קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, אנחנו ברע"מ תומכים בחוק הזה, שמאפשר מסגרת רשמית לבוררות דרך בתי הדין הדתיים. במקרה שלנו זה בתי הדין השרעיים. אני חייב להגיד שבתי הדין השרעיים זוכים לאמון רב של אזרחי מדינת ישראל המוסלמים, ולכן לא היה לנו קשה גם להביא את האחראים לבתי הדין השרעיים כן להיות שותפים במסגרת המוצעת בחוק. וגם יש קבלה, הכרה בצורך הזה בתוך החברה הערבית-המוסלמית במקרה כזה בתוך החברה הערבית. ולכן אנחנו תמכנו בהצעת החוק, ונצביע עבור החוק הזה בקריאה השנייה והשלישית.
החשיבות של החוק הזה היא כפולה על רקע התפשטות תופעת הפשיעה והאלימות. חלק מהפשיעה והאלימות בחברה הערבית הוא על רקע סכסוכים מגוונים, ואנחנו ראינו שבמסגרת העבודה של בתי הדין השרעיים, בתי הדין הצליחו להתמודד עם סכסוכים רבים על רקע נושא הדין האישי, ולכן חשבנו שמן הראוי לתת עוד אופציה, עוד הזדמנות, עוד אפשרות, לאזרחים הערבים המוסלמים לפנות לבתי הדין השרעיים ולבקש סעד של בוררות, ולנהל את הסכסוכים במסגרת התהליך הזה.
אנחנו חושבים שהחוק הזה יתרום לפתרון המון בעיות חברתיות וסכסוכים מגוונים בממד האזרחי באופן כללי, יקטין את העומס על בתי המשפט. מצד שני, אנחנו כן רוצים לקדם את המעמד של בתי הדין השרעיים ולתת להם את הכלים, שיוכלו להתמודד בצורה מוצלחת עם האתגר הזה.
אנחנו כרגע מקדמים את המינוי של ארבעה קאדים. אני מקווה שנצליח לעשות את זה במהלך חודש אפריל. ואין ספק שהתוספת הזאת תאפשר לבתי הדין להיערך לאתגר הזה ולאפשרות שאנשים רבים יפנו. אנחנו כמובן נעקוב ונעריך את המהלך הזה, את ההשלכות שלו, וננסה תמיד לתמוך ולתת כלים. כמובן שבתי הדין השרעיים צריכים גם להיערך ולהכשיר את הקאדים לנהל את האירוע הזה בצורה המיטבית ביותר.
ברשותך, גברתי היושבת-ראש, כמה מילים גם בערבית. הנושא הזה מאוד חשוב בעיניי, וחשוב שהאזרחים הערבים ישמעו ישירות מדוכן הכנסת כמה מילים על הצעת החוק, על החוק הזה, ולמה אנחנו תומכים ומה היתרונות שיש בו, ולהתחיל גם לחשוב איך להשתמש בכלי הזה, ולהפנות את האזרחים, מי שכמובן רוצה, להשתמש באפשרות הזאת. אבל לפני שאני עובר לערבית, אני רוצה להדגיש כי נאמרו כאן הודעות: אנחנו נגד כפייה דתית וגם נגד כפייה אנטי-דתית. ואני חושב שמדינה דמוקרטית צריכה לאפשר מגוון רחב של כלים, וכמובן לשמור על המסגרת האזרחית, שמארגנת את הכול במסגרת אזרחית אחת. ואני מזכיר שגם הדין האישי התחיל כנושא שטופל בלעדית בבתי הדין הדתיים או השרעיים, ועם הזמן הייתה התפתחות מסוימת וניתנה לבתי המשפט לענייני המשפחה הסמכות, ויש סמכות מקבילה. ומי מהאזרחים שרוצה לפנות לבתי הדין השרעיים, הוא פונה; ומי שרוצה לפנות לבתי המשפט לענייני המשפחה, הוא עושה את זה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: .) תודה רבה.
404 מילים של מנסור עבאס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.