קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, שלום. קודם כול אגיד לך, גדי, מילים כדורבנות. הסכמתי מאוד עם העניין של ההסדרה, שהיא נדרשת לא באופן הזה. הסדרה היא דבר הדדי. לא תמיד זה מגדיר רק את הסמכויות של מי שמעל, אלא גם מגדיר את הסמכויות עצמן, וזה מעין חוזה הדדי שצריך לייצר, וכשלא מייצרים אותו זה גם מייצר בעיה. אני מאוד מסכימה, וחבל שזה לא נעשה באופן הזה. אני מאמינה שאפילו יכולנו להגיע להסכמות. בסוף הבית הזה מגיע גם להרבה הסכמות בחקיקה חיונית, טובה, ואלה הרגעים היפים של הכנסת, שאנחנו ביחד פשוט עושים דברים טובים בלי ציניות, ובלי המקום של אופוזיציה–קואליציה, מתוך מקום קולקטיבי ממלכתי וישראלי.
אני רוצה דווקא לפתוח במה שאתמול דיברתי עליו, על הלך הרוח המאוד-בעייתי.
אז תעשו פה איפוסים. אגב, שתדע לך, אופיר, אני תייגתי אותך בסרטון המצחיק אתמול על העניין של השירים ב-03:00.
אתה לא יודע, אני לא מפסיקה לקבל הודעות. כותבים לי "ראובן המלח", "יוסי" – כל היום כותבים לי עוד זמרים.
לא, לגמרי. לקחתי רק את זה, בלי שאר הדברים שהיו, כקטע הנחמד.
אבל תייגנו, תייגנו אותך. זה היה נחמד. תשמעו, לא יודעת אם כולם ערים לעניין, אבל היום נעצר עיתונאי בישראל בעקבות ציוץ.
ציוץ, שאגב, אני לא מסכימה איתו. אני לא מתחברת. אבל אני חושבת שזה לא משנה אם אנחנו מתחברים או לא מתחברים, במדינה שבה עיתונאי נעצר בגלל משהו שהוא צייץ, צריך לדאוג. אתה זוכר? אתמול דיברתי על הלך הרוח שמתחיל להשפיע ולחלחל – זה בדיוק זה. ואגיד לך יותר מזה: לא רק זה, גם פיתו אותו להגיע, כאילו מקור משטרתי קורא לו למשהו, כדי לכפות אותו לעיני כול – רגליים, ידיים.
הלך רוח שיש בו מקרתיזם, שיש בו רדיפה של כל מי שלא מתיישר לשלטון החדש.
איזה משמרת שלנו? הכול קרה - - -
אופיר, הכול בחודשיים האחרונים. הכול עכשיו.
ובאמת הלך רוח. בדיוק כמו עליית פשעי השנאה כלפי הקהילה הגאה. בדיוק כמו עליית הגזענות. בסוף צריך להבין – תראה, אתה יודע, אנחנו נוכל להתווכח כל פעם מחדש פה במליאה: האם מתחילה להיות רדיפה? האם מתחיל להיות פה מקרתיזם שמסמן אנשים? כל פעם נבוא עם עוד מישהו, תגידו לי: זה בגלל זה, זה בגלל זה. אבל הדברים האלה אשכרה קורים. הם אשכרה מתחילים לקרות. אני מאוד מקווה, תאמין לי, שאני טועה. אני מאוד מקווה שהדברים האלה אכן לא יהיו. אבל תסכים איתי שאפשר, אם גם מתעקשים שהוא חייב לבוא לחקירה בגלל אותו ציוץ, אפשר ללכת לבית שלו ולקחת אותו. לא צריך את כל המבצע הלוגיסטי הזה כאילו, מי ישמע, אין פשיעה בארץ. תקשיב, הייתי פה בנאום בן דקה היום, אתה ראית מה קרה אתמול במשחק של מכבי חיפה מול מכבי נתניה?
מזעזע. תגיד, האם כל משטרת ישראל צריכה להיות במקומות האלה?
זה דבר שהוא הוויה תרבות פנאי זה לא צריך להיות - - -
זה גם. תשמע, אנחנו כל הזמן רואים את זה. אני גם פניתי, אגב, בשנה האחרונה – אפרופו השנה החולפת – גם בנושא הזה לעמר בר לב, שמודע לעניינים, וגם, אפרופו, ישב פה כשנאמתי יו"ר הכנסת יריב לוין, שהסכים איתי. אנחנו גם פועלים בנושא במקרה יחד. הינה מקומות שאני באמת חושבת, אופיר, שאפשר להוריד את הציניות, אבל אפשר להסתכל על זה ממקום שהוא לא מחנאי ולא מפוזיציה, כי אין שום היגיון שנערים ואנשים צעירים וצעירות הולכים למשחק – לא רק צעירים, כולם - -
- - מוצאים את עצמם בתוך זירה עם רימוני הלם, רימוני עשן, טייזרים.
אגב, אני חייבת להגיד לך: מתי הבנתי שיש משהו שהוא באמת בעייתי באיך שלא פעם כוחות החוק מתנהלים? ואני אומרת: אני לא בעד לשפוך את התינוק עם המים, אני בעד לתקן ממקום משפר, ממקום מלמד, ממקום שמכיל את המורכבות. כשלפני כמה שנים היו ההפגנות הראשוניות של החברה האתיופית הלכתי אליהן, עוד כאקטיביסטית – מי בכלל חשב שאהיה בכלל בכנסת, לא בכלל בסיטואציה הזו – וראיתי יותר שוטרים ממפגינים. זה היה בחיפה. אלה לא היו ההפגנות הגדולות. היו שם קבוצה, יותר שוטרים ממפגינים. אבל מה שהדהים אותי זה שהיו רימוני הלם ועשן סביבם – חגורים, כמו חגורות, מלאים בהן, ואמרתי: מה קורה פה? על מה אתם מדברים?
זאת הפגנה נגד גזענות. ההפגנה אפילו לא הייתה – לא רק לא אלימה, אפילו לא הפגנה גדולה. מה ההיערכות הזאת? אתה יודע, אם צבע עור של מישהו – לחשוב שצריך להיערך בצורה כזאת? זה הדהים אותי וכאב לי, כי כמה חודשים לפני כן אני ארגנתי את ההפגנות נגד מתווה הגז בחיפה. תקשיב, היו לי שיחות מדהימות עם המשטרה. אני הלכתי וחתמתי על ההפגנות במשטרה, ואפילו, אני אגיד לך, היו שוטרים שאמרו לי, תילחמי כדי שהכסף יבוא אלינו לשיפור שכר, שיהיה מתווה משופר ונקבל יותר. היו לנו שיחות די מדהימות על משמעות של נכסים ציבוריים, שהכסף חוזר אל הציבור. ואמרתי, אליי לא יתנהגו ככה. אני לא קיבלתי כזאת הכנסת אורחים, מה שנקרא. זה מלמד לפעמים שהמשטרה היא גוף חשוב, אני מאמינה בגוף הזה, אבל יש מה לתקן ומה לעשות וצריך להעיר על הנקודות האלה ולא להסתגר, אלא להגיד, חבר'ה, יש פה בעיה בהיערכות, בתפיסה, באיך שדברים נראים.
אגב, יש לי חבר שלפני כמה חודשים הותקף. מישהו שאני ממש מכירה ויודעת שהוא בא נטו כאוהד. בן אדם שחולה על כדורגל, ואין שום סיכוי שהוא התגרה – באמת לא נעים.
אז אני רק רוצה להגיד שבסוף הלך רוח גם מייצר את ההוויה. ההוויה מייצרת את אופן הפעילות, אופן ההסתכלות, איך דברים קורים. לא תמיד הכול כתוב בחוק, הרבה דברים לא פעם הם פשוט המציאות וההבניה שלהם. ואם אנחנו לא מסתכלים על ההוויה שמתחילה להיווצר פה ומסמנת אנשים כחשודים, כבעייתיים, כנרדפים – אנחנו לא צריכים להתעורר כשיהיה מאוחר מדי. ולצערי, נדמה שיש בצד שלכם כאלה שקצת רדומים מול מה שקורה. אל תירדמו. הדברים ממש קורים.
אני רוצה אפילו להקריא כאן כמה ציטוטים מעניינים של חבריכם לקואליציה שעוד מעט תושבע: נגיד, בעניין הפלות – בצלאל סמוטריץ': "משלב מסוים בהיריון הפלה היא רצח. בחסות בנט ושקד ניצן הורוביץ מקדם רישיון לרצח עוברים". מתון בסך הכול. בצלאל סמוטריץ' בריאיון לדנה ספקטור: "אני מאוד נגד הפלות. מבחינתי שאף אישה במדינה לא תעשה הפלה, גם לא אם היא בת 17 ולא נשואה". אבל הוא אישר הפלות אם זה אונס. בסדר בסך הכול. סמוטריץ': "צריך לומר את האמת: קמפיין Me Too הוא שקרי, מגמתי ומסוכן". עכשיו גם התופעה של הטרדות ותקיפות מיניות לא קיימת. אבי מעוז: "התרומה הכי גדולה של הנשים למדינה" – אתה תאהב את זה, אופיר – "שיינשאו".
אני צריכה לחשוף אתכם קצת למי איתכם בממשלה. בשולחן הממשלה הוא יהיה, אתה יודע.
איתמר בן גביר: "הנפת דגל הלהט"ב במוסד ממשלתי היא פרובוקציה זולה עטופה בממלכתיות שלא מעבירה מסר חינוכי וערכי, אלא רק מסר של התנצחות ופגיעה ברגשות הדת". אלמוג כהן: "מצעד הגאווה זה לגמרי מצעד בהמיות של מסיבת סקס משולחת רסן וחסרת מעצורים תוך הטרדת נערים וקטינים ובעיקר מחזה מזעזע של פורנו קשה וחולני". אנשים מאוד מתונים. עמיחי אליהו על מרב מיכאלי: "מי שקנתה ילד באמזון לא תחנך אותנו".
טלי גוטליב על משה קצב – זה שלכם.
"אני לא חושבת שהוא היה צריך לשבת בכלא. הוא לא אנס אף אחת".
רגע, חייבת עוד אחד על טלי גוטליב. טלי גוטליב על אלון קסטיאל: "המעשים שמיוחסים לו לא מרשימים אותי. מתלוננות יוצאות איתו, הן רוצות לצאת איתו, ואז הן עולות אליו הביתה כשברור למה הן עולות הביתה, ואז מאשימים אותו באונס". הבן אדם השתמש בכדורי אונס בסיטונות. "הייתי יושבת ושומעת ואומרת, מסכן, באינסטינקט שלי הוא קורבן". יש עוד מלא, אבל אני אשמור את זה. תודה רבה.
1,182 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.