתחלנו. כלכלת ישראל קודמת לחוקים פרסונליים ושנויים במחלוקת, עדיף שתתמקדו בזה. לצערי, בעקבות מה שאתם מתמקדים בו אנחנו עדים להצהרות של קרן העושר הנורבגית רק בסוף השבוע האחרון, שרוצה לצאת מהשוק הישראלי בשל הכוונות החשוכות של הממשלה העתידית.
אני רוצה באמת לסיים את דבריי ולפנות לשר האוצר העתידי – תן לי עוד דקה, כי חשוב לי, העברתי עכשיו כזאת נדוניה.
אז באמת, חבר הכנסת סמוטריץ', מונחים לפניך כל כך הרבה אתגרים, וידוע שכשמקבלים כלכלה מצליחה עם הישגים כל כך מרשימים כמו שתיארתי, האתגר והאחריות הכבדה לשמור על תעודת הצטיינות הם כל כך קשים ובאמת יש פה אתגר כפול ומכופל. בתקופה כל כך הזויה שבה חברי הכנסת ברשימתך, חבר הכנסת סמוטריץ', עסוקים בלפלג העם ולהפיץ מסרים וגם להציע הצעות חקיקה שמעודדות אפליה ושנאה, מן הראוי שפשוט תתמקד בנושא הכלכלה, ואולי אפילו תניח, למרות שאני רואה שאתה לא מניח, לרמטכ"ל ולצה"ל – שדווקא שם הכול בסדר, שם הכול בסדר. זו גזרה שטפו-טפו-טפו, שם אנחנו מצליחים.
ברורים לי הרצון והמשיכה העזה של חבר הכנסת סמוטריץ' למערכת הביטחון, אולי דווקא משום שהוא בחר לעשות שירות צבאי כל כך מקוצר בשעתו והוא צריך לעשות איזשהו שְׁנֵה – הוא מדגיש תמיד שהוא עשה שירות משמעותי אבל הוא לא היה לוחם – אבל ככל שמדובר באנשים שקורצו מחומר של רמטכ"לים כמו אביב כוכבי, כמו קודמיו, ראוי באמת, חבר הכנסת סמוטריץ', שבמלוא הצניעות תימנע מלהטיל דופי בשיקוליהם של מפקדים קרביים שהובילו במשך עשרות שנים חיילים בקרב, להטיל דופי בשיקולים שלהם.
פשוט תתמקד בלהיות שר אוצר אחראי. צה"ל הסתדר ויסתדר בלעדיך.
אני ממש כולי תקווה, אדוני היושב-ראש, כולי תקווה שסוף-סוף נושיב אותו - - -
2,352 מילים של שרון ניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.