קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שעה מאוחרת במליאה. אנחנו הולכים להיות כאן עד אור הבוקר. אני, אגב, צריכה לקום לזומים. לא יוותרו לי. אני צריכה להתייצב לזום ב-09:00. היום אפשר להגיד שאני גם חברת כנסת וגם טכנאית מחשבים. אני עוברת מילד אחד לילד השני. מחברת שיעור חשבון, שיעור אנגלית. כן שומעים, לא שומעים. לא, באמת, רצה מאחד לשני. זה מה שאני עושה.
עכשיו אני שואלת באמת. העם החכם ביותר בעולם – ידע לתכנן מלחמה, ידע לצאת אליה בגבורה, עם החיילים, ידע לתכנן אסטרטגיה, במקרה הזה גם לתכנן אסטרטגיה עם ארצות הברית. באמת, ידענו לעשות את זה. אני מצטרפת לדברים של חבר שלי חבר הכנסת טור פז. לא ידעתם לארגן לנו את מערכת החינוך? אני שואלת באמת. כי אני בספק אם יש איזשהו ילד שלמד איזשהו משהו בזום המטופש הזה. אני למדתי הרבה מאוד על מחשבים. אם יש מישהו שלמד משהו זה אני, אני למדתי על מחשבים, ולמדתי גם המון על רגשות אשם. כי באיזשהו שלב אני נשברת ואני אומרת לילדים שלי: אתם יודעים מה? עזבו, לא צריך, היום אימא מרשה לכם לוותר. אי-אפשר, אי-אפשר עם הזומים האלה. גם לא לומדים, גם מתעצבנים, גם הילדים – סוף-סוף הצלחתי לחבר אותם, פתאום הם צריכים ללכת למקום חשוב, שמזה אתה רוצה להתפוצץ באותו הרגע, וזה גם אחרי שלא ישנת בלילה כי רצת למקלטים. אז הגאונות של האסטרטגיה המלחמתית לא באה לידי ביטוי במערכת החינוך. לא רק היום, לא רק במלחמה, לצערי הרב, בכלל.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו ביום ה-24 למלחמת איראן השנייה. ואתמול חצי ממשלה יצאה לסיור יחצנות בערד ובדימונה, שתי ערים שנפגעו באמת מאוד מאוד קשה במלחמה הזו מההפגזות האיראניות. אין שר או שרה שלא ביקרו שם, כמעט יכולתי להתבלבל ולחשוב שאולי הממשלה הזאת התחילה לעבוד. אבל לצערנו, חברי הממשלה הגיעו בעיקר עם מצלמה, חצובה ומיקרופון. האיראנים הפגיזו את תושבי ערד ודימונה בטילים, וממשלת ישראל – בפוסטים, בסלפי, בחיוכים. כאילו לא פורסם ממש עכשיו דוח מבקר המדינה שהמחיש עד כמה הממשלה הפקירה את המיגון הציבורי. היה אפשר לצפות שבזה תעסוק הממשלה עכשיו. אבל היום, עכשיו, כשהקפצתם פה את כל חברי הכנסת למליאה – במקום לבנות, במקום לשקם, במקום לתת כתף, אתם, ממשלת ישראל והקואליציה, בחרתם להעביר היום עוד חוק של קומבינה, קומבינה למשתמטים. חוק שבעיקר בא לפצות על זה שאתם פשוט לא מצליחים להעביר חוק השתמטות, וזה בעיקר בזכות חברי האופוזיציה ויש עתיד.
24 ימים שבהם אזרחי ישראל נתונים להפצצות בלתי פוסקות. מאות אתרי הרס בעשרות ערים, נרצחות ונרצחים, שכונות הרוסות, מיליוני ילדים שלומדים בזום, או בעצם לא לומדים בכלל, הורים שקורסים, אלפי משפחות ללא מיגון מספק או בלי מיגון בכלל, שמתגוררים בחניונים או במקלטים ציבוריים, תת-קרקעיים. ומה אתם עושים בזמן הזה? אתם מקדמים חוק שיאפשר לבתי הדין הרבניים לעסוק גם בנושאים אזרחיים. ממש חשוב לכם, תוך כדי מלחמה, כשהאזרחים שלכם, שלנו, מותשים וטרוטי עיניים – עכשיו חשוב לכם לתת לבית הדין הרבני סמכויות של בית משפט ובכך לרמוס את הסטטוס קוו, לחסל אותו עד תום, ועל הדרך גם את אזרחי ישראל המשרתים והתורמים.
תגידו, אתמול כשהסתובבתם בדימונה ובערד, אתם סיפרתם לראש עיריית דימונה – כשדגמנתם לידו סולידריות, סיפרתם לו שזה מה שאתם עושים למוחרת בערב במליאה? ולתושבי ערד, שבאתם לבכות איתם את דמעות התנין שלכם, העברתם שקל אחד לשיקום הבתים ההרוסים שלהם? אני שואלת כי תושבים שהבתים שלהם נהרסו עוד במלחמת איראן הראשונה, הם עדיין מחכים לפיצוי.
מה תגידו מחר לראש עיריית דימונה או ערד? מה תגידו לתושבים? תודה על הפוסט, עכשיו תשתקו ותנו לנו להעביר כסף לקואליציה במקום לשיקום שלכם, של הבתים שלכם, של הילדים שלכם? ומה תגידו לכל ההורים העייפים שמלמדים את הילדים שלהם בזום הבלתי-אפשרי והכסת"חי הזה שלכם? תיהנו במקלט, פשוט אל תשכחו לתת לנו לייק? אין גבול לביזיון, אין תחתית שלא ירדתם אליה.
אבל אנחנו לא נוותר לכם. יש עתיד היא קו ההגנה האחרון של אזרחי מדינת ישראל. אנחנו נמשיך לומר את האמת בפנים. חברי הכנסת של יש עתיד ימשיכו להילחם וימשיכו לבלום אתכם כאן בוועדות, ובכל מקום, ואנחנו נעצור את הביזיון הזה. ייקח שבוע, ייקח חודש, ייקח חודשיים, אבל אנחנו נחליף אתכם. והתושבים יקבלו את הפיצוי שמגיע להם, המשפחות יקבלו את המיגון שמגיע להן והילדים שלנו יקבלו את הממשלה שראויה להם. כי אחרי שאנחנו נחליף אתכם, אנחנו נקים ממשלה שמתפקדת, שתשים רק את טובת הציבור מול העיניים. אנחנו נפנה את הכסף לשיקום הערים שנפגעו, אנחנו נפנה את התקציבים לאנשים שקמים בבוקר ויוצאים לעבודה. יש כאן מגזרים שלמים שזה בכלל לא מובן מאליו מבחינתם, הם לא יודעים מה זה לקום בבוקר לעבודה. אז אנחנו נעביר את הכספים לאנשים שקמים בבוקר לעבודה, ושקמים לשרת ולתרום למדינה.
בממשלה הבאה שאנחנו נקים לא יהיה שקל אחד למוסד שלא מלמד ליבה. ומי שמקבל צו גיוס ולא יתייצב, לא יראה אגורה שחוקה מהמדינה. אתם פירקתם את מה שהיה כאן, הצלחתם לפורר את המרקם הכל-כך עדין והיפה של החברה הישראלית. הצלחתם להרוס כאן, אבל אנחנו בקרוב נחליף אתכם ואנחנו נבנה מחדש. אנחנו נבנה מחדש עם קצוות האוכלוסייה שמשרתת, שנותנת, שתורמת ושבאמת רוצה להקים פה ישראל ציונית שנשארת כאן, ורוצה לבנות את עצמה באמת, ולא לחיות על גב של אנשים אחרים. תודה רבה.
801 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.