קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה נגיד, היום קברנו את פושקו, עליו השלום, קבורה זמנית בקיבוץ עמיעד. פושקו, איש משגב עם, לב פועם של הגליל העליון, יצא אתמול, כמו בכל בוקר, לעבד את האדמה וחייו נגדעו באבחה אחת. יהי זכרו ברוך.
התלבטתי היום ככה עם פרסום תוצאות התחקיר הצה"לי, אם זה מקל באיזשהו אופן לדעת שזו פגיעה מצערת ביותר, בשוגג, של כוחותינו, או שאולי עדיף באיזו רמה פילוסופית שזה יהיה טיל נ"ט של חיזבאללה. זה דיון כמובן לא רלוונטי, שלא יחזיר את פושקו ולא משנה במאום למשפחתו ולקהילה שלו. אבל זה המצב שאנחנו נמצאים בו, קיבוץ משגב עם, שהיה מפונה שנה וחצי, שרק בקיץ האחרון התחילו לחזור ולהפריח מחדש את הקהילה. בשעות הקשות כל כך האלה, שמתרכזות באבל על האדם, גם המחשבות האלה: האם חיזבאללה עוד מאיים עלינו עם טילי נ"ט, הן מחשבות רלוונטיות, קונקרטיות. האם אפשר לדעת שהילד יכול לצאת עם הכלב החוצה, או שעכשיו מחבל חיזבאללה, חלילה, אורב לו עם טיל נ"ט, שמגיע בשניות וכמובן ללא התרעה.
אין לזה כמובן – לשאלה ההיפותטית, המיותרת הזו – תשובה, אבל צריך לדעת שאלה מחשבות שחולפות בראשנו בימים הקשים האלה. אני מניחה שעל כל ישראלי, אבל בוודאי מי שגר במקומות שמאוימים בצורה כל כך חמורה בכל רגע, ואחרי השנתיים וחצי הקשות האלה. בשעה 13:00 היום בקריית שמונה, באמצע היום, תושבי העיר נדרשו שש פעמים ברציפות לשהות במרחבים המוגנים. הייתה אזעקה, הם שוחררו, הייתה עוד אזעקה, הם שוחררו, ככה שש פעמים רצוף. סיפר לי את זה פה עכשיו אחד מעובדי המשכן, שהוריו חיים בעיר. הם היו מפונים וחזרו, והיום נאלצו לרוץ שש פעמים למרחב המוגן בעיר שבה יש אפס שניות התרעה.
ואנחנו פה באמצע הלילה, בדיון שאורך שמונה שעות, עוסקים בחוק שיפוט בתי דין דתיים. זה קשה. המחשבה הזאת פשוט קשה. אני חושבת שהעם הזה ראוי ליותר, זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה, האחריות היא כמובן על הקואליציה, אני לא מנסה לטשטש את זה ואין משוואה. אני יודעת שזה קשה גם לחברי הכנסת מהקואליציה. המחשבות האלה הן פשוט קשות, קשות מנשוא. בשעה 03:31 בקיבוץ שלי, בקיבוץ געתון, יחד עם עוד הרבה מאוד קיבוצים טלפונים רטטו: יש לשהות בסמיכות למרחב המוגן. זהו, בשעה 03:31 הלב צונח. מה עכשיו? מה עכשיו, להגיד לילדים לרוץ הביתה? להגיד להורים שלי, תתקרבו למקלט? מה עושים באמצע היום? מתכוננים פה לפיליבסטר על בתי דין דתיים, שאולי יעברו בלי פיליבסטר, כי מלחמה וצריך בהסכמות. חוק מנותק מהמציאות, מנותק מעשרות אלפי אנשים, שגם הלילה ישנו במקלט, כי אין להם דרך להגיע בזמן ההתראה למקום הזה. ואנחנו פה ממשיכים לעסוק בזה.
אז אני יודעת שיש פה הרבה חברי כנסת שהיו מעדיפים שזה יתנהל אחרת, גם בקואליציה וגם באופוזיציה. אבל כיוון שהקואליציה מנהלת פה את סדר-היום וזה נכפה עלינו, אנחנו נמשיך לעשות את הדבר הזה. אבל כמו שראש הממשלה אמר, אנחנו נדאג לאינטרסים של מדינת ישראל בכל מצב. אז אני אומרת גם כאן: אנחנו נדאג לאינטרסים של אזרחי ישראל, של מדינת ישראל, בכל מצב.
בזמן הזה נאחל לילה טוב ובטוח ומוצלח לכל האזרחים בכל מדינת ישראל, בוודאי מי שנמצאים כרגע ליד מקלט, ולכל חיילינו וחיילותינו, הגיבורים והגיבורות, שנלחמים ממש בזמן הזה. לילה טוב.
492 מילים של יעל רון בן משה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.