קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. בוא נתחיל, נזרום, נראה מה קורה.
תודה רבה אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת. 20 דקות?
את הסאונד? אני לא אכפת לי. תן לו את כל הסאונד. שישמעו רק אותו. גם ככה אנחנו פסיק בהיסטוריה.
ראשית, אני חושב שמגיעה, קודם כול, מילה טובה למי שהעביר את כל – אני לא יודע אם אמרו, אני מניח שאמרו, שום דבר שאנחנו אומרים פה לא ממש מקורי, אבל מילה טובה לכל מי שהעביר את הטאבלטים והכין את המליאה להקראת התקציב. אז כל הכבוד, גם עבודה יסודית וגם זה נראה מעולה. עכשיו רק נשאר לתקן את הסאונד ובסוף הנאום אני גם אגיד לכם תודה.
אני רוצה להמשיך. באמת, בגלל שאנחנו בפרגונים - - -
לא. אולי נגיע לזה. אם תמשוך אותי בלשון או תמשוך בדש מעילי, אני אגיע לכספים קואליציוניים.
אתמול אפילו חיברנו שיר נהדר בוועדת הכספים, אתה מוזמן להאזין בזמנך הפנוי, אולי אני אפילו אשלח לך את זה.
אבל אני רוצה באמת, חברי, חבר הכנסת בליאק, למחוא כפיים לקואליציה. באמת, אני מודה, יושב פה שר הכלכלה ואתה גם אמון, אדוני השר, על הרשות לחדשנות, נכון? לא, לא. חדשנות זה גילה? מה אצלך, יזמות? יש לו את – זה לא שוק ההון.
סוכנות לעסקים קטנים. ואתם גם נותנים מענקים לסטרטאפים.
בסדר, נו. אני בסוכנות, אתה ברשות, ושיהיה לך בהצלחה.
אז אני רוצה למחוא כפיים על החוק הבא, באמת. כל הכבוד על היוזמה המדהימה שאפילו שר הכלכלה ואפילו אנחנו, חבריי חברי הכנסת, לא חשבנו עליה. אף פעם, אני מודה – ודיברנו על זה גם בוועדת הכספים – לא עלה במוחי לעשות הטבות מס ליישוב בו אני חי. אפילו יושב-ראש הישיבה, לא עלה במוחו לעשות את זה – לכתוב הצעת חוק שתיתן לך הטבות מס. כי מה שנקרא, איך אומרים אצלנו, יש איזו חשומה מסוימת.
אבל פה, תשמע, זה אין לתאר. 400 מיליון שקלים. מה שנקרא, רצית קצת שירים: אין, אין, אין חגיגה, בלי, בלי, בלי סוכה. צבי סוכות, לא רואה בעיניים. מביא חוק, ובאמת הליך החקיקה שלו – דיברת על ועדת הכספים? הליך החקיקה היה פשוט ביזיוני. בהצעת החוק הגיע, הוא בכלל לא אומר שהוא מנכ"ל מועצת יש"ע, היועץ לשעבר של שר האוצר. הוא הגיע, הוא, למעשה, כתב את הצעת החוק. צבי בכלל, בהתחלה, בשעה הראשונה, בכלל לא היה. אני לא בטוח כמה הוא בכלל היה מודע לנוסח, שבאמת היה נוסח מביש. רוטמן, היה עדיף שאתה היית מנסח להם משהו, כי זה היה באמת לא גבינה - - -
לא, אני אומר לך את האמת. אתה תצפה בדיון.
לא, אתה, דעותיך הן – לא נחמיא לך, אבל לפחות מה שנקרא - -
- - במסגרת היותך נהג D9 עם רישיון, אתה עושה את זה בצורה טובה. מה לעשות? מחמאה? זאת מחמאה. אגב, אתמול גם ציינתי אותך, שאתה רבת עם עגלה חכמה ביוחננוף.
עזוב, כל אחד והמקורות שלו, כל אחד והעגלות שלו, רוטמן.
אגב, רק שתדע שוועד העגלות ביוחננוף הלין על זה שהוצאת את העגלה בשלוש קריאות באמת בלי הצדקה, גם אותה. גם היא נפגעת עבירה מוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת העשרים-וחמש.
אז בהמשך למחמאותיי למועצת יש"ע ולצבי סוכות, היכולת שלכם לייצר חקיקה ולדחות חקיקה היא מדהימה. למה? כי אנחנו התחלנו את אירוע הטבות המס, אם אתם זוכרים, בוועדת הכספים, בכלל על אשקלון ונוף הגליל. כל אחד מהטעמים שלו ניסח פה הצעות חוק, כל אחד והפריימריז שלו והפוקדים שלו, ושר הכלכלה – וגם היושב-ראש יודע את זה – אבל ניסחו הצעות חוק – לא משנה, לא נכנס לזה – ובאמת רצו לקדם את הטבות המס לתושבי אשקלון ולנוף הגליל.
יש תופעה מדהימה, שחברי קואליציה מגיעים פתאום לוועדה. ועדת הכספים לרוב מאוישת על ידי – ואתה היית מרכז הקואליציה, אתה יודע בדיוק על מה אני מדבר – על ידי האופוזיציה. אבל פתאום, כשאתה רואה מלא מלא חברי קואליציה, אתה מבין שיש פה עניין. מה שנקרא: פה חשדתי. ואז אתה מגיע לוועדה ורואה את כל הפאתוס והדיבור על הרצון להשקיע בתושבי נוף הגליל ולייהד את הגליל ולהראות איך אנחנו – נשתמש באלגוריה של העוצמה היהודית המלאה – נותנים לתושבי הגליל. ואז אתה מגלה מה? תושבי יו"ש תחילה. איזה כיף. איזה יופי. אשקלון – לא. נוף הגליל – לא.
בסדר גמור. לא יש פה – האקוסטיקה פה. את יודעת כמה פעמים אמרתי די? כמו די דיינו. מתבקש שהיית אומר עכשיו: די דיינו.
ב-400 מיליון שקלים עסקינן. אם אנחנו מתלבטים, או שמע אפילו חוששים שמישהו נכנס תחת האלונקה, או ממשלת ישראל נכנסת תחת האלונקה, אז לא, זה לא הולך למיגון הצפון. לא, זה גם לא ילך לסורוקה. לסורוקה אנחנו שולחים את המנהלים ואת מגייסי הכספים שם, ליהדות העולם, למצוא מי ישפץ את סורוקה. גם לא למכון ויצמן, כי למה להשקיע במדע וטכנולוגיה? כמו שעמדנו – ורצה חבר הכנסת רוטמן בכל זאת איזו הסתכלות על כספים קואליציוניים – למה להשקיע בסוכנות החלל הישראלית? למה להשקיע בכלל במשרד המדע? בואו נקצץ. להשקיע במדע זה obvious, ולהשקיע במדע זה פרוגרסיבי.
אז אני אומר, וכל הכבוד לממשלת ישראל שעושה תמיד את ההבחנה הזו, היא קיצצה. אדוני שר הכלכלה, קיצצתם – לא אתה, כי אולי אם אתה היית יושב על השלטר, לא היית עושה את זה – אבל קיצצה הממשלה ב-78 מיליון במשרד המדע. קיצצה מסוכנות החלל הישראלית, שתרמה דבר או שניים או אמורה לתרום דבר או שניים לפריון במשק, השכלה, טכנולוגיה, רפואה, לא משנה, לא ניכנס לזה. גם את זה קיצצו, מ-34 מיליון שקלים ב-2023 ל-14 מיליון שקלים. שתבין שהכסף הקואליציוני שניתן על מנת למנוע מנערים לנשור מהישיבות, שרחמנא ליצלן, חס וחלילה, שאסור לעזוב את עולם הישיבות, הוא 49 מיליון שקלים. זאת אומרת, כמעט פי-שלושה מתקציב סוכנות החלל הישראלית. בעיניי אין מה לקרוא תקציב מדינה, כשזה האירוע: שתי השורות שמסכמות בדיוק לאן אנחנו הולכים. אז אנחנו מגיעים לבתי דין רבניים, ותשע מינהלות זהות יהודית, ומיליוני על מיליארדי שקלים שהולכים למה? שהולכים למה? אנחנו, בתקציב המדינה עוסקים בעתיד, מחרבים את ההווה, ואתה בדיוק רואה מה העתיד.
אבל כמו שאמרתי, אני רוצה באמת לחזק את צבי סוכות, שמצא את השימוש הנכון ל-400 מיליון שקלים. כמו שאמרתי, לא לסורוקה. אגב, גם הקיצוץ שעשו במינהלת תקומה, כל הכבוד לכם. אחרי מה שעברו תושבי הנגב המערבי ב-7 באוקטובר ובשנתיים, מצאתם לנכון לקצץ גם משם. באמת, כל הכבוד לכם, אני באמת רוצה לציין את זה לזכות. אז תודה רבה לצבי סוכות, באמת. אתה תורם לכלכלה הישראלית, אתה תורם לחברה הישראלית. אני ממש שמח.
ומשמחה לשמחה, בעוד שמחה רוטמן יושב פה באולפן – באולפן? זה נראה כמו אולפן – באולם הקולנוע, הקרוב לביתך - -
- - אני רוצה לדבר באמת על מישהו, שכל שעתיים ביום, בשבועיים, שלושה, ארבעה האחרונים, אני מופתע ממנו לטובה: ששון ששי גואטה. ששון ששי גואטה, אדוני שר הבריאות לשעבר, אדון בוסו: שחמט בארבעה מהלכים, שתיארתי, גם בוועדת הכספים. חשוב לי לחלוק את זה איתכם, כי אני בהתחלה חשבתי שהאירוע האחרון הוא הטרלה, אבל הסתבר לי היום שיש מצב שאנחנו פשוט באיזה מדרון אחורי.
ראשית הצירים – סיפורו של ששון ששי גואטה בכנסת ישראל, בכנסת ה-25, מתחיל אי-שם בתחילת הלחימה, כשממשלת ישראל רצתה – או לפחות עשתה קולות – לצמצם את מספר השרים הנורווגים. אז, מה לעשות? לצערו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, הוא פגש את ששי לראשונה. שיקלי היה אמור להתפטר מהכנסת, הגיע ששי ששון גואטה - - -
כן, להתפטר מהנורווגי, לחזור לכנסת.
כתוצאה מכך הייתה השפעה על מאזן האימה מסתבר, על ששי ששון גואטה, שרקם קואליציה בתוך הקואליציה הסיעתית – יתקן אותי, אדוני היושב-ראש, אם אני טועה – ואמר לבנימין נתניהו: תודה רבה על רצונך להתערב בנעשה ברשות המחוקקת, עד אליי. זה היה מה שנקרא מארס טורקי ראשון.
לא הסתפק. אצה רצה באה לה רפורמת החלב, ורפורמת החלב הושבתה ונזרקה לפח האשפה של ההיסטוריה – בעיניי, בטח בכנסת הזו. וגם על האירוע הזה היה ששי ששון גואטה. ואז, באמת, מי שבעיניי כבר אחרי שני המהלכים האלו מועמד לגיטימי לשר התפוצות או שר העלייה והקליטה, כי הוא הצליח להשיב את מי שירד מהארץ – את מאור הגולה שירד מהארץ והשתקע לו במקסיקו – במקסיקו? במיאמי, שהיא ליטל מקסיקו יש שיגידו – ובעודו שותה מרגריטה הפך להיות חבר סניף במועצה אזורית מעלה יוסף. הבן-אדם לא יודע מה זה מועצה, לא מעלה ולא יוסף, אבל כל הכבוד לו. הבנתי שגם הוא הולך להיות יו"ר הסניף, אדוני היושב-ראש. זה המהלך השלישי.
והמהלך הרביעי, שהוא מהלך בשני וקטורים בתנועת מלחציים, זה מהלך שפעם אחת הוא הטרלה, פעם שנייה הוא סינדל את שרת התחבורה – שמא אגיד, עשה לה פאנצ'ר בכל ארבעת הגלגלים.
בקיצור, סנדל את שרת התחבורה, כתב לה מכתב, שאני חשבתי שזה כמו איזה פינג כזה, סתם. כותב לה מכתב: אנא, תאריכי את היכולת להגיש בקשה להשיא משואה. אתה אומר: הטרלה. אבל היום אנחנו מגלים שהדבר הזה רציני לגמרי. איפה אני מגלה שהוא רציני לגמרי. אחד – בריאיון, בעוד ריאיון אלמותי ברדיו 103. היום אמר ששי ששון גואטה, אני לא יודע אם שמעת את זה ולדי: אף אדם במדינת ישראל הוא לא לפני שרה נתניהו. אמר, ואז הוא התבלבל. בא ינון, אומר לו: שמע, אבל מה עם ביבי, נשמה? ביבי ושרה – זה כמו השמש והירח. י' מגל, שבעיניי הוא עדיין - - -
י' מגל. אתה לא מקשיב לי. אתה בטלפון, ואם לא היינו עכשיו בלמידה מרחוק, יש מצב שהיית יוצא מהכיתה, לרשום הפרעה בכיתה.
אבל אמרתי, מי שאמר ביבי ושרה זה כמו השמש והירח – י' מגל. אמרתי שבעיניי הוא עדיין מחושמל.
לא, לא, לא. לא הוא אמר את זה בהלצה. כל אחד וההלצות שלו. אני למדתי שההלצות שלכם למוחרת מגיע לחוק, חוקה ומשפט בתצורה של הצעת חוק מטעם הוועדה. יש הרבה הלצות כמו ה-400 מיליון שפתאום אנחנו רואים שזה אשכרה קורה באירוע הזייתי. אתם לא צוחקים. פשוט צריך להקשיב לכם.
אני עוד הייתי מקשיב לינון אם הוא לא היה באמת משווה – מאז שהוא התחיל להשוות בין אסף רפפורט עם ה-10 מיליארד שקל, 320 מיליון שקל – מאז שהוא השווה אותו לקונוס של מע"צ, אני מה שנקרא, חללית האם איבדה קשר.
עכשיו, הטיעונים גם היו כל כך מרגשים: היא המשיכה לעבוד בהיותה אשת ראש הממשלה. היא המשיכה לעבוד, היא המשיכה להיות משענת – קנה רצוץ – היא ספגה מכולם.
אני, אני. אנא, בפרוטוקול ההיסטורי, אני אמרתי את זה. כמו כל מה שקרה ב-15 דקות האחרונות.
אני הוספתי משענת קנה רצוץ, כמו שאמרו הדג נחש, ועוד כתבו הרבה לפני.
עכשיו, כשהיה את הציוץ הראשוני על זה, אפילו הסוכן הקטרי שחזר ללשכה – כמו באמת, כמו מרקו שמצא את אימו, וכבר דיברנו על זה וצחקנו על זה והחיבוק והחזקת הידיים המוזרה הזו, אבל בסדר, כל אחד ומערכת היחסים שלו, אני לא נכנס לאיך הם מחבקים ומעריכים אחד את השני – אפילו אוריך כתב: לא לכל הטרלה מוזרה צריך להתייחס, ואז הוא מחק את הציוץ. עכשיו, הוא מחק ציוץ, אוריך. ואללה, כשקטר אמרה לו למחוק, רק אז הוא מחק. אבל כשהוא מחק את הציוץ, אני שמתי קסדה ושכפ"ץ, כי אני יודע בדיוק מה זה אומר. זה אומר שהדברים רציניים.
אז היום אני שומע את מירי רגב – כפרה עליה, קודם כול היא בארץ. עשתה סיבובים, היא בארץ, הבנתי שיש משבר מאוד מאוד גדול עכשיו בכל הכרטיסים היוצאים, אבל היא תסדר את זה. ואז רגב אומרת היום בהקלטה שפורסמה בכאן 11, מיכאל שמש לדעתי פרסם, אדוני היושב-ראש אולי יתקן אותי: היא ראויה לא רק להשיא משואה – לפרס ישראל. היא ראויה לפרס ישראל. והיא הרחיבה את באמת מניפת הטיעונים. היא עושה הסברה. היא עושה רק טוב לחברה הישראלית, לשורדי שואה, לילדים חולים, וההברקה הגדולה: יש לה פעילות מדינית ענפה. איפה הפעילות המדינית הענפה, את שואלת, חברת הכנסת פרקש? בטיסות עם ביבי. אני אגב תהיתי למה היא תמיד טסה איתו, אבל הסתבר לי שאם אני הייתי בטוח שעד היום שר החוץ הוא איזה משהו באמת שלא מתייחסים אליו, בואכה, עזבו, לא איכנס למופע הליצנות שלו, הוא דה פקטו, רון דרמר.
היום גיליתי ששר החוץ, שרת החוץ – שאגב זו בשורה, שרה, שרה במדינת ישראל – היא נתניהו, שרה נתניהו, והיא בעצם עוסקת בפעילות מדינית והסברה כל כך טובה של ישראל בעולם. אני אומר לכם, ואללה פה, אני אומר, אתה יודע, הרבה פעמים אנחנו יוצאים על כספים – פה יש חיסכון כספי. פה יש חיסכון כספי. קיבלת ראש ממשלה ואז בנדל איתו, קיבלת שר חוץ. איזה יופי. והם גם עובדים בסנכרון מושלם, הם לא רבים. הם ביחד, מזוודה אחת, הכול חיסכון.
אני ידעתי שתקפצו. אני ידעתי שתקפצו על המזוודות, אבל אני רוצה לייחס להם, בגלל שאני בא בנפש חפצה, באמת, ולב פתוח, אני רוצה לייחס לממשלה הזו התייעלות. מה רע? מה רע? תגידו, למה אתם כאלה חמוצים?
עכשיו אני רוצה לומר, בשמי ובשם לפחות שלושת חברי הכנסת שיושבים פה מהאופוזיציה, תרשו לדבר בשמכם: אני תומך בשרה נתניהו. אני רוצה שהיא תשיא משואה. אני גם רוצה שהיא תקבל את פרס ישראל. אם אתם צוחקים עלינו, עד הסוף. אני רוצה לראות אותה משיאה משואה. אני אומר לכם, תביא לי איפה לחתום, אני חותם עכשיו, אני רציני איתכם. אתם חושבים שאני צוחק, אני רציני. אני רוצה שתראו לנו בדיוק, ושכל אומות העולם יסתכלו על איזה ליצנים מנהלים אותנו לפעמים. באמת, תנו לה להשיא מְשוֹאה. אני רוצה לשמוע מה היא תגיד. אני רוצה, אני רוצה.
משואה. אה, בזה אתה מתקן? אתה תשיא מה שאתה רוצה. אתה אל תתערב לי במה אני משיא. בסדר? וגם לא בעברית. באמת, אני רוצה לראות את זה. אני באמת רוצה לחתום ולהצטרף למהלך ההיסטורי. מעולם לא היה אירוע כזה. אגב, מי שמטפל פה במיזוג, אנא הורידו 20 מעלות.
2,136 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.