קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 37), התשפ"ג–2022, שיזם חבר הכנסת איתמר בן גביר. פקודת המשטרה, שנחקקה עוד בתקופת המנדט הבריטי, ב-1926, לא כללה עד כה הוראות המסדירות את היחסים בין הממשלה והשר לביטחון פנים הממונה על המשטרה לבין המפכ"ל והמשטרה, פרט לכמה הסדרים פרטניים. הצעת החוק שאני מציג בפניכם נועדה להסדיר לראשונה יחסים אלה ולעגן בחוק את כפיפותה של משטרת ישראל לממשלה ואת היותו של השר לביטחון הפנים ממונה עליה מטעם הממשלה, וכן לעגן את סמכותו של השר לביטחון הפנים להתוות את מדיניותה של המשטרה.
יש לכך חשיבות בכמה היבטים: ראשית, השר מתוקף תפקידו נושא באחריות מיניסטריאלית לתחום ביטחון הפנים במדינה, ולצד האחריות, ראוי להבהיר כי ניתנת לו גם הסמכות. שנית, השר כשליח ציבור נועד להגשים מדיניות. כך למשל שר מסוים יכול להנחות את המשטרה לשים דגש על מאבק בארגוני פשיעה, ושר אחר ינחה אותה להגביר את האכיפה בעבירות הנשק. לשם כך נבחר השר. ההסדר המוצע, כפי שאציג מייד, נועד להסדיר זאת, והוא עולה בקנה אחד עם מסקנותיהן של ועדות ציבוריות שונות שנדרשו לנושא, וכולן מצאו שיש צורך להבהיר את הנושא.
הוועדה הציבורית לחוק משטרה חדש בראשות שר המשפטים לשעבר חיים צדוק, ועדת צדוק, שהגישה את מסקנותיה בשנת 1999, מצאה כי הנושא טעון הסדרה, וקבעה כי הפקודה אינה קובעת באופן כולל את סמכויותיו של השר כלפי המשטרה ואת חובותיה של המשטרה כלפי השר מעבר לעניינים הספציפיים הנקובים בה. הוועדה סברה בעניין זה כי השר רשאי להתערב בהחלטות אסטרטגיות, לתת הנחיות כלליות ולהתוות מדיניות עבור המשטרה בעניינים בעלי חשיבות עקרונית, אולם אין הוא רשאי להתערב בפרטי הביצוע האופרטיביים של המדיניות או בפרטים, נושא השמור לדרג המקצועי.
גם ועדת אור, ועדת החקירה הממלכתית שבחנה את ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר 2000, סברה כי במצב המשפטי הקיים, תיאור סמכויותיו השונות של מפכ"ל המשטרה מצד אחד ושל השר לביטחון הפנים מצד שני, אין בו כדי להסדיר ולהבהיר ואת הסמכויות של השר כלפי המשטרה ואת חובותיהם של המשטרה ושל העומד בראשה ביחסיהם עם השר.
הן ועדת אור והן ועדה נוספת, ועדת זמיר שבחנה אירועים בהר הבית והגישה את מסקנותיה בשנת 1990 – ועדת זמיר הצביעה על כך שלשר יש אחריות מיניסטריאלית לפעילות המשטרה, וכי עליו להפעיל את סמכותו כלפיה כדי לממש אחריות זו. כך למשל קבעה ועדת אור כי יש לקבוע במה ועד כמה רשאי השר להתערב בפעילות המשטרה בהתאם לאחריותו המיניסטריאלית לפעילותה, ואילו ועדת זמיר מצאה כי לנושא שמירת הסדר הציבורי דרושה מעורבותו הפעילה של השר כדי שיוכל לעמוד בקיום אחריותו המיניסטריאלית.
בהצעת החוק מוצע אם כן לקבוע הסדר ברוח המלצותיהן של שלוש הוועדות, ולקבוע כי השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, הוראות המשטרה ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה.
אני יודע כמובן שבדוח ועדת צדוק יש המלצות נוספות. בהחלט יש מקום לבחון גם אותן, אבל ההמלצות אינן תלויות זו בזו, וניתן בהחלט ליישם המלצה זו במנותק מהאחרות, מה גם שהיא נתמכת בהמלצות של ועדת אור וועדת זמיר.
בנוסף, כלקח ממסקנות ועדת אור, שביקרה את השר לביטחון פנים דאז על שלא קיים בקרה מספקת על מוכנות המשטרה לאירועים נשואי הדוח ועל דרכי התמודדותה עימם, מוצע לקבוע כי השר יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה.
עוד מוצע לקבוע כהסדר משלים כי המפקח הכללי ימלא את תפקידיו בהתאם למדיניות השר. אחת הביקורות המרכזיות שהושמעו נגד ההצעה היא הטענה שהחוק יאפשר לשר להתערב בחקירות. בנושא זה הייתה תמימות דעים בין כל חברי הוועדה כי אין לאפשר זאת. גם יוזם החוק לא כיוון לכך, וכבר בהצעה שהגיש בקריאה הטרומית הייתה החרגה מפורשת של נושא זה.
במהלך דיוני הוועדה חידדנו עוד יותר סוגיה זו, ובסופו של דבר הגענו להסדר שלפיו בתחום החקירות יהיה השר רשאי לקבוע מדיניות כללית, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, אך רק לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והתייעץ עם המפכ"ל ועם המופקדים במשטרה על נושא החקירות. בנוסף קבענו כי המדיניות האמורה לא יכולה לגרוע מהחובה המוטלת על המשטרה לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, ובכלל זה החובה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה.
הדברים מדברים בעד עצמם, ובכל זאת, מאחר שההערות שנשמעו נגעו בעיקר לעצמאות החקירה, חשוב לי לומר את הדברים באופן חד-משמעי: השר לא יוכל להגיד איזה עבירה לחקור ואיזה עבירה לא לחקור; השר לא יוכל להגיד את מי לחקור ואת מי לא לחקור; השר לא יוכל להתערב בפרטי חקירה מסוימת. לא תהיה אכיפה סלקטיבית ולא יהיו שיקולים זרים בחקירות המשטרה. כל הדברים האלה או כל סוג אחר של התערבות בעבודת החקירה של המשטרה, הם עניינים שגם יוזם החוק והשר המיועד וגם כל חברי הוועדה מתנגדים לו, וכולנו תמימי דעים שיש לשמור על עצמאות המשטרה בתחום החקירות. כל שהצעת החוק מבקשת להסדיר הוא מתן אפשרות לשר לקבוע מדיניות כללית.
הסדר נוסף בהצעת החוק נוגע לפרסום פקודות המשטרה. כיום קובעת פקודת המשטרה כי פקודות המשטרה אינן טעונות פרסום, אלא אם כן היועץ המשפטי לממשלה, בהתייעצות עם המפכ"ל, קבע כי לפקודה מסוימת יש נגיעה או חשיבות לציבור ועל כן יש לפרסמם ברשומות. בהצעת החוק מוצע להפוך את ברירת המחדל ולקבוע כי ככלל פקודות המשטרה יפורסמו, אלא אם כן המפכ"ל, באישור היועץ המשפטי לממשלה, סבר כי אין לפרסם פקודה מסוימת. עוד מוצע לקבוע כי הפקודות יפורסמו גם באתר האינטרנט של משטרת ישראל, כמצופה בשנת 2022, ותחילתן יהיה במועד פרסומן באתר.
אציין כי במהלך הדיונים בוועדה שמענו הערות רבות של חברי כנסת, כמובן גם מהאופוזיציה, של משרדי ממשלה, של המשטרה, של ארגונים אזרחיים רבים, של מפכ"לים לשעבר ושל קצינים לשעבר במשטרה, של אנשי אקדמיה ושל הייעוץ המשפטי לוועדה. חלק מההערות גם קיבלנו וכללנו בנוסח המונח כעת לאישורכם.
עוד לפני הקריאה הראשונה הוצאנו מהצעת החוק סעיף שעסק בתקציב המשטרה, מתוך הבנה כי ניתן תחת זאת להסתפק בהוראה שלפיה מדיניות השר תחול גם על מימוש סמכויותיו בעניין תקציב המשטרה לפי חוק יסודות התקציב.
שנית, הוצאנו מהצעת החוק התייחסות לנושא מדיניות ההעמדה לדין. מערך התביעה המשטרית הוא בן כלאיים, שכן אף שארגונית הוא משויך למשטרה, מקצועית הוא לא מונחה על ידי הדרג הפיקודי של המשטרה, והוא פועל בהתאם למדיניות התביעה של היועץ המשפטי לממשלה בכובעו כראש התביעה הכללית. סוגיית מעמדה של התביעה המשטרית ושיוכה הארגוני נדונה אף היא בוועדת צדוק, והיא מצדיקה דיון נפרד.
במהלך הדיונים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית ביצענו שינויים נוספים. ראשית, קיבלנו את הצעתה של השרה אורית פרקש שלפיה מדיניות השר תתפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים ואת הצעתה של חברת הכנסת מירב בן ארי שלפיה השר ידווח על מדיניותו לוועדה אחת לכנס. בנוסף, כדי לאפשר ליבון נוסף של חלק מהסוגיות שעלו במהלך הדיונים, פיצלנו ממנה שני סעיפים: הסעיף האחד עניינו הכפפת המפקח הכללי לממשלה ולשר באותו אופן שבו הדבר מוסדר לגבי הרמטכ"ל בחוק יסוד הצבא; הסעיף השני עניינו סמכות השר לקבוע מדיניות בעניין משך הטיפול בתיקים. שני הנושאים האלה יידונו בהמשך הדרך, והמשך הדיונים יאפשר להמשיך ולחדד סוגיות נוספות שעלו במהלך הדיונים.
חבריי חברי הכנסת, הוועדה בראשותי קיימה דיונים ממושכים ואינטנסיביים שהיו גם מועילים ופוריים. הצעת החוק שאישרנו הוא תוצר של דיונים אלה, שבהם נשמעו הערות רבות, וכאמור, חלקן גם הוטמעו בנוסח. אני סבור שהצעת החוק כוללת איזונים שיאפשרו מצד אחד לשר לביטחון הפנים – לא רק השר הנכנס אלא גם שרים עתידיים – להתוות את מדיניותו בתחום ביטחון הפנים ולממש את סמכויותיו במקביל לאחריות המוטלת עליו בתחום ביטחון הפנים במדינה, ומצד שני ישמור על עצמאות המשטרה.
כפי שציינתי, על שולחן הוועדה נותרו סעיפים נוספים, כך שאף שהדיון היום תם, הוא לא נשלם. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נצביע עוד מעט על הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה בקריאה השנייה והשלישית. מדובר בהצעת חוק חשובה. בתור מי שהיה במשרד לביטחון הפנים כמה שנים אני יודע כמה חשוב שהשר יקבע מדיניות, זה קריטי והכרחי בכל מדינה מתוקנת, זה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות בעולם, ובאופן מפתיע לא קמו שם מיליציות והמפכ"לים לא התפטרו. עד היום על השר הייתה מוטלת האחריות ללא הסמכות, זה יצר קונפליקטים מתמשכים בין השר למפכ"ל, זה היה לא בריא, גרם למתיחות וטוב שאנחנו מסדירים את זה היום.
ועדות ציבוריות שנדרשו לנושא מצאו כי הנושא טעון הסדרה. הוועדה הציבורית לחוק משטרה חדש, בראשות שר המשפטים לשעבר חיים צדוק, ועדת צדוק, שהגישה את מסקנותיה בשנת 1999, מצאה כי הנושא טעון הסדרה, וקבעה כי הפקודה אינה קובעת באופן כולל את סמכויותיו של השר כלפי המשטרה ואת חובותיה של המשטרה כלפי השר, מעבר לעניינים הספציפיים הנקובים בה. הוועדה סברה בעניין זה כי השר רשאי להתערב בהחלטות אסטרטגיות, לתת הנחיות כלליות ולהתוות מדיניות עבור המשטרה בעניינים בעלי חשיבות עקרונית, אולם אין הוא רשאי להתערב בתנאי הביצוע האופרטיביים של המדיניות או בפרטים – נושא השמור לדרג המקצועי. גם ועדת אור, ועדת החקירה הממלכתית שבחנה את ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר 2000, סברה כי במצב המשפטי הקיים, תיאור סמכויותיו השונות של מפכ"ל המשטרה מצד אחד ושל השר לביטחון הפנים מצד שני אין בו כדי להסדיר ולהבהיר את הסמכויות של השר כלפי המשטרה ואת חובות המשטרה והעומד בראש ביחסיהם עם השר. הן ועדת אור והן ועדה נוספת, ועדת זמיר, שבחנה אירועים בהר הבית והגישה את מסקנותיה בשנת 1990, הצביעו על כך שלשר יש אחריות מיניסטריאלית לפעילות המשטרה, וכי עליו להפעיל את סמכותו כלפיה כדי לממש אחריות זו. כך, למשל, קבעה ועדת אור כי: "יש לקבוע במה, ועד כמה, רשאי השר להתערב בפעילות המשטרה, בהתאם לאחריותו המיניסטריאלית לפעילותה", ואילו ועדת זמיר מצאה כי "לנושא שמירת הסדר הציבורי - - - דרושה מעורבותו הפעילה של השר כדי שיוכל לעמוד בקיום אחריותו המיניסטריאלית".
אנחנו ישבנו ודנו בוועדה עשרות שעות, גם בהכנה לקריאה הראשונה וגם בהכנה לקריאה השנייה והשלישית. הגיעו לוועדה אין-ספור גופים, ארגונים אזרחיים, אנשי משטרה בעבר ובהווה, אנשי המשרד לביטחון הפנים בעבר ובהווה, יועצים משפטיים ונוספים. כל מי שמצא לנכון לבוא ולהביע את עמדתו, כולם דיברו והשמיעו את עמדתם. גם חברי הכסת באו ודיברו פעם אחר פעם, הביעו את עמדתם ואת התיקונים שאותם הם רצו להכניס בחוק. ניהלנו דיון ממצה ומעמיק בהצעת חוק חשובה זו. המציע, חבר הכנסת איתמר בן גביר, הגיע בלב פתוח ונפש חפצה, הקשיב להערות וערך שינויים משמעותיים בהצעת החוק על מנת לשפר ולהיטיב עם הציבור.
לצערי, מרגע פרסום הצעת החוק התבצר הייעוץ המשפטי לממשלה בעמדתו ולא זז ממנה לאורך כל הדיונים, לא הראה נכונות להליך חקיקה אמיתי. חווינו את זה בתחילת הדרך כאשר הם פרסמו חוות דעת תוך 24 שעות, וזה המשיך לאורך כל הדיונים, גם כשהמציע היה מוכן לפשרות ותיקונים וגם לאחר שפיצלנו שני סעיפים משמעותיים. הצעדים האלה העמידו בספק את חוות הדעת שלהם והוכיחו שהייעוץ ניתן לפי שם המציע ולא לפי מה שמוצע.
אני מאמין שאנחנו מציגים היום תוצאה טובה, שתשפר את הביטחון האישי של אזרחי ישראל ותחזק את אמון הציבור במשטרה. אותם שני סעיפים שהזכרתי, שני הסעיפים שפיצלנו, משך החקירות והכפיפות של המפכ"ל לשר – נדון בהם בהמשך לאחר הקמת הממשלה. יואב, יואב, אני צריך שהם יהיו בקשב.
בסדר, גם ככה יש שעת הצבעה, מה זה משנה אם אני יורד לפני?
טוב, אז אם כך אנחנו נפרט, סעדה. בוקר טוב לחבר הכנסת מיקי זוהר. מה שלומך?
ישנתי. העירו אותי באמצע הלילה למשימה חשובה למשך שעתיים וחזרתי, לקראת הקמת הממשלה.
חשוב מאוד. אני מעדכן בנוגע למה שעברנו עם הייעוץ המשפטי לממשלה כשבעצם - - -
כן. חיכיתי למיקי שיבוא, ואני אסביר לו מה היה בוועדה. הרי הוא לא היה בדיונים –
הוא כן השתתף. אז מה שחווינו, מיקי, חווינו שני סוגים של ייעוץ משפטי. ייעוץ משפטי של הוועדה, שבאמת מתחילת הדרך – הוא לא הסכים עם הכול, עד עכשיו הוא לא מסכים לכל הסעיפים בחוק, אבל הוא תמיד ניסה להביא את המציע לפשרות, לנוסח מוסכם. אתה מכיר, תהליך חקיקה, פשרות, מגיעים להבנות. הגענו בסוף לתוצר טוב, לא מושלם, בגלל זה גם פיצלנו שני סעיפים שנמשיך אותם גם לאחר מכן. אבל מה שאנחנו מעבירים היום הוא חוק טוב, שמסדיר סוף-סוף את העניין שמי שיתווה את המדיניות למשטרה זה השר, כפי שקורה במדינות דמוקרטיות רבות בעולם. אמרתי קודם שיש פה נבואות זעם של כל מיני - - -
היו פה גם הרבה נבואות זעם מאותו אחד, שאם אתה זוכר, כששאלו אותו אם הוא מכיר את החקירות, הוא אמר: "כל מילה". לפני שבוע הוא התראיין ואמר שזה שחוזרים על זה כל הזמן זה לא אומר שזה נכון, והוא לא אמר את זה.
לא משנה, זו הייתה תקופה לא טובה למשטרה בגלל אותם מקרים שהיו לניצבים. ואז רצינו להביא מפכ"ל מבחוץ, אמרנו שיותר נכון להביא מפכ"ל מבחוץ.
רצינו להביא את גל הירש, שבאמת לא צריך להרחיב, מלח הארץ, עליו נאמר "מלח הארץ". מה עשו בגלל שרצו להביא מפכ"ל מבחוץ, מה עשו לבן אדם. השחירו אותו בצורה כל כך נבזית, תפרו לו תיקים, הרסו לו את החיים, שבע שנים לקחו לו מהחיים. איך הוא אמר בתוכנית: מדינת ישראל נגדי? מה עשיתי כבר? כל החיים תרמתי, מה עשיתי שהמדינה ככה נגדי? הוא עדיין בסוג של, לא יודע אם אפשר להגיד על אחד כמוהו שהוא תמים אבל הייתה שם תמימות, שהוא לא מבין מה זה האירוע הזה, למה זה קרה לו, למה זה מגיע לו. זה מגיע לו כי הם לא היו מוכנים שיבוא מפכ"ל מבחוץ, זה הסיפור. אז חיפשו וחיפשו ובסוף תפרו.
אני אגיד לך, הם כבר לא יכלו, כבר לא הייתה להם - - -
אז דיברתי על הייעוץ המשפטי לוועדה, מיקי, שבאמת עשה עבודה יוצאת מן הכלל גם מבחינה טכנית, שעות לא שעות וסביב השעון. אני מסיר את הכובע בפניהם. עד עכשיו יש נקודות שהייעוץ המשפטי לוועדה לא מוכן להן. להבדיל אלף הבדלות, הייעוץ המשפטי לממשלה, מיקי – חוקקת פה כמה חוקים, היה איזה חוק שהגשת וקיבלת חוות דעת תוך מספר שעות מהייעוץ המשפטי לגבי החוק? אני לא מכיר דבר כזה.
זה לוקח זמן, יושבים. התקשרו אליי, אמרו לי: בוא נשב, אומרים לי מה צריך להוריד, חלק אתה מקבל וחלק לא, יוצאים לדרך. התהליך פה היה מופע קסמים מדהים, זה בלתי נתפס, המהירות והזריזות.
והם דאגו להזכיר כל הדיון על התהליך של החקיקה. הכללים של תהליך ראוי ותקין לא חלים עליהם. הם יכולים תוך 24 שעות - - - את החוק.
ומה ראינו בוועדה? אתה יודע מה, אולי יתחילו הדיונים אז הם יבואו, יתקשרו למציע, יפנו לייעוץ המשפטי של הוועדה, תהליך, תהליך של חקיקה – כלום ושום דבר. הפניות הגיעו מצד - - -
לא, אתה טועה, אתה טועה, הייתה פגישה גם עם המציע ביוזמנו וגם עם הייעוץ המשפטי לוועדה שאני גם נכחתי בה, ביוזמת הוועדה. כשפונים אליהם, אם לא אז לא.
כל הדיון, לא – עצמאות הכנסת, בוודאי. אנחנו הקשבנו ליועץ המשפטי של הוועדה. כל מה שנאמר שם, זה שהם מכינים לבג"ץ לפרוטוקול שהתהליך לא ראוי. אני רק לא מבין, איך מישהו יכול להטיף לי על תהליך לא ראוי, עם כל כך הרבה שעות עבודה בוועדה. אותו אחד מוציא חוות דעת בפחות מ-24 שעות. איך הוא יכול להטיף לי על תהליך לא ראוי? את זה אני עוד לא הבנתי.
הם לא העירו, הם אמרו – מייד הם אמרו: אנחנו נתנגד לחוק. זה מה שהם אמרו.
כן. ולאורך כל הדיון, לאורך כל הדיון, לא ראית מהם שום רצון, ולו הקטן ביותר, להגיד: זה לא, זה לא, זה כן. פה צריך לשנות. לא רצו בשום שלב. הביאו את – אמרו: זה מה שאנחנו רוצים. תסכימו – בסדר, לא תסכימו - - -
לא, הם התנגדו לחוק בגלל מי שהביא את החוק. זה למה. בגלל שעל החוק חתום איתמר בן גביר, אז הם התנגדו מלכתחילה מהרגע הראשון, ולא עשו שום דבר בשביל להביא להסכמה. גלעד, גם אתה בתור יושב-ראש ועדת חוקה – גלעד קריב – אתה העברת פה כמה חוקים, ואתה יודע טוב מאוד איך מתבצע פה הליך חקיקה. ואני לא חושב שנתקלת בחוות דעת בפחות מ-24 שעות להצעת חוק.
עובדה גלעד, שהמציע – לאור הביקורת וההערות שהושמעו, עובדה שהמציע, כל נושא העמדה לדין הוא הסיר לגמרי מהחוק. את שני הסעיפים שהיה עליהם מחלוקת, הוא פיצל – פיצלנו אותם – בשביל להמשיך לאחר הקמת הממשלה. זה מראה על זה שבאמת הוא רוצה להגיע לתוצאה טובה, ורוצה להקשיב להערות ולקבל אותם. את מה שהוא מצא לנכון – ואלו לא היו ההערות היחידות – לבין מי שבא מהרגע הראשון להתנגד, ולא מהסיבות המקצועיות.
הם קיבלו חוות דעת לפי שם המציע ולא מה שנמצא. זו חוות הדעת שהייתה.
והלוואי שזה לא היה כך. ובאמת היה דיון כמו שצריך, כמו שראוי שתהליך חקיקה יהיה. לצערי, מהרגע הראשון, מה שחשדנו – בגלל הזריזות שבה הם הוציאו את חוות הדעת. הם הוכיחו את זה לאורך כל הדיון.
לגבי – שמעתי פה את חברי הכנסת, הייתי גם חלק מהזמן תורן פה. וחוזרים ומדברים על החקירות: שהשר יקבע את מי לחקור, את מי לא לחקור, אילו חקירות כן, אילו חקירות לא. אז ברור לכולם, שפשוט לא רוצים. רוצים לנפח את זה, לעשות את העוף לא כמו שהוא.
מה זאת אומרת? שמנו בחוק מדיניות כללית. נקודה. הינה נתתי לך דוגמה, הינה, אתה יודע. יושב פה השר, שהעברתי לו במהלך הקדנציה כמה מקרים, לא מעטים, של תלונות של הורים שהילדים שלהם עברו התעללות. במקרה הזה, אני רוצה להגיד לך שמהצוות של השר, קיבלנו התייחסות טובה וטיפול מהיר, באמת, איפה שהעלינו את זה. פנו לאותה תחנה מקומית וראינו את הזריזות. ואמרתי לך, אם עכשיו השר – אני השר לביטחון הפנים, ומכת המדינה הזאת מפריעה לי, אני רוצה שעל זה, שבחקירות האלה, יטפלו במהירות. יש תלונה של הורה? ללכת למצלמות בגן. אז אני קובע מדיניות. יש פה מכת מדינה, אני רוצה שייתנו לזה עדיפות. מה לא בסדר בזה? מה לא בסדר?
אתה מסכים איתי, גלעד? אתה מסכים איתי, שהשר, שהוא נבחר ציבור, הוא יותר ער למה שקורה בציבור מאשר המפכ"ל? הוא יותר מקבל מהציבור את הדברים שמפריעים לו. הוא יותר יודע לזהות מכת מדינה.
אוקיי, אז אם אפשר אז בוא נסדיר.
אם אפשר. אבל אם אפשר, אז לכן עשינו את זה. אנחנו מסדירים את זה בחוק. למה להשאיר את זה עמום.
גלעד, אתה יודע שהוא לא יכול בשום שלב עם החוק, כי החוק לא מאפשר לו להגיד את מי לא לחקור. החוק לא מאפשר את זה. הוא לא יכול להגיד את מי לא לחקור. באמצע חקירה, הוא לא יוכל להתערב בחקירה. הוא לא יכול לשאול על חקירה.
זה לא אפשרי. אנחנו – כמו שאתה אומר, זה קיים, אנחנו מסדירים את זה בחוק, כמו במדינות דמוקרטיות נוספות. למה פה נלחצים מזה?
- - - דיברו איתנו, היועץ המשפטי - - -
כמה אמרו לנו, סעדה? כמה אמרו לנו: איזונים ובלמים, איזונים ובלמים. איזונים ובלמים – כאילו המשטרה לא צריכה פיקוח, לא צריכה איזונים ובלמים.
אין אזרח, אני חושב לא מימין ולא משמאל, שקורא את מה שעשו שם לאנשים מבוגרים וחולים בשביל להשפיע על עדים.
אז הצעת החוק – מיקי, אתה יודע, שאנחנו היינו עם גלעד במשרד לביטחון פנים. גם, מאוד רצינו להסדיר את זה בחוק.
כן, אבל לא היה לנו רוב בכנסת. ואני שמח שעכשיו מתאפשר לבן גביר.
לתקן דבר שהיה צריך להיות מתוקן מזמן, וטוב שכך. ועכשיו אני רוצה באמת – עבדנו שבועות רבים, והרבה אנשים סייעו בחוק הזה ואני רוצה להודות להם, בראש ובראשונה לעורכת הדין מירי פרנקל שור, על הליווי, על הסיוע, הכול באדיבות וחתירה אמיתית וכנה, כדי להגיע לנוסח מוסכם; בשעות רבות, שעות רבות – בשעות לא הכי נוחות של עבודה. למנהלת הוועדה, לאה קריכלי, על עבודה מאומצת, דייקנות בזמנים, ותמיד בחיוך. לצוות המשפטי של מירי, עו"ד עידו בן יצחק, עו"ד איילת לוי נחום. סגנית מנהלת הוועדה, ליאת סעדון.
אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת שהשתתפו, גם מימין וגם משמאל, אני חושב שהיו - - -
אני רוצה, כפי שאמרתי, להודות לחברי הכנסת שלקחו חלק פעיל. התווכחנו שעות רבות. כל אחד עם השקפותיו. חבר הכנסת אליהו רביבו, חבר הכנסת משה סעדה – שהיה לו די קשה לשבת ותמיד הוא רוצה להגיב. יש לו רצון כזה תמיד להגיב לכל מה שנאמר, ונאלצתי בעצם לקטוע ולהפסיק. זה לא פשוט לשבת כל כך הרבה שעות, כשאין לך את זכות התגובה כל הזמן. אבל באמת תודה על כל דיון ודיון שהיית בהם, וסייעת והבאת מהניסיון שלך.
חברת הכנסת מירב בן ארי – אני מקריא את חברי הוועדה – חבר הכנסת רון כץ, גדי איזנקוט, ינון אזולאי, אורי מקלב, משה סולומון, צביקה פוגל, יוליה מלינובסקי, ואליד אל הואשלה, עופר כסיף.
אני רוצה להוסיף לרשימה חברי כנסת שהם לא חברי ועדה, ובאמת באו כמעט לכל הדיונים והשתתפו והשפיעו: חבר הכנסת מיקי לוי, חבר הכנסת נאור שירי וחבר הכנסת גלעד קריב. למרות שלא הסכמנו בסופו של דבר – לא חשבתי שנסכים – אבל אני רוצה להודות לכם על הרצון מבחינתכם לבוא ולהשפיע, ועל הנכונות ועל האכפתיות, שעות רבות. אני חושב שכך צריכים לנהוג חברי כנסת, גם כשהם בעד תהליך מסוים וגם כשהם נגד. לבוא ולהשמיע את עמדתם. זה דבר תמיד טוב לתהליך חקיקה.
ואחרון חביב: אני רוצה לאחל בהצלחה לשר המיועד, איתמר בן גביר. החוק הזה באמת ייתן לו כלי חשוב במערכת היחסים בין השר למפכ"ל, בין השר למשטרה. אני חושב שכולנו, גם המתנגדים מבחינה פוליטית, רוצים שהביטחון האישי של אזרחי ישראל יהיה גבוה יותר; שאזרחי ישראל יוכלו לצאת מהבית בביטחון ללא חשש. לצערי בתקופה האחרונה זה נפגע. ובשביל שזה יקרה, אנחנו צריכים משטרה חזקה – להוסיף לה אמצעים, להעלות את שכר השוטרים.
אני שמח שבמשא ומתן זה נושא שהוסכם בין ראש הממשלה המיועד, נתניהו, לבין השר המיועד, על תוספת תקציבים למשטרה, וכן להעלות את שכר השוטרים. אני חושב שזה דבר חשוב. כיום, להיות שוטר זה דבר לא פשוט בכלל; לעמוד בחזית. אני חושב שראוי שהם יתוגמלו בהתאם.
לשר בן גביר, אני רוצה לאחל לך בהצלחה. הצלחתך היא הצלחתם של אזרחי מדינת ישראל. באמת, זה היה הדגל שלך בבחירות. חשוב שתקבל את ארגז הכלים המלא בשביל להצליח בתפקיד. היינו בקשר בשבועיים-שלושה האחרונים, וראיתי את הרצון העז שלך להצליח במשימה. מצד אחד, אני בטוח שאתה תצליח, ואני רוצה לאחל לך ולמשרד לביטחון הפנים ולשוטרי משטרת ישראל, בהצלחה גדולה. ושיהיה ביטחון טוב יותר לאזרחי ישראל. תודה רבה.
3,511 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.