קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היו"ר, איך תמיד יוצא לי לבוא לנאום כשאתה יושב-ראש.
השמיים מעל המזרח התיכון רועדים, ומבצע שאגת הארי שואב אליו את כל הקשב הציבורי, את מיטב בנינו ובנותינו - - -
תודה רבה, אדוני. מבצע שאגת הארי שואב אליו את כל הקשב הציבורי, את מיטב בנינו ואת בנותינו ואת החוסן הציבורי שעוד עומד ושוב עומד למבחן עליון. אבל בזמן שאזרחי מדינת ישראל נושאים בנטל המלחמה הזו, הממשלה מנצלת את מסך העשן הביטחוני כדי להשלים פרויקט אחר לגמרי – פירוק שיטתי של מוסדות המדינה. תחת ההכרזה של שעת החירום אנחנו חוזים במופע מזוקק של צביעות שלטונית. קחו למשל את זעקות השבר של שרי הממשלה כשהיועצת המשפטית לממשלה העזה, שומו שמיים, לציין בפני בג"ץ שאי-אפשר לעבור בשתיקה על ההתנהלות של השר לביטחון לאומי. היא דיברה על ההתערבות הבוטה והמסוכנת לאזרחי מדינת ישראל של בן גביר בעצמאות המשטרה ובחקירות, ומה הייתה התגובה שלהם? איך אפשר לעסוק בזה בזמן מלחמה. נו, שוין.
האחדות הזאת, המזויפת, זאת מילה קדושה רק כשהיא משמשת כשכפ"ץ לשר שמפר פסיקות בג"ץ בריש גלי. הרי רק לא מזמן בג"ץ קבע באופן נחרץ שהשר בן גביר חייב להימנע מהתערבות מבצעית בעבודת המשטרה, ומה קרה בפועל? השר הרי מצפצף על החוק, מצפצף על בית המשפט וממשיך לנהל את המשטרה כאילו זה סניף של כהנא חי, פוליטי, אישי שלו. אבל יש עוד תקווה ויש עמוד שדרה, וצריך לברך על קצינה אחת אמיצה, נחושה, רצינית, שלא מצמצה, רינת סבן, שמחר תקבל את הדרגות שלה, לא כי השר יעניק לה אותן אלא כי בבית המשפט המקצועיות שלה, הוותק שלה והצדק הכריעו. וטוב עשתה כשהיוותה דוגמה לכולם ולכולן שמול השר העבריין הזה אסור למצמץ, כי בסוף מדובר בפרובוקטור וחלש ולא יותר מזה. הערב אנחנו גם למדים שהוא כבר סימן לעצמו מטרה חדשה – הוא רוצה להדיח את ראש אגף החקירות במשטרה, שוב, רק כי לא התיישר ונכנע לו. אז האם אנחנו מבינים את המשמעות של ההתנהלות של הממשלה הזו, שבחסות המלחמה היא בונה משטרה של יס-מנים, פוליטית, מפוחדת, שחבה את קיומה – למי, לציבור או לשר?
בזמן שתשומת הלב הממוקדת של כולנו בלבנון ובאיראן, מכונת החקיקה לא מפסיקה, עובדת שעות ארוכות ונוספות במחשכים. בוועדת החוקה ממשיכים לקדם במרץ את פיצול תפקיד היועמ"שית, חוק שכל מטרתו שליטה פוליטית מלאה במי שאמור לבלום ולרסן. בזמן שחופש התנועה והמחאה של האזרחים מוגבל בהנחיית פיקוד העורף, הקואליציה דואגת גם להגביל את יכולתנו כחברי כנסת לבצע פיקוח פרלמנטרי אמיתי. והציניות הזו מדממת היישר לתוך ספר התקציב, כי בזמן שכל שקל אמור להיות מופנה לשיקום הגליל הנטוש והדרום המופקר, ולמיגון, ולסיוע לעובדים, אנחנו עדים לביזה חסרת עכבות, ומיליארדי שקלים זורמים למקומות שבהם הם פשוט לא יעשו דבר וחצי דבר שייצב את המשק ויבטיח את עתידה של מדינת ישראל, אלא אך ורק למוסדות שמנותקים מהחברה ומהצביון הישראלי ולמשרדים מיותרים – בזמן שלתושבי הגבולות אין אפילו ביטחון פיזי ובסיסי.
אז ממשלה שלא מסוגלת להשהות את היצרים הפוליטיים שלה, אפילו כשטילי איראן מכוונים אלינו, היא ממשלה שאיבדה את המנדט להנהיג. אז הניצחון שלנו לא יימדד אך ורק בהשמדת מתקני האויב אלא ביכולת להבטיח שהמדינה שאליה יחזרו הבנים והבנות שלנו, הלוחמים הגיבורים, תהיה ראויה להקרבה שלהם. תודה רבה.
492 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.