קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, שמעתי, לא אותו אישית, אבל שמעתי שיושב-ראש האופוזיציה אמר היום שמת הסטטוס קוו. האמת היא שזה מתחבר לי לנאום של מי שנאמה פה קודם, חברת הכנסת כהן. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות, ובסוף המסקנה שלי הייתה לרחם. המסקנה שלי הייתה לרחם. אם הייתי עכשיו מסביר איך עובד מטס של חיל האוויר, כולם היו מגחכים. היא יושבת ומסבירה מה ההלכה מייצגת, איפה היא נולדה ומה היא עושה ואיך היא באה.
תאמין לי שאני יכול להסביר לך על מטס של חיל האוויר הרבה יותר טוב מאשר הנאום הזה, פשוט לבכות.
לומר שהסטטוס קוו מת על החוק הזה – אין, סלחו לי, טמטום יותר גדול מזה. הרי הסטטוס קוו בנוי על איך שהיה פה בקום המדינה, ובמשך 50 שנה מקום המדינה בתי דין רבניים, מה לעשות, דנו בנושאים כאלה. הגיע – היא מדברת, עוד פעם, על הצד החלש – הגיע הצד החזק במדינת ישראל, אותו בניין שנמצא כאן, שעושה את רוב הנזקים פה במדינת ישראל, ואומר, בנאיביות כזאת, גם כן בסוג של תמימות כזאת, כמו שהיא אמרה את זה פה: אולי, הם לא יכולים לדון אחרי 50 שנה, הם צריכים להפסיק, כי הכנסת לא חוקקה. ואז, 20 שנה הרב גפני מתרוצץ בשביל לחוקק את החוק הזה, ובדיוק עכשיו מלאו 20 שנה לאותו שרבוט, של אותה החבורה הזאת, הם קוראים לזה בית המשפט העליון, אני חושב, ככה קוראים לדבר הזה.
מישהו שמבין קצת, קצת, טיפ-טיפה, טיפ-טיפה, בבתי דין, יותר ממך.
טיפ-טיפה, באיך בתי דין פוסקים, יותר ממך. טיפ-טיפה, לא הרבה יותר. לא הרבה יותר. אני בז להם.
לבוא ולהגיד היום, יושב-ראש המפלגה שלך, יושב-ראש המפלגה שלך: מת הסטטוס קוו? יש לך צביעות יותר גדולה מזו? יש לך צביעות יותר גדולה מזו, לומר את הדבר הזה? אבל מה? אני מרחם עליכם. אתם אפילו לא מבינים על מה אתם מדברים. אתם לא מבינים מה אתם מפסידים.
אתם, אפילו אין לכם מושג קלוש מה אתם מפסידים ומה חסר לכם. אין לכם מושג. אין לכם מושג קלוש על מה אתם מדברים.
אין לכם מושג. כן, הם תורת ישראל. בתי הדין זה איזה משהו קהילתי מיושן, והם תורת ישראל. תסתכלי על עצמך במראה לפני שאת אומרת את זה. הם תורת ישראל, והם - -
- - בתי הדין, זה משהו מיושן, קהילתי, שלא שומר על זכויות הפרט.
למדת פעם שולחן ערוך חושן משפט, מה זה לשמור על זכויות הפרט?
יש לך מושג מה זה לשמור על זכויות הפרט בדת ישראל, בתורת ישראל?
אבל אני אגיד לך למה אני רגוע. אני אגיד לך למה אני רגוע, ואני אגיד לך למה אני שלם. שייתנו לי לדבר.
אבל אני אגיד לך למה אני רגוע. אני אגיד לך למה אני רגוע. מי שלא רואה בשנתיים האחרונות, כן, את יד השם, מי שלא רואה את זה, הוא אותו עיוור שיכול להגיד את השטויות האלה - -
- - שלתקן פסק דין של בג"ץ זה ביטול הסטטוס קוו.
מי שלא רואה את הפספוס הקטן של המילימטר בכדור שכמעט פגע בטראמפ, והיום הוא נמצא ועוזר למדינת ישראל, לא רואה מה זה יד השם. מי שלא רואה את כל האויבים שלנו מכל הסביבה – אפילו במוצאי שבת האחרון, את המילימטר שיכול היה לפגוע בערד ולהרוג מאות אנשים, וזה נפל בין בניינים ואנשים ניצלו – לא רואה את יד השם. הוא יכול לא לראות. אבל אנחנו רואים את יד השם. והנביא ישעיהו אומר - - -
ואתה – תתבייש לך, למדת בחוקותיי, למדת כי תבוא, ואתה יודע שיש יד השם גם בעונש. "לכן נאם האדון ה' צבקות אביר ישראל" - -
- - "הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי". אנחנו רואים את זה היום כשאין את האייתוללה שם שנהרג באיראן ואין את האייתוללות האלה שנהרגו בחיזבאללה. הוא רואה את זה. אבל מייד אחר כך יש עוד אחד: "ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך". אחר כך הוא ינקה פה לא את המסכנים שלא יודעים על מה הם מדברים, אלה שיודעים ונלחמים. לא אתם, אתם מסכנים, לא מבינים על מה אתם מדברים. ואז, "ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה". רואים תחילה של זה אחרי 20 שנה שהיינו תחת פסק דין של אותה מערכת שהשתלטה על מדינת ישראל וצועקת: אנחנו נרדפים ולא שומרים על הזכויות שלנו.
אתם בצד החלש. אז אותם אלה – ובעזרת השם נזכה, "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". תודה רבה.
707 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.